הדרך היעילה והתרבותית ביותר לעבור את התהליך היא באמצעות הסכם גירושין. הסכם זה, כאשר הוא נערך באופן מקצועי, מאסדר את כל הסוגיות הכרוכות בפירוק התא המשפחתי, החל מחלוקת הרכוש המשותף ועד למשמורת ילדים ומזונות, ובכך חוסך לבני הזוג הליכים משפטיים ארוכים, יקרים ומתישים. אך גם לאחר שהדיו על ההסכם יבש והוא קיבל תוקף של פסק דין, עשוי מי מהצדדים להפר את מה שנקבע בהסכם. אז מה קורה אם הצד השני פשוט לא מכבד את מה שסוכם? ואיך ניתן להקטין את הסיכוי להפרות של הסכם גירושין? על כך במאמר זה.
מה אומר החוק לגבי הפרת הסכמים בגירושין
כאשר זוג חותם על הסכם גירושין, ההסכם הופך למחייב רק לאחר שאושר על ידי בית המשפט וקיבל תוקף של פסק דין. אי לכך, החוק מתייחס להסכם גירושין שקיבל תוקף משפטי במלוא הרצינות. כחוזה, הסכם גירושים מבטא את ההסכמות החופשיות של הצדדים, אך כפסק דין, הפרתו אינה רק הפרה של הבטחה בין שני אנשים, אלא הפרה של צו שיפוטי. לכן, אכיפת הסכמים במקרה זה נשענת על כוחה של המערכת המשפטית כולה. העיקרון המנחה את בתי המשפט הוא "סופיות הדיון". בתי המשפט ייטו להימנע מפתיחה מחדש או משינוי של הסדרי הרכוש שנקבעו בהסכם, מתוך הבנה שהסכמתו של כל צד להתגרש התבססה על מכלול ההתחייבויות והוויתורים שבהסכם. השפעת בית המשפט על אכיפת ההסכם היא מכרעת, והוא יחתור תמיד לקיים את ההסכם כלשונו. ישנם חריגים הנוגעים לענייני ילדים, כמו גובה מזונות או משמורת, שניתן לפתוח מחדש במקרה של שינוי נסיבות מהותי, אך ההסדרים הרכושיים נחשבים לסופיים. מעבר לכך, גם אם ניתן לשנות חלקים בהסכם הגירושין, עדיין הפרוצדורה היא שצריך לעשות זאת באמצעות הגשת בקשה לבית המשפט. החוק אינו מאפשר (באופן עקרוני) פשוט לסטות מן ההסכם באופן חד צדדי. צד שעושה זאת, עשוי לספוג סנקציות על ידי בית המשפט.
איך לנסח הסכמים בגירושין כך שיהיו ברי אכיפה
הדרך הטובה ביותר להבטיח שניתן יהיה לאכוף הסכם ממון היא לנסח אותו בצורה נכונה מלכתחילה. הסכם בר-אכיפה הוא הסכם ברור, מפורט, מקיף וכזה שצופה פני עתיד. ראשית, יש להימנע מניסוחים כלליים ועמומים. במקום לכתוב "ההורים יחלקו ביניהם את הוצאות החינוך", יש לפרט בדיוק אילו הוצאות כלולות (חוגים, שיעורים פרטיים, אבחונים) וכיצד הן יחולקו. במקום "הסדרי שהות גמישים", יש לקבוע ימים ושעות מדויקים, וכן מנגנון ברור לחלוקת חגים וחופשות. יש להתייחס למצבים שונים שיכולים להתעורר במהלך החיים: מה קורה כאשר רוצים לעבור דירה, מה קורה כאשר רוצים לקחת את הילד לטיסה לחוץ לארץ, מה קורה כאשר יש מחלוקת על רישום למסגרות חינוך ועוד. שנית, הסכם טוב יכלול מנגנונים מוסכמים ליישוב מחלוקות עתידיות. לדוגמה, ניתן לקבוע מראש שאם תתעורר מחלוקת בנוגע לצורך בטיפול רפואי מסוים לילד, חוות דעתו של רופא מומחה מוסכם היא שתכריע. מנגנון כזה חוסך את הצורך לחזור לבית המשפט על כל ויכוח קטן. עם זאת, מטבע הדברים אין יותר מדי מנגנוני הכרעה שיוכלו לשמש כבורר בכל נושא, ולכן העיקר הוא ניסוח של ההסכם בצורה מפורטת.
מה עושים כשבן הזוג לא מכבד את ההסכמים
כאשר מתרחשת הפרה של ההסכם, הצעד הראשון הוא להבין את סוג ההפרה, שכן הדרך לאכיפה משתנה בהתאם. ניתן לחלק את ההפרות הנפוצות למספר קטגוריות:
- הפרות כספיות: זו הקטגוריה השכיחה ביותר, וכוללת עיכוב תשלום מזונות, אי תשלום הוצאות חריגות של הילדים, או סירוב לשתף פעולה עם חלוקת הרכוש כפי שנקבעה (למשל, סירוב למכור את הדירה המשותפת).
- הפרות הנוגעות לילדים: מקרים בהם הורה אינו מקיים את הסדרי השהות שנקבעו, מונע קשר מההורה השני, או מקבל החלטות חינוכיות או רפואיות משמעותיות באופן חד-צדדי, בניגוד למה שסוכם.
- הפרות פרוצדורליות: למשל, סירוב של אחד הצדדים להופיע בבית הדין הרבני לסידור הגט, על אף שהתחייב לכך בהסכם.
זיהוי סוג ההפרה הוא המפתח לבחירת מסלול האכיפה הנכון והיעיל ביותר. במקרים אלה, הגשת תביעת הפרת הסכמים היא הצעד הבא. שני המסלולים המרכזיים הם לשכת ההוצאה לפועל ופנייה לבית המשפט לפי פקודת בזיון בית המשפט.
- הוצאה לפועל: זהו המסלול המתאים לאכיפת חובות כספיים. אם בן הזוג אינו משלם מזונות או חוב כספי אחר הנובע מההסכם, ניתן לפתוח תיק בהוצאה לפועל. להוצאה לפועל יש סמכות להטיל סנקציות חריפות על החייב, כגון עיקול חשבונות בנק, עיקול משכורת, עיכוב יציאה מהארץ, הגבלת רישיון נהיגה, ובמקרים קיצוניים אף מאסר (הימנעות מתשלום מזונות, הוא כיום המקרה היחיד במשפט הישראלי שבו חוב יכול להכניס אדם למעצר).
- פקודת בזיון בית המשפט: מסלול זה מיועד להפרות שאינן כספיות, כמו סירוב לקיים הסדרי שהות או סירוב לשתף פעולה במכירת דירה. מטרת ההליך אינה לענוש, אלא לכפות על הצד המפר לציית לפסק הדין. בית המשפט יכול להטיל קנסות יומיים או שבועיים על הצד המפר, אשר יבוטלו אם יחזור לקיים את ההסכם.
במקרים מסוימים, ניתן להגיש תביעה נפרדת לאכיפת ההסכם לפי סעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, המאפשר לבית המשפט לתת הוראות אופרטיביות לקיום ההסכם. אכיפת מזונות היא אחת הסוגיות הנפוצות והחשובות ביותר. במקרה של עיכוב תשלום מזונות, עומדות בפניכם שתי דרכי פעולה עיקריות. הראשונה, כאמור, היא פתיחת תיק בהוצאה לפועל, הליך מהיר ויעיל לגביית החוב. השנייה היא פנייה למוסד לביטוח לאומי. הביטוח הלאומי ישלם לכם את דמי המזונות (עד לתקרה הקבועה בחוק) ויפעל בעצמו לגביית החוב מבן הזוג החייב. חשוב לדעת שלא ניתן לפעול בשני המסלולים במקביל. בנוגע לחובות אחרות, כמו חלוקת רכוש, החוק מספק פתרונות דומים. אם בן זוג מסרב לשתף פעולה עם מכירת דירה משותפת, ניתן לפנות להוצאה לפועל ולבקש מינוי כונס נכסים, שינהל את המכירה באופן עצמאי ויחלק את התמורה כפי שנקבע בהסכם.
הסכם גירושין: המפתח לאכיפה ולמניעת סכסוכים
ניסוח הסכם מפורט ומדויק
חשוב לנסח את הסכם הגירושין בצורה מפורטת וברורה, כך שיכלול את כל הנושאים החשובים כמו חלוקת רכוש, הסדרי משמורת, תשלום מזונות והוצאות חריגות. ניסוח מדויק מונע אי-הבנות ופרשנויות שונות, ומבטיח שכל הצדדים מודעים היטב למחויבויותיהם.
כלול מנגנוני יישוב סכסוכים
הסכם טוב יכיל מנגנוני פתרון סכסוכים מוסכמים מראש, כגון גישור או בוררות, שיאפשרו ליישב מחלוקות עתידיות בצורה מהירה ויעילה ללא צורך להיכנס להליכים משפטיים ממושכים. מנגנונים אלו מונעים סכסוכים מיותרים ושומרים על מערכת יחסים מכבדת ככל האפשר.
קבלת תוקף של פסק דין
אישור ההסכם בבית המשפט והפיכתו לפסק דין הם שלבים חשובים שמהווים את הבסיס לאכיפה משפטית של ההסכם. תוקף זה מאפשר לפעול משפטית במקרה של הפרות ומעניק לצדדים ביטחון ושקט נפשי, בידיעה שניתן להגן על זכויותיהם במידת הצורך.
כיצד להבטיח שבן הזוג יכבד את הסכם הגירושין?
הדרך הטובה ביותר להבטיח שבן הזוג יכבד את ההסכם היא לערוך מסמך מקיף, ברור ומפורט, ולתת לו תוקף של פסק דין. הסכם כזה הוא לא רק פיסת נייר, אלא כלי משפטי חזק המאפשר נקיטת צעדי אכיפה יעילים ומרתיעים. על אף שהשאיפה היא תמיד לכיבוד הסכמים מרצון טוב, הידיעה כי קיימים מנגנוני אכיפה ברורים וזמינים מעניקה ביטחון ושקט נפשי בתקופה המורכבת של אחרי הגירושין.
