כאשר מדובר בגידול ילדים בידי שני הורים פרודים, יש צורך מוגבר בהתנהלות רגישה וסובלנית על מנת ליצור מערך משפחתי מתפקד ונעים. פעמים רבות גידול ילד מהווה מושא למחלוקת רבה באשר לאופן גידולו, זמני השהייה (לשעבר הסדרי הראייה) של כל אחד מההורים, הצורה שיתחנך על פיה ועוד. על מנת להימנע מסכסוכים, מומלץ בראש ובראשונה למצוא הסדרי משמורת משותפת המתאימים הן להורים והן לילד.
כאשר שני הורים מעוניינים לגדל את ילדם מבלי לנהל מערכת יחסים זוגית, הם יכולים ליצור הסדרי משמורת לטיפול בילדם, המותאמים לחייהם האישיים. הסוגים המקובלים ביותר של הסדרי משמורת הם משמורת יחידנית ומשמורת משותפת, שעל האחרונה נדון במאמר זה.
משמורת יחידנית מתאר הסדר בו הורה אחד – לרוב האם – מופקד באופן מלא על טיפול בילד ודואג לרווחתו. מנגד, ההורה השני מקבל זמני שהייה שנעים בין פגישה אחת לשלוש פגישות בשבוע, וברוב המקרים יהיה עליו לשלם מזונות להורה הראשון שדואג לכל צרכיו של הילד.
משמורת משותפת היא הסדר משפטי בו שני הורים מקבלים אחריות זהה על הטיפול בילדם. במשמורת משותפת, הילד יתגורר בשני בתיו של הוריו, וישהה עם שניהם כמות זמן זהה ככל האפשר.
הסדר המשמורת המשותפת קיים ברוב המקרים לאחר פרידה או גירושין של זוג, אך בשנים האחרונות תופס תאוצה גם בקרב גבר ואישה שמגדלים ביחד ילד בהורות משותפת, ללא מערכת יחסים זוגית ביניהם.
משמורת משותפת מאפשר להורים לבלות זמן רב ואיכותי עם ילדם, להיות מעורבים בחיי היומיום שלו ולוודא כי הילד שומר על קשר קרוב גם עם ההורה השני.
זאת בניגוד להסדרי המשמורת היחידנית שבהם זמני שהייה מצומצמים יותר ולא תמיד מאפשרים מעורבות גבוהה של ההורה שאינו ההורה המשמורן, דבר שלרוב פוגע בעיקר באבות, היות ורוב הילדים הנמצאים במשמורת יחידנית נשארים בבית אמם.
על אף יתרונותיה הרבים, משמורת משותפת אינה פשוטה – היא מצריכה שיתוף פעולה גבוה בין ההורים בכל אספקט של חייהם. הורים החולקים משמורת משותפת לרוב ייאלצו לשמור על קרבה גיאוגרפית אחד לשני לטובת ילדיהם, ויצטרכו להתאים את הקריירות שלהם ואת חייהם האישיים כך שיתאימו למצב זה.
שיתוף פעולה מסוג זה אינו תמיד פשוט ואף עשוי להעלות רגישויות ומחלוקות רבות, במיוחד בקרב זוגות שזה עתה נפרדו והקשר ביניהם אינו טוב כשהיה.
בעבר, דמי המזונות הוטלו בעיקר על האב, היות ורוב הפעמים הילד נותר במשמורת מלאה אצל אימו, ובשל העובדה הפשוטה שבמשך שנים רבות, גברים הרוויחו שכר גבוה יותר מנשים באופן משמעותי. לכן, גברים התבקשו לשלם דמי מזונות קבועים עד גיל חמש עשרה, ללא קשר למצבם הכלכלי בפועל.
כיום, פערי השכר הולכים ומצטמצמים כיוון שנשים מתקדמות בקצב מהיר יותר בשוק העבודה, ומגיעות לעמדות כוח עקב השכלה אקדמית ועידוד חברתי. בנוסף, התפיסה כי האם היא ההורה המרכזי, הולכת ומיטשטשת, ויותר גברים לוקחים על עצמם תפקיד משמעותי כהורה מעורב, קשוב ופעיל.
לנוכח התפתחויות אלו, פסק בית המשפט העליון ב- 2017 כי יש לנקוט שוויון בתשלומי המזונות כאשר המשמורת הינה משותפת. כאשר הנטל הפיזי בטיפול בילד מתחלק באופן שווה בשווה, וכאשר שכרם של ההורים זהה, ניתן לדרוש כי דמי המזונות יתחלקו גם הם בין הצדדים, היות ותשלום מלא של המזונות לצד טיפול נרחב בילד עשוי להוביל להתמוטטותו הכלכלית של האב.
כאשר זוג מתגרש, ביכולתם לערוך הסכם גירושין שיכלול את כל הפרטים הרלוונטיים לגירושיהם, לרבות חלוקת הרכוש, זמני שהייה וגובה המזונות. את הסכם הגירושין ניתן לערוך לבד תוך היעזרות בעורך דין או מגשר. במקרה שבני הזוג מתקשים לקבל החלטות משותפות, ההסכם יערך במסגרת הליכי הגירושין הרגילים.
אם שני ההורים הגיעו להחלטות משותפות באשר לסוג המשמורת וגובה המזונות, הם יוכלו לנסח זאת בהסכם ולהביא זאת לידי בית משפט לענייני משפחה או לבית דין דתי, על מנת לקבל אישור משפטי. בית המשפט יוודא כי שני הצדדים חתמו על ההסכם מתוך הסכמה חופשית ועצמאית, תוך דבקות בעקרון טובת הילד.
אישור ההסכם על ידי בית המשפט מעניק להסכם הגירושין משנה תוקף כפסק דין, ומהווה אישור תקף למוסדות הרלוונטיים – כמו ביטוח לאומי – לצורך תשלום המזונות.
הורים שמתקשים להסכים על יסודות הסכם הגירושין, כמו זמני שהייה וגובה המזונות, יכולים להיעזר בבית הדין לענייני משפחה לצורך כך, או בבית דין דתי. לרוב מדובר במפלט אחרון והקשה ביותר, אך זו בהחלט אפשרות העומדת בפני ההורים. בני הזוג רשאים להיעזר בעורך דין על מנת שיקבלו ייצוג משפטי הולם במסגרת הסכמי הגירושין.
הורים גרושים אינם היחידים שרשאים לדרוש משמורת משותפת על ילדיהם – עם השנים, מתרבים הגברים והנשים שמעוניינים להביא יחדיו ילדיו שלא במסגרת מערכת יחסים זוגית. דבר זה נקרא הורות משותפת, ומתקיים כאשר גבר ואישה מביאים יחדיו ילד מבלי לנהל זוגיות או להינשא.
במסגרת הורות משותפת, הצדדים יתפקדו כהורים לכל דבר. על מנת להסדיר את המשמורת, עליהם לחתום על הסכם הורות משותפת, בו הם קובעים את גובה המזונות, את זמני השהייה, שמו של הילד, הדת שיחונך על פיה וכל פרט רלוונטי אחר ללידתו של הילד, לחינוכו ולרווחתו.
ברוב המקרים, מחלוקת על משמורת עשויה להיות מורכבת מאוד, ואף להוביל למלחמה של ממש בין ההורים. אין ספק כי גירושים מהווים סיטואציה שאינה נעימה כשלעצמה, ובוודאי כאשר מתווספים עליה סכסוכים משפטיים והחלטות גורליות על עתיד הילדים.
על כן, הסתייעות בעורך דין לענייני משפחה מן הרגע הראשון עשויה להקל באופן משמעותי על המהלומה. דבר ראשון, עורך דין המתמחה בתחום, יידע להצביע על קשיים עתידיים אפשריים כך שתוכלו להיערך בהסכמי הגירושין לכל מקרה שלא יבוא.
שנית, עורך דין לענייני משפחה עשוי להקל על הרוחות הסוערות, ולסייע לצדדים למצוא פשרות הולמות שמיטיבות עם המשפחה כולה.
שלישית והחשוב ביותר, ליווי של עורך דין רגיש וסימפטי במהלך הליך הגירושין וקביעת המשמורת עשוי להקל משמעותית על החוויה. היעזרות בעורך דין לענייני משפחה תשפר משמעותית את סיכוייכם לקדם את האינטרסים שלכם בהליך המשפטי, ותחסוך לכם משאבים נפשיים וכספיים רבים בעתיד.
עורכת הדין הלנה שמחי מזמינה אתכם ליצור קשר עם משרדה על מנת לגלות מהם אפיקי הפעולה האפשריים העומדים בפניכם. עורכת הדין שמחי מתמחה בדיני במשפחה ומציעה סיוע משפטי מנוסה ומקצועי, לצד ליווי אישי וקשוב, על מנת שההליכים השונים יסתיימו באופן הפשוט והמוצלח ביותר.
הסדר משמורת הוא הסדר המפרט ומסדיר את עניין המשמורת וחלוקת המגורים של הילד בין ההורים. הסוגים הנפוצים של הסדרי המשמורת בין ההורים, הם משמורת משותפת או משמורת יחידנית בה רק הורה אחד מופקד על טיפול יומיומי בילד.
משמורת משותפת היא הסדר משפטי, לפיו ההורים המגדלים את הילד ולא גרים יחדיו – אם זה בעקבות גירושין או אם זה בעקבות הסכם הורות משותפת – חולקים את המשמורת אתו באופן שוויוני.
בהסדר של משמורת משותפת, גובה המזונות ישתנה בין מקרה למקרה – ויהיה תלוי גם בשוויון או בהסדר במשמורת בין ההורים וגם בגובה המשכורות של ההורים. לרוב במידה ומדובר במשמורת שוויונית ביניהם – גם המזונות יתחלקו שווה בשווה.
הסדרי משמורת, הם עניין קריטי ורגיש שיקבע בעצם כמה קרוב יהיה ההורה לילדיו ואיך ייראה העתיד המשפחתי שלו. לכן, מומלץ להיעזר בעורך דין לענייני משפחה שיסייע לכם להגן על הזכויות והאינטרסים שלכם.
עורכת דין הלנה שמחי הינה מומחית בתחום דיני משפחה.
היא בעלת משרד עריכת דין מוביל, כיהנה כסגנית ועדת בתי משפט לענייני משפחה מחוז מרכז, כהנה כסגנית וועדת בתי דין רבניים מחוז מרכז, כיהנה כחברה בועדת ניסוח משפטי של לשכת עורכי דין מחוז ת"א והיא מוזמנת מידי שנה להרצות בכנסים בינלאומיים בכל הקשור לדיני משפחה, גירושין והורות משותפת.
