רצון של הורה אחד לעבור לחו”ל – בהורות משותפת

ראשי פרקים בעמוד:

הסוגיה של הגירת קטינים לחו”ל, היא בין סוגיות המשמורת המורכבות והמאתגרות יותר שקיימות בימינו. בשנים האחרונות, יותר ויותר הורים מעוניינים להגר עם ילדיהם מן הארץ. לעתים זה נעשה במסגרת של מעבר למדינה אחרת לצורך עבודה (רילוקיישן), התמחות מקצועית או לימודים, ולפעמים מדובר בצורך לשנות את סביבת המחיה ואורח החיים לאחר הגירושין.

כך או כך, תהליך ההגירה אינו פשוט עבור אף אחד מן המעורבים, בין אם מדובר בהורה ובקטין שעוזבים את הארץ ובין אם מדובר בהורה שנותר מאחור.

במאמר שלפניכם נסביר מה קורה כאשר הורים גרושים או פרודים אשר חולקים משמורת משותפת, נאלצים “לחשב מסלול מחדש” בעקבות רצון של הורה אחד לעבור לחו”ל. ננסה להסביר מעט על הפן המשפטי של הליך ההגירה ולעמוד על המשמעויות הנגזרות ממהלך כזה.

 

על ההבדל בין הגירה לצמיתות והגירה לתקופה קצובה

 ככלל, קיימים שני סוגים שם הליכי הגירה:

 

הגירה לתקופה קצובה

כאן מדובר בהליך הגירה אשר במסגרתו הורה משמורן מעוניין לעבור למדינה אחרת עם ילדו, לפרק זמן קצוב של חודשים עד שנים ספורות, לטובת עבודתו / הכשרה מקצועית / לימודים / מחקר.

 

הגירה לצמיתות

זהו הליך הגירה אשר במסגרתו ההורה שמעתיק את מקום מגוריו למדינה אחרת, מעוניין להגר בלוויית ילדו הקטין, ללא כוונה לחזור לישראל בהמשך. בנסיבות אלו, מדובר במצב קשה יותר, משום שהוא טומן בחובו ניתוק של הילד מן ההורה השני לצמיתות.

במאמר שלפניכם נתמקד במקרה של הגירה לצמיתות, מאחר וזהו ההליך המורכב יותר, הן בפן הרגשי והן בפן המשפטי.

 

איך חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות רלוונטי להגירה לצמיתות?

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות – תשכ”ב 1962, הינו החוק שנועד להסדיר את הטיפול בהליכי הגירת קטין עם אב משמורן או אם משמורנית. סעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע את תפקיד ההורה כדלהלן:

“אפוטרופסות הורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצורכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם, וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו, והסמכות לייצגו”.

מכאן, שאחת המשמעויות הנלוות לאפוטרופסות קטין היא זכות ההורה המשמורן לקבוע את מקום מגוריו של הילד.

מדוע טובת הקטין מהווה שיקול בהקשר להגירה לצמיתות?

כאשר בית המשפט דן בהתרת הגירה עם קטין, הוא אינו עוסק בשיקולים הקשורים לסיבות של ההורה לעזיבת הארץ, יעד ההגירה, מצבו הפיננסי של ההורה אשר מהגר או האם ההגירה מבוצעת מתוך כורח. בית המשפט בוחן שיקול אחד ויחיד בהקשר של הגירת קטינים והוא טובת הילד.

בבחינת טובתו של הקטין נלקחות בחשבון חוות דעת של מומחים שנועדו לקבוע האם הליך ההגירה יטיב עימו תחת הנסיבות הקיימות.

 

הגורם משפטי בעל הסמכות לטפל בהליך הגירת קטין בהורות משותפת

נכון להיום, בהתאם לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (או בשמו הנוסף: חוק המהו”ת), הטיפול בתיקי הגירה של הורים משמורנים עם ילדם הקטין נמצא תחת סמכותה של יחידות הסיוע שליד בתי המשפט למשפחה ובתי הדין הרבניים. במסגרת זו נעשה מאמץ לגשר בין הצדדים ללא צורך להביא את המקרה לערכאות משפטיות.

כאמור, בדרך כלל בתיקי הגירה לפני הגעת הצדדים לדיון מול בית משפט, בית המשפט ממנה צוות של מומחים שנועדו לסייע לו בבחינה של טובת הילד על מנת להגיע להחלטה מבוססת היטב.

עם זאת, חשוב לציין כי בית המשפט אינו מחויב להשען על חוות הדעת שהוצגו לו מטעם המומחים או כל גורם אחר,ובאפשרותו להגיע לפסיקה בתיק ההגירה גם על סמך שיקולים אחרים, אף אם הם עומדים בניגוד להמלצת המומחים.

 

טיפול בתיקי הגירה ביחידת הסיוע שליד בית המשפט

במסגרת הטיפול בתיק הגירה ביחידת הסיוע שליד בתי המשפט למשפחה, מנהלים עובדים סוציאליים פגישות מהו”ת עם שני ההורים של הילד בניסיון להגיע להסכמה.

בהתאם להוראות בית המשפט, עשוי צוות יחידת הסיוע לבקש לשמוע את דעתו של הילד. מן הראוי לציין כי דבריו של הקטין הנרשמים במסגרת הליך זה נותרות חסויות ומיועדות לשימוש מול בית המשפט בלבד.

 

מהו תסקיר פקידת סעד וכיצד הוא נוגע להליך הגירת קטין?

בתחילתו של הליך ההגירה בית המשפט ממנה פקידת סעד למטרת עריכת תסקיר על המשפחה.
על פי רוב מדובר יהיה בעובדת סוציאלית (או עובד סוציאלי) שבאחריותה לנהל תסקיר שכולל את אב המשפחה, האם, האחים ובמידה ולהורה המשמורן המהגר יש גם בן או בת זוג, התסקיר יכלול גם בחינה של אותו אדם והקשר שלו עם הילד.

חשוב לדעת כי שיחותיה של פקידת הסעד עם הקטין הן לא חסויות, וכי כל אחד מההורים זכאי לקבל סיכומי שיחה בנוסף להמלצות מטעם פקידת הסעד לפני שהן מובאות לדיון מול בית המשפט למשפחה. שני הצדדים רשאים להגיב על התסקיר המשפחתי והמסקנות שבו.

 

אי הסכמת ההורים להגעת הסכמה במסגרת הליך הגישור

במידה וההורים לא מצליחים להגיע להסדר או פשרה במסגרת שיחות המהו”ת, תיק ההגירה יוחזר לטיפול בית המשפט לענייני משפחה לדיון מול שופט יחיד (על פי רוב יהיה מדובר בשופט שהמשפחה מוכרת לו מטיפול בהליכים משפטיים קודמים של ההורים).

אמצעי נוסף שבתי המשפט למשפחה עושים בו שימוש לעתים, הינו זימון הקטין לראיון מול השופט בלשכתו (בנוכחות עו”ס), שמטרתו הינה לשמוע ממקור ראשון על העדפותיו של הילד.

 

המשמעויות הנגזרות מהתרת ההגירה

במידה ובית המשפט פוסק לטובת הגירת הקטין, יקבעו ביקורים של הילד בישראל.  כמות הביקורים ומשכם יהיו תלויים במרחק היעד אליו ההורה המשמורן מהגר עם ילדו, לרבות מורכבות ההתניידות ממדינה זו אל הארץ ובחזרה, ועלות הטיסות.

על מנת לאכוף את קיומם של הסדרי השהות, מוגדרות ערבויות, ולעתים הורים מהגרים נדרשים להפקיד כסף מזומן לקופת בית המשפט, על מנת להבטיח שהוצאות ההורה השני יכוסו במקרה של הפרת הסדרי השהות.

 

כשההורה המהגר אינו ההורה המשמורן

במצב זה לא ידרש ההורה המהגר לאישור הגירה מטעם בית המשפט.  אולם יש להסדיר לפני עזיבתו את השמירה על זכויותיו של ההורה המשמורן אשר נשאר בארץ, כולל ערבויות כנגד תשלומי מזונות ובמקרים מסוימים אף תשלומי פיצויים להורה שנותר בישראל, על דמי הטיפול בילדים.

זאת היות ועם עזיבת ההורה השני לחו”ל, מטבע הדברים, ההורה המשמורן שאינו מהגר, יהיה זה שיאלץ לשאת באופן בלעדי בנטל גידול הילדים.

בהקשר זה מן הראוי לציין כי במידה והורה שאינו משמורן מעתיק את מקום מגוריו למדינה זרה, ניתנת לסבים והסבתות שנותרו בישראל הזכות להסדרי ראיה עם הקטין, בתור חלופה להסדר ראיה עם ההורה המהגר.

 

על חשיבות הייעוץ המקצועי בהליכי הגירת קטינים

כאמור, הליך הגירת קטין במקרי הורות משותפת הינו מורכב, ממושך ורגיש מטבעו. מאחר ולמהלך כזה ישנה השפעה על כל התא המשפחתי. חשוב ביותר להסתייע באיש מקצוע מנוסה בעל רקע נרחב בתביעות הגירה של קטינים, וזאת במטרה לצמצם כל פגיעה אפשרית במעורבים בהליך, ולהגיע אל ההסדר שישרת באופן מיטבי את כל הצדדים – לרבות הילדים.

שתפו בקליק
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
דילוג לתוכן