בעידן המודרני זוגות רבים אינם רוצים להיות כבולים למסגרת הנישואין הרשמית ומבקשים להביא ילדים לעולם מחוץ למסגרת זו. לשם כך התפתח הסכם הורות משותפת המסדיר את הנושא. מה כולל ההסכם, למי הוא מתאים, מה חשוב לדעת לפני שמתחילים? המידע לפניכם:
בעידן המודרני זוגות רבים אינם רוצים להיות כבולים למסגרת הנישואין הרשמית ומבקשים להביא ילדים לעולם מחוץ למסגרת זו. לשם כך התפתח הסכם הורות משותפת המסדיר את הנושא. מה כולל ההסכם, למי הוא מתאים, מה חשוב לדעת לפני שמתחילים? המידע לפניכם:
בשנים האחרונות המודל המסורתי של משפחה השתנה וכיום קיימים מגוון מודלים של משפחות בעלות הרכבים שונים.
הורות משותפת הוא מושג שנולד לתוך מציאות שבה שני אנשים או יותר בוחרים להביא באופן משותף ילד לעולם בלי שקיימת ביניהם מערכת זוגית מוכרת בהכרח. בין סוגי המשפחות הללו עשויות להיכלל משפחות חד הוריות, משפחות חד מיניות, גידול ילדים ללא קשר זוגי, בני זוג המוכרים כידועים בציבור המגדלים יחד ילדים ועוד.
בתחילת התהליך של הבאת ילד לעולם במשותף עורכים הצדדים הסכם הורות משותפת, זהו מסמך משפטי בו מסדירים הם את התנאים והכללים בהם יגדלו את הילד.
בשלב הראשוני הצדדים צריכים לפנות לעורך דין אשר מתמחה בדיני משפחה כדי שיבנה בצורה המיטבית את ההסכם שצריך לכלול באופן מפורט את רצונות הצדדים ודרישותיהם, ועליו להיות מנוסח באופן ברור ומקיף על מנת לאפשר לצדדים ביטחון וודאות בהליך.
ההסכם כולל זכויות וחובות של כל אחד מן ההורים כלפי הילד, יחד ולחוד. מאחר והיחסים של ההורים אינם מצויים במסגרת ברורה מבחינה חוקית, הצורך בהסכם בכתב אשר יתאם ציפיות בין הצדדים באופן מקסימלי הוא חיוני. ככל שההסכם יהיה מנוסח טוב יותר, בכוחו להקל על הצדדים בעתיד ולמנוע מחלוקות מורכבות.
בהסכם ההורים למעשה חוזים את העתיד ולכן הוא צריך להיות מקיף ולכלול כמה שיותר סוגיות הנוגעות להבאת הילד לעולם ולגידולו. ההסכם הוא מורכב וצריך להיעשות בשיקול דעת ומקצועיות. בין הנושאים הנכללים בהסכם:
ההסכם פותח בהצהרה של ההורים על כך שהם אינם מנהלים מערכת זוגית כלשהי וכי ההתקשרות ביניהם במסגרת ההסכם נעשתה לצורך הבאת הילד לעולם במשותף.
בחלק זה קובעים הצדדים באיזה אופן יתנהלו הבחירות השונות במהלך ההיריון ובשלבי ההכנה אליו, וביניהן: באיזה רופא יבחרו, על מי יוטלו הוצאות ההיריון ובאיזה היקף, חובת נוכחות בבדיקות השונות, החלטות הקשורות לעניינים גנטיים, טיפולי ההפריה, סיבוכי הריון ועוד. בנוסף לכך יקבעו הצדדים את חלוקת חופשת הלידה, את שם הילד וכו'.
נושא מרכזי בהסכם. המונח 'משמורת' הוחלף כמעט לחלוטין במונח 'אחריות הורית'. בהסכמי הורות משותפת כיום, נהוג להגדיר את שני ההורים כבעלי אחריות הורית שווה, תוך פירוט חלוקת זמני השהות בפועל. נושא זה הוא בליבו של ההסכם ולכן נדרשים תשומת לב מיוחדת וניסוח ברור על מנת להימנע ממחלקות עתידיות.
גידול ילד נושא בהוצאות רבות וכולל: אוכל, דיור, ביגוד, מסגרות חינוכיות, תשלומי בריאות, הוצאות פנאי ועוד. במודל של הורות משותפת (ללא זוגיות), בתי המשפט נוטים לקבוע כי חלה חובת מזונות על האב גם במצב של חלוקת זמני שהות שוויונית, וזאת כדי להבטיח את רמת החיים של הילד בשני הבתים. הפטור ממזונות במצב שוויוני (הלכת 919/15) אינו מיושם באופן אוטומטי בהסכמי הורות משותפת, והוא תלוי בפערי ההכנסות ובנסיבות הספציפיות. אך במקרה בו לאחד ההורים יש משמורת מלאה, מרבית העלויות יוטלו עליו ולכן חשוב לקבוע מראש את סכום המזונות והמועדים בהם יועברו אליו מההורה השני.
לקריאה על מזונות אישה ומזונות ילדים לחצו כאן >>>
ניתן מראש להחליט בהסכם על גידול הילד בארץ והאיסור לעבור עמו לחו"ל וכן על מרחק מסוים בין מקומות המגורים של ההורים.
ההורים יסכמו ביניהם על תפיסת עולם והאופן שבו יחנכו את הילד וסגנון המסגרות החינוכיות אליהן ילך.
מתוך ההבנה שההסכם אינו יכול להסדיר כל סוגיה העשויה להתעורר בגידול הילד, הצדדים יקבעו בהסכם אופן בו יפתרו מחלוקות בעתיד (באמצעות טיפול מסוים, גישור וכדומה).
כאמור, ניתן לחתום על ההסכם לפני ההיריון, אך חשוב לדעת כי אין לו תוקף מחייב בנוגע לילד עצמו עד לאחר הלידה. בית המשפט יאשר את הפרקים הנוגעים לילד (זמני שהות, מזונות) רק לאחר שיוולד, וזאת מתוך עיקרון טובת הילד שלא ניתן להכריע בה 'על הנייר' לפני שהוא קיים.
לאחר החתימה על ההסכם יהיה לו תוקף משפטי של חוזה. על מנת להסדיר את סוגיית האחריות ההורית, אחרי לידת הילד יש להגיש את ההסכם החתום לבית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני.
לאחר ההגשה ההורים יגעו לאישור ההסכם בפני השופט, במעמד זה מוודאים שההורים מבינים את הסכם ומשמעויותיו, שהוא נחתם מרצונם החופשי ושהוא מבטא את טובת הילד. לבית המשפט יש סמכות לבטל את ההסכם אם הוא מוצא בו אלמנט הנוגד את עיקרון טובת הילד. לאחר אישור בית המשפט להסכם יהיה תוקף של פסק דין.
לאחר קבלת האישור להסכם בבית משפט לענייני משפחה או בבית דין רבני, ההסכם כאמור מקבל תוקף של פסק דין.
עם זאת, מטבע החיים לעיתים לא ניתן לצפות את כל התרחישים האפשריים בעת עריכת ההסכם. לכן ניתן בהגבלות מסוימות לשנות את ההסכם ותנאיו. שינוי כזה הוא לגיטימי כל עוד הוא הגיוני ופועל בהתאם לעיקרון טובת הילד, ויקבל את אישור בית המשפט.
טרם האישור יבדוק בית המשפט שהשינוי נערך בהסכמה חופשית ומלאה של שני הצדדים. לעיתים, כאשר הילד נמצא בגיל מתאים, בית המשפט יבקש לשמוע את רצונו ויתחשב בכך בהחלטתו, בשל התפיסה הדוגלת בטובת הילד ורצונו.
כאמור, נדרש ליווי משפטי מקיף של עורך דין החל משלבי הכנת ההסכם ועד לאישורו בבית משפט, ולאחר מכן במהלך שנות גידול הילד.
הוצאות ההסכם נעות בין כמה אלפי שקלים לעשרות אלפים, בהתאם לכל מקרה. למרות ההוצאה המשמעותית בעריכתו, להסכם חשיבות כלכלית עצומה ביכולתו לחסוך בעתיד הוצאות כספיות בסכומים גבוהים בהרבה שיוצאו על הליכים והתדיינויות משפטיות העלולות להתעורר בגידול הילד.
מעבר לכך, הסכם הורות מעניק לצדדים ודאות ויציבות לגבי גידול הילד והסדרת מחלוקות לגביו בעתיד אשר יקלו על גידולו בשיתוף פעולה פורה, תוך הקטנת הסיכוי למחלוקות קשות בין ההורים.
מאחר והסכם הורות משותפת הוא הסכם מורכב הצופה לשנים רבות, ערבות צד ג' (לרוב הורי ההורים) היא כלי עוצמתי ב-2026 להבטחת תשלום המזונות בהסכמים אלו, שכן היא מונעת מצב של 'חוסר ודאות כלכלית' בתא משפחתי שאין בו היסטוריה של משק בית משותף. הערבות תיתן ביטחון לכך שיהיה לצדדים יותר קשה להתחמק מחובותיהם בשל ההשלכות שיהיו על הפרה כזאת. אם כך, הייתרון בלערב צד שלישי להסכם הוא עצום ומעניק להסכם משנה תוקף וודאות.
לאחר הלידה, בבית החולים מתבצע רישום של הילד בעמדת משרד הפנים.
במעמד הרישום יקבעו ההורים את שם משפחתו של הילד. כאשר ההורים אינם נשואים, רישום האב במשרד הפנים אינו אוטומטי. אם ההצהרה לא נעשתה בבית החולים סמוך ללידה (בכפוף לנהלים), יידרש צו שיפוטי להצהרת אבהות. בשנת 2026, במקרים של הסכם הורות משותפת מסודר שנחתם לפני ההיריון, ההליך לקבלת הצו מהיר יותר אך עדיין מחייב אישור משפטי'. במידה והאב לא חתם על ההצהרה לאחר הלידה, על מנת להסדיר את אבהותו באופן רשמי יש צורך בהגשת תביעת אבהות לבית משפט אשר כוללת בין היתר גם בדיקות גנטיות לשם רישומו.
ברגע שקיימת הורות משותפת בין גבר ואישה, לא יהיה ניתן להעניק פסק דין על הורות לצלע שלישית.
כלומר, בעוד שהחוק היבש עדיין מכיר בשני הורים בלבד, קיימים ב-2026 'חריצים' משפטיים המאפשרים לצלע שלישית לקבל מעמד של אפוטרופוס נוסף או 'הורה פסיכולוגי' בנסיבות מיוחדות מאוד, אם הוכח שזהו רצון כל הצדדים וטובת הילד מחייבת זאת. עם זאת, רישום פורמלי של שלושה הורים בתעודת הזהות עדיין אינו אפשרי.
למשרד עורך דין הלנה שמחי ידע וניסיון רב בניסוח הסכמי הורות משותפת.
כדי להשיג עבורכם את התוצאות הטובות ביותר ולספק מעטפת שלמה של שירותים הנותנת מענה לכל ההיבטים של ההליך המשפטי, כל תיק מנוהל על ידינו באופן אישי וכל הסכם מנוסח תוך התאמה מלאה לבני הזוג על מנת לספק להם שקט נפשי ואת הביטחון האישי והמשפטי לו הם זקוקים בעת גידול ילדים משותפים.
הסכם הורות משותפת מסדיר משפטית את גידול ילד שלא במסגרת מערכת זוגית. הסכם טוב הוא כזה הנותן ביטוי לכל המרכיבים החשובים בגידול הילד וצופה פני עתיד.
בעזרת השירותים שלנו תוכלו לבנות את התא המשפחתי עליו תמיד חלמתם. על מנת לשמוע עוד על ההסכם, ולקבלת ליווי משפטי מקצועי ומנוסה בתחום, פנו עוד היום למשרדי! 077-804-4141
שלכם,
הלנה שמחי
בהסכם הורות משותפת חשוב מאוד לפרט ככל האפשר את תנאי ההורות ש-2 הצדדים מסכימים עליהם וכמובן לכלול בהם שיעור דמי מזונות, זמני שהייה, החלטות לגבי אופן גידול הילדים, חינוך, חוגים, בריאות, חופשות ועוד. אצלנו במשרד אנו עורכים הסכם מפורט ויסודי מאוד שאף צופה את פני העתיד עד כמה שניתן. קראו באתר את כל הפרטים החשובים שיש לכלול בהסכם.
את הסכם ההורות המשותפת רצוי מאוד לאשר בבית משפט לענייני משפחה. לעיתים ניתן לשנות הסכם שקבל תוקף פסק דין גם אם הדבר כרוך בקושי מסוים ועל כן חשוב שיהיה עורך דין מיומן שיבדוק באם יש נסיבות מיוחדות שאכן מצדיקות את שינוי ההסכם ובגינן ניתן לפנות לבית המשפט.
כל אחד מבני הזוג יכול לפנות לבית המשפט בבקשה לשנות את תנאי ההסכם או חלק מסעיפיו ובאם שני הצדדים מסכימים לרוב בית המשפט יענה לבקשתם. ההמלצה היא ללכת לתהליך שכזה ביחד עם עורך דין שמכיר את הקשיים שעלולים לצוץ ושיוכל לוודא כי תיקון ההסכם נעשה בצורה הטובה ביותר עבור הלקוח. לייעוץ ועזרה, חייגו 077-804-4141 או פנו אלינו באתר.
עלות עריכת הסכם הורות משותפת תלויה באופן ההסכם ובמשך הזמן הדרוש לעוה"ד להשקיע בעריכת ההסכם אשר משתנה ממקרה אחד לאחר, הסכם הורות חוסך הליכים משפטיים וכאשר הוא נערך כנדרש וצופה את פני העתיד הוא כולל בחובו יציבות, פתרון מחלוקות והתחשבות בטובת הילד בעת משבר. לייעוץ ותיאום פגישה, צרו איתי קשר דרך האתר.
רצוי מאוד לכלול מראש בהסכם סעיף המגדיר כיצד יפתרו מחלוקות עתידיות, ניתן לקבוע שההורים ינסו לפתור ביניהם כל מחלוקת ובמידת הצורך יפנו לעו"ד מגשר, במידה ולא הצליחו להגיע להסכמות לבד או בגישור, אין ברירה אלא לפנות לבית משפט לענייני משפחה. לייעוץ פרטני במקרה שלכם, ניתן לתאם פגישה או ייעוץ טלפוני דרך האתר כבר בימים הקרובים.
עורכת דין הלנה שמחי הינה מומחית בתחום דיני משפחה.
היא בעלת משרד עריכת דין מוביל, כיהנה כסגנית ועדת בתי משפט לענייני משפחה מחוז מרכז, כהנה כסגנית וועדת בתי דין רבניים מחוז מרכז, כיהנה כחברה בועדת ניסוח משפטי של לשכת עורכי דין מחוז ת"א והיא מוזמנת מידי שנה להרצות בכנסים בינלאומיים בכל הקשור לדיני משפחה, גירושין והורות משותפת.
