גילוי עריות הוא אחת העבירות החמורות ביותר בחוק הישראלי ובחברה בכלל. מדובר בפגיעה מינית המתרחשת בתוך המשפחה, כאשר בן משפחה מבצע מעשים מיניים בקרוב משפחה אחר. תופעה זו גורמת לנזקים נפשיים עצומים לקורבנותיה ומהווה הפרה בוטה של האמון והביטחון שאמורים לשרור בתא המשפחתי.
ההגדרה של גילוי עריות
גילוי עריות מוגדר כקיום יחסי מין בין קרובי משפחה. בעברית מודרנית, המונח מתייחס ליחסים מיניים בין אב לבתו או בנו, בין אם לבתה או בנה, בין אח לאחות וכדומה. יש לציין כי המונח נגזר מהשפה המקראית, שם הוא שימש לציון כל מעשה יחסי אישות שאסור על פי המקרא.
היקף התופעה בישראל
כ- 40,000 פניות הגיעו אל מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית בשנת 2014, שמתוכן 24% התייחסו לפגיעה מינית בידי בני משפחה קרובים. נתונים אלה, מדגישים את היקף התופעה המדאיג בחברה הישראלית.
מהם העונשים על גילוי עריות במדינת ישראל?
החוק הישראלי מתייחס בחומרה רבה לעבירות מין במשפחה. סעיף 351 לחוק העונשין עוסק בעבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע. כדי להמחיש את חומרת העבירה בעיני המחוקק, להלן טבלה המפרטת את העונשים הקבועים בחוק עבור סוגים שונים של עבירות מין במשפחה:
|
סוג העבירה |
העונש המרבי |
|
אינוס או מעשה סדום בקטין בן משפחה או בחסר ישע |
20 שנות מאסר |
|
בעילה אסורה בהסכמה של בן משפחה בגיל 14 עד 21 |
16 שנות מאסר |
|
מעשה מגונה בקטין בן משפחה או בחסר ישע |
10 עד 15 שנות מאסר |
|
מעשה מגונה בפני קטין בן משפחה |
4 שנות מאסר |
חשוב לציין, כי בישראל אין איסור פלילי על גילוי עריות בין בגירים מעל גיל 21, כל עוד מדובר ביחסים בהסכמה. עם זאת, במקרים של ניצול תלות או יחסי מרות, הדבר עדיין עשוי להוות עבירה.
ההשלכות הנפשיות של גילוי עריות
גילוי עריות גורם לנזקים נפשיים חמורים וארוכי טווח לקורבנות. ההשפעות הנפשיות של פגיעה מינית במשפחה כוללות מגוון רחב של תסמינים וקשיים, ביניהם:
סיוטים ודיכאונות
קורבנות גילוי עריות סובלים לעתים קרובות מסיוטים ודיכאונות כתוצאה מהטראומה שחוו. חוויות אלו עלולות להימשך שנים רבות לאחר הפגיעה.
חרדות
חרדות הן תופעה נפוצה בקרב נפגעי גילוי עריות. הן עלולות להתבטא במגוון צורות, מפחד מוגזם ועד להתקפי חרדה חמורים.
השפעה על מערכות יחסים
גילוי עריות משפיע באופן משמעותי על היכולת של הקורבנות ליצור ולתחזק מערכות יחסים בריאות בבגרותם. רבים מתקשים ביצירת אמון באחרים ובקיום יחסים אינטימיים נורמטיביים.
פגיעה ביכולת קיום יחסי מין נורמטיביים
קורבנות גילוי עריות עלולים לחוות קשיים משמעותיים בקיום יחסי מין בריאים ונורמטיביים בבגרותם. זאת כתוצאה מהטראומה שחוו ומהקישור השלילי שנוצר בין מיניות לפגיעה.
מערכות יחסים אלימות
לעתים, קורבנות גילוי עריות מוצאים את עצמם במערכות יחסים אלימות בבגרותם. הדבר נובע מדפוסים שנלמדו בילדות ומקושי ביצירת גבולות בריאים במערכות יחסים.
היחס לגילוי עריות ביהדות
ביהדות, גילוי עריות נחשב לאחד החטאים החמורים ביותר. האיסור על גילוי עריות מופיע בתורה ומפורט בהרחבה בספר ויקרא. האיסור כולל לא רק יחסי מין בין הורים וילדים או בין אחים, אלא גם איסורים נוספים כגון יחסי מין עם דודה, גיסה, או חמות.
חומרת האיסור ביהדות
ביהדות, גילוי עריות נחשב לאחת משלוש העבירות שעליהן נאמר "יהרג ובל יעבור". משמעות הדבר היא שאדם נדרש למסור את נפשו ולא לעבור על איסור זה. העונש על גילוי עריות הוא כרת (כריתת הנשמה מעם ישראל) או מיתת בית דין, בהתאם לסוג העבירה.
הרחבת האיסור על ידי חז"ל
חכמי התלמוד הרחיבו את האיסור על גילוי עריות גם לקרובי משפחה רחוקים יותר, כגון סבתא, נינה, או כלת הבן. זאת, כדי ליצור "גדר" נוספת סביב האיסור המקורי ולמנוע מצבים העלולים להוביל לגילוי עריות.
כיצד להתמודד עם פגיעה מינית במסגרת המשפחה?
חשוב להדגיש כי פגיעה מינית במשפחה יכולה להתרחש בכל מצב, ללא תלות בגורמים כמו גיל או מגדר. עלינו להפנים שהאחריות למעשים אלו מוטלת אך ורק על הפוגע, ובשום אופן לא על הנפגע. חוויות אלו עלולות להותיר צלקות נפשיות עמוקות, ולכן חיוני להעניק לנפגעים את מלוא התמיכה והסיוע הנדרשים לשיקומם.
במידה ואתם או אדם הקרוב לכם נפגעתם מינית על ידי בן משפחה, מומלץ בחום לפנות לעזרתו של מבוגר אמין. במקביל, כדאי לשקול את האפשרויות המשפטיות העומדות לרשותכם, כולל הגשת תלונה רשמית נגד הפוגע במשטרה.
לייעוץ ראשוני דיסקרטי, אני מזמינה אתכם ליצור קשר עם משרדי באמצעות השארת פרטים או שיחת טלפון.
בקשת צו הגנה במקרים של אלימות במשפחה
החוק למניעת אלימות במשפחה מאפשר לבית המשפט להוציא צו הגנה נגד בן משפחה המבצע התעללות נפשית, פיזית או מינית. זהו כלי חירום המיועד להעניק הגנה מיידית לאנשים החווים או עומדים לחוות התעללות במסגרת המשפחתית.
צו ההגנה מיועד להרחיק את המתעלל או המאיים באופן מיידי. הצו יכול לכלול הרחקה מהבית המשותף, איסור התקרבות למגורי הנפגע, מניעת הטרדה בכל אמצעי ואיסור החזקת נשק.
הגורמים הרשאים לבקש צו הגנה כוללים את בן המשפחה עצמו, היועץ המשפטי לממשלה, תובע משטרתי או עובד סוציאלי מוסמך.
הסמכות להוציא צו הגנה נתונה לבית משפט השלום, בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. הצו ניתן כאשר האיומים או ההתעללות התרחשו בסמוך להגשת הבקשה וקיימת סכנה ממשית ומיידית.
במקרים דחופים, ניתן לבקש צו הגנה במעמד צד אחד. הדיון מתקיים באותו יום, והשופט מכריע על סמך טענות המבקש. תוקף הצו הראשוני הוא עד לדיון במעמד שני הצדדים, שמתקיים תוך 7 ימים.
אם בית המשפט מאשר את הצו, תוקפו הוא לשלושה חודשים, עם אפשרות הארכה. חשוב לציין כי הגשת בקשות סרק עלולה להוביל להטלת הוצאות כספיות כבדות על המבקש.
בקצרה, אם נחשפתם לאלימות מצד בן משפחה, מומלץ לפנות מיד לעורך דין משפחה מנוסה לסיוע משפטי, כולל הגשת תלונה במשטרה ובקשת צו הגנה. גם אם קיבלתם זימון לדיון בבקשת צו הגנה, חשוב להיוועץ בעורך דין מנוסה שידאג לאינטרסים שלכם.
הגשת תביעות נזיקין בגין גילוי עריות
מעבר להליך הפלילי, קורבנות גילוי עריות יכולים להגיש תביעות נזיקין נגד הפוגעים. תביעות אלו מאפשרות לקורבנות לקבל פיצוי כספי על הנזקים שנגרמו להם. כך למשל, במקרה שאירע בשנים האחרונות, בית המשפט פסק פיצויים בסך של כמיליון שקלים לתובעת שנאנסה בידי אביה.
לסיכום
גילוי עריות הוא תופעה מזעזעת ומורכבת הגורמת לנזקים עצומים לקורבנות ולחברה כולה. החוק הישראלי מתייחס בחומרה רבה לעבירות אלו, מטיל עונשים כבדים על העבריינים ומאפשר לקורבנות לתבוע פיצויים.
אם אתם או מישהו שאתם מכירים נפגעתם מגילוי עריות או מכל צורה אחרת של אלימות במשפחה, אל תהססו לפנות לעזרה. אני עומדת לרשותכם להתייעצות ולליווי משפטי מקצועי ורגיש, בהתמודדות עם מצבים מורכבים אלה. אל תישארו לבד – צרו איתי קשר עוד היום לקבלת הסיוע המשפטי הנחוץ לכם. סודיות מלאה מובטחת.
