מאבקי סמכויות בין בית המשפט לבין בית הדין הרבני

לקבלת ייעוץ וליווי מקצועי
מלאו את הפרטים

יציאה למסע גירושין בישראל עשויה להיות תהליך מורכב וסבוך, במיוחד בכל הנוגע להכרעה בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה. הבנת הניואנסים, הבדלי הגישה וההשלכות המשפטיות, חיונית לתוצאה מוצלחת בתיק. אם אתם עומדים בפני המשימה המאתגרת של בחירת הערכאה המתאימה להליכי הגירושין שלכם, כדאי לכם להמשיך לקריאת המאמר שלפניכם, שבו עו"ד הלנה שמחי תסביר אודות הנושא החשוב והמרתק של מאבקי סמכויות בין בית המשפט לבין בית הדין הרבני, בהליכי גירושין בישראל.

 

מי חשוף למאבקי סמכויות בין בית המשפט לבין בית הדין הרבני?

בכל הנוגע לפירוק נישואים בין בני זוג יהודים במדינת ישראל, מוצאים עצמם בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה במאבק כוחות.

אמנם ללא קשר לשאלה אם בני הזוג ערכו מלכתחילה נישואים דתיים או אזרחיים, או האם טקס הנישואין שלהם נערך בארץ או בחו"ל, הסמכות הבלעדית לתיקוף הגירושין בין זוגות נשואים יהודיים, היא של בית הדין הרבני בלבד. הליך הגירושין במסגרת בית הדין הרבני, כרוך ב"סידור הגט" שהוא הטקס המבשר רשמית את ניתוק הקשר הזוגי.

יחד עם זאת, ישנן סוגיות מסוימות בהליכי גירושין בין זוגות יהודים, שבהן גם בתי המשפט לענייני משפחה וגם בתי הדין הרבניים בישראל, מוסמכים לעסוק ולפסוק. כאן נכנס לתמונה המושג המשפטי הידוע כ"מרוץ הסמכויות" בין בית המשפט לדיני משפחה לבין בית הדין הרבני, שאודותיו נפרט עוד בהמשך המאמר.

 

מהי תופעת מרוץ הסמכויות, בעצם?

כתוצאה מההלכה המשפטית האמורה, נוצרה כאמור תופעה המכונה "מרוץ הסמכויות", שבה כל אחד מבני הזוג פונה בחופזה לבית המשפט המיישר קו עם העדפותיו, כדי לטעון לסמכותה של ערכאה משפטית זו להכריע בסוגיות הקשורות בגירושין. מטבע הדברים, לשתי הערכאות יש גישות משפטיות מובחנות זו מזו, וכל צד עשוי לראות באחת מסמכויות השיפוט הללו כלי שיקנה לו יתרון על פני הצד השני בגירושין. לכן אנשים רבים שואפים לנתב את ההליכים לעבר סמכות השיפוט המועדפת עליהם בגירושין.

בעוד ששתי מערכות המשפט פועלות על פי החוק הישראלי, ישנם הבדלים בולטים בנקודת המבט שלהן על נישואין ויחסי בני זוג. לצורך העניין, בתי הדין הדתיים נוטים לפסוק בסוגיות הקשורות בגירושין בהתבסס על הדין הדתי, ולרוב מאמצים גישה שמרנית. לעומת זאת, בתי המשפט לענייני משפחה מתייחסים לעניינים אלו בהסתכלות ליברלית וחילונית יותר.

בהינתן ששתי ערכאות אינן יכולות להתייחס בו-זמנית לאותה סוגיה, הערכאה הראשונה שמקבלת תביעה ליישוב סכסוכי משפחה (דרישת הקדם לפתיחה בהליכי גירושין בישראל) מקבלת את הסמכות לדון במחלוקות בין בני הזוג המתגרשים. משחק הגומלין הזה של רשויות מקבילות ונקודות מבט שונות של בתי המשפט האזרחיים מול הרבניים, יוצר תופעה משפטית אופיינית למדינת ישראל, המכונה "מירוץ הסמכויות".

 

כיצד מוכרעים מאבקי סמכויות בין בית המשפט למשפחה לבין בית הדין הרבני בפועל?

במדינת ישראל, הסמכות לטפל בענייני משפחה מחולקת בין שתי ערכאות מקבילות: בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. לבתי דין אלו סמכויות ייחודיות, כגון סמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני בנושא גירושין, וכן סמכויות מקבילות לרבות נושאי רכוש ומזונות.

אין ספק שהמצב הזה יוצר אתגרים משפטיים רבים, שכן כאשר שני בתי משפט מתעמקים באותם נושאים, הם עלולים להגיע להכרעות שונות, במיוחד אם יש הבדלים מובנים בגישותיהם. במקרים כאלה נשאלת השאלה: למי תהיה המילה האחרונה במקרה של פסיקות סותרות? כדי להתמודד עם החשש הזה, נקבע עיקרון משפטי של "כל הקודם זוכה". במילים אחרות, הצד שמגיש תביעה תחילה באחת ממערכות המשפט הללו, מייעד למעשה את אותו בית משפט כסמכות הבלעדית לדון בתביעתו מנקודה זו ואילך.

 

הבעייתיות הגלומה בקיומם של מאבקי סמכויות בין בית המשפט לבין בית הדין הרבני

ישנה בעייתיות מובנית במצב המשפטי הייחודי למדינת ישראל בתיקי גירושין, שכן קיומם של מאבקי סמכויות בין בית המשפט לבין בית הדין הרבני – מאלצת במידה רבה זוגות שאולי שקלו פיוס להגיש תביעת גירושין בחיפזון בבית משפט שנוח להם. כתוצאה מכך, ההזדמנות להגיע לשלום בית, שיכולה הייתה להיות אפשרית במקרים רבים, נעקפת.

היינו, החשש להסתבך בגירושין בסביבת בית משפט לא אוהדת, דוחף את שני הצדדים למהר ולהגיש תביעות בבית משפט שיותר נוח להם או חופף להשקפת עולמם, גם אם הם מאמינים בסתר לבם שאפשר להציל את הנישואין.

 

באילו סוגיות משפטיות בגירושין מוסמכות לדון שתי הערכאות?

בניגוד לבית הדין הרבני, בית המשפט לענייני משפחה אינו מטפל בהליך הגירושין עצמו. סמכותו נעוצה בטיפול בעניינים נלווים הקשורים לגירושין. במסגרת בית המשפט לענייני משפחה נדונים ונפתרים עניינים כמו חלוקת רכוש משותף, קביעת מזונות, הסדרי משמורת ילדים והסדרי השהות. במקור, עניינים אלו היו בסמכותו הבלעדית של בית המשפט לענייני משפחה ולא בית הדין הרבני. עם זאת, אם אחד מבני הזוג משלב סוגיות אלו בתביעת הגירושין ומבקש מבית הדין לקבל החלטות בהן, בית הדין הרבני מקבל את הסמכות ומתערב בדיון בעניינים אלו לצד הליך הגירושין.

 

על מאבקי הסמכויות בין בית המשפט לבין בית הדין הרבני בנושא דמי המזונות

ידוע כי בתי הדין הדתיים מעניקים לא פעם סכומי מזונות נמוכים יותר לנשים. הם נוטים לגשת למזונות מנקודת מבט שמרנית יותר. מנגד, בתי המשפט החילוניים, המונעים מנקודת המבט הליברלית שלהם, מתחשבים בגורמים כמו הכנסתו של הגבר, כושר השתכרות פוטנציאלי ונכסים בבעלותו. כתוצאה מכך, פיצויי מזונות שנקבעים על ידי בתי המשפט לענייני משפחה נוטים בדרך כלל להיות גבוהים יותר.

במרוץ הסמכויות בין בתי המשפט, נושא המזונות הופך למוקד למחלוקות, בשל הפער בגישותיהם וההשפעה הפוטנציאלית על התמיכה הכספית שמקבלים הצדדים המעורבים בגירושין.

 

באיזה בית משפט עדיף לנהל את הליך הגירושין: בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה?

השאלה העולה בראשם של אנשים רבים בישראל לקראת הגירושין, היא: לאיזה ערכאה מוטב לפנות, לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה? עקרונית, שני בתי המשפט פועלים על פי עקרונות דומים. לדוגמה, שתי הערכאות נותנות עדיפות לטובת הילד בטיפול בענייני משמורת והסדרי ראיה.

אולם באופן מסורתי, מאמינים שגברים מעדיפים להגיש תביעות לבית הדין הדתי, בעוד שנשים בדרך כלל בוחרות בבית המשפט לענייני משפחה. עם זאת, אין זה כלל אוניברסלי, וישנם מקרים בהם הגשת תביעה לערכאה שכנגד עשויה לשרת טוב יותר את האינטרסים של המגיש/ה.

לפיכך, בדיקה יסודית של עניין סמכות השיפוט בכל מקרה לגופו, היא חיונית לפני הגשת התביעה. כמו כן, לעיתוי ואופן הגשת התביעה יש חשיבות רבה. ברגע שתביעה מוגשת בבית משפט מסוים על ידי צד אחד, הצד השני מנוע במרבית המקרים מלדרוש העברת סמכות שיפוט לבית המשפט המקביל. לפיכך, מומלץ להתייעץ עם עו"ד מומחים בדיני משפחה כדי לקבוע איזו ערכאה תשרת את האינטרסים של כל צד בצורה הטובה ביותר.

 

האם ניתן לערער על סמכות השיפוט של בית משפט הנבחר לטפל בעניין מסוים?

חרף האמור לעיל, הגשת תביעה לבית משפט מסוים אינה מחייבת באופן הרמטי את הצד השני לקבל את סמכותו של בית המשפט, כפי שנקבע על ידי בן זוגו. הצד שכנגד עשוי לטעון כי בית המשפט הנבחר נעדר סמכות לטפל בסוגיה הספציפית המובאת בפניו. כך עלולים להיווצר מצבים שבהם תביעת גירושין נדחית אם היא לא תעמוד במבחן המשולש של יושר, כריכה משפטית חוקית ותום לב.

משמעו שתביעת גירושין חייבת להיות אמיתית, כאשר בן הזוג המגיש מספק ראיות על כוונה כנה לסיים את הנישואין. חיוני שבן זוג זה ישכנע את בית המשפט המטפל בתיק כי התביעה הוגשה בצורה כנה, ולא כניסיון לעכב את חתירתו של בן הזוג השני להתייחס לעניין בערכאה אחרת. כמו כן, על המגיש תביעת גירושין לפעול בתום לב, ולבסס את טענותיו השונות הקשורות לגירושין במסמכים רלוונטיים, ראיות קבילות ועדויות מתאימות.

 

לסיכום

בניווט בנוף המורכב של הליכי גירושין בישראל, ישנה חשיבות מכרעת לפנות לליווי מקצועי המותאם לנסיבות הייחודיות שלכם. לייעוץ משפטי מקצועי וסיוע בקבלת החלטות מושכלות בנוגע לבית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה, פנו אליי, אני בטוחה שאוכל לעזור לכם בתור עו"ד גירושין ותיקה ומנוסה ובעלת משרד עורכי דין מהימן המתמחה בדיני משפחה. הצוות המנוסה שלי במשרד עו"ד הלנה שמחי יכול לספק לכם את הסיוע הנדרש להבטחת התוצאה הטובה ביותר עבורכם ועבור ילדיכם בגירושין. אל תהססו לפנות אלינו בהקדם.

מאבקי סמכויות בין בית המשפט לבין בית הדין הרבני
מאבקי סמכויות בין בית המשפט לבין בית הדין הרבני
שתפו בקליק
עו"ד הלנה שמחי
עו"ד הלנה שמחי

עורכת דין הלנה שמחי הינה מומחית בתחום דיני משפחה.
היא בעלת משרד עריכת דין מוביל, כיהנה כסגנית ועדת בתי משפט לענייני משפחה מחוז מרכז, כהנה כסגנית וועדת בתי דין רבניים מחוז מרכז, כיהנה כחברה בועדת ניסוח משפטי של לשכת עורכי דין מחוז ת"א והיא מוזמנת מידי שנה להרצות בכנסים בינלאומיים בכל הקשור לדיני משפחה, גירושין והורות משותפת.

Google ג גוגל
4.9
מבוסס על 114 ביקורות
×
js_loader