יש רגעים בחיים שבהם המדע מתקדם מהר יותר מהחוק, ואנחנו נשארים עם שאלות שאין עליהן תשובות פשוטות.
אחד מהרגעים האלה מגיע כשזוג עומד בפני הליך גירושין, ובמקפיא בבית החולים מונחים עוברים מוקפאים שנוצרו כשעוד האמינו בעתיד משותף.
מי שולט על העוברים האלה? מה קורה כשצד אחד רוצה להביא אותם לחיים והצד השני מתנגד? כיצד בית המשפט מכריע בקרב הזה על עתיד שעדיין לא נולד?
אני נתקלת בשאלות האלה יותר ויותר בשנים האחרונות.
טיפולי הפוריות הפכו נגישים יותר, וביחד איתם גם הדילמות המשפטיות והרגשיות המורכבות שמלוות אותם.
המציאות היא שבכל פעם שזוג מתחיל טיפולי הפריה ומחליט להקפיא עוברים, הם צריכים לחשוב גם על מה שיקרה במקרה הכי גרוע.
פרשת נחמני – הפסיקה שעיצבה את המציאות המשפטית
אי אפשר לדבר על עוברים מוקפאים בגירושין בלי לחזור לפרשת נחמני המפורסמת משנות ה-90.
רותי נחמני ודניאל נחמני היו זוג נשוי שעבר טיפולי פוריות.
כשהזוג התגרש, נותרו ביציות מופרות בהקפאה.
רותי רצתה להשתמש בהן כדי להרות, אבל דניאל התנגד בתוקף.
הסכסוך הגיע עד לבית המשפט העליון, ושם התקיים דיון משפטי היסטורי.
בית המשפט העליון קבע ברוב דעות שהזכות לאי-הורות גוברת על הזכות להורות.
המשמעות המעשית הייתה שדניאל לא יכול להיות מוכפה להיות אב בניגוד לרצונו, ורותי לא קיבלה אישור להשתמש בביציות.
ההלכה הזו עומדת עד היום, ועליה מסתמכים בתי המשפט כשנדרשים להכריע בסכסוכים דומים.
החלטה זו לא הייתה פשוטה.
השופטים עצמם היו מפולגים, והדיון שיקף את המורכבות העמוקה של הסוגיה.
מצד אחד עומדת אישה שרוצה נואשות להיות אם ואולי זו ההזדמנות האחרונה שלה.
מצד שני עומד גבר שלא רוצה שייכפה עליו אבהות בניגוד לרצונו, עם כל המשמעויות המשפטיות, הכלכליות והרגשיות הכרוכות בכך.
| נושא | תיאור | מצבים אפשריים |
|---|---|---|
| פרשת נחמני | פסק דין היסטורי של בית המשפט העליון שהתווה את ההלכה הנוגעת לשימוש בעוברים מוקפאים | זכות לאי-הורות גוברת על זכות להורות |
| עקרון ההסכמה המתמשכת | כל אחד מהצדדים יכול לחזור בו מההסכמה לטיפול פוריות | אפשרות לשינוי בהסכמה בכל שלב עד שהעובר מוחזר לרחם |
| חריגים להלכת נחמני | מקרים בהם בית המשפט עשוי לאפשר שימוש בעוברים בלי הסכמת הצד השני | הסכם בכתב בין בני הזוג, הסכמה משתמעת, חוסר תום לב |
| סכסוך על שימוש בעוברים | תוצאה משפטית במקרה שבו אחד הצדדים משתמש בעוברים ללא הסכמת הצד השני | פיצוי כספי לצד שפגע בזכויותיו, הילד נחשב גם כהורה משפטי |
| דרכים למנוע סכסוכים | הסכמים שיכולים למנוע סכסוכים על גורל העוברים | הסכם מפורש מראש, הבהרת רצונות הצדדים |
עקרון ההסכמה המתמשכת – למה לא מספיק שהסכמתי פעם?
אחד העקרונות המרכזיים שנקבעו בעקבות פרשת נחמני הוא עקרון ההסכמה המתמשכת.
המשמעות היא שגם אם שני בני הזוג הסכימו בעבר לטיפול הפוריות ולהקפאת העוברים, כל אחד מהם יכול לחזור בו מההסכמה הזו בכל שלב, עד לרגע שבו העובר מוחזר לרחם.
זה נשמע אולי קשה ואפילו לא הוגן, במיוחד כשחושבים על האישה שעברה את כל תהליך הטיפולים הפולשניים והקשים.
אבל העיקרון המשפטי מבוסס על הרעיון שאי אפשר לכפות על אדם הורות בניגוד לרצונו.
זו זכות יסוד שנוגעת לליבת החופש האישי, הפרטיות והאוטונומיה של האדם על גופו ועל חייו.
התוצאה המעשית היא שבכל מקרה של גירושין או פרידה, אם אחד הצדדים מתנגד להמשך השימוש בעוברים המוקפאים, בית המשפט ככלל לא יאפשר לצד השני להשתמש בהם.
זה נכון גם אם הטיפולים עלו הרבה כסף, גם אם האישה עברה הליכים רפואיים קשים, וגם אם זו ההזדמנות האחרונה שלה להיות אם ביולוגית.
מתי יש חריגים להלכת נחמני?
למרות העיקרון הברור, יש מצבים שבהם בית המשפט עשוי לאפשר שימוש בעוברים מוקפאים גם ללא הסכמת הצד השני.
המצבים האלה נדירים, אבל הם קיימים.
הסיטואציה הראשונה היא כשקיים הסכם מפורש ובכתב בין בני הזוג שמתייחס ספציפית למצב של פרידה או גירושין.
אם בני הזוג חתמו על הסכם שבו נקבע בבירור מה יקרה לעוברים במקרה של פרידה, בית המשפט יכול לאכוף את ההסכם הזה.
כאן חשוב להדגיש שההסכם חייב להיות מאוד ספציפי ולהתייחס במפורש למצב של גירושין, ולא רק להסכמה כללית לטיפולי פוריות.
המצב השני הוא כשהצד שמתנגד עשה מעשים שמעידים על הסכמה משתמעת או ויתור על הזכות להתנגד.
למשל, אם אחרי הפרידה הוא המשיך לשלם עבור אחסון העוברים במשך שנים ולא הביע התנגדות, בית המשפט עשוי לפרש זאת כהסכמה משתמעת.
המצב השלישי הוא כשהצד שמתנגד פעל בחוסר תום לב.
למשל, אם הוא הסכים בתחילה והתנגד רק כדי לנקום או לפגוע בצד השני במסגרת הסכם גירושין, בית המשפט עשוי להתערב.
אבל גם במצבים האלה, הרף לאישור שימוש בעוברים ללא הסכמה גבוה מאוד.
מה קורה כשמתגלה שהצד השני כבר השתמש בעוברים?
לפעמים המציאות מורכבת עוד יותר.
נתקלתי במקרים שבהם צד אחד השתמש בעוברים המוקפאים ללא הסכמת הצד השני, וכשנולד הילד, הצד השני גילה לפתע שהוא הורה. מה עושים במקרה כזה?
מבחינה משפטית, השימוש בעוברים ללא הסכמה הוא הפרה של הזכויות של הצד השני.
במקרים כאלה, הצד שזכויותיו הופרו יכול להגיש תביעה לפיצויים. בית המשפט יכול לחייב את הצד שהשתמש בעוברים בפיצוי כספי בגין הפגיעה בזכות לאי-הורות.
אבל יש בעיה.
ברגע שהילד כבר נולד, אי אפשר לבטל את העובדה הזו.
הילד קיים בעולם, והוא זכאי להכרה בשני ההורים הביולוגיים שלו.
לכן, גם אם ההורה שלא הסכים יזכה בפיצויים, הוא עדיין יהיה הורה מבחינה משפטית, עם כל החובות והזכויות שנובעים מכך, כולל חובת מזונות אישה וילדים.
במקרים קיצוניים, כשהשימוש בעוברים היה תוך הטעיה מודעת וחמורה, ייתכן שההורה שזכויותיו הופרו יוכל לבקש מבית המשפט פטור מחובת המזונות או הגבלה שלה.
אבל אלה מקרים נדירים מאוד, ובית המשפט תמיד שם את טובת הילד במרכז.
החובה לתאם מראש – הסכמים שיכולים למנוע סכסוכים
אחרי שראיתי כל כך הרבה זוגות נקלעים למלחמות משפטיות כואבות על עוברים מוקפאים, יש לי המלצה ברורה: תתארו את המצב הזה מראש.
בדיוק כמו הסכם ממון שמסדיר את חלוקת הרכוש במקרה של גירושין, גם כאן אפשר לחתום על הסכם מפורש שיסדיר את גורל העוברים המוקפאים.
ההסכם צריך להיות ספציפי וברור.
לא מספיק לכתוב שבמקרה של פרידה יוחלט ביחד על גורל העוברים, כי אם לא תהיה הסכמה, נחזור למצב של סכסוך.
צריך לקבוע בהסכם מה יקרה במצבים שונים – אם הצדדים יתגרשו, אם אחד מהם יפטר, אם הקשר ביניהם יסתיים.
אפשר לקבוע בהסכם שבמקרה של פרידה, העוברים יושמדו.
אפשר לקבוע שצד אחד יקבל עדיפות להשתמש בהם. אפשר לקבוע שהם יועברו לתרומה. החשוב הוא שההסכם יהיה ברור, מפורט, וישקף את רצון שני הצדדים באופן מודע ומיידע.
חשוב לציין שגם עם הסכם כזה, יש עדיין אפשרות שבית המשפט לא יאכוף אותו אם יגיע למסקנה שהאכיפה פוגעת באופן קיצוני בזכויות היסוד של אחד הצדדים.
אבל קיומו של הסכם מפורש מחזק משמעותית את הסיכוי שבית המשפט יכבד את הרצון המשותף שהובע בו.
מי משלם על אחסון העוברים לאורך זמן?
שאלה מעשית שעולה לעיתים קרובות היא מי צריך לשלם על המשך האחסון של העוברים המוקפאים במהלך הליכי הגירושין ואחריהם.
עלויות האחסון יכולות להצטבר לאורך שנים, והסכסוך הזה מצטרף לכל שאר הסכסוכים במסגרת חלוקת רכוש.
ככלל, אם שני הצדדים מעוניינים לשמור על העוברים בהקפאה, העלויות יתחלקו ביניהם שווה בשווה.
אם רק צד אחד מעוניין להמשיך לשמור את העוברים, הוא יישא בעלויות האחסון.
אם שני הצדדים מסכימים להשמיד את העוברים, הם יישאו ביחד בעלויות ההשמדה.
במקרים שבהם יש מחלוקת ובית המשפט מורה להמשיך לשמור את העוברים עד להכרעה סופית, העלויות יכולות להיות חלק מההחלטה הכוללת של בית המשפט לגבי הוצאות המשפט.
לעיתים בית המשפט יקבע שהצד שמתנגד להשמדה יישא בעלויות האחסון, שכן הוא זה שמאריך את תקופת ההקפאה.
|
⭐טיפ זהב⭐ לפני שמתחילים טיפולי פוריות, שבו ביחד עם בן הזוג ונהלו שיחה ישירה וכנה על מה יקרה לעוברים מוקפאים במקרה של פרידה. |
האיזון העדין בין שתי זכויות יסוד
הקונפליקט על עוברים מוקפאים הוא בעצם עימות בין שתי זכויות יסוד.
מצד אחד, הזכות להורות – הזכות הבסיסית של אדם להקים משפחה ולהביא ילדים לעולם.
מצד שני, הזכות לאי-הורות – הזכות של אדם לא להיות מוכפה להיות הורה בניגוד לרצונו.
שתי הזכויות האלה הן חוקתיות וחשובות.
הזכות להורות מעוגנת בכבוד האדם, בחירות ובערך של המשפחה בחברה.
היא משקפת את הרצון העמוק של רבים להמשיך את השושלת שלהם ולחוות את חוויית ההורות.
במיוחד עבור נשים שעוברות את כל תהליכי הטיפולים הפולשניים, הזכות הזו קריטית.
מצד שני, הזכות לאי-הורות היא חלק מהאוטונומיה האישית.
אי אפשר לכפות על אדם מחויבות להורות שתימשך לכל החיים, עם כל המשמעויות הרגשיות, הכלכליות והמשפטיות.
כפיית הורות היא פגיעה עמוקה בחירות האישית ובשליטה על גורלו של האדם.
בית המשפט העליון בפרשת נחמני הכריע שבמקרים של התנגשות בין שתי הזכויות, הזכות לאי-הורות גוברת.
הנימוק המרכזי הוא שכפיית הורות על אדם היא פגיעה חמורה יותר מאשר מניעת הורות ממי שרוצה להיות הורה.
זו החלטה קשה, אבל היא משקפת את הערכים של הפרט, החירות והאוטונומיה בחברה דמוקרטית.
מה הקשר בין עוברים מוקפאים למשמורת ילדים?
לעיתים, הסכסוך על העוברים המוקפאים משפיע גם על היבטים אחרים של הגירושין, במיוחד כשיש כבר ילדים לזוג.
הצד שתובע את הזכות להשתמש בעוברים עשוי לטעון שכבר יש לו ילדים והוא רוצה שיהיו להם אחים נוספים.
הצד השני עשוי לטעון שההורות הנוספת תשפיע על יכולתו לתת משמורת ילדים ומזונות לילדים הקיימים.
בית המשפט מתייחס לכל נושא בנפרד.
הסכסוך על העוברים המוקפאים לא אמור להשפיע ישירות על ההחלטות לגבי משמורת הילדים הקיימים, שכן טובת הילד היא השיקול המכריע. עם זאת, במקרים מסוימים, הנסיבות הרגשיות והכלכליות שנובעות מהסכסוך יכולות להילקח בחשבון במסגרת השיקולים הכוללים.
הסכמי הורות מול הסכמי פוריות – מה ההבדל?
חשוב להבדיל בין שני סוגי הסכמים שעשויים להיחתם במהלך טיפולי הפוריות.
הראשון הוא הסכם הורות, שקובע מי יהיו ההורים המשפטיים לילד שייוולד.
השני הוא הסכם פוריות, שמסדיר את ההיבטים הטכניים והרפואיים של הטיפול, כולל מה יקרה לעוברים המוקפאים.
לעיתים קרובות בני זוג חותמים בבית החולים על טופס הסכמה לטיפול שכולל סעיפים לגבי עוברים מוקפאים.
בדרך כלל הסעיפים האלה לא ספציפיים מספיק, והם לא מתייחסים למצב של גירושין או פרידה.
לכן, חתימה על טופס ההסכמה הרפואי לא תחליף הסכם מפורט שנעשה בליווי עורכת דין משפחה שמתמחה בנושא.
כשאני ממליצה לזוגות לחתום על הסכם לגבי עוברים מוקפאים, אני מתכוונת להסכם משפטי נפרד, מעבר לטפסי בית החולים.
ההסכם הזה צריך להיכתב בשפה ברורה, להתייחס למצבים שונים, ולקבוע במפורש מה יהיה גורל העוברים במקרה של פרידה, גירושין, פטירה, אובדן כושר שיפוט, או כל מצב אחר שיכול להתעורר.
כיצד מתנהל ההליך המשפטי?
כשנוצר סכסוך על עוברים מוקפאים במסגרת גירושין, ההליך המשפטי יכול להיות מורכב ומתיש.
לרוב, הנושא מתעורר במסגרת הליך הגירושין הכללי, אבל לעיתים הוא מצריך הליכים נפרדים.
הצעד הראשון הוא לנסות להגיע להסכמה במסגרת גישור.
מגשר מקצועי יכול לעזור לבני הזוג להבין את עמדותיהם ההדדיות, לשקול את האינטרסים והצרכים של שני הצדדים, ולנסות למצוא פתרון יצירתי שיכול להתאים לשניהם. בהרבה מקרים, הגישור מצליח למצוא פתרון שבו שני הצדדים יכולים לחיות.
אם הגישור לא הצליח, הצד שמעוניין להשתמש בעוברים יכול להגיש בקשה לבית המשפט לקבלת אישור.
בית המשפט ישמע את שני הצדדים, יבחן את הנסיבות, ויכריע על פי העקרונות המשפטיים שנקבעו בפסיקה.
ככלל, אם הצד השני מתנגד, סביר שבית המשפט לא יאפשר את השימוש בעוברים, אלא אם יש נסיבות חריגות שמצדיקות חריגה מההלכה.
פסיקה עדכנית – מה קורה היום?
בשנים האחרונות ראינו פסקי דין נוספים שהמשיכו לבחון את הסוגיה של עוברים מוקפאים מזוויות שונות.
בשנת 2024, בית המשפט המחוזי בבאר שבע דן בתיק שבו אישה ביקשה להשתמש בעוברים מוקפאים ללא הסכמת בן זוגה לשעבר.
בית המשפט קבע, בהתאם להלכת נחמני, שהזכות לאי-הורות גוברת על הזכות להורות, וסירב לאפשר לאישה להשתמש בעוברים.
במקרה אחר, בית המשפט בחן מצב שבו בני הזוג חתמו על הסכם שלפיו בעת פטירה של אחד מהם, השני יוכל להשתמש בעוברים.
בית המשפט קיבל את ההסכם ואפשר לאלמנה להשתמש בעוברים המוקפאים, למרות שמשפחתו של הבעל המנוח התנגדה.
ההבדל המרכזי כאן היה קיומו של הסכם מפורש שהתייחס ספציפית למצב של פטירה.
פסקי הדין האלה ממשיכים לחזק את העיקרון המרכזי – בלי הסכמת שני הצדדים, קשה מאוד לקבל אישור לשימוש בעוברים מוקפאים.
אבל כשיש הסכם ברור ומפורש, בית המשפט נוטה לכבד אותו.
ההיבט הרגשי – מעבר למשפטים
מעבר לכל ההיבטים המשפטיים, חשוב לזכור שמאחורי כל תיק של עוברים מוקפאים עומדים אנשים אמיתיים עם כאב, תקווה וחלומות.
אני רואה זאת בעיניים שלי בכל פעם שאני פוגשת לקוח שנקלע למצב הזה.
עבור האישה שעברה את כל הטיפולים הפולשניים, שחווה זריקות, ניטורים, הליכים רפואיים קשים, והשקיעה את כל הלב בחלום להיות אם – ההתמודדות עם סירוב להשתמש בעוברים היא כואבת עד מאוד.
היא חשה שהעוברים האלה הם חלק ממנה, ושנשללת ממנה ההזדמנות להביא אותם לחיים.
מצד שני, עבור הגבר שמתנגד, המחשבה שהוא יהפוך לאב בניגוד לרצונו, שייכפה עליו מחויבות כלכלית ורגשית לכל החיים לילד שלא רצה, היא מפחידה ומעוררת תחושת איבוד שליטה על חייו.
הוא לא רוצה להיות האיש הרע שמונע מאישה להיות אם, אבל הוא גם לא יכול לקבל על עצמו אבהות שלא רצה.
שני הצדדים צודקים.
שני הצדדים סובלים.
ואין פתרון פשוט שיכול לספק את שניהם במלואו.
לכן, הדרך הטובה ביותר היא למנוע את המצב הזה מראש, באמצעות שיחה כנה והסכם מפורט לפני תחילת הטיפולים.
סוף דבר – הכנה היא המפתח
הקרב על עוברים מוקפאים הוא אחד הסכסוכים המורכבים והכואבים ביותר שיכולים להתעורר במסגרת גירושין.
הוא משקף את המתח בין טכנולוגיה שמתקדמת במהירות לבין ערכים אנושיים עמוקים של משפחה, הורות וחירות אישית.
המשפט הישראלי הכריע, עד כה, שהזכות לאי-הורות גוברת על הזכות להורות.
זו החלטה שיש לה השלכות רחבות, והיא משקפת את חשיבות האוטונומיה האישית בחברה שלנו.
אבל המשפט גם מכבד הסכמות מפורשות שנעשו מראש, ונותן אפשרות לזוגות לקבוע בעצמם מה יהיה גורל העוברים שלהם.
אם אתם עומדים להתחיל טיפולי פוריות, אני מפצירה בכם – היערכו מראש.
חתמו על הסכם מפורט שמסדיר את הנושא הזה.
כן, זה לא נעים לדבר על פרידה כשאתם מתחילים טיפולים מתוך תקווה.
אבל ההסכם הזה יכול להציל אתכם משנים של סכסוכים משפטיים, כאב רגשי, והוצאות כלכליות עצומות.
ואם אתם כבר נמצאים במצב של גירושין עם עוברים מוקפאים, פנו לייעוץ משפטי מקצועי מוקדם ככל האפשר.
עורכת דין שמתמחה בדיני משפחה ומכירה את הפסיקה העדכנית תוכל להסביר לכם מה האפשרויות המשפטיות שלכם, מה הסיכויים בבית המשפט, וכיצד להתמודד עם המצב בצורה הטובה ביותר עבורכם.
העתיד שלא נולד מונח עדיין במקפיא, אבל ההחלטות שאתם מקבלים היום יקבעו את גורלו.
תנו להחלטות האלה להיעשות בצורה מושכלת, מושכלת ומיודעת, עם כל המידע והייעוץ המשפטי הנחוץ.
