גישור נשמע כמו פשרה שבה כל צד מוותר על חצי. בפועל הוא משהו אחר לגמרי: הליך מובנה, עם כללים הקבועים בחוק, שבו בני הזוג או בני המשפחה – ולא שופט – מחליטים איך ייראו חלוקת הרכוש, דמי המזונות והסדרי הילדים. מה שנאמר בחדר הגישור לא ישמש ראיה בהליך משפטי אזרחי, גם אם ההליך לא יצליח; ההסכם שנחתם בסופו יכול לקבל תוקף של פסק דין, והבחירה במגשר הנכון משפיעה על התוצאה לא פחות מהבחירה בעורך דין. המדריך הזה מסביר איך גישור עובד בפועל, מתי הוא מתאים ומתי עדיף לוותר עליו.
עיקרי הדברים
- ✓ למגשר אין סמכות להכריע – תפקידו לעזור לצדדים להגיע להסכמה בעצמם, ושום פתרון לא נכפה עליהם
- ✓ דברים שנאמרו בגישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי – כך קובע סעיף 79ג(ד) לחוק בתי המשפט
- ✓ הסדר גישור יכול לקבל תוקף של פסק דין – גם כשלא הוגשה תביעה, ובענייני רכוש בין בני זוג נשואים נדרש אישור של בית המשפט או של בית הדין הדתי
- ✓ גישור אינו מתאים לכל מצב – אלימות, פערי כוחות חריפים או הסתרת נכסים הם סימני אזהרה ברורים
מהו גישור במשפחה – יתרונות וחשיבות
חוק בתי המשפט מגדיר גישור כ"הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה ליישוב הסכסוך, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו"[1]. ההגדרה הקצרה הזו מכילה את ההבדל המהותי בין גישור לבין הליך משפטי: בבית המשפט, השופט שומע ראיות ומכריע; בגישור, המגשר מנהל את השיחה, עוזר לצדדים להבין מה חשוב לכל אחד מהם, ומסייע לנסח הסכם – אבל ההחלטה נשארת אצלם.
בדיני משפחה, לגישור יש משמעות מיוחדת. סכסוך משפחתי אינו מסתיים בפסק הדין: הורים ממשיכים לגדל ילדים משותפים, אחים ממשיכים להיפגש באירועים משפחתיים, ובני זוג לשעבר נשארים קשורים לעיתים במשכנתה, בעסק או בזכויות פנסיה. הליך גירושין שמתנהל כמלחמה משאיר אחריו צלקות שמלוות את המשפחה שנים. גישור מאפשר לסיים את הסכסוך המשפטי בלי לשרוף את הגשרים שעוד יהיה צורך לעבור עליהם.
הגנה משפטית מרכזית שמאפשרת לצדדים לדבר בגלוי היא החיסיון: "דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי" (סעיף 79ג(ד) לחוק). מי שהציע בגישור הצעה נדיבה כדי לסגור את הסכסוך לא יראה אותה מוצגת נגדו בבית המשפט אם הגישור ייכשל. עם זאת, לחיסיון הליך הגישור יש גבולות: הוא חל על הליכים אזרחיים, ויש הבדל בין הכלל שאוסר להשתמש בדברים כראיה לבין חובת הסודיות של המגשר.
לגישור יש מקום מרכזי גם בהליך המקדים שחל על רוב התביעות המשפחתיות. במסגרת הבקשה ליישוב סכסוך, פגישות המהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) ביחידת הסיוע כוללות מידע על דרכים ליישב את הסכסוך בהסכמה – ייעוץ, גישור, טיפול משפחתי או זוגי, וגם "גירושין בשיתוף פעולה", שהחוק מגדיר כמשא ומתן לפירוד שבו כל צד מיוצג על ידי עורך דין, בשיתוף אנשי מקצוע נוספים לפי הצורך, ועורכי הדין האלה לא יוכלו לייצג את הצדדים בהליך משפטי אם המשא ומתן ייכשל (סעיף 3(ג)(2) לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה)[2].
תהליך גישור – שלבים והסברים מפורטים
לכל מגשר יש סגנון משלו, אבל שלד ההליך דומה כמעט תמיד. תקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג-1993[3] מסדירות את הגישור שבית המשפט מעביר אליו, ומספקות מסגרת טובה להבנת השלבים גם בגישור פרטי:
שלב 1: הדרך לגישור
יש שלוש דרכים עיקריות להגיע לגישור: פנייה פרטית משותפת למגשר, עוד לפני שמישהו פנה לערכאות; הפניה במסגרת פגישות המהו"ת ביחידת הסיוע, לאחר הגשת בקשה ליישוב סכסוך; או העברה של תביעה שכבר מתנהלת לגישור. במקרה האחרון, בית המשפט רשאי להעביר את התובענה לגישור רק בהסכמת בעלי הדין (סעיף 79ג(ב) לחוק בתי המשפט). בזמן הגישור ההליכים בבית המשפט מעוכבים לתקופה שהשופט קובע (סעיף 79ג(ה)).
שלב 2: פגישת הפתיחה וההסכם עם המגשר
בפגישה הראשונה המגשר מסביר את מהות ההליך ואת ההבדל בינו לבין בוררות, ייעוץ או טיפול, ומבהיר את כללי המשחק: הצדדים מחויבים לנהוג בהגינות ובתום לב, רשאים להתייעץ עם מי שירצו בכל שלב, ורשאים להפסיק את הגישור בכל עת (תקנה 6). בשלב הזה גם נחתם הסכם התקשרות עם המגשר, שקובע את שכר הטרחה, את אופן חלוקתו בין הצדדים ואת כללי הסודיות.
שלב 3: מיפוי הסוגיות ואיסוף המידע
לפי תקנה 2, הגישור כולל "בירור הנושאים שבמחלוקת, גילוי מידע הדרוש בקשר לסכסוך והצעת אפשרויות לפתרונו". בגישור גירושין זה אומר להניח על השולחן את רשימת הנכסים והחובות, את ההכנסות ואת צורכי הילדים. בלי תמונה כלכלית מלאה, כל הסכם שייחתם יעמוד על קרקע לא יציבה.
שלב 4: פגישות משותפות ופגישות נפרדות
המגשר רשאי להיפגש עם הצדדים יחד או לחוד, ועם כל מי שקשור לסכסוך; בהסכמת צד, הוא רשאי להיפגש איתו גם בלי עורך דינו (סעיף 79ג(ג)). פגישות נפרדות מאפשרות לכל צד לומר דברים שקשה לומר מול הצד השני, ומידע שנמסר למגשר בבקשה לשמור עליו בסוד יישאר סודי כלפי הצד השני (תקנה 5(ו)).
שלב 5: גיבוש טיוטה ובדיקה עצמאית
כשמתגבשות הסכמות, המגשר מנסח טיוטת הסכם. זה השלב שבו כל צד צריך לקחת את הטיוטה לבדיקה עצמאית אצל עורך דין מטעמו: המגשר אינו יועץ של אף צד, והתקנות אוסרות עליו לתת חוות דעת מקצועית על שאלה שבמומחיות שעלתה בגישור (תקנה 5(ז)). מי שמדלג על הבדיקה הזו חותם על מסמך שהוא עלול להבין רק בדיעבד.
שלב 6: חתימה ומתן תוקף
הסדר גישור חתום הוא הסכם משפטי בין הצדדים, אבל כדי שאפשר יהיה לאכוף אותו ביעילות מבקשים לתת לו תוקף של פסק דין. בית המשפט רשאי לתת להסדר גישור תוקף של פסק דין גם אם לא הוגשה תביעה באותו סכסוך (סעיף 79ג(ח)). כשההסכם מסדיר יחסי ממון בין בני זוג, הוא חייב להיות בכתב, וטעון אישור של בית המשפט לענייני משפחה או של בית הדין הדתי המוסמך, שייתן אותו רק אחרי שנוכח שבני הזוג חתמו בהסכמה חופשית ובהבנת משמעות ההסכם ותוצאותיו (סעיפים 1 ו-2 לחוק יחסי ממון בין בני זוג)[4].
ומה קורה אם הגישור לא מצליח?
גישור שלא הסתיים בהסכם אינו "הפסד". כל צד רשאי להפסיק את הגישור בכל עת, בהודעה בכתב לצד השני ולמגשר (תקנה 8(א)), והמגשר עצמו רשאי להפסיק אותו כשהוא סבור שהעניין אינו מתאים לגישור, שאין סיכוי סביר להסכם, או שצד אינו נוהג בתום לב או אינו מגלה את המידע הדרוש (תקנה 8(ב)). כשמדובר בתביעה שהועברה לגישור, ההליכים בבית המשפט מתחדשים בתום התקופה שנקבעה, ובית המשפט רשאי לחדש אותם גם קודם לכן לבקשת המגשר או אחד הצדדים (סעיף 79ג(ו) לחוק). הסירוב לגישור או הפסקתו לא ישפיעו על תוצאות הדיון בבית המשפט – את זה בית המשפט נדרש להסביר לצדדים עוד לפני שהוא מעביר את העניין לגישור (תקנה 3(ב)).
בפועל, גם גישור שלא הסתיים בהסכם מלא משאיר לא פעם תוצרים: הסכמה חלקית על הסדרי הילדים, מיפוי מסודר של הרכוש, או צמצום המחלוקות לשתיים-שלוש שאלות שבית המשפט יכריע בהן. זה חוסך זמן וכסף גם בהמשך ההליך המשפטי.
איך זה נראה בפועל: תרחיש להמחשה
זוג שנשוי 14 שנים, עם שני ילדים בגילי 8 ו-12, דירה עם משכנתה ועסק קטן שמנוהל על ידי אחד מבני הזוג (תרחיש כללי להמחשה, לא תיק ספציפי). בפגישה הראשונה המגשר מסביר את הכללים, ונחתם ההסכם עם המגשר. בשתי הפגישות הבאות ממופים הנכסים, ומוסכם למנות שמאי מוסכם לדירה ורואה חשבון שיעריך את שווי העסק, בעלות שמתחלקת בין השניים. במקביל, בפגישות נפרדות, כל אחד מההורים מתאר מה חשוב לו בהסדרי הילדים. בפגישות הרביעית והחמישית נבנה לוח זמני שהות שמתאים לחוגים ולמשמרות, ומוסכם מנגנון לחלוקת ההוצאות. בפגישה השישית מוצגת טיוטה, וכל צד לוקח אותה לבדיקה אצל עורך דין מטעמו. אחרי שני תיקונים ההסכם נחתם ומוגש לאישור בית המשפט לענייני משפחה. במקום כמה תביעות נפרדות – מזונות, משמורת ואיזון משאבים – יש פסק דין אחד שנבנה בהסכמה.
✅ מה כדאי להכין לפני פגישת הגישור הראשונה
- רשימת נכסים וחובות – דירה, משכנתה, חשבונות בנק, רכב, הלוואות
- תלושי שכר, דוחות שנתיים לעצמאים ואישורי קצבאות
- דוחות של קרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים וקרנות השתלמות
- פירוט ההוצאות החודשיות של הילדים
- הסכמים קודמים – הסכם ממון, הסכמים בעסק או צוואות רלוונטיות
- רשימה כתובה של מה שחשוב לכם באמת, ושל הנושאים שבהם אתם מוכנים לגלות גמישות
סוגי גישור במשפחה – גירושין, רכוש וצוואה
המונח "גישור משפחתי" מכסה כמה סוגים של סכסוכים, ולכל אחד מהם יש דגשים משלו:
גישור גירושין
זה הסוג הנפוץ ביותר. גישור גירושין מטפל בכל רכיבי הסכסוך המשפחתי: הסדרי הורות וזמני שהות, דמי מזונות לילדים ומדור, חלוקת רכוש, והתחייבויות סביב הגט עצמו. התוצר הוא הסכם גירושין מלא, שמוגש לאישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. היתרון הגדול הוא היכולת לבנות הסדר שמתאים לשגרה האמיתית של המשפחה – לוח זמנים שמתחשב בחוגים ובמשמרות, או חלוקת הוצאות לפי יכולת – בתוך המסגרת שקובע הדין ובכפוף לטובת הילדים, במקום נוסחה כללית.
גישור בחלוקת רכוש
לעיתים בני הזוג מסכימים על הסדרי הילדים ונתקעים בשאלות הכלכליות: מי נשאר בדירה, איך מחלקים זכויות פנסיה, מה דינו של עסק שהוקם במהלך הנישואין. גישור בחלוקת רכוש מאפשר לבחון פתרונות יצירתיים, כמו קיזוז זכויות פנסיה מול חלק בדירה, שקשה להגיע אליהם בפסק דין. במקרים מורכבים נעזרים בשמאי או באקטואר מוסכם, שעלותו מתחלקת בין הצדדים.
גישור בסכסוכי צוואה וירושה
מחלוקות על ירושה הן מהקשות שיש, כי הן מגיעות ברגע של אבל ומעוררות שאלות ישנות על אהבה, העדפות וקנאה בין אחים. גישור בסכסוכי ירושה מאפשר להגיע להסכמה על חלוקת העיזבון, על מכירת נכסים או על ניהולם, בלי מאבק ממושך בהתנגדות לצו קיום צוואה. כשהמנוח לא השאיר צוואה בכלל, הסכסוכים נוגעים לרוב לשאלות מעשיות, וגישור משפחתי במקרה של היעדר צוואה עוזר לתרגם את החלוקה שקובע החוק להסדר שכל היורשים יכולים לחיות איתו. חשוב לדעת שתביעות בענייני צוואות, ירושות ועיזבונות אינן כפופות לחובת הבקשה ליישוב סכסוך, כך שהפנייה לגישור בתחום הזה היא בחירה ולא חובה.
גישור בהליך גירושין בבית הדין הרבני
חובת הבקשה ליישוב סכסוך חלה גם על מי שפונה לבית דין דתי שלידו פועלת יחידת סיוע, ולכן גם זוגות שהליך הגירושין שלהם צפוי להתנהל בבית הדין הרבני מגיעים קודם לפגישות המהו"ת ונחשפים לאפשרות הגישור. הסכם שהושג בגישור יכול לקבל תוקף גם בבית הדין הרבני, וכשהוא מסדיר יחסי ממון בין בני הזוג, אישור של בית הדין הדתי המוסמך הוא אחת משתי הדרכים שהחוק מאפשר. הבחירה לאן להגיש את ההסכם לאישור היא חלק מהשיקולים שכדאי לבחון עם עורך דין.
גישור בין הורים שאינם נשואים ובסכסוכים בין-דוריים
גישור מתאים גם לידועים בציבור שנפרדים, להורים שהביאו ילד בהסכם הורות משותפת, ולמשפחות שמתווכחות על הטיפול בהורה מבוגר – מי מטפל, מי משלם ומי מקבל את ההחלטות. בגישור שבית המשפט מעביר אליו, התקנות מחייבות את המגשר להעמיד את הצדדים על הצורך להתחשב בעניינו של קטין או של פסול דין הקשור לסכסוך (תקנה 5(ג)), ומגשר מקצועי יקפיד על כך גם בגישור פרטי. בסכסוכים בין הורים, גם בפגישות המהו"ת החוק מחייב לקבוע אמות מידה לשיתוף ילדים בפגישות שבהן מתגבשים הסדרים הנוגעים אליהם (סעיף 3(ב)(2)), מתוך הבנה שקולם של ילדים צריך להישמע, בדרך מותאמת לגילם.
מתי כדאי לבחור בגישור לעומת בית משפט
גישור אינו תחליף אוטומטי לבית המשפט, וגם לא "הדרך של החלשים". זו דרך שמתאימה למצבים מסוימים ולא מתאימה לאחרים. הטבלה הבאה מסכמת את ההבדלים המרכזיים:
| היבט | גישור | הליך בבית משפט |
|---|---|---|
| מי מחליט | הצדדים עצמם | השופט |
| שליטה בלוח הזמנים | לפי קצב הצדדים והמגשר | לפי יומן בית המשפט |
| שימוש בדברים שנאמרו | לא ישמשו ראיה בהליך אזרחי | חלק מתיק הראיות |
| גמישות בפתרונות | רחבה – כל הסדר חוקי שהצדדים מסכימים עליו | מוגבלת לסעדים שהתבקשו ולדין |
| חובת גילוי מסמכים | אין כפייה, אבל הצדדים מתחייבים לגלות את המידע הדרוש, והסתרה עלולה להוביל לביטול ההסכם | מחייבת, עם סנקציות |
| מה קורה אם אין הסכמה | פונים לבית המשפט, או ממשיכים בהליך שעוכב | ניתנת הכרעה מחייבת |
גישור מתאים במיוחד כששני הצדדים רוצים לסיים, גם אם הם כועסים; כשיש ילדים משותפים ויחסים שיימשכו גם אחרי הפרידה; וכשהמחלוקות נוגעות לחלוקה ולא לשאלה העובדתית של מי צודק. הוא פחות מתאים כשיש אלימות או חשש לשלום של אחד הצדדים, כשאחד מהם מסתיר נכסים או מסרב למסור מידע, כשיש פער כוחות חריף שהמגשר אינו יכול לאזן, או כשנדרש סעד דחוף. לא במקרה, הליך לפי החוק למניעת אלימות במשפחה – כמו בקשה לצו הגנה – מוחרג מהחוק להסדר התדיינויות ומתנהל בנפרד, והתקנות מאפשרות למגשר להפסיק את הגישור כשצד אינו נוהג בתום לב או אינו מגלה את המידע הדרוש (תקנה 8(ב)).
ההשוואה בין הליך גישור לבית משפט אינה מסתכמת בטבלה: היא תלויה גם בעלויות של כל מסלול ובשאלה מה קורה כשגישור נכשל באמצע.
🔍 בדיקה עצמית: האם גישור מתאים לכם? (לחצו לפתיחה)
- האם שניכם רוצים לסיים את הסכסוך, גם אם לא באותו אופן?
- האם כל אחד מכם יכול להביע את עמדתו מול השני בלי פחד?
- האם שניכם מוכנים להניח על השולחן את כל הנתונים הכלכליים?
- האם אפשר להמתין כמה שבועות בלי החלטה דחופה של בית המשפט?
- האם חשוב לכם לשמור על יחסים סבירים בגלל הילדים או המשפחה?
תשובה "לא" לשאלה 2 או 3 היא סימן לעצור ולהתייעץ קודם עם עורך דין, גם אם שאר התשובות חיוביות, כי ייתכן שנדרשים כלים משפטיים אחרים. אם עניתם "כן" על ארבע או חמש שאלות, ובהן שאלות 2 ו-3, גישור הוא כנראה כיוון טוב.
טיפים מקצועיים להצלחת הליך גישור
גישור מצליח לא קורה במקרה. מה שמבדיל בין גישור שמסתיים בהסכם יציב לבין גישור שמתפרק אחרי חודשיים הוא בדרך כלל ההכנה וההתנהלות של הצדדים עצמם:
- היכנסו עם מטרות, לא עם עמדות. "אני רוצה את הדירה" היא עמדה; "אני רוצה שהילדים לא יחליפו בית ספר" היא מטרה. מטרות פותחות פתרונות, עמדות סוגרות אותם.
- הגיעו מוכנים מבחינה כלכלית. נתונים מסודרים חוסכים פגישות, ומונעים את התחושה שמישהו "מסתיר משהו".
- התייעצו עם עורך דין לפני הגישור ובמהלכו. התקנות קובעות במפורש שהצדדים רשאים להיוועץ באופן עצמאי בכל שלב. מגשר אינו מחליף ייעוץ משפטי.
- הפרידו בין הרגש לבין ההסדר. הכעס לגיטימי, אבל הסכם שנבנה כדי "להעניש" את הצד השני לא יחזיק לאורך זמן.
- חשבו על היום שאחרי. בדקו כל סעיף מול השאלה: איך זה ייראה בעוד שנה, כשהילדים יגדלו או כשאחד מכם יעבור דירה?
- אל תחתמו באותו יום. קחו את הטיוטה הביתה, קראו אותה בשקט והעבירו אותה לבדיקה משפטית.
- ודאו שכל הבטחה כתובה בהסכם. זה הטיפ החשוב מכולם, וההסבר בתיבה שלמטה.
⚠️ עצרו – מה שלא נכתב בהסכם, קשה מאוד לאכוף אחר כך
בתמ"ש 20223-10-17 (בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, השופטת אילת גולן-תבורי, דצמבר 2020)[5] ילדי המנוח ואלמנתו סיימו בגישור סכסוך על הצוואה ועל איזון המשאבים, והסכם הפשרה אושר כפסק דין. כשמונה חודשים אחר כך טענו הילדים שהאלמנה התחייבה בעל פה בגישור לשלם להם סכום נוסף. בית המשפט דחה את התביעה: מדובר בטענה בעל פה נגד מסמך בכתב, שני הצדדים היו מיוצגים, ו"ככל והייתה הסכמה נוספת… לא הובאה כל מניעה מלהעלותה על הכתב". התובעים חויבו בהוצאות של 20,000 ₪.
יתרונות כלכליים ורגשיים של הליך גישור
היתרון הכלכלי אינו רק "גישור זול יותר". הוא נובע מכמה מקורות. ראשית, תשלום אחד למגשר שמתחלק בין הצדדים, במקום שני תיקי ליטיגציה מקבילים. בגישור שבית המשפט מעביר אליו, תקנות הגישור קובעות ששכר טרחת המגשר אינו מחושב לפי שווי הסכסוך ואינו מותנה בתוצאה; הצדדים מסכימים מראש איך לחלק אותו, ואם לא הסכימו – הם נושאים בו שווה בשווה (תקנה 7). שנית, הסכם אחד שמסדיר את כל הנושאים חוסך את הצורך בשורה של תביעות נפרדות – מזונות, רכוש, משמורת – שלכל אחת מהן אגרה, דיונים ושכר טרחה משלה. לשם המחשה, האגרה על אישור הסכם בין בני זוג כשאין תביעה תלויה עומדת על 541 ₪, לפי התעריפים שבתוקף מ-1 ביולי 2026[6]. שלישית, מי שזכאי לסיוע משפטי בתחום המשפחה מטעם משרד המשפטים עשוי לקבל השתתפות בחלקו בשכר הטרחה של המגשר, אם הצדדים בחרו לפתור את הסכסוך בגישור[7].
חשוב גם להיות כנים לגבי העלות: לפי תקנה 7(א), שכר הטרחה למגשר משולם בין אם הצדדים הגיעו להסדר ובין אם לאו, וכדאי להניח שכך יהיה גם בגישור פרטי. גישור שנכשל אחרי חודשים של פגישות הוא הוצאה נוספת, ולכן כדאי לבדוק מראש את ההתאמה של המקרה לגישור.
היתרון הרגשי קשה יותר למדידה, אבל לא פחות חשוב. בגישור, הצדדים מדברים זה עם זה ולא דרך כתבי טענות; הם לא נדרשים "להשחיר" את הצד השני כדי לנצח; והם יוצאים מההליך עם הסכם שהם עצמם בנו, ולכן גם נוטים לכבד אותו. עבור ילדים, ההבדל בין הורים שנפרדו בהסכמה לבין הורים שניהלו מלחמה משפטית יכול להיות מורגש שנים.
יש גם יתרון של פרטיות ושליטה. הדיונים בבית המשפט לענייני משפחה מתקיימים ממילא בדלתיים סגורות, אבל בגישור הצדדים קובעים בעצמם מה ייכתב, מה יוצג ולמי. מבחינה מעשית, הם גם קובעים את הקצב – פגישה בערב, אחרי העבודה, במקום המתנה לדיון שנקבע חודשים מראש.
איך לבחור מגשר מתאים להליך גישור
בחירת המגשר היא אולי ההחלטה החשובה ביותר בהליך. בישראל אין רישוי כללי למגשרים, אבל תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), התשע"ח-2017[8], שקובעות מי ייכלל ברשימת המגשרים העומדת לרשות בתי המשפט, מספקות אמת מידה טובה. כדי להיכלל ברשימת המגשרים בענייני משפחה נדרשים, בין היתר, רקע מקצועי מתאים – למשל עורך דין או עובד סוציאלי – עם חמש שנות עיסוק בתחום מתוך עשר השנים האחרונות, הכשרה כללית בגישור של 60 שעות לימוד לפחות והכשרה בגישור בענייני משפחה של 40 שעות לפחות, התנסות מודרכת, ניהול של 20 הליכי גישור לפחות בחמש השנים האחרונות, מהם 10 בענייני משפחה, והערכה מקצועית וריאיון (תקנה 4). מגשר שעומד ברף הזה הוא נקודת פתיחה טובה.
מעבר להכשרה הפורמלית, אלה השאלות שכדאי לבדוק. תקנות הגישור חלות במישרין על גישור שבית המשפט מעביר אליו, אבל הן אמת מידה טובה גם בבחירת מגשר פרטי:
- ניסיון בסוג הסכסוך שלכם – גישור גירושין עם עסק משפחתי שונה מגישור על זמני שהות או על ירושה.
- ידע משפטי – מגשר שמכיר את דיני המשפחה יודע לזהות הסכם שלא יאושר, או סעיף שעלול לפגוע בזכויות של ילד.
- ניטרליות – לפי תקנה 5(ב), מגשר שהיה לו קשר מקצועי או אישי קודם עם אחד הצדדים יסרב למינוי, אלא אם הצד השני הסכים בכתב.
- שקיפות בשכר הטרחה – בתחילת הגישור המגשר צריך להודיע על שכר הטרחה ועל אופן התשלום (תקנה 7(ב)).
- התאמה אישית – שני הצדדים צריכים להרגיש שהמגשר שומע אותם. כדאי לבחור את המגשר יחד.
עו"ד הלנה שמחי משלבת בין ייצוג משפטי בדיני משפחה לבין גישור: היא בוגרת קורס גישור בסיסי וגישור פרקטי מטעם אוניברסיטת תל אביב ובוגרת קורס גישור משפחה מטעם לשכת עורכי הדין, וכיהנה בעבר כסגנית ועדת בתי משפט לענייני משפחה במחוז מרכז של לשכת עורכי הדין. השילוב הזה מאפשר להבין גם את הדינמיקה בחדר וגם את השאלה אם ההסכם שמתגבש יעמוד במבחן של בית המשפט.
למה כל כך חשוב ליווי משפטי עצמאי, גם כשההסכם נבנה בהסכמה? כי אחרי שהסכם אושר, קשה מאוד להשתחרר ממנו. בעמ"ש 53822-10-19 (בית המשפט המחוזי בחיפה, אב"ד השופט חננאל שרעבי, פברואר 2020)[9] ביקשה אישה שחיה עם בן זוגה כידועים בציבור לבטל הסכם פירוד שעורך דין אחד ניסח עבור שניהם, ושאושר וקיבל תוקף של פסק דין, יחד עם הסכם הלוואה שצורף אליו. היא טענה, בין היתר, לניצול חולשה, לכפייה ולהטעיה, ושלא הייתה מיוצגת ולא ניתנה לה אפשרות להתעמק בהסכם. בית המשפט לענייני משפחה דחה את התביעה, ובית המשפט המחוזי דחה את הערעור וקבע שמי שמבקש לבטל הסכם כזה נושא בנטל כבד להוכיח פגם בכריתתו. הלקח פשוט: הבדיקה המשפטית צריכה לקרות לפני החתימה, לא אחריה.
💡 טיפ מקצועי
לפני שמתחייבים, בקשו פגישת היכרות קצרה ושאלו שלוש שאלות: כמה גישורים משפחתיים ניהלת בשנים האחרונות, ובאילו נושאים? מה קורה אם אחד מאיתנו רוצה להפסיק באמצע? ומי מנסח את ההסכם הסופי ואיך הוא מגיע לאישור בית המשפט? התשובות יגידו לכם הרבה על ניסיון המגשר ועל האופן שבו הוא מנהל את ההליך.
שאלות נפוצות על גישור
כמה זמן נמשך הליך גישור משפחתי?
אין משך קבוע. גישור על נושא אחד, כמו זמני שהות, יכול להסתיים בכמה פגישות, וגישור גירושין מלא עם רכוש מורכב עשוי להימשך כמה חודשים. כשבית המשפט מעביר תביעה לגישור, הוא קובע תקופה לעיכוב ההליכים ורשאי להאריך אותה בהסכמת הצדדים. קצב ההתקדמות תלוי בעיקר במוכנות הצדדים ובזמינות המידע הכלכלי.
האם הסכם גישור מחייב?
הסכם שנחתם בסוף הגישור הוא חוזה בין הצדדים, ואפשר לבקש מבית המשפט לתת לו תוקף של פסק דין גם כשלא הוגשה תביעה. הסכם שמסדיר יחסי ממון בין בני זוג נשואים טעון אישור של בית המשפט לענייני משפחה או של בית הדין הדתי המוסמך, והאישור ניתן רק כשבית המשפט שוכנע שהצדדים מסכימים לו בהסכמה חופשית ומבינים את משמעותו. כל עוד ההסכם לא אושר, צד שמתחרט עשוי למנוע את אישורו, ולכן כדאי להגיש אותו לאישור סמוך לחתימה. אחרי האישור, ביטול ההסכם אפשרי רק במקרים חריגים.
האם אפשר לגשר כשהייתה אלימות במשפחה?
במקרים כאלה יש לנקוט זהירות רבה. החוק להסדר התדיינויות אינו חל על הליכים לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, וצו הגנה מבקשים בהליך נפרד ומהיר. מגשר רשאי להפסיק גישור כשהוא סבור שהעניין אינו מתאים לגישור. כשיש חשש לשלומו של צד, צריך קודם להבטיח את ביטחונו ולהתייעץ עם עורך דין, ורק אחר כך לבחון אם גישור אפשרי.
מה ההבדל בין פגישות מהו"ת לבין גישור?
פגישות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) הן עד ארבע פגישות ביחידת הסיוע, שמתקיימות אחרי הגשת בקשה ליישוב סכסוך. ההשתתפות בהן חובה: ההזמנה אליהן היא כהזמנה לדיון, ויחידת הסיוע מדווחת לבית המשפט אם הצדדים התייצבו. הפגישות עצמן אינן כרוכות בתשלום, ומטרתן לבחון את הדרכים ליישב את הסכסוך בהסכמה. גישור, לעומת זאת, הוא הליך וולונטרי מלא שבו מגשר מסייע לצדדים לגבש הסכם, ויכול להתקיים אחרי המהו"ת, במקביל להליך משפטי או לגמרי באופן פרטי.
מקורות שצוטטו במאמר (9)
- [1] חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (סעיף 79ג) – נבו
- [2] חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014 (סעיפים 3, 4א) – נבו
- [3] תקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג-1993 (תקנות 2, 3, 5-8) – נבו
- [4] חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 (סעיפים 1-2) – ויקיטקסט
- [5] תמ"ש 20223-10-17 פלוני ואח' נ' פלונית (משפחה פתח תקווה, 20.12.2020) – פסקדין
- [6] הודעת בית המשפט לענייני משפחה (אגרות), התשפ"ו-2026 – תעריפים מ-1.7.2026 – הרשות השופטת
- [7] בקשה ליישוב סכסוך במשפחה – סיוע משפטי ושכר טרחת מגשר – כל-זכות
- [8] תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), התשע"ח-2017 (תקנות 1, 4) – נבו
- [9] עמ"ש 53822-10-19 אלמונית נ' פלוני (מחוזי חיפה, 4.2.2020) – פסקדין
מילון מושגים
הליך שבו מגשר נועד עם הצדדים כדי להביאם להסכמה על יישוב הסכסוך, בלי שיש בידו סמכות להכריע בו.
ההסכם בין הצדדים שהושג בסיום הליך הגישור, ושאפשר לבקש לתת לו תוקף של פסק דין.
פגישות מידע, היכרות ותיאום ביחידת הסיוע, שבהן נבחנות דרכים ליישוב הסכסוך בהסכמה – שלב מקדים ונפרד מגישור מלא.
משא ומתן לפירוד שבו כל צד מיוצג בידי עורך דין, ועורכי הדין לא ייצגו את הצדדים בהליך משפטי אם המשא ומתן ייכשל.
מפגש של המגשר עם צד אחד בלבד, שבו מידע שנמסר בבקשה לשמור עליו בסוד נשאר סודי כלפי הצד השני.
אישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי להסכם המסדיר יחסי ממון בין בני זוג, הניתן לאחר שבית המשפט או בית הדין נוכח שנחתם בהסכמה חופשית ובהבנה.
המאמר עודכן לאחרונה: אוקטובר 2026, ומשקף את המצב המשפטי הנוכחי, לרבות תעריפי האגרות שבתוקף מ-1 ביולי 2026. המידע המובא הוא כללי, אינו ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ פרטני מול עורך דין.
שוקלים גישור משפחתי?
עו"ד ומגשרת הלנה שמחי משמשת מגשרת בהליכי גישור משפחתי, ומלווה כעורכת דין צדדים בהליכי גישור – בגירושין, בחלוקת רכוש ובסכסוכי ירושה, עד אישור ההסכם בבית המשפט. לשיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות: 077-2312132.
