חיסיון של הליך גישור

הליך גישור עשוי להיות תהליך לא פשוט עבור הצדדים, שמוצאים את עצמם נאבקים על רכוש או על משמורת כאשר ממש רגע לפני כן היו משפחה אחד של השני. חשוב להכיר את החיסיון של הליך גישור, את היתרונות וחסרונות השונים ומה האפשרויות השונות שעומדות בפניכם כאשר אתם ניצבים בפני סכסוך משפחתי בשל ירושה או גירושין.

 

מהו הליך גישור?

הליך גישור, כשמו כן הוא, הוא הליך שנועד לגשר בין שני צדדים כאשר הם מתקשים ליישב סכסוך. במקרים רבים, הגישור נעשה במסגרת דיני המשפחה, כמו למשל בין בני זוג המבקשים להתגרש ובין קרובי משפחה שנאבקים סביב ירושה. 

מטרתו של הליך הגישור הוא למנוע מאבק משפטי בבית הדין האישי או בית המשפט לענייני משפחה, שהרי מאבקים אלו הם לעיתים קרובות קשים מאוד, יקרים מאוד ומתמשכים זמן רב.

ישנם שני סוגים של הליכי גישור – הליך גישור חובה (במסגרת מהו"ת – מידע, היכרות ותיאום) והליך גישור חיצוני. 

 

הליך גישור חובה (מהו"ת)

לפני מספר שנים הוחלט כי במקרים מסוימים, יחויבו הצדדים בסכסוך לגשת לגישור בטרם יוכלו לגשת לבית המשפט. זאת, על מנת למנוע הליכים משפטיים ארוכים ומתישים שגוררים עלויות כספיות גבוהות מצד התובעים וגם מצד המדינה. כמו כן, גישור יכול לשפר את השיח בין הצדדים ולהפוך את ההליך לחיובי יותר, יעיל יותר ומהיר יותר. 

ישנם מספר מקרים בהם אדם שהסתכסך עם בן זוגו, ילדו, בן זוגו לשעבר ואב או אם ילדיו, יידרש לגשת להליך גישור חובה בטרם יגיש תביעה – 

  • דמי מזונות או דמי מדור של ילד או של בן\בת זוג.
  • דמי מזונות או דמי מדור של צעיר (מגיל 18 עד גיל 21).
  • סכסוך של אדם צעיר (מגיל 18 עד גיל 21) עם הוריו, אחד או שניהם. 
  • נישואין. 
  • גירושין. 
  • יחסי ממון, לרבות תביעות רכושיות וכספיות (לא כולל צוואות, עזבונות וירושה). 
  • סכסוכים הנוגעים לילדים. 
  • סכסוכים הנוגעים לאבהות או אמהות כלפי ילד (אלא אם כן שני הצדדים הסכימו על תביעה).   

כאמור, בכל אחד מהמקרים הללו, הצדדים לא יוכלו לגשת לבית המשפט לענייני משפחה או בית הדין האישי, עד שייגשו ליחידת הסיוע וינסו ליישב את הסכסוך. 

 

השלבים של גישור במסגרת מהו"ת 

  • אם אתם ניצבים בפני אחד המקרים שהוזכרו לעיל, עליכם למלא טופס "בקשה ליישוב סכסוך" (הכרוך באגרה של 100 ₪) ולהגישו למזכירות של בית הדין האישי או למזכירות של בית המשפט לענייני משפחה.
  • לאחר הגשת הבקשה וקבלתה, הצדדים לסכסוך יוזמנו לארבע פגישות מהו"ת שיתקיימו ביחידת הסיוע הקרובה ביותר לבית המשפט שאל מזכירותו הוגשה הבקשה. כל הפגישות צריכות להתקיים תוך 45 ימים מהיום בו הוגשה הבקשה. 
  • לפגישה הראשונה הצדדים מתבקשים להגיע ללא עורכי דין, אך יגיע עורך דין מטעם יחידת הסיוע. בהתאם למצבם של הצדדים ומערכת היחסים ביניהם, יוחלט על ידי יחידת הסיוע האם יש לנהל את הגישור כאשר שני הצדדים נוכחים, או להפריד ביניהם. 
  • המלצה על המשך יישוב הסכסוך תינתן בפגישה האחרונה. הצדדים יתבקשו להודיע ליחידת הסיוע על החלטתם עד חמישה ימים מיום סיום ההליך – האם הם ממשיכים ביישוב הסכסוך במסגרת הליך גישור חיצוני או מוותרים, והאם הם מתעתדים להגיש תביעה.
  • אם הוחלט על ויתור על המשך ההליך – על הצד שהגיש את הבקשה מלכתחילה להגיש תוך 15 ימים תובענה לבית המשפט או לבית הדין. אם לא עשה זאת בזמן, הצד השני יוכל לעשות זאת. 
  • אם התקבלה הסכמה במהלך ההליך – הצדדים ייגשו לערכאה השיפוטית הרלוונטית לעניינם, על מנת שההסכם ביניהם יקבל תוקף של פסק דין.
  • חשוב לדעת – פגישות מהו"ת הן חינמיות לחלוטין. עם זאת, אי התייצבות אליהן תהא כרוכה ככל הנראה בתשלומי הוצאות ואפילו ביטול ההליך, היות והן שקולות להזמנה לביהמ"ש. 

 

הליך גישור חיצוני

הליך גישור חיצוני, שלא במסגרת יחידת הסיוע, ניתן לערוך לאחר הליך גישור של מהו"ת, במקרה שהוא לא צלח. הליך גישור ניתן לעבור אצל מגשר מוסמך, אשר רבים מהם מוסמכים גם לעריכת דין.

קבלת ליווי בידי עורך דין המוכשר כמגשר עשוי להיות יתרון משמעותי, שהרי חלק בלתי נפרד מגישור הוא משא ומתן על תנאי ההסכם. עורך דין מיומן המוסמך כמגשר עשוי לפתור לכם שתי בעיות במכה אחת – להעניק לכם גישור איכותי, מקרב ואמין, לצד ליווי משפטי שיעמיד את הזכויות והאינטרסים שלכם במקום הראשון. 

חשוב לדעת, שעל אף שגישור חיצוני עולה כסף (לעומת גישור של מהו"ת), גישור איכותי עשוי לחסוך לכם משאבים כלכליים ונפשיים רבים בעתיד.

מציאת פתרון זמני וחלקי במהלך גישור עשו לפתור את הבעיה לטווח קצר, אך לא לספק לכם פתרון לטווח ארוך שאליו אתם זקוקים. 

 

חיסיון של הליך גישור

חלק מהמטרה של גישור הוא ליצור קירוב בין הצדדים על מנת שיוכלו למצוא את עמק השווה ביניהם מבלי שיזדקקו למאבק משפטי על מנת להגיע להסכמה. לכן, סביר להניח שבמהלך גישור ייאמרו הרבה דברים פרטיים, שהצדדים יעדיפו כי לא ייחשפו בבית המשפט או בציבור באופן כללי. 

לשם כך, יש חיסיון להליך הגישור. ב- 79ג(ד) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד-1984 נקבע כי "דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור, לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי".

החיסיון לא חל רק על הצדדים אלא גם על המגשר עצמו. כלומר, כל אחד מהנוכחים בגישור אמור לשמור על המידע חסוי, אלא אם בית המשפט נאלץ להסיר את החיסיון במקרים חריגים, כמו חוסר תום לב, מידע רלוונטי על עבירה פלילית חמורה ועוד. 

 

ליווי משפטי בידי עורך דין בהליך גישור

כפי שניתן להניח, הליך גישור וסוגיות משפטיות הנוגעות לדיני המשפחה אלו תחומים שעשויים להעלות אמוציות וקשיים רבים. במקרים רבים, אנו נוכחים לדעת שאפילו הקרובים ביותר אלינו נגועים באינטרסים אישיים כאשר מדובר במאבק משפטי שנוגע לגירושין או לכספים, והדבר פוגע בנו ובאמון שלנו ביקירינו. 

על מנת לעבור את החוויה בצורה הטובה ביותר, מומלץ להיעזר בעורך דין המתמחה בתחום דיני המשפחה.

עורך דין מיומן יגן על זכויותיכם בכל שלב ושלב של ההליך המשפטי, וידאג לקדם את טובתכם האישית בהליך המשפטי ובמשאי המתן השונים.  

כמו כן, ניתן להיעזר בשירותיו של עורך דין המוסמך גם לגישור, על מנת שקידום ההבנה וההדדיות בין הצדדים יעמוד על הפרק לצד יצירת הסכם מהימן. 

עורכת הדין הלנה שמחי מתמחה בדיני משפחה וירושה ומוסמכת גם כמגשרת. משרד עורכת הדין שמחי מוכן לעמוד לשירותיכם על מנת שההליכים המשפטיים השונים יעברו עליכם בצורה הקלה ביותר, הנעימה ביותר והיעילה ביותר.  

שתפו בקליק
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
רוצה לחזור לחלק ספציפי בעמוד?
דילוג לתוכן