כשחלמתם על משפחה, לא חשבתם שהדרך לילד תעבור דרך שלוש מדינות שונות, שני מערכות משפט ועשרות מסמכים בלתי מובנים.
בטח לא דמיינתם שבשעה שתחליטו להתגרש, תגלו שאתם לכודים במעגל בירוקרטי שבו כל מדינה רואה את מעמד ההורות שלכם אחרת.
אבל זו בדיוק המציאות של זוגות שהורים דרך פונדקאות בחו"ל ומגיעים לגירושין.
אני פוגשת זוגות כאלה יותר ויותר בשנים האחרונות.
הם באים אליי מבולבלים, מפוחדים ולא יודעים איך הם מוגדרים מבחינה משפטית.
האמת היא שבמצבים האלה, גם אני צריכה לעשות עבודת בילוש משפטית כדי להבין בדיוק מה המעמד המשפטי שלהם – במדינה שבה נעשתה הפונדקאות, בישראל, ולפעמים גם במדינה שלישית שדרכה עברו בדרך חזרה.
המסע להורות – כשהחלום מתחיל במדינה אחרת
בואו נתחיל מההתחלה.
זוג בישראל שלא יכול להיות זכאי לפונדקאות בארץ – בגלל מין, מצב משפחתי, או סיבות אחרות – מחליט לצאת למסע פונדקאות בחו"ל.
המדינות הפופולריות הן ארצות הברית, קנדה, גיאורגיה, אוקראינה (לפני המלחמה), וקולומביה.
הזוג מגיע למדינה זרה, עובר תהליך משפטי מורכב שם, חותם על הסכמים עם הפונדקאית, עובר טיפולי פוריות, וסוף סוף – הילד נולד.
בתעודת הלידה במדינה הזרה מופיעים שני ההורים, או לפחות ההורה שיש לו קשר ביולוגי לילד.
נשמע פשוט, נכון?
הבעיה מתחילה כשהם רוצים לחזור לישראל.
משרד הפנים בישראל לא מכיר אוטומטית בתעודת הלידה הזרה.
הם דורשים הוכחת קשר ביולוגי באמצעות בדיקת DNA לפחות לאחד ההורים.
אם יש קשר ביולוגי, ההורה הזה מקבל הכרה.
אבל מה עם ההורה השני? כאן מתחיל הסיוט המשפטי האמיתי.
ההורה הביולוגי מול ההורה החברתי – שני עולמות משפטיים
במקרים של פונדקאות בחו"ל, בישראל מכירים בדרך כלל רק בהורה הביולוגי באופן אוטומטי.
ההורה השני – שנקרא ההורה החברתי או ההורה הלא-ביולוגי – צריך לעבור הליך משפטי נוסף כדי לקבל הכרה משפטית בהורות שלו.
יש שתי דרכים עיקריות:
צו הורות פסיקתי או הליך אימוץ.
בשניהם מדובר בהליכים ארוכים, מסובכים ויקרים שיכולים להימשך חודשים ואפילו שנים.
והחשוב מכל – עד שההורה השני מקבל הכרה רשמית, הוא בעצם לא הורה מבחינה משפטית.
אין לו זכויות הורות מלאות, והוא לא רשום במרשם האוכלוסין כהורה של הילד.
תארו לעצמכם את המצב הבא:
יש לכם ילד, אתם מגדלים אותו ביחד, אבל במדינת ישראל, רק אחד מכם הוא ההורה המוכר.
מה קורה כשאתם רוצים להתגרש?
מה המעמד המשפטי של ההורה שלא מוכר עדיין?
האם יש לו זכויות משמורת? חובות מזונות? זכות לקבל החלטות לגבי הילד?
הגירושין – כשהמורכבות מכפילה את עצמה
כשזוג שהורה דרך פונדקאות בחו"ל מגיע לגירושין, נוצר מצב של אי ודאות משפטית מסיבית.
ההליך המשפטי הופך למורכב פי כמה, כי צריך להתמודד עם מספר שאלות בו זמנית:
- מי הם ההורים המוכרים של הילד לצורכי הליך הגירושין?
אם ההורה השני עדיין לא קיבל צו הורות או צו אימוץ, מה המעמד שלו?
בית המשפט יכול לקבוע סדרי ראייה ומשמורת למי שלא מוכר רשמית כהורה?
התשובה לא תמיד ברורה. - במקרים שבהם ההורה השני כבר התחיל הליך לצו הורות אבל הוא עדיין לא הסתיים, מה קורה כשמתחילים גם הליכי גירושין?
לפעמים שני ההליכים רצים במקביל, וזה יוצר מצב מבלבל שבו אתה נמצא בבית משפט אחד ומבקש להיות מוכר כהורה, ובבית משפט אחר כבר מתגרש כהורה. - מה עם המדינה שבה נעשתה הפונדקאות?
אם שם שני ההורים מוכרים רשמית בתעודת הלידה, האם בית המשפט בישראל יכול להתעלם מזה?
איך מתייחסים לפסקי דין לגבי משמורת או מזונות שניתנו במדינה זרה?
המעמד המשפטי התלוי – כשאתה הורה בחצי בלבד
אחד המצבים המתסכלים ביותר הוא כשההורה הלא-ביולוגי נמצא במעמד משפטי תלוי.
הוא לא זר לילד – בסוף הוא היה שותף מלא בכל התהליך של ההבאה לעולם.
אבל הוא גם לא הורה מלא מבחינה משפטית עד שיקבל צו הורות או צו אימוץ.
במצב הזה, כשמתחילים הליכי גירושין, נוצר חוסר איזון מובנה.
ההורה הביולוגי מחזיק בכל הקלפים – הוא ההורה המוכר, הוא זה שרשום במרשם האוכלוסין, והוא זה שיכול לקבל החלטות רפואיות, חינוכיות וחוקיות לגבי הילד.
ההורה השני? הוא תלוי בשיתוף הפעולה של ההורה הראשון.
בבית המשפט, המצב הזה מוביל לסיטואציות מורכבות.
לפעמים ההורה הביולוגי מנסה להשתמש במעמד המשפטי החזק שלו כמנוף במשא ומתן על חלוקת רכוש או תנאים אחרים.
לפעמים ההורה השני מאיים שלא ישתף פעולה בהליך צו ההורות אם לא יקבל תנאים טובים יותר בגירושין.
והילד? הוא נמצא באמצע, לא יודע מה קורה, רואה את שני ההורים שלו נלחמים על מעמד משפטי במקום להתמקד בטובתו.
הדין החל – איזה מדינה קובעת את החוקים?
אחד האתגרים הגדולים ביותר בגירושין של זוגות שהורו דרך פונדקאות בחו"ל הוא השאלה:
איזה דין חל? האם זה הדין של המדינה שבה נעשתה הפונדקאות? הדין הישראלי? שניהם?
בישראל, בית המשפט יכול לדון בגירושין של תושבי ישראל גם אם הילד נולד בחו"ל.
אבל השאלה היא איזה משקל לתת להסכמים ולפסקי דין שנעשו במדינה הזרה.
אם למשל במדינה הזרה שני ההורים מוכרים באופן שווה בתעודת הלידה, האם בית המשפט בישראל חייב לכבד את זה?
התשובה היא לא פשוטה.
בית המשפט בישראל נוהג לכבד פסקי דין זרים במקרים מסוימים, אבל יש לכך תנאים.
הפסק הדין הזר צריך להיות תואם את עקרונות היסוד של המשפט הישראלי, לא להיות בסתירה לסדר הציבורי, ולהינתן בסמכות שיפוטית מתאימה.
במקרים של פונדקאות, הדברים מסתבכים עוד יותר.
אם הפונדקאות נעשתה במדינה שבה זה חוקי ומוסדר, אבל באופן שלא היה מותר בישראל (למשל, לרווקים או לזוגות חד מיניים בעבר), האם בית המשפט בישראל צריך להכיר בתוצאות?
הפסיקה התפתחה לכיוון של הכרה, אבל זה לא תמיד חלק ומובן מאליו.
הילד שנולד לפני שההורים היו נשואים – מורכבות נוספת
מצב נוסף שיכול להסתבך עוד יותר הוא כשהזוג עשה פונדקאות בחו"ל לפני שהתחתן רשמית.
במקרים כאלה, הילד נולד לזוג שלא היה נשוי, וזה יוצר שאלות משפטיות נוספות.
בישראל, כשמדובר בילד שנולד מחוץ לנישואין, המעמד המשפטי יכול להיות שונה.
האם הילד נחשב לילד של שני ההורים או רק של ההורה הביולוגי? האם צריך היה לעשות הליך משפטי כבר מההתחלה כדי להכיר בשני ההורים?
כשהזוג מתגרש לאחר מכן, השאלות האלה עולות בחזרה.
ייתכן שבית המשפט יצטרך לבחון מחדש את כל המעמד המשפטי של ההורות, ולא רק את סוגיות הגירושין הרגילות כמו מזונות ומשמורת.
|
⭐טיפ זהב⭐ אם אתם שוקלים פונדקאות בחו"ל, השלימו את הליך צו ההורות או האימוץ להורה השני עוד לפני שתחשבו על כל דבר אחר. |
צו הורות פסיקתי במהלך גירושין – למרוץ נגד הזמן
מה קורה כשזוג מתחיל להתגרש, וההורה השני עדיין לא קיבל צו הורות? האם הוא יכול להגיש בקשה לצו הורות במהלך הליכי הגירושין?
התשובה היא כן, אבל זה מסובך.
ההליך לצו הורות מתנהל בבית המשפט לענייני משפחה, ולעיתים בדיוק באותו בית משפט שבו מתנהלים הליכי הגירושין.
השופט יכול למצוא את עצמו דן בשני תיקים של אותו זוג בו זמנית – אחד שבו הזוג מבקש להפריד את חייהם, והשני שבו אחד מהם מבקש להכיר בו כהורה.
לפעמים בית המשפט מחליט לאחד את ההליכים ולדון בהם ביחד.
לפעמים הוא מעדיף לטפל בהם בנפרד.
אבל תמיד יש את הדינמיקה המוזרה הזו שבה אתה נאבק להיות מוכר כהורה בדיוק ברגע שאתה מתנתק מבן הזוג שלך.
מבחינת הזמנים, זה יוצר לחץ אדיר.
כי ברור שעדיף שצו ההורות יינתן לפני שהגירושין מסתיימים, אחרת המצב המשפטי נשאר מעורפל.
אבל הליך צו הורות יכול להימשך חודשים רבים, ולפעמים הזוג רוצה לסיים את הגירושין מהר יותר מזה.
חובות מזונות של מי שעדיין לא הורה רשמית
אחת השאלות המעניינות שעולות היא:
האם ההורה שעדיין לא קיבל צו הורות חייב במזונות ילדים? הוא לא הורה רשמי, אז למה שהוא ישלם?
הפסיקה בישראל התפתחה לכיוון שמכיר בחובת המזונות גם של הורה שעדיין לא קיבל הכרה רשמית, אם ברור שהוא היה שותף מלא בהבאת הילד לעולם ופעל כהורה בפועל. זה נובע מהעיקרון שאי אפשר לקחת רק את הזכויות בלי החובות.
אבל זה לא אומר שזה פשוט.
ההורה הביולוגי עלול לטעון שההורה השני לא באמת הורה ולכן לא צריך לשלם מזונות מלאים.
ההורה השני עלול לטעון שאם הוא משלם מזונות, זה אומר שהוא כבר מוכר כהורה ולכן צריך לקבל גם את כל הזכויות.
זה הופך למשא ומתן משפטי מורכב שבו כל צד מנסה למקסם את הזכויות שלו ולמזער את החובות.
המסמכים מהמדינה הזרה – תרגום, אימות והכרה
נושא נוסף שמסבך את התמונה הוא הצורך להציג בבית המשפט בישראל מסמכים מהמדינה הזרה.
תעודת לידה, הסכם פונדקאות, פסקי דין או צווים שניתנו שם – כל אלה צריכים להיות מתורגמים, מאומתים, ולעיתים מאושרים על ידי רשויות מתאימות.
התהליך הזה יכול לקחת שבועות או חודשים.
לפעמים המדינה הזרה לא משתפת פעולה, או שהמסמכים לא מספיק ברורים.
לפעמים יש צורך לקבל אישורים נוספים מהרשויות בחו"ל, ולא תמיד זה אפשרי.
כל זה קורה בזמן שהגירושין מתנהלים, ושני הצדדים רוצים לסיים את התהליך ולהמשיך עם החיים.
העיכובים האלה יכולים להיות מתסכלים מאוד, ולגרום למתח נוסף בין הצדדים.
הסכמי הפונדקאות – מה המשקל שלהם בגירושין?
כשהזוג עשה פונדקאות בחו"ל, הם חתמו על הסכמים שונים – עם הפונדקאית, עם סוכנות הפונדקאות, ולפעמים גם ביניהם.
השאלה היא: מה המשקל המשפטי של ההסכמים האלה כשמגיעים לגירושין בישראל?
ההסכמים שנחתמו עם הפונדקאית בדרך כלל לא רלוונטיים לגירושין, כי הם עוסקים בקשר בין ההורים המיועדים לפונדקאית, לא ביחסים בין ההורים עצמם.
אבל לפעמים יש בהסכמים האלה סעיפים שקובעים מי יהיו ההורים המשפטיים, ואיך יוכרו בתעודת הלידה.
הסעיפים האלה יכולים להיות רלוונטיים.
אם הזוג חתם גם על הסכם ממון או הסכם הורות ביניהם לפני או אחרי הפונדקאות, ההסכמים האלה יכולים להיות מאוד משמעותיים.
אם בהסכם כתוב בבירור שני ההורים מכירים זה בזה כהורים שווים, ושהם מתחייבים לפעול כך גם במקרה של פרידה, בית המשפט יכול לתת לזה משקל רב.
כיצד להתכונן מראש – צעדים שיכולים למנוע את הסיוט
אחרי שראיתי כל כך הרבה זוגות שנקלעו למבוכה המשפטית הזו, יש לי מספר המלצות ברורות לזוגות ששוקלים פונדקאות בחו"ל.
- עבדו עם עורכת דין מומחית בדיני משפחה ופונדקאות עוד לפני שאתם יוצאים לחו"ל.
היא תוכל לייעץ לכם איזו מדינה לבחור, איזה הסכמים לחתום, ומה לעשות כדי להקל על ההכרה בישראל. - השלימו את הליך צו ההורות או האימוץ להורה השני מיד כשאתם חוזרים לישראל עם הילד.
אל תדחו את זה לאחר מכן.
ההליך הזה הוא קריטי ליצירת מעמד משפטי שווה לשני ההורים. - חתמו על הסכם הורות מפורט ביניכם שקובע מה יקרה במקרה של פרידה.
ההסכם צריך לכלול התייחסות למשמורת, מזונות, הסדרי ראייה, וכל נושא אחר שיכול להיות שנוי במחלוקת.
כן, זה לא נעים לדבר על פרידה כשאתם מתחילים את המסע להורות, אבל זה חיוני. - שמרו על כל המסמכים מהמדינה הזרה – תעודות לידה, הסכמים, צווים, וכל דבר אחר שיכול להיות רלוונטי.
תרגמו אותם לעברית כבר מההתחלה, ואמתו אותם בצורה מתאימה.
זה יחסוך לכם זמן וכאב ראש אם תגיעו לגירושין.
המחיר הרגשי – מעבר למשפט
מעבר לכל ההיבטים המשפטיים, חשוב לזכור שמדובר באנשים אמיתיים עם רגשות.
זוגות שעברו את כל המסע המורכב של פונדקאות בחו"ל – השקעה רגשית וכלכלית אדירה, מסע לארץ זרה, המתנה ארוכה, חששות ותקוות – ואז מגיעים לגירושין.
המצב המשפטי המורכב רק מוסיף לכאב הרגשי.
במקום להתמקד בילד ובטובתו, ההורים נמצאים בלופ אינסופי של בירוקרטיה, מסמכים, בתי משפט ודיונים.
הילד רואה את זה, מרגיש את המתח, ולפעמים גם מבין שיש משהו לא מסודר במעמד של אחד ההורים שלו.
לכן, אפילו יותר מהצד המשפטי, חשוב לנסות לשמור על קשר טוב עם בן הזוג לשעבר.
לנסות להגיע להסכם גירושין בהסכמה, עם כל המורכבות שזה כרוך.
לשים את הילד במרכז, ולא את הסכסוכים המשפטיים.
סוף דבר – התכוננות היא הכל
גירושין מזוג שהורה דרך פונדקאות בחו"ל הם מורכבים פי כמה מגירושין רגילים.
המעמד המשפטי של ההורים לא תמיד ברור, הדין החל יכול להיות של יותר ממדינה אחת, והבירוקרטיה יכולה להיות מתישה.
אבל עם ההכנה הנכונה, הליווי המשפטי המתאים, והבנה של הסיכונים מראש – אפשר למנוע חלק גדול מהסיבוכים.
המפתח הוא לא לדחות את ההליכים המשפטיים הנחוצים, לא לסמוך על זה שהכל יסתדר מאליו, ולדאוג שמעמד ההורות של שני ההורים יהיה מוכר וברור כבר מההתחלה.
אם אתם כבר במצב של גירושין והמעמד המשפטי מסובך, היעזרו במומחה שמכיר את כל השכבות של המשפט הבינלאומי, הדין הישראלי, והפסיקה בנושא פונדקאות.
זה לא משהו שאפשר לטפל בו לבד או עם עורך דין גירושין רגיל.
המורכבות כאן היא ייחודית, והיא דורשת התמחות ספציפית.
הילד שלכם מגיע להורים שמוכרים רשמית, לא משנה באיזו מדינה הוא נולד. והוא מגיע לגירושין שמתמקדים בטובתו, לא במאבקים משפטיים על מעמד ההורות.
זה האתגר, וזה גם המטרה.
