האם ניתן לעקוף את חוק המהו"ת?

לקבלת ייעוץ וליווי מקצועי
מלאו את הפרטים

החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, הידוע גם בשמות חוק המהו"ת או "חוק גישור חובה", הוא חוק שבא להסדיר את אופן ההתנהלות הנדרש במסגרת הליכי גירושין ובסכסוכים משפחתיים. בהתאם לחוק זה, החל מיולי 2016, בני זוג אשר מצויים בסכסוך זוגי או משפחתי, מחויבים בהגשת בקשה ליישוב הסכסוך ביניהם ליחידות הסיוע שליד בית המשפט למשפחה ובתי הדין הרבניים בטרם יגישו תביעה לבית המשפט למשפחה או לאחד מבתי הדין הרבניים. פעמים רבות זוגות אשר עומדים לפתחם של גירושין, מגלים כי תהליכי הגישור הללו הם בעוכריהם וגורמים לעוגמת נפש לשני הצדדים – הן במישור הנפשי והן במישור הכלכלי. החדשות המעודדות הן שחוק המהו"ת אינו גזירת גורל וכי יש דרכים חוקיות להתמודד גם עם האילוץ הזה. על כך נרחיב במדריך שלפניכם.

 

שינוי הליך הגירושין בישראל בעקבות החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה

אם עד יולי 2016, זוגות, הורים או ילדים שהיו מעוניינים לפתוח בהליכים משפטיים כדוגמת גירושין, בקשת משמורת, חלוקת רכוש, מזונות, וכדומה, יכלו לעשות זאת על ידי פניה לעורכי דין והגשת תביעה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, הרי שמאז כניסת חוק המהו"ת לתוקפו חל איסור על הגשה של תביעות בנושאים משפחתיים לבתי המשפט ללא פניה מקדימה להליכי גישור ביחידות הסיוע שליד בתי המשפט למשפחה ובתי הדין הרבניים.

מטרת החוק היא לכאורה לעזור למשפחות לפתור סכסוכים בדרכי שלום ולמנוע את הסלמת המצב הנובעת מפניה לערכאות משפטיות, אך גם הרבה כוונות טובות לא תמיד מביאות לתוצאות הרצויות.

 

כיצד מתנהלים הליכי הגישור במסגרת חוק המהו"ת?

כיום, במקום להגיש תביעה כנגד בן או בת זוג, הורה או ילד – אנשים המעוניינים לפתוח בהליך משפחתי כנגד בן משפחה, נדרשים להגיש לאחד מבתי המשפט לענייני משפחה או בתי הדין הדתיים, בקשה שנקראת "בקשה ליישוב סכסוך".

בקשה זו מוגשת על גבי מסמך פשוט יחסית, ללא פירוט בנוגע למהותו של הסכסוך, לטובת ניסיונות גישור וחתירה לפשרה לפני הפניה לערכאות משפטיות,  חוק המהו"ת מגדיר כי צו עיכוב הליכים חל באופן אוטומטי על פנייתכם לבית המשפט למשך פרק זמן של 45 עד 60 יום. במהלך פרק זמן זה תידרשו אתם והצד השני בסכסוך להגיע לארבע פגישות ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית.

פגישות אלו נקראות שיחות מהו"ת (ראשי תיבות של: "מידע היכרות ותיאום"). הנוכחות בפגישות המהו"ת שקולה לצו בית משפט והיא חובה. הפגישות אינן כרוכות בתשלום. חשוב לדעת כי לפגישת המהו"ת הראשונה לא ניתן להגיע בלוויית עורך דין.

 

מה קורה במסגרת פגישות מהו"ת?

במסגרת הפגישות הללו, עובדי יחידת הסיוע (לרוב מדובר בעובדים סוציאליים מטעם המדינה),
מספקים למעורבים בסכסוך המשפחתי אינפורמציה מלאה בנוגע להליכים המשפטיים וההשלכות המשפטיות, האישיות והפיננסיות של גירושין.

בנוסף, מוצעות דרכים להגעה להסכמות בדרכי שלום, לרבות: ייעוץ / גישור / טיפולים זוגיים או משפחתיים וכדומה, וסקירה של השירותים המוצעים במסגרת יחידות הסיוע, בקהילה ובסקטור הפרטי.

כחלק מהפגישות, עובדי יחידות הסיוע עושים מאמץ להגיע להסדר זמני המוסכם על כל הצדדים לגבי תשלום מזונות או הסדרי קשר והחזקת ילדים למשך פרק הזמן בו צו עיכוב ההליכים עומד בתוקף.

 

מה קורה לאחר שסדרת שיחות המהו"ת מסתיימת?

לאחר סיומה של שיחת המהו"ת האחרונה בסדרה (כעבור 60 ימים ממועד הגשת הבקשה ליישוב הסכסוך), עובדי יחידות הסיוע ממליצים למגישי הבקשה על ערוץ הטיפול ההולם ביותר לטעמם לפתרון הסכסוך בין הצדדים.

העותרים נדרשים להגיע להחלטה מקץ 10 ימים מקבלת ההמלצה של יחידת הסיוע לגבי המשך הטיפול המקובל עליהם: גישור / ייעוץ זוגי או משפחתי / יישוב ההליך מול יחידת הסיוע / גירושין בשיתוף פעולה וכדומה.

במידה והצדדים יבחרו להמשיך לטיפול משפטי בסכסוך שלהם, צו עיכוב ההליכים יורחב לפרק זמן נוסף שעומד על 15 ימים, שבהם ניתנת להם הזדמנות לחזור בהם מהחלטתם.

בתום תקופה זו, תינתן לצד שיזם את הפניה לישוב הסכסוך, הזדמנות להגיש תביעה משפטית במהלך 15 הימים שלאחר מכן.

במקרים מסוימים, תחת נסיבות ספציפיות, קיימת אפשרות לקצר או להאריך את צו עיכוב ההליכים בכפוף לשיקול דעתם של הגורמים המשפטיים המעורבים.

במקרים דחופים, ניתן לבקש מהערכאות המשפטיות גם סעדים זמניים כמו צו עיכוב יציאה מהארץ או צו עיקול, או צווים הנוגעים לטיפול בקטינים גם כאשר הצו לעיכוב הליכים עדיין בתוקף.

הבעיות המהותיות של חוק המהו"ת

חוק המהו"ת סובל מכמה בעיות עקרוניות. ראשית, בעיית "מירוץ הסמכויות" שליוותה תביעות הנוגעות לדיני משפחה, עודנה עומדת בעינה. במדינת ישראל הסמכות לדון בעניינים הנוגעים לדיני משפחה נתונה בידי שתי סמכויות – מערכת המשפט הדתית (בתי הדין הרבניים) ובתי המשפט לענייני משפחה.

מסיבה זו, המערכת המשפטית שתטפל בפועל בתביעה תהיה אותה הסמכות שאחד מן הצדדים בחר לפנות אליה לראשונה כדי ליזום את ההליכים המשפטיים. כך קורה שנוצר מעין מירוץ בין הצדדים המעורבים בסכסוך (למשל תביעת גירושין, או תביעת מזונות), שלכל אחד מהם יש אינטרס להגיש את התביעה שלו ראשון לערכאה המשפטית העדיפה לו.

היות והצד הראשון שיגיש בקשה לישוב סכסוך למעשה יהיה זה שיוכל לבחור את הערכאה שתקבל סמכות לדון בתביעה (בהנחה והליך הגישור לא יסתיים בהגעה להסכמה), קיים חשש כי יהיו מי שינצלו לרעה את החוק החדש כדי למנוע מהצד השני בסכסוך מלפנות לסמכות המשפטית המקבילה.

 

כיצד ניתן לעקוף את חוק המהו"ת?

חוק המהו"ת מקשה מאוד על זוגות המצויים בהליכי גירושין, אולם החדשות הטובות הן שקיימות דרכים לעקוף אותו בצורה חוקית וזאת על ידי פניה במועד ובאופן הנכון לערכאות המשפטיות הרלוונטיות אף לפני שתהליך הגישור בא על סיומו.

להלן מספר עובדות חשובות שלא בהכרח הכרתם בהקשר של החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה:

 

חוק 60 הימים

בחוק המהו"ת מצוין באופן ברור כי ההליך נדרש להסתיים בתוך תקופה של 60 ימים מהמועד בו הוגשה הבקשה ליישוב סכסוך (ללא קשר לכמות שיחות המהו"ת בוצעה עד מועד זה).

במידה ובתום 60 ימים מהגשת הבקשה לישוב הסכסוך שיחות המהו"ת לא הגיעו לסיומן – מגיש הבקשה רשאי להתעלם מן ההסכמות שהושגו במסגרת הליך הגישור ולהגיש תביעת גירושין לערכאה לבחירתו ללא דיחוי.

היה והצד שיזם את הבקשה ליישוב סכסוך נמנע מהגשת התביעה לערכאה הרצויה לו בטווח של 14 ימים, רשאי הצד השני בסכסוך להגיש בעצמו את תביעת הגירושין לערכאה המועדפת עליו.

כלל 45 הימים

ישנם תקדימים לכך שבמידה ושיחת המהו"ת הראשונה נקבעת למועד מאוחר מ- 45 ימים ממועד הגשת הבקשה ליישוב הסכסוך, הליך הגישור בטל ונפתחת בפני שני הצדדים בסכסוך האפשרות לפנות לערכאות משפטיות בתביעת גירושין באופן מיידי.

לפיכך במקרה שבו קיבלתם זימון לשיחת מהו"ת ראשונית אשר נקבעה למועד שחורג מטווח הזמן של 45 יום מזמן הגשת הבקשה לגישור, דעו שבאפשרותכם לפנות בזריזות לעו"ד כדי להגיש באמצעותו תביעת גירושין לבית המשפט הרצוי לכם (ביה"מ לענייני משפחה או ביה"ד הרבני).

 

על החשיבות בפניה לעורך דין בהקשר של תביעות גירושין וחוק חובת גישור

חוק המהו"ת, כאמור, אינו חף מפגמים מהותיים, אשר עלולים לעכב את פתרונם של סכסוכים משפחתיים, ולפגוע כתוצאה מכך בזוגות המבקשים להיפרד ובילדיהם.

היות והליכי הגישור המתחייבים מחוק זה, מטופלים בידי גורמים ללא הכשרה משפטית, עלול להיווצר מצב של פגיעה ממשית בזכויותיהם של מי מהצדדים, גם כשמדובר על זכויות חשובות הנוגעות למשמורת, דמי מזונות וחלוקת רכוש בגירושין.

על ידי פניה לעו"ד המתמחה בדיני משפחה ובטיפול בתביעות הנוגעות לסכסוכים משפחתיים, לרבות תביעות גירושין ותביעות משמורת, תוכלו להיות סמוכים ובטוחים שתביעתכם תנוסח באופן שישרת את טובתכם ותוגש לערכאה הרלוונטית לשמירה מירבית על זכויותיכם.

האם ניתן לעקוף את חוק המהות
האם ניתן לעקוף את חוק המהות

 

שאלות ותשובות - האם ניתן לעקוף את חוק המהו"ת?

ידוע גם כחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, או חוק גישור חובה. בהתאם לחוק החל משנת 2016, בני זוג שנמצאים בסכסוך משפחתי או מתגרשים חייבים להגיש בקשה להליך גישור שמטרתו ליישב את הסכסוך. רק לאחר מכן – ניתן להגיש תביעה ולהתקדם ברמה המשפטית.

חוק המהו"ת בא בעוכריהם של זוגות רבים אשר הוא מעביר אותם מסכת גישור שרק מביאה עוגמת נפש והשלכות בעייתיות. מעבר לכך לפי החוק הצד הראשון שמגיש בקשה ליישוב הסכסוך, הוא הקובע את הרשות שתקבל את הסמכות לתביעה (בית המשפט או הרבנות) וכך יוצר מרוץ בין הצדדים.

חוק המהו"ת הוא חובה בעקרונו, אך כן קיימות דרכים מסוימות לעקוף אותה בצורה חוקית. ניתן לפנות בזמן ובנוסח המקצועי והמתאים לרשות המשפטית הרלוונטית עוד לפני סיום הגישור.

חוק המהו"ת הוא חוק מורכב שכן הוא כעקרונו חובה ובעל תנאים מוסדרים בחוק, ועם זאת ישנן דרכים לעקוף אותו וכאן החשיבות הרבה ש לעורך דין לענייני משפחה שמכיר לעומק את העולם המשפטי הנ"ל והתקדימים שלו.

שתפו בקליק
עו"ד הלנה שמחי
עו"ד הלנה שמחי

עורכת דין הלנה שמחי הינה מומחית בתחום דיני משפחה.
היא בעלת משרד עריכת דין מוביל, כיהנה כסגנית ועדת בתי משפט לענייני משפחה מחוז מרכז, כהנה כסגנית וועדת בתי דין רבניים מחוז מרכז, כיהנה כחברה בועדת ניסוח משפטי של לשכת עורכי דין מחוז ת"א והיא מוזמנת מידי שנה להרצות בכנסים בינלאומיים בכל הקשור לדיני משפחה, גירושין והורות משותפת.

Google ג גוגל
4.9
מבוסס על 114 ביקורות
×
js_loader