גישור חובה למתגרשים

ראשי פרקים בעמוד:

חוק הסדר התדיינות במשפחה משנת 2016 נועד לסייע לבני זוג המצויים בסכסוך לנסות וליישב אותו בדרכי שלום. החוק למעשה מחייב בני זוג להגיש בקשה ליישב את הסכסוך בטרם הגשת תביעה לגירושין לבית הדין הרבני או לבית המשפט. המטרה בכך היא צמצום הצורך בהתדיינות משפטית ונסיון ליישב את הסכסוך בהסכמה.

עוד על גישור החובה, תנאיו והיבטיו, לפניכם:

 

הרקע לגישור חובה למתגרשים

חוק הסדר התדיינות במשפחה ביקש לסייע לבני זוג אשר מצויים בהתדיינות הקשורה לענייני משפחה על ידי חסכון של זמן שיפוטי יקר וכן של משאבים רבים המושקעים בהליך וכן לצמצם את הפגיעה של ילדים הסובלים מהליך הגירושין של הוריהם.

יוזמת החוק ניסתה לאפשר לצדדים להסדיר את הסכוך תוך כדי שיתוף פעולה באופן מהי ויעיל ולנסות למנוע מלחמות קשות בין הצדדים בבית המשפט. בנוסף החוק ביקש להפחית עת העומס הרב השורר על בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים.

 

מהו למעשה גישור החובה?

על פי החוק, מי שרוצה להגיש תובענה בעניין סכסוך משפחתי יצטרך תחילה להגיש בקשה ליישוב הסכסוך. עם כניסת החוק לתוקף, יצטרכו בני הזוג המעוניינים להתגרש, לבחור באחת משתי האפשרויות הבאות:

 

פנייה למגשר החבר בלשכת המגשרים בישראל

פניה למגשר החבר בלשכת המגשרים בישראל במטרה לגבש יחד אתו הסכם גירושין מלא בהסכמה. ההסכם שיושג בגישור יקבל אישור מבית המשפט אשר יעניק לו מעמד של פסק דין ובכך לא יזדקקו הצדדים להליך פורמלי אחר מול רשויות המדינה, בתי המשפט ובתי הדין הרבניים.

 

בקשה ליישוב סכסוך ע”י בני הזוג

האפשרות השנייה שתעמוד מול הצדדים לגירושין תהיה לפנות יחדיו לבית המשפט ולהגיש בקשה ליישוב סכסוך. הבקשה תועבר ישירות ליחידות הסיוע שליד בתי המשפט, שם יקבע מפגש לבני הזוג המתגרשים עם עובדת סוציאלית אשר תסביר להם על האפשרויות העומדות בפניהם.

הצדדים יקבלו מידע על הליך הגישור ולאחר מכן ייעשו מאמצים לגרום להם להגיע להסדר בהסכמה, שיכלול את כל הסוגיות – מזונות, משמורת, חלוקת רכוש ועוד.

 

על מי חלה החובה לערוך גישור חובה?

על כל אדם המצוי בסכסוך משפחתי עם בן זוגו בהווה או בעבר חלה החובה לפנות בבקשה ליישוב סכסוך בטרם הגשת תביעה בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. התביעה היא בתחומים של נישואין וגירושיו, יחסי ממון ותביעות כספיות ורכושיות של בני הזוג, ענייני מזונות אישה ומזונות ילדים, עניינים הקשורים לאבהות ואימהות על ילד ועוד.

 

איך פונים להליך גישור החובה?

בן הזוג המבקש לתבוע בבית המשפט לענייני משפחה או עורך הדין אשר מייצג אותו יגישו טופס בקשה ליישוב סכסוך במזכירות בית המפשט לענייני משפחה או בית הדין הרבני המצוי באזור המגורים של הזוג.

חשוב לדעת שהגשת הבקשה כרוכה באגרה על סך 100 ש”ח. ככל והליך הגישור ביחידת הסיוע של בית המשפט אינו הצליח, הצד אשר הגיש ראשון את הבקשה יהיה בעל הזכות להגיש את התביעה ולבחור באיזה ערכאה היא תדון, האם בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה.

 

פגישות מהו”ת ביחידת הסיוע

לאחר הגשת הבקשה לבית המשפט הצדדים יוזמנו לארבעה פגישות מהו”ת – מידע, היכרות ותיאום ביחידות הסיוע של בית הדיון הרבני או של בית המשפט לענייני משפחה. ההשתתפות בהליך אינה כרוכה בתשלום מלבד האגרה המשולמת לצד הגשת הבקשה.

חשוב לדעת שהזמנה לפגישה מקבילה להזמנה לבית המפשט ולכן חלה על הצדדים חובת התייצבות, ככל וצד ימנע מלהגיע לפגישה ניתן יהיה להטיל עליו הוצאות ולמחוק בקשות שלו.

פגישה הראשונה תהיה היכרות של הצוות עם הצרכים והרצונות של הצדדים, בפגישות הבאות ינסו הצדדים להגיע להסכמה רחבה ושיתוף פעולה בתחומים השונים. כמו כן ינסו הצדדים לקבוע הסדרים זמניים עד להחלטות הסופיות בענייהם בכל הקשור למזונות, גידול הילדים ועוד.

 

סיום ההליך

לאחר סיום ההליך, וככל שהצדדים יחליטו שהם מעוניינים בהמשך שלו ידרשו הם להודיע על כך ולהסכים על תקופת עיכוב הליכים. בשלב זה יבחרו הצדדים היכן לבצע את הגישור באופן פרטי אצל עורכי דין ומגשרים מחוץ לבית המשפט. שירות זה הוא בתשלום אך ככל והצדדים זכאים לכך, יקבלו הם סיוע משפטי והשתתפות בשכר הטרחה.

לעיתים הצדדים מגיעים להסכמות רחבות כבר בהליך פגישות המהו”ת ולניסוח הסכם במקרה כזה יגישו את ההסכם לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני על מנת שזה יתן תוקף של פסק דין.

 

 מהלך תקופת הגישור

חשוב להבין כי במהלך תקופת הגישור לא יוכלו בני הזוג להגיש תביעות זה נגד זה, למעט בקשות לסעד זמני לשמירת המצב הקיים – בעיקר על מנת למנוע הברחת רכוש – או לסעד דחוף. רק אם הצדדים לא הגיעו להסדר מוסכם בחלוף תקופה זו, הצד שהגיש את הבקשה רשאי יהיה להגיש תובענה לערכאה המוסמכת לדון בעניין.

זאת, במטרה לבדוק את השפעתו של החוק, נקבע כי הוא יהיה תחילה בתוקף למשך שלוש שנים. מאז עלה החוק לכותרות הוא חולל סערה, כראוי לחוק שישנה את סדרי עולם בהליך הגירושין. כבר נאמר על החוק שהוא פוגע בזכות ההתדיינות של האזרח וכופה “שלום בית”, שאכיפתו תגרום סבל ועינוי דין.

 

יישום התוכנית במציאות

קיימת ביקורת רבה על החוק והוראותיו. ככל שהחוק יצא נראה כי יישומו בפועל לוקה בחסר. למרות הרעיון העקרוני החשוב של יישוב סכסוכים בדרכי שלום ושיתוף פעולה, נראה שהניסיון להכריח זוגות לעבור הליך גישור אינו יעיל שכן גם כך רוב תיקי הגירושין בשלב מסוים התנהלו בהליכי גירוש ובוררות ונעשה בהם ניסיון לניהול בשיתוף פעולה.

המציאות לאחר חקיקת החוק הראתה שלוחות הזמנים לקיום פגישות הייעוץ אינם מעשיות שגן הן מחייבות לפחות ארבעה פגישות עם עובד סוציאלי תוך חודש וחצי, זמן שאינו נחשב סביר להליך שכזה. מיעוט העובדים המגויסים להליך גם הוא משפיע. בנוסף, שלילת הזכות לקבלת סעד זמני יוצר פתח לניצול לרעה של הצד השני ומהווה עיוות דין קשה.

אלו הן רק מחלק מהבעיות שהחוק מייצר, נראה שבתום תקופת הניסיון שלו צפויים שינויים משמעותיים בשל הביקורת הציבורית עליו.

לסיכום, גישור חובה למתגרשים הינו הליך חדש יחסית אשר מבקש להגביר את ההסכמות ההליכים המשפטיים הקשורים לגירושין ולהרחיב את שיתוף הפעולה בתחום. על מנת לשמוע עוד על ההליך והיבטיו, פנו לעורכת הדין הלנה שמחי לייעוץ משפטי מנוסה ומקצועי!

שתפו בקליק
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
דילוג לתוכן