מהי “טובת הילד” בגירושים – והאם הוא עובר למשמורת באופן אוטומטי?

ראשי פרקים בעמוד:

אחת ההחלטות המשמעותיות ביותר בעת גירושים היא משמורת הילדים, ונלוות אליה גם דילמות מהותיות: האם תפקיד האם בבית עדיין דומיננטי יותר, והאם האב הוא רק “ארנק מהלך” או “חוג” אליו מגיעים הילדים פעמיים לשבוע?

בהליך הגירושים, נדרשים בני הזוג הפרודים לקבל החלטות הרות גורל ובנושאים שונים, כשההחלטה המשמעותית ביותר לעתידם ולעתיד ילדיהם היא ללא ספק משמורת הילדים. בפני בני הזוג עומדות למעשה שלוש אפשרויות: משמורת מלאה לאם, משמורת מלאה לאב או משמורת משותפת.

 

צמד המילים “טובת הילד”

בתוך צמד המילים “טובת הילד״, מסתתרות משמעויות רבות ובעלות השפעות שונות על חיי הילד בהווה ובעתיד.

בעבר, כשנשים, בכל סטטוס משפחתי נשאו בעול גידול הילדים לבדן, צמד המילים ” ‘טובת הילד’ היה בעל תוכן צר בבחינת כזה של ראה וקדש, ברור היה לכל כי האמא יודעת טוב יותר טובת הילד מהי”‘ , מסבירה עורכת הדין הלנה שמחי העוסקת בדיני משפחה ומוסיפה: “עם השנים חלו שינויים אצל האבות אשר הביעו רצון ליטול חלק בחיי הילד ולהיות מעורבים יותר בגידולו.

בעקבות זאת, התכנסה ועדת שניט לנושא אחריות הורית בגירושים, והגיעה למסקנה כי יש לעודד משמורת משותפת”.

 

ועדת שניט ו”חזקת הגיל הרך”

באפריל 2008 פרסמה ועדת שניט דוח ביניים שהמליץ לבטל את “חזקת הגיל הרך” – המורה כי במידה ואין הסכמה אצל ההורים בנוגע למשמורת, בית המשפט רשאי להכריע מי יחזיק בקטין ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם, אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת. הדו”ח קבע כי יש לקיים אחריות הורית משותפת ובכך ליצור “הסדר נורמטיבי חדש של יחסי הורים וילדיהם” ושוויון משפטי בתחום. בנוסף להמלצה לבטל את “חזקת הגיל הרך”, קראה הוועדה לקבוע בחוק, אחריות הורית למימוש זכותו של ילד לקשריו עם אחיו ואחיותיו וכן עם הסבים והסבתות.

שאלת “חזקת הגיל הרך” היוותה סלע מחלוקת בין חברי הוועדה. דעת הרוב סברה כי “חזקת הגיל הרך” מנוגדת לממצאים פסיכולוגיים אמפיריים, המוכיחים כי לצורך התפתחותו התקינה של ילד, יש חשיבות מרבית לקשרים יציבים עם שני הוריו. הואיל ונקודת המשען של החוק המוצע היא עקרון “טובת הילד” כשיקול ראשון במעלה, נכון לבטל את “חזקת הגיל הרך”.

מסקנות הוועדה, גם אם אומצו על ידי הפסיקה, לא הפכו בסופו של דבר לחקיקה בפועל. גם היום, לא פעם, כשבני הזוג אינם מצליחים להגיע להסכמה בנוגע לאופן המשמורת (אם, אב, משותפת) מתבקש בית המשפט להכריע בעניין תוך שהוא מנסה להתחשב ב”טובת הילד”.

“המושג טובת הילד הוא מושג מופשט כל כך שקשה להסבירו״, מדגישה עורכת הדין שמחי. “האם טובת הילד היא טלטול ילד או ילדה בין שני בתים, פעמיים או שלוש בשבוע? האם נכון לילד להתעורר בכל פעם בבית אחר, לתוך סדר וארגון אחר, כשלא אחת עליו להתרגל בכל פעם מחדש לסביבת מגורים אחרת, לשכנים שונים, לחברים אחרים, כשבכל פעם הוא יוצא למסע עם תרמיל על השכם ובו, בנוסף לחפציו האישיים, הוא נושא גם חלקים מהסכסוך של הוריו.

האם זאת היתה הכוונה? סביר כי ממחקרים שיעשו בישראל בעתיד, נוכל ללמוד אם ואילו צלקות יותירו אלה בנפשו של הילד, מה תהיה השפעתם עליו וכיצד יבואו לידי ביטוי בהתנהלותו בתור בוגר”.

 

החלטה אסטרטגית או כלי טקטי?

“לא פעם אני שומעת את אחד מן הצדדים בהליך הגירושים המבהיר כי הדרישה להחלת משמורת משותפת, היא לא יותר מכלי ניגוח טקטי, אשר מטרתו לפגוע בהורה האחר או להשיג יתרונות אחרים, דוגמת הפחתה בהיקף דמי המזונות”, אומרת עו”ד שמחי.

“מניסיוני למדתי כי ברוב המקרים, ניתן כבר משלב קריאת כתבי הטענות להבחין ברמת המעורבות של כל אחד מההורים בגידול הילדים, וברצונו האמיתי של כל צד ביחס למשמורת על הילדים”, היא מוסיפה, “ובתי המשפט, בבואם לבחון את נושא המשמורת, לוקחים לא פעם בחשבון גם את רצונו של הילד, בהתאם לפרמטרים כמו: גיל, יכולת הבנתו את הנעשה וההשפעה של גורמים חיצוניים על דבריו.

הורה אשר מילא תפקיד משמעותי בחיי ילדיו ובגידולם ימשיך לתפקד כהורה גם לאחר הפרידה מההורה האחר, ולא ניתן יהיה לצמצם את הורותו לסטטוס של ‘מבקר’ בלבד”, מסכמת עו”ד שמחי, “למרות שההחלטה על נושא המשמורת, נלקחת בשעה של שבר גדול והליכי פרידה קשים לכל הצדדים, חשוב לזכור כי ילדיכם יהוו חלק מהחיים שלכם תמיד, גם הרבה אחרי שכעס הגירושים יישכח, גם אם תחליטו לבנות תא משפחתי חדש”.

עו”ד ומגשרת הלנה שמחי עוסקת בדיני משפחה.

מקור: http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001077175

שתפו בקליק
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
דילוג לתוכן