טובת הילד היא עיקרון בסיסי בתחום המשפט בישראל המצוי בהכרעות הנוגעות לענייניהם של קטינים. לעיקרון זה משקל מכריע הגובר על שיקולים שונים בדיונים הנוגעים לעתידם של ילדים. לעיתים טובת הילד תכלול גם את רצונו, אך ייתכנו מקרים בהם טובתו אינה מתיישבת עם רצונו. קראו עוד על מנת להבין יותר על מורכבות העניין ודרכי הפעולה:
טובת הילד בעולם המשפט
טובת הילד הוא עיקרון מנחה ובסיסי בנוגע לשלל ההחלטות הנוגעות לילד. עולם המשפט משמש כמעין סנגור של הילד והוא אחראי לשמירת זכויותיו ככל אדם. המהות של העיקרון אינה מוגדרת באופן חד משמעי וקשה להסביר אותה במילים ספורות, כך שהדבר משתנה בהתאם לנסיבות ולקריטריונים השונים בין כל מקרה ובין קטין אחד לאחר, ושיקול הדעת בעניין נותר בידיו של בית המשפט.
- סגנית ועדת בתי משפט לענייני משפחה במחוז מרכז
- מוסמכת לטעון בפני בתי הדין השרעיים
- כותבת הספר -"כל מיני הורים"
בין הקריטריונים השונים המנחים את בית המשפט בבואו לקבוע בהתאם לטובת הילד תהיה התחשבות ברצון שלו ודעותיו, בבריאות הגופנית שלו ומצבו הנפשי, בגילו, בהשלכות של ההחלטה בגינו, במהות של הקשר שלו עם הוריו, בעמדותיהם של גורמים מקצועיים ורלוונטיים, בהיסטוריה הפסיקתית בעניין ועוד.
קריטריון רצון הילד
מערכת המשפט מתחשבת ברצון הילד בהחלטות ופסיקות הנוגעות לענייניו. הדבר רלוונטי בעיקר בדיני משפחה בסוגיות של משמורת. לילד החל מגיל 6 עומדת הזכות להבעת רצונו והעדפתו לגביי אחד מן ההורים בענייני גירושין בשאלות של המשמורת, זמני השהייה (ראיה, לשעבר) ועוד. את הילד ישמע בית המשפט ללא נוכחות ההורים ובדלתיים סגורות על מנת למנוע כל השפעה של גורם חיצוני עליו וכן עדותו היא חסויה ואינה מפורטת בהחלטת בית המשפט.
ככל שמדובר בילד גדול ובוגר יותר המסוגל להבין את המשמעות של הדברים יינתן משקל רב יותר לרצונו. זכות זו ניתנת באופן אוטומטי. מלבד דיני משפחה לילד יש גם זכות להביע את דעתו בדיונים הנוגעים לאופן החינוך שלו, ליציאה שלו מהארץ וכן במקרים של החזרת ילד מחטיפה.
התנגשות בין רצונו של הילד לטובתו
למרות העובדה שבית המשפט חייב להתחשב ברצון הילד ועמדתו, קיימים מקרים חריגים שבהם בית המשפט משתכנע ששמיעת רצון הילד עשויה לפגום בהחלטה באופן כזה שהפגיעה תהיה קשה יותר מפגיעה הנובעת מאי שמיעת דעתו.
הדבר נובע מכך שלא תמיד תהיה התאמה בין רצון הילד לטובתו, לא תמיד הילד יהיה מסוגל להבין את מכלול הנסיבות והשיקולים של בית המשפט בנוגע להחלטה בעניינו. בכל מקרה, כל החלטה נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט ותלויה בנסיבות הפרטניות של כל מקרה לגופו.
בין רצונו של הילד לטובתו בסוגיית המשמורת
הפער בין רצונו של הילד לטובתו עולה לעיתים בענייני גירושין, כאשר בית המשפט צריך לקבל החלטה למשמורת של ההורים על הילד: מי מההורים יישא באחריות היום יומית לגדל אותו ולדאוג להתפתחות שלו, לחינוך שלו וכו'. עד לגיל 6 קיימת חזקת הגיל הרך הקובעת כי הילדים יישאו ברובם המוחלט של המקרים בחזקת האם, בכל אופן עד לגיל זה אין חובה לבית המשפט לשמוע את רצון הילד מפאת גילו הצעיר ולכן בשלב זה לא קיימת התנגשות בין טובתו לרצונו.
התנגשות בעניין עשויה להתרחש החל מגילאים מאוחרים יותר, כאשר בית המשפט שומע את עמדת הילד לגביי העדפתו לגביי איזה הורה הוא מעדיף שיקבל את המשמורת עליו. במקרים כאלו תיתכן סתירה בין ההורה המועדף על הילד לבין ההורה אשר בית המשפט סובר שהוא הראוי לקבל את המשמורת.
כאשר הרצון השונה של הילד נובע משיקולים סתמיים, פחות תהיה התחשבות בו במקרה של סתירה, אך כאשר הוא מביע רצון ברור והתנגדות נחרצת להישארות אצל האחד מההורים הדבר יילקח יותר בחשבון. בית המשפט יוכל להתעלם מרצונו כאשר ברור לכל בהתאם לעמדת המומחים שהדבר אינו לטובתו או כשברור שהבעת דעתו אינה משקפת באופן אמיתי את רצונו.
בין טובת הילד לרצונו בנוגע לזמני שהייה
לאחר שאחד ההורים מקבל משמורת על הילד, להורה השני ניתנים זמני שהייה: זכות מוסדרת להיפגש עם הילד בזמנים מוגדרים מראש. הזמנים מוסדרים או באופן עצמאי על ידי ההורים בהסכם ביניהם או על ידי בית המשפט כאשר אין הסכמה בין הצדדים. בוויכוחים ודיונים על זמני השהייה בית המשפט שומע את חוות הדעת של גורמים מקצועיים דוגמת עובדים סוציאליים ומאבחנים.
גם בנושא זה יש התחשבות ברצון הילד, ככל ולילד יש העדפה ברורה ונחרצת לגבי הסדר מסוים בית המשפט ישמע את דעתו, בהתאם לגילו ומידת הבנתו. יחד עם זאת, כאשר הרצון אותו הוא מביע אינו אובייקטיבי ומשפוע מלחץ חיצוני או גורמים לא רלוונטיים, בית המשפט יתחשב פחות בדעתו כאשר היא אינה מתיישבת עם השיקולים האחרים בנוגע לטובתו.
לסיכום, טובת הילד ורצון הילד אלו מושגים חשובים המשפיעים על החלטות הקשורות לילד ועתידו. בעוד טובת הילד הוא עיקרון על מכריע, רצון הילד מהווה פרמטר חשוב אך מכריע פחות, כך שבמקרים בהם תהיה סתירה בין השניים, תינתן עדיפות לטובת הילד בהתאם לדרך בה בית המשפט רואה לנכון ולשיקול דעתו.
על מנת להבין עוד את ההשלכות של הנושא, פנו לעורכת הדין הלנה שמחי לייעוץ וליווי מקצועי ביותר בדיני המשפחה.
שאלות ותשובות - התנגשות בין רצונו של הילד לטובתו
המושג טובת הילד בעולם המשפט הוא מושג דומיננטי וקריטי, עקרון מנחה אשר נשמע לא מעט בבית המשפט לענייני משפחה. לפי עקרון זה, בית המשפט מנחה את החלטותיו ומתחשב בכל פסיקה והליך בטובת הילד.
רצונו של הילד, הוא העדפתו בנוגע לשלל הנושאים שדנים עליהם בבית המשפט – כמו בדיון במוסד בו ילמד, וכן כמו בהעדפתו בנוגע למשמורת אצל אחד ההורים. לעומת זאת טובתו של הילד היא שיקולו של בית המשפט, לבחירה שתעשה לילד יותר טוב מבחינת הראיות שהועלו והדיונים.
למעשה, לא תמיד תהיה התאמה בין טובתו של הילד לרצונו, שכן לעיתים הילד לא מבין את כל השיקולים והנושאים שהועלו בבית המשפט, ורצונו לא מותאם להם. במקרים של התנגשות כזו, בית המשפט מחליט ופוסק לפי שיקול דעתו.
עורך דין לענייני משפחה, הוא עורך דין מנוסה ובקי בתחום, שיוכל לסייע וללוות כל תהליך משפטי הקשור לענייני משפחה, גם במקרים בהם ישנה התנגשות בין רצון הילד לטובתו ויש צורך בהתערבות והגנה.
