תביעת משמורת בגין חשש לשלום הילד

ראשי פרקים בעמוד:

תביעת משמורת בהליך גירושין מוגשת בדרך כלל על ידי ההורה שאינו בעל המשמורת אשר דורש לקבל את המשמורת על הילד ולהיות אחראי על הטיפול בו. תביעת משמורת יכולה לנבוע מכמה סיבות, לעיתים חריגות תוגש תביעת משמורת מתוך חשש לשלום הילד הנובע בהיותו נתון בחזקת המשמורת הנוכחית.

עוד על אופן הגשת התביעה ודרכי פעולה בנושא, לפניכם:

 

מהי משמורת ילדים?

משמורת ילדים רלוונטית לענייני גירושין ומשמועתה היא הקביעה עם איזה מן ההורים יגור הילד ויהיה אחראי לגידולו, לחינוכו, ולהתפתחותו היום יומית. ההורה שאינו מקבל את המשמורת על הילד רואה אותו במסגרת זמני שהות (הסדרי ראיה) מוסדרים ומוגדרים. לצד חלוקה זו שני ההורים ממשיכים יחד להיות האפוטרופוסים על הילד ולקבל יחד את ההחלטות הקשורות לחייו.

את המשמורת ניתן לקבוע בהסכם בין הצדדים אשר יקבל את אישור בית המשפט. בהיעדר הסכמה בית המשפט יקבע כיצד לחלק את המשמורת, כאשר הוא שומע את טענותיהם של הצדדים, את חוות דעתם של גורמים מקצועיים, את רצון הילד וכמובן כאשר כל אלו מתיישבים וכפופים לעיקרון העל של טובת הילד.

 

מהי תביעת משמורת על הילדים?

תביעת משמורת היא הגשת בקשה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני לקבל את המשמורת על הילד. לרוב התביעה תוגש לצד הליך הגירושים המרכזי של בני הזוג. יחד עם זאת, לכל צד עומדת הזכות להגיש מתי שייחפוץ תביעה לבית המשפט על מנת לבקש לשנות את ההסדר שנקבע בעניין המשמורת.

ככל וצד יבקש לסטות מן המצב הקיים יצטרך הוא להוכיח שינוי נסיבות, חוסר הוגנות של המצב הקיים, יכולות של ההורים שהשתנו, חוסר הסכמה על ההסדר וכמובן גם חשש לשלומו ובריאותו של הילד.  

 

איזה חשש יכול להיות לשלום הילד?

כאשר צד שאינו בעל המשמורת על הילד, חש שהילד אשר נמצא מרבית הזמן בחזקת הצד האחר סובל מהתעללויות ופגיעות, הוא מתחיל לפתח חשש לשלומו. החשש עשוי לנבוע בגין התעללות מצד ההורה השני או מגורמים נוספים המצויים בסביבת חייו או מגוריו של אותו הורה, כמו למשל בן זוג של ההורה אשר עשוי להוות איום על הילד.

הפגיעה יכולה להיות כמובן חשש לשלום חייו ולגופו, אך גם חשש מפני פגיעה מינית בילד, אלימות פיזית ומילולית, התעללות רגשית, הזנחה, פגיעה במרקם החיים החברתיים ועוד. ככל וימצאו נסיבות ברורות להתנהגויות ומצבים ברורים וחד משמעיים המטילים אימה על הילד או מעמידים אותו בסכנה מוחשית לשלומו או לפגיעה חמורה ובלתי הפיכה בהתפתחותו התקינה הדבר ישפיע אוטומטית על סוגיית המשמורת .

כמובן שככל שיש חשש מסכנה מידית ומוחשית לשלומו של הילד, עוד בטרם פניה לבית המשפט יש לפנות לרשויות הרווחה והמשטרה על מנת שאלו יטפלו במהירות המרבית בנושא ויצילו את הילד מהסכנה.

 

איך מוגשת תביעת משמורת בגין חשש לשלום הילד?

על מנת להגיש תביעת משמורת, בגין כל סיבה שהיא, יש בשלב ראשוני להגיש תביעה בבית המשפט לענייני משפחה וכבר בשלב זה להביע את הנימוק לחשש לשלום הילד, על הצד השני להגיש כתב הגנה בנושא תוך 30 יום. מאחר ואין בין ההורים הסכמה לגבי המשמורת הם יופנו ל’לשכת שירותים חברתיים’ באזור המגורים על מנת שיערכו להם תסקיר סעד על ידי עובד סוציאלי.

התסקיר ייבחן את הרקע של חיי הנישואין בין השנים, סיבות הפרידה, מצב הילד ותנאי גידולו אצל כל אחד מהילדים ויקבע את המלצותיו אשר יסייעו לבית המשפט בהחלטתו.

בשלב הדיון בבית המשפט יצטרך הצד התובע את המשמורת לספק ראיות המעידות על חשש לשלומו של הילד תחת משמורת הצד השני. ככל ובית המשפט יזדקק למידע מקצועי נוסף על מנת לסייע לו בהחלטתו יהיה ניתן לעיתים לדרוש חוות דעת פסיכולוגית ועריכת בדיקת מסוגלות הורית על מנת שאלו יבחנו את המצב ולאמת את הטענות בדבר חשש לשלום הילד.

 

דרכי הפעולה של בית המשפט

כאמור, כבר בשלב תביעת המשמורת הצד התובע יידרש לספק נימוקים משמעותיים לטענתו החוששת לשלום הילד ולהצביע על ראיות מוחשיות המעידות זאת. בשלב זה לאחר שמיעת חוות הדעת המקצועיות בית המשפט יידרש לבחון ראיות אשר יאמתו חששות אלו.

בית המשפט יקפיד לבדוק שהתביעה אינה בדויה ואינה מונעת מיצר נקמה או רגשות קנאה של ההורה שהגיש את התביעה, אלא שמדובר בחשש כנה ואמיתי. ככל ובית המשפט ימצא שאכן קיימת סכנה ממשית לשלום הילד הוא יוציא צו הרחקה של הילד מאותו הורה, וככל שההורה האחר ימצא כראוי יקבל הוא את המשמורת. במקרה שאין כך הדבר הילד באמצעות גורמי רווחה יעבור למשפחות אומנה או למוסד.

כל החלטה כזאת שתתקבל על ידי בית המשפט תהיה כפופה לעיקרון העל של טובת הילד המכריע בכל החלטה הנוגעת אליו.

שלום הילד בעל חשיבות בסיסית וכל הכרעה בעניינו הבוחנת את טובתו צריכה לתת משקל מכריע לעניין. ככל ויש חשש ששלום הילד בסכנה הנובעת מהמשמורת עליו, יש לפנות לבית המשפט לענייני משפחה (ובמקרים דחופים לרשויות) על מנת לתבוע את המשמורת מסיבה זו.

על מנת להבין עוד יותר על המקרה ודרכי הפעולה, לקבלת ייעוץ משפטי בנושא פנו לעורכת הדין הלנה שמחי – מומחית בדיני משפחה.

שתפו בקליק
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
דילוג לתוכן