מהי "טובת הילד" בגירושים – והאם הוא עובר למשמורת באופן אוטומטי?

אחת ההחלטות המשמעותיות ביותר בעת גירושים היא משמורת הילדים. נלוות אליה דילמות מהותיות: האם תפקיד האם בבית עדיין דומיננטי יותר, והאם האב הוא רק "ארנק מהלך" או "חוג" אליו מגיעים הילדים פעמיים לשבוע? בהליך הגירושים, נדרשים בני הזוג הפרודים לקבל החלטות הרות גורל ובנושאים שונים, כשההחלטה המשמעותית ביותר לעתידם ולעתיד ילדיהם היא ללא ספק משמורת הילדים. בפני בני הזוג עומדים מודלים שונים של חלוקת זמני שהות תחת מעטפת של אחריות הורית משותפת. המונחים 'משמורת מלאה' או 'בלעדית' כמעט ואינם בשימוש בפסיקה המודרנית, למעט במקרי קיצון של אי-מסוגלות הורית.

עולם דיני המשפחה עובר טלטלה חיובית, ונכון לשנת 2026, הגדרת 'טובת הילד' הפכה למורכבת ומדויקת יותר מאי פעם.

 

צמד המילים "טובת הילד"

בתוך צמד המילים "טובת הילד״ מסתתרות משמעויות רבות ובעלות השפעות שונות על חיי הילד בהווה ובעתיד.

בעבר, כשנשים בכל סטטוס משפחתי נשאו בעול גידול הילדים לבדן, צמד המילים " 'טובת הילד' היה בעל תוכן צר בבחינת כזה של ראה וקדש, ברור היה לכל כי האמא יודעת טוב יותר טובת הילד מהי"'  מסבירה עורכת הדין הלנה שמחי העוסקת בדיני משפחה ומוסיפה: "עם השנים חלו שינויים אצל האבות אשר הביעו רצון ליטול חלק בחיי הילד ולהיות מעורבים יותר בגידולו".

בעקבות זאת, התכנסה ועדת שניט לנושא אחריות הורית בגירושים והגיעה למסקנה כי יש לעודד אחריות הורית משותפת.

 

ועדת שניט ו"חזקת הגיל הרך"

באפריל 2008 פרסמה ועדת שניט דוח ביניים שהמליץ לבטל את "חזקת הגיל הרך"  המורה כי במידה ואין הסכמה אצל ההורים בנוגע למשמורת, בית המשפט רשאי להכריע מי יחזיק בקטין ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם, אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת. הדו"ח קבע כי יש לקיים אחריות הורית משותפת ובכך ליצור "הסדר נורמטיבי חדש של יחסי הורים וילדיהם" ושוויון משפטי בתחום. בנוסף להמלצה לבטל את "חזקת הגיל הרך" קראה הוועדה לקבוע בחוק אחריות הורית למימוש זכותו של ילד לקשריו עם אחיו ואחיותיו וכן עם הסבים והסבתות.

שאלת "חזקת הגיל הרך" היוותה סלע מחלוקת בין חברי הוועדה. דעת הרוב סברה כי "חזקת הגיל הרך" מנוגדת לממצאים פסיכולוגיים אמפיריים המוכיחים כי לצורך התפתחותו התקינה של יל, יש חשיבות מרבית לקשרים יציבים עם שני הוריו. הואיל ונקודת המשען של החוק המוצע היא עקרון "טובת הילד" כשיקול ראשון במעלה, נכון לבטל את "חזקת הגיל הרך".

מסקנות הוועדה, גם אם אומצו על ידי הפסיקה, לא הפכו בסופו של דבר לחקיקה בפועל. גם היום, לא פעם כשבני הזוג אינם מצליחים להגיע להסכמה בנוגע לאופן המשמורת (אם, אב, משותפת) מתבקש בית המשפט להכריע בעניין תוך שהוא מנסה להתחשב ב"טובת הילד".

"המושג טובת הילד הוא מושג מופשט כל כך שקשה להסבירו״, מדגישה עורכת הדין שמחי. "כיום, בשנת 2026, קיימים כבר מחקרים עדכניים ורחבי היקף המראים כי ברוב המקרים, 'טלטול' בין שני בתים מזיק פחות מאשר אובדן הקשר האינטנסיבי עם אחד ההורים. המערכת המשפטית כיום שמה דגש על 'יציבות רגשית' ולא רק על 'יציבות גיאוגרפית', מה תהיה השפעתם עליו וכיצד יבואו לידי ביטוי בהתנהלותו בתור בוגר".

 

החלטה אסטרטגית או כלי טקטי?

"לא פעם אני שומעת את אחד מן הצדדים בהליך הגירושים המבהיר כי לאור הלכת בע"מ 919/15 והתפתחויותיה ב-2024, הקשר האוטומטי בין 'זמני שהות שוויוניים' לבין 'ביטול מזונות' התמתן. בתי המשפט מיומנים כיום בסינון דרישות טקטיות, ובוחנים האם ההורה הדורש שוויון בזמנים אכן פנוי ומסוגל לקיים אותם בפועל, לפני שמחליטים על הפחתה בהיקף דמי המזונות", אומרת עו"ד שמחי.

"מניסיוני למדתי כי ברוב המקרים, ניתן כבר משלב קריאת כתבי הטענות להבחין ברמת המעורבות של כל אחד מההורים בגידול הילדים וברצונו האמיתי של כל צד ביחס למשמורת על הילדים" היא מוסיפה, "ובתי המשפט, בבואם לבחון את נושא המשמורת, לוקחים לא פעם בחשבון גם את רצונו של הילד, בהתאם לפרמטרים כמו: גיל, יכולת הבנתו את הנעשה וההשפעה של גורמים חיצוניים על דבריו.

הורה אשר מילא תפקיד משמעותי בחיי ילדיו ובגידולם ימשיך לתפקד כהורה גם לאחר הפרידה מההורה האחר, ולא ניתן יהיה לצמצם את הורותו לסטטוס של 'מבקר' בלבד" מסכמת עו"ד שמחי, "למרות שההחלטה על נושא המשמורת נלקחת בשעה של שבר גדול והליכי פרידה קשים לכל הצדדים, חשוב לזכור כי ילדיכם יהוו חלק מהחיים שלכם תמיד, גם הרבה אחרי שכעס הגירושים יישכח, גם אם תחליטו לבנות תא משפחתי חדש".

5 פרמטרים שבית המשפט בוחן ב-2026 לקביעת טובת הילד":

  • הרצון המפורש של הילד (בהתאם לגילו ולבגרותו).

  • היכולת הכלכלית והנפשית של כל הורה לספק סביבה יציבה.

  • המרחק הגיאוגרפי בין בתי ההורים (קריטי לזמני שהות שוויוניים).

  • רמת שיתוף הפעולה והתקשורת בין ההורים.

  • ההיסטוריה הטיפולית והחינוכית של הילד בשנה האחרונה.

עו"ד ומגשרת הלנה שמחי עוסקת בדיני משפחה.

מהי טובת הילד בגירושים - והאם הוא עובר למשמורת באופן אוטומטי
מהי טובת הילד בגירושים – והאם הוא עובר למשמורת באופן אוטומטי

שאלות ותשובות - מהי "טובת הילד" בגירושים – והאם הוא עובר למשמורת באופן אוטומטי?

טובת הילד, היא עקרון מנחה בגירושין לפיו בית המשפט נוטה לקבוע את פסיקותיו. מדובר במושג שקשה להסביר אותו, שכן לעיתים טובת הילד תהיה משמורת משותפת, ולעיתים להישאר עם האם, ומציאת טובת הילד, זו מטרתו של בית המשפט בתיקי הגירושין שמגיעים אליו.

חזקת הגיל הרך הוא הסדר שבית המשפט הולך לפיו רבות בתיקי גירושין המתנהלים בו לגבי המשמורת על הילד. לפי חזקת הגיל הרך המשמורת עוברת אל האם באופן ישיר במידה ובעת הגירושין הילד המשותף של בני הזוג בן 6 ומטה.

לפי "חזקת הגיל הרך" אשר נקבע כדי לשמור על טובת הילד, המשמורת לאחר גירושין עוברת באופן אוטומטי אל האם, במידה והילד נמצא מתחת לגיל 6. עם זאת, מאחר ורבים מכירים כי ההסדר הזה הינו שמרני ומיושן וגברים רבים מעוניינים במשמורת משותפת, בעזרת עורך דין ניתן לנסות ולשנות את הקביעה.

מאחר וענייני המשמורת והחלוקות בין בני הזוג משפיעים משמעותית על חיי בני הזוג ומהווים את עיקר חייהם ועניינים, מדובר בנושא שמומלץ להתנהל בו עם ליווי, הגנה וסיוע של עורך דין המתמחה בתחום ומכיר אותו מקרוב.

אנו משקיעים מאמצים רבים כדי לספק לכם תוכן איכותי ומדויק. עם זאת, חשוב להדגיש שהמידע המובא כאן אינו ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה. העולם המשפטי דינמי ומשתנה, ולכן כל שימוש במידע הוא על אחריותכם האישית בלבד.

תמונה של עו"ד הלנה שמחי
עו"ד הלנה שמחי

עורכת דין הלנה שמחי הינה מומחית בתחום דיני משפחה.
היא בעלת משרד עריכת דין מוביל, כיהנה כסגנית ועדת בתי משפט לענייני משפחה מחוז מרכז, כהנה כסגנית וועדת בתי דין רבניים מחוז מרכז, כיהנה כחברה בועדת ניסוח משפטי של לשכת עורכי דין מחוז ת"א והיא מוזמנת מידי שנה להרצות בכנסים בינלאומיים בכל הקשור לדיני משפחה, גירושין והורות משותפת.

אולי יעניין אתכם:

Google ג גוגל
5.0
מבוסס על 175 ביקורות
×
js_loader