משמורת ילדים היא האופן שבו גדל הילד, כלומר המקום בו הוא יתגורר והעיסוק בשאלה מי יישא בנטל גידולו היום-יומי. שאלת המשמורת עולה בהליכי גירושין בהם נדרשת ההחלטה מי מבני הזוג יגדל את הילדים ובאיזה אופן. ההחלטה מתקבלת בהתאם לנסיבות, שיקולי בית המשפט ורצונות הצדדים.
הדין בחוק לגביי משמורת ילדים
בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב-1962, נמצאת ההגדרה לתפקידם של ההורים מתוקף היותם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם. החוק מפרט את החובות והאחריות שחבים ההורים כלפי ילדיהם, בין היתר לדאוג לצרכיו של הקטין, החל מהצרכים פיזיים וכלה בדאגה להשכלתו והכשרתו לחיים ועוד.
כאשר קיימת אי הסכמה בין ההורים לגביי אופן גידול הילד והטיפול בו, יפנו הצדדים לבית המשפט על מנת להכריע בעניין. הדיון בנושא יכול להתקיים בבית משפט לענייני משפחה או בבית דין דתי בהתאם לדת של בני הזוג.
קריטריונים על פיהם נקבעת המשמורת על הילד
חזקת הגיל הרך
חזקת הגיל הרך אמנם קיימת בחוק היבש, אך בפסיקה העדכנית (בעקבות המלצות ועדת שניט והמגמה השוויונית) חשיבותה פחתה משמעותית. כיום, בתי המשפט נוטים לקבוע אחריות הורית משותפת וזמני שהות נרחבים לשני ההורים כבר מגיל צעיר מאוד, כל עוד קיימת מסוגלות הורית ותנאים מתאימים, ללא העדפה אוטומטית לאם.
עיקרון טובת הילד?
מדובר למעשה ב'עיקרון על' אשר מנחה את בית המשפט בכל החלטה אותה הוא מקבל בנוגע לילד. העיקרון קובע בסעיף 17 לחוק ומחייב שהאפוטרופוסים של הקטין יהיו מחויבים לדאוג לו בשלל התפקידים ההוריים. טובת הילד מורכבת למעשה מצרכיו, זכויותיו והאינטרסים שלו. סכסוכי משמורת יוכרעו על פי עיקרון זה, גם בבית משפט לענייני משפחה וגם בבית דין רבני. הרבה פעמים בית המשפט נעזר בחוות דעת של מומחים אשר מסייעים לו להבין את טובת הילד במקרה הפרטני.
משמורת משותפת על הילדים
משמורת משותפת היא מעין הסדר משפטי בו שני ההורים בעלי מעמד שווה בגידול הילד, נטל הגידול מתחלק באופן שווה בין שני ההורים. הסדר זה הולך ונפוץ במציאות העכשווית, ובתי המשפט מעודדים אותו. בעבר, תקשורת טובה הייתה תנאי סף למשמורת משותפת. כיום, הפסיקה קובעת כי היעדר תקשורת אינו מהווה עילה אוטומטית לביטול אחריות הורית משותפת, ובית המשפט עשוי להורות על הסדר שוויוני תוך שימוש ב'מתאם הורי' כדי לפתור מחלוקות, מתוך הבנה שזו טובת הילד.
- עליהם לגור באזור קרוב אחד לשני
- שאין בהסדר פגיעה בתשלום המזונות
- נדרשת תקשורת טובה וחיובית בין ההורים
- האם הילדים מעוניינים במשמורת המשותפת
- יש לקבוע כי לשני ההורים יש מסוגלות הורית
- שההורים מגלים יחס ראוי והבנה אחד כלפי השני
- בית המשפט בודק שההורים מכבדים ומכירים בחשיבות של הקשר של הילד עם הצד השני
משמורת ילדים
"כיום המערכת המשפטית נמנעת משימוש במונח 'משמורן'. במקום זאת, הדיון מתמקד בחלוקת זמני שהות (שוויונית או לא שוויונית) תחת אחריות הורית משותפת. ברוב המקרים, שני ההורים נשארים האפוטרופוסים והאחראים לילד באופן שווה, גם אם הוא שוהה יותר זמן בבית אחד.
זמני שהות (לשעבר הסדרי ראיה)
כיום המגמה היא להרחיב את זמני השהות של ההורה שאינו ה'מרכז' ככל הניתן, כולל לינה באמצע השבוע, כדי לאפשר קשר רציף ומשמעותי עם שני ההורים. קביעת הזמנים והגדרתם נעשית על פי החלטה משותפת בין בני הזוג המקבלת את אישור בית המשפט או באמצעות החלטה ישירה שלו.
ברוב המקרים הסדרי הראיה כוללים שהות של אחד מהילדים פעם או פעמיים בשבוע אצל ההורה שאינו בעל המשמרת אשר לרוב כוללים לינה וכן שהות אצל ההורה בסופי שבוע לסירוגין. גם בהחלטה על הסדרי הראיה והגדרתם יש התחשבות בשיקולי טובת הילד, מסוגלות ההורית ורצונו. ככל ומדובר בילד כדול יותר, ההתחשבות ברצונו תהיה משמעותית יותר.
משמורת קטינים
בפני זוגות העומדים להתגרש עומדת ההחלטה כיצד להמשיך ולגדל את ילדיהם המשותפים לאחר הפרידה. חשוב לדייק: החוק עצמו טרם שונה בכנסת, אך הפרשנות המשפטית ופסיקות בתי המשפט השתנו לחלוטין. כיום ברירת המחדל היא חלוקה שוויונית יותר של האחריות ההורית, והמושג 'משמורת' הולך ומתחלף במושג 'זמני שהות', וכיום ניכר שאבות רוצים להיות הרבה יותר מעורבים בגידול הילדים. פתרון המשמורת המשותפת בה גם האב וגם האם מגדלים יחדיו את הילדים כאשר הם מגיעים אליהם לסירוגין במהלך השבוע מאפשר לשני ההורים להיות מעורבים בחיי ילדיהם ולשמור איתם על קשר רציף וטוב. אך למרבה הצער, זה לא עובד עבור כל המשפחות, במיוחד כאשר אחד ההורים מחליט לעבור לגור הרחק. במקרים אלו ההורים יאלצו לקבל החלטות קשות בנוגע לזמני השהייה (הראייה, לשעבר) עם הילדים, כאשר המפתח להצלחת ההסדר הוא הקדשת מחשבה מרובה מה יהיה טוב עבור הילדים ומה ייטיב עם שמירת הקשר עם שני ההורים. לפעמים סוף שבוע איכותי עם אחד ההורים יעלה פי עשרות מונים על שבועות שלמים איתם אך ללא תשומת לב מספקת.
אם בעבר בית המשפט לרוב היה קובע את המשמורת אצל אחד ההורים כאשר השני נאלץ להסתפק בזמני שהייה לא נוחים, כיום המערכת הרבה יותר גמישה, מכילה ומקבלת וכל הסדר שאליו יגיעו ההורים בינם לבין עצמם אשר עולה בקנה אחד עם טובת הילד, יהיה מקובל בעיני הדין.
האם יש התחשבות ברצון הילד?
לעיתים, בית המשפט מבקש לשמוע את הילד ולתת משקל לרצון שלו עם מי מהוריו הוא רוצה להיות. זאת בנוסף לחוות הדעת המקצועיות הנוגעות לטובת הילד. רצון הילד אינו שיקול מחייב והחשיבות הניתנת לו תלויה בבית המשפט.
השיחה עם הילד מתקיימת בדרך כלל ב**'חדר הילדים'** שליד בית המשפט על ידי שופט/ת שהוכשרו לכך, או באמצעות עובד סוציאלי של יחידת הסיוע. על פי תקנות חדשות, לילדים מעל גיל 10 קיימת זכות רחבה יותר להישמע ולהשפיע על גורלם.
מצבים בהם יש שינוי בנסיבות
קיימים מצבים בהם הנסיבות משתנות בכל הנוגע למשמורת הילדים, בהתאם לצרכי הילד וצרכי ההורים. יתכנו גם מצבים בהם מתבררות עובדות חדשות אודות הילד או ההורה ולכן יש צורך בהחלטה שונה מזו שניתנה בעבר על ידי בית המשפט.
לכן, החוק בסעיף 74 קובע שבמקרים כאלו של שינוי נסיבות יש אפשרות לפתוח מחדש את הדיון, ובית המשפט יכול לקבל החלטה חדשה בהתאם למצב הנוכחי.
משמורת ילדים היא עניין חשוב ומרכזי בהליך הגירושין. ההשפעות של ההחלטות בעניין זה הן משמעותיות בקיום התא המשפחתי של הילד ולהן השלכות רחבות על התפתחותו. על מנת להבין לעומק את האפשרויות העומדות לצדדים בעניין זה, אני מזמינה אתכם ליצור קשר עם משרדי – משרד עו"ד לדיני משפחה הלנה שמחי לליווי משפטי מקצועי ומנוסה בתחום!
שאלות ותשובות - משמורת ילדים – מה חשוב לדעת?
משמורת ילדים היא הסדר חלוקה שנקבע בין שני ההורים, באשר לכל נטל גידול הילד והמגורים שלו. שאלת המשמורת, נפוצה בהליכי גירושין אשר נדרשים להסדיר את החלוקה בין בני הזוג, וכן את קביעת הסדר החלוקה על משמורת הילדים.
בקביעת המשמורת על הילדים, בית המשפט לוקח בחשבון כמה עקרונות שמנווטים את החלטותיו. למשל, עקרון טובת הילד השם את טובתו של הילד בראשונה ולפיו בית המשפט מנסה לפסוק את הפסיקה שתטיב עמו.
סוגי המשמורת והאפשרויות שבית המשפט יכול לפסוק הם שני סוגים, האחד הוא משמורת מלאה בה אחד מן ההורים מקבל משמורת מלאה על הילד וההורה השני יכול לראות את הילד בהסדרי ראייה, והסוג השני הנו משמורת משותפת בה ההורים חולקים את המשמורת על הילד יחד.
קביעת המשמורת לוקחת בחשבון מספר אלמנטים ומתחשבת בטובת הילד, ולכן פעמים בית המשפט בוחר לשמוע את רצונו של הילד ולהתחשב גם ברצונו של הילד באשר לעם מי מהוריו הוא מעדיף להיות. רצון הילד לא תמיד ישפיע על ההחלטה, והעניין תלוי בשיקול בית המשפט בהתאם לכל מקרה.
