במהלך דרכי המקצועית פגשתי לא מעט נשים וגברים – הורים לילדים, זוגות בתחילת דרכם ונשואים וותיקים – שנקלעו למערכת זוגית שהפכה למלכודת. מערכת שהתפרקה מבפנים, אך הותירה אותם כבולים, חסרי אונים, ללא מוצא נראה לעין. לעיתים זה מתחיל בריחוק שקט, לעיתים בסערת רגשות ועימותים בלתי פוסקים – אבל המכנה המשותף לכולם הוא תחושת התקיעות. התחושה שאין מוצא.
סרבנות גט היא הרבה מעבר לסוגיה משפטית – זו מציאות חיים שמכתיבה תסכול, כאב, ולעיתים גם אובדן תקווה. המונח "כפיית גט" אולי נשמע טכני או משפטי, אבל מאחוריו מסתתרות נשמות פצועות וסיפור של מאבק על החופש האישי.
כמי שמלווה את המאבקים האלו לאורך שנים – אני כאן כדי להזכיר: יש דרכים לצאת מהמבוי הסתום. ויש גם אור בקצה המנהרה.
מהי למעשה כפיית גט?
בישראל, נישואין וגירושין בין יהודים מתבצעים בהתאם לדין הדתי – כלומר, לפי ההלכה היהודית, בסמכותם הבלעדית של בתי הדין הרבניים. בשונה ממדינות אחרות שבהן ניתן להתגרש גם בהליך אזרחי, כאן נדרש הליך גירושין דתי, שבו שני בני הזוג צריכים להסכים: אחד מוסר את הגט, והשני מקבל אותו.
- סגנית ועדת בתי משפט לענייני משפחה במחוז מרכז
- מוסמכת לטעון בפני בתי הדין השרעיים
- כותבת הספר -"כל מיני הורים"
לכאורה – הליך פשוט. אך בפועל, ברגע שאחד הצדדים מסרב לשתף פעולה, כל התהליך נעצר. גירושין על פי ההלכה אינם חד-צדדיים. אין אפשרות ל"פסק דין לגירושין" שמחייב את הגט באופן אוטומטי. המשמעות היא שאדם עלול להישאר "עגון" או "עגונה" – כלומר, כבול לנישואין שלא קיימים עוד, רק מפני שהצד השני אינו מוכן לשחרר.
כאן נכנסת לתמונה האפשרות של כפיית גט.
כאשר הקשר הזוגי חדל להתקיים – למשל כשאין תקשורת, אין חיי אישות, יש אלימות או בגידה, או כשעברו שנים של פירוד מוחלט – ניתן להגיש לבית הדין בקשה לקבוע שהמשך הנישואין אינו סביר, ולעיתים אף מזיק.
כדי לעשות זאת, נדרש להוכיח שקיימת עילת גירושין הלכתית שמצדיקה את דרישת הפירוד, ושאין טעם להמשיך את המסגרת הנישואית בכפייה.
אם בית הדין מקבל את הטענות, הוא עשוי לקבוע שהצד הסרבן מחויב במתן גט – ובמקרים מסוימים, גם להפעיל סנקציות משפטיות או חברתיות כדי לאכוף את הצו. מדובר בלחצים שמופעלים כדי לעודד את סיום הנישואין – החל מהגבלות כלכליות, דרך שלילת זכויות אזרחיות, ועד למאסר.
חשוב להבין – כפיית גט היא לא ענישה. היא גם לא נקמה. היא לא "לכפות אהבה" או "להכריח לפרק את הבית".
זו הדרך היחידה לעיתים להחזיר לאדם את חירותו.
כשצד אחד מחליט להישאר בנישואין רק כדי לפגוע, לשלוט או לנקום – מדובר בפגיעה בזכות היסוד של השני לחיות את חייו, לבנות זוגיות חדשה, להינשא שוב ולהביא ילדים לעולם.
כפיית גט, על כל המורכבות שבה, היא לא סיסמה משפטית. היא מסלול אמיתי לשחרור. היא כלי שמאזן בין הדרישות של ההלכה ובין זכויות האדם. והיא חשובה במיוחד במצבים של סרבנות מתמשכת – כאלה שראיתי וליוויתי מקרוב, כעורכת דין וכאדם.
באילו מקרים ניתן לפנות לבית הדין בדרישה לכפיית גט?
כפיית גט אינה מתבצעת באופן אוטומטי – גם לא כשברור לשני הצדדים שהקשר הזוגי הסתיים מזמן. החוק וההלכה מחייבים שהבקשה לכפיית גט תתבסס על עילות גירושין מהותיות, כלומר נסיבות שמצדיקות, מבחינה הלכתית ומשפטית, את סיום הקשר. במהלך עבודתי, אני רואה שוב ושוב עד כמה חשוב לבנות את התיק נכון – להציג את התמונה המלאה לבית הדין, ולבסס את העילה באופן ברור, אמין ומשכנע.
הנה כמה מהעילות המרכזיות שמוכרות לצורך כפיית גט:
- אלימות פיזית, נפשית או מילולית מתמשכת
מדובר לא רק באלימות קשה עם תיעוד רפואי או תלונות במשטרה – אלא גם במקרים של התעללות רגשית, הקטנה, שליטה, איומים ויצירת אווירת פחד. בתי הדין מכירים בכך שאי אפשר לקיים נישואין בריאים תחת אלימות, וזו עילה ברורה לגירושין. - בגידה חוזרת או חוסר נאמנות
כאשר צד אחד מקיים קשרים זוגיים או מיניים עם גורמים אחרים, ובמיוחד כאשר מדובר בהתנהגות שחוזרת על עצמה – יש בכך משום הפרת אמון יסודית. בגידה מהווה עילה שכיחה לכפיית גט, במיוחד כשאין חרטה או ניסיון לשקם את הקשר. - סרבנות מתמשכת לקיים יחסי אישות
במקרים שבהם אחד מבני הזוג מסרב לאורך זמן לחיות חיי אישות – בלי סיבה רפואית, נפשית או דתית מוצדקת – ההלכה רואה בכך פגיעה חמורה בזוגיות. מצב כזה עשוי להצדיק כפיית גט, במיוחד אם מדובר בהתנכרות מכוונת. - מחלות או מוגבלויות חמורות
לעיתים מדובר במחלה פיזית או נפשית שפוגעת באחד הצדדים עד כדי כך שהיא מונעת חיים משותפים, אינטימיים או תפקוד זוגי תקין. כמובן שיש לקחת בחשבון רגישות, תמיכה והבנה הדדית, אך יש מקרים שבהם הפגיעה היא כזו שמצדיקה פירוד. - הזנחה חמורה או ניתוק רגשי עמוק
חיים תחת קורת גג אחת ללא קשר ממשי, חוסר תקשורת מוחלט, ניכור רגשי קבוע – כל אלה עשויים להעיד על כך שהנישואין אינם מתקיימים עוד הלכה למעשה. כאשר נוכח בית הדין שמדובר במצב בלתי הפיך – ייתכן שיורה על כפייה. - חיים בנפרד לאורך זמן
בני זוג החיים שנים רבות בנפרד, ללא תקשורת, ללא ניסיון אמיתי לשוב לחיות יחד – ובמיוחד אם נוצרו קשרים חדשים – עשויים להיחשב כמי שהקשר ביניהם הסתיים בפועל. גם אז ניתן לשקול את סיום הנישואין באמצעות כפיית גט.
במקרים כאלה, לאחר שמוגשות ראיות תומכות, נשמעות עדויות ולעיתים גם חוות דעת מקצועיות (כמו חוות דעת פסיכולוגית, דוחות טיפוליים, תיעוד רפואי וכדומה) – בית הדין יכול לקבוע שהמשך הקשר אינו סביר ואינו רצוי, ולפיכך להורות על כפיית גט.
כמובן, כל מקרה נבחן לגופו, ולעיתים מדובר בתהליך הדרגתי – אבל כשהעילה חזקה, והייצוג המשפטי מדויק – ניתן לקדם את ההליך בצורה יעילה ונחושה, תוך שמירה על זכויות הלקוח או הלקוחה.
מהם הכלים שבית הדין מפעיל כדי לכפות גט?
לאחר שבית הדין הרבני קובע כי קיימת עילה מוצדקת לגירושין, וכי צד אחד מסרב לתת או לקבל את הגט ללא סיבה מוצדקת – נפתחת האפשרות להפעיל כלים משפטיים וסנקציות שנועדו להביא לסיום המצב.
המטרה היא לא להעניש, אלא להביא את הסרבן או הסרבנית להבנה שהמשך הסירוב אינו מקובל – ושיש לכך השלכות.
במהלך השנים, נבנה סט כלים מגוון שמאפשר לבית הדין להפעיל לחצים באופן מדורג, תוך ניסיון לאזן בין זכויות האדם ובין החובה לשים סוף לעגינות.
הנה כמה מהאמצעים המרכזיים:
- שלילת חופש תנועה – איסור יציאה מהארץ
צו עיכוב יציאה מהארץ הוא אחת הסנקציות הנפוצות ביותר. הוא מונע מהצד הסרבן לנסוע לחו"ל לצורך עבודה, חופשה, אירועים משפחתיים או כל צורך אחר – וכך מהווה לחץ אפקטיבי להתקדמות בהליך. - שלילת רישיון נהיגה
שלילת רישיון עלולה לפגוע בשגרה היומיומית של הסרבן – בעבודה, בהסעות הילדים, או בהתנהלות השוטפת. מדובר באמצעי שפוגע בתחושת העצמאות, אך לעיתים זה בדיוק מה שמביא לשינוי גישה. - עיכוב חשבונות והגבלות כלכליות
ניתן לעקל חשבונות בנק, להגביל שימוש בכרטיסי אשראי, למנוע קבלת כספים מקרנות, פנסיות ותשלומים שונים – כל זאת כחלק מהגבלת היכולת להתנהל כלכלית באופן תקין. - מאסר בפועל
במקרים קיצוניים, שבהם הסרבן מתעלם מצווים חוזרים ונשנים של בית הדין, ניתן להורות על כליאתו. זוהי סנקציה משמעותית ביותר, המשקפת את חומרת הפגיעה של הסירוב בזכויות הצד השני. - פרסום שמו של הסרבן בציבור
לעיתים, ניתן לפרסם את שמו של סרבן הגט באינטרנט, בעיתונות או במסגרות קהילתיות – דבר שעלול לפגוע במעמדו האישי או המקצועי, אך גם יוצר לחץ חברתי כבד.
בית הדין משתמש בצעד זה בזהירות, אך כשהוא נדרש – יש לו השפעה ממשית. - שלילת זכויות דתיות והוקעה קהילתית
בעיקר בקרב הציבור הדתי והחרדי, יש חשיבות רבה לתפקידו של האדם בקהילה. סנקציות כמו איסור על עלייה לתורה, הדרה מטקסים או שלילת תפקידים ציבוריים – עשויות לשמש כאמצעי שכנוע משמעותי מאוד. - פסיקת מזונות גבוהים במיוחד
בית הדין רשאי לקבוע מזונות "כפייה" – סכומים גבוהים שעל הסרבן לשלם מדי חודש עד שימסור את הגט. לעיתים, מדובר בכלי כלכלי יעיל במיוחד ליצירת מניע לפעולה.
חשוב להבין – הסנקציות הללו אינן ננקטות אוטומטית, אלא תוך הפעלת שיקול דעת משפטי והלכתי.
במקרים מסוימים, אני פועלת להביא את בית הדין לשקול שימוש במנוף לחץ מסוים שיתאים לאופיו של התיק ולמאפייני הסרבן או הסרבנית.
לכן חשוב שעורך הדין שמייצג אותך יכיר לעומק את מערכת בתי הדין, את הפסיקה, את האמצעים העומדים לרשותך – ויידע להשתמש בהם בצורה חכמה, מקצועית ומדויקת.
למה חשוב להיות מלווה בעורך דין מיומן?
אני פוגשת לא מעט נשים וגברים שמגיעים אליי בשלב שבו הם כבר מותשים. אחרי שנים של מאבק מול מערכת שנראית לעיתים קרה, מסורבלת, טכנית מדי – ובעיקר רחוקה מהכאב היומיומי שהם חווים. הם ניסו הכול: הלכו לייעוץ זוגי, ניסו גישור, פנו לבית הדין פעם אחר פעם – אבל שוב ושוב נתקלו בדחיות, בדרישות להוכחות נוספות, לעיתים גם באטימות, או בתחושה שמישהו פשוט לא רואה את המצוקה שלהם.
בתוך כל זה, מה שהם הכי צריכים הוא מישהו שילך איתם את הדרך – לא רק משפטית, אלא גם אנושית. ההליך של כפיית גט דורש הבנה עמוקה של המערכת הרבנית – שהיא שונה מאוד מבית המשפט האזרחי. יש לה כללים משלה, שפה משלה, סמכויות משלה. צריך להכיר היטב את ההלכה היהודית, לדעת כיצד להוכיח עילת גירושין לפי הדין הדתי, להכיר את הדיינים עצמם, להבין מה חשוב להם – ולעיתים גם לנהל משא ומתן בתוך מרחב שהוא לא תמיד צפוי.
אבל לא פחות חשוב – צריך להבין את נפש האדם. לדעת מתי להציב גבול חד, ומתי לפנות ברכות. לדעת מתי להילחם על כל סעיף, ומתי לוותר למען התוצאה הגדולה באמת – החירות של הלקוח. עורך דין שמתמחה בתחום הזה הוא לא רק איש משפט. הוא מלווה, מייעץ, תומך, מחזיק את הלקוח או הלקוחה ברגעים הכי כואבים – לפעמים כשאין עם מי לדבר, כשיש פחד מהעתיד, כשיש ילדים במרכז, כשמרגישים חסרי אונים.
הוא זה שמחזיר את השליטה, בונה אסטרטגיה מדויקת, לא מוותר – ודוחף קדימה, גם כשהדרך נראית חסומה. אני שם. בכל שלב. עם ניסיון, עם הבנה עמוקה של התחום, ועם לב פתוח שמבין בדיוק מה עובר עליכם.
לסיכום – לא חייבים להישאר במקום שאין בו תקווה
גט הוא לא רק מסמך פורמלי. הוא סמל לחופש, ליכולת לבחור את הדרך שלך, להתחיל מחדש. אבל כשאדם נאלץ לחיות במשך חודשים או שנים תחת סירוב, כשבן או בת הזוג מחזיקים בו בניגוד לרצונו – זו כבר לא רק בעיה משפטית. זו פגיעה עמוקה בזכות הבסיסית ביותר: לחיות חיים שלמים, בכבוד, בחירות ובאהבה.
אם את או אתה מרגישים תקועים במקום הזה – אם כבר ניסיתם, התאמצתם, התאכזבתם – חשוב לי שתדעו: יש דרך. יש תקווה. ויש מי שילך איתכם בה.
במשרד שלי אני משלבת בין ניסיון רב שנים בתחום דיני המשפחה, היכרות עמוקה עם מערכת בתי הדין, ובין גישה אנושית, סבלנית ומכילה. אני מאמינה שיחס אישי, הקשבה אמיתית ובניית אסטרטגיה מותאמת – הם אלו שעושים את ההבדל בין תיק שנתקע, לבין סיום מוצלח שמחזיר את החיים לידיים שלך.
אני מזמינה אותך לפנות אליי – בשיחה אישית, דיסקרטית, בלי מחויבות. ביחד נבחן את המצב, נבין את האפשרויות – ונצא לדרך, כדי שתוכלי או תוכל סוף-סוף לשחרר את הקשר – ולחזור לחיים.
שלך,
הלנה שמחי
עורכת דין לדיני משפחה, גירושין וירושה
דוקטורנטית למשפטים | מרצה ומגשרת | בעלת ניסיון עשיר בליווי תיקי סרבנות גט בישראל ובעולם
