בישראל, הנושא של תשלום מזונות לבן / בת הזוג ולילדים בעקבות הגירושין, מוסדר בעיקר לפי הדין הדתי. בדין העברי, ברירת המחדל היא בדרך כלל שהבעל הוא זה שמשלם מזונות אישה וילדים. אך עם הזמן התפתחו דרכים נוספות לקבוע מזונות, כגון על פי דין צדקה או על פי כללי המשפט האזרחי, בכדי להתאים את התשלומים למציאות המשתנה בחברה המודרנית.
חיוב האישה בתשלום מזונות בעל וילדים – מגמה חדשה בפסיקה
המזונות בישראל נקבעים מסורתית על פי הדין הדתי, לפיו הגבר מחויב בתשלום מזונות לאישה ולילדים. אולם בעידן המודרני, יותר נשים יוצאות לעבוד מחוץ לבית ואף מפרנסות את המשפחה באופן עצמאי. לעיתים בהכנסה גבוהה יותר מבן הזוג. מגמה זו הביאה לצורך להתאים את פסיקת בתי המשפט למציאות המשתנה.
- סגנית לשעבר ועדת בתי משפט לענייני משפחה במחוז מרכז
- ייצוג בכל הערכאות השיפוטיות כולל בית דין רבני ובית דין שרעי
- מחברת הספר -"כל מיני הורים"
בעקבות זאת, פסקי דין שיצאו מבית המשפט למשפחה החלו לאמץ גישה שוויונית יותר בין בני הזוג וקבעו כי לאישה יש יכולת ואף חובה במקרים מסוימים, לשלם מזונות לבן זוגה וילדיה.
פסיקה זו הסתמכה בין היתר על עקרון תום הלב ועקרון השוויון. כך החל המשפט הישראלי להכיר גם בזכותו של הגבר לקבל מזונות מהאישה, בנסיבות מסוימות.
תשלום מזונות בעל וילדים – באילו מקרים?
כאשר האב תובע משמורת על הילדים, הדבר נחשב כהסכמה לדאוג לצורכיהם. אם נקבע בפסק דין כי הילדים במשמורת האב, הוא מחויב במזונות עבור צרכיהם ההכרחיים וצרכים נוספים מכוח דין צדקה (כמו הוצאות נסיעה, חוגים, מתנות וכדומה).
ככלל, כל עוד האב אחראי למזונות הכרחיים האם פטורה מתשלומם, בוודאי אם מצבה הכלכלי אינו מאפשר זאת. עם זאת, אם משכורת האם גבוהה באופן משמעותי, הדבר יילקח בחשבון בהתאם להלכת אוחנה וצינבוי.
על פי פסיקה זו, מתייחסים להכנסה הפנויה של האב לאחר תשלומי המזונות, ולוקחים בחשבון גם את הכנסותיהם הפנויות של שני ההורים יחד.
פירוש הדבר, שגם אם האב הוא ההורה המשמורן, האם עדיין איננה חייבת בכיסוי המזונות ההכרחיים. אולם אם הוכח שהיא אמידה, ניתן לחלק את הנטל ולחייב אותה בהשתתפות במזונות לפי "דין צדקה".
כיצד מתבצעת פסיקת מזונות בעל וילדים?
במרבית תביעות המזונות, בתי המשפט למשפחה ובתי הדין הרבניים נוטים לחייב את האב בתשלום מזונות בסכום מינימלי מסוים עבור צרכי הילדים הבסיסיים, ומחצית הסכום עבור צרכי דין צדקה.
מנגד, במקרים בהם בית המשפט פוסק כי האישה תשלם מזונות לבעל, הפסיקה מתבססת על כמה כללים:
- עבור ילדים מתחת לגיל 6 האב בלבד מחויב בתשלום מזונות עבור צרכים בסיסיים, גם אם המשמורת אצלו ומצבה הכלכלי של האם איתן.
- חובת תשלום מזונות על ידי האם חלה רק לגבי צרכים שאינם בסיסיים (צרכים מדין צדקה).
בקצרה – האם מחויבת במזונות רק עבור צרכים מדין צדקה ולא עבור צרכים בסיסיים.
כך הפסיקה שואפת לאזן בין טובת הילדים וטובת הוריהם בתביעות מזונות
על פי הפסיקה, במקרה של אב משמורן ואם אמידה, יכולים הילדים לתבוע מן האם מזונות מדין צדקה, על מנת להגיע לשוויון מרבי במסגרת הדין.
כמו כן, נקבעו שתי דרכים עיקריות להגן על רווחת הילד וצרכיו ובד בבד לאזן בין ההורים:
- האחת, היא לצמצם את המזונות הבסיסיים שבהם חייב האב למינימום ולחייב את שני ההורים במזונות מדין צדקה, באופן יחסי להכנסתם.
- השנייה, היא לאמץ את כללי היושר של המשפט העברי לעשיית הטוב והישר.
בכוחם של כללים אלה לספק מענה לסוגיות המשפטיות שעולות, במקרים החריגים בהם יש פער כלכלי גדול לטובת האם.
עקרון תום הלב ותשלום מזונות אזרחיים בגירושין
על פי עקרון תום הלב החל על דיני החוזים והמשפט האזרחי, ניתן לחייב גבר או אישה במזונות אזרחיים על בסיס שוויוני. מזונות אלה נובעים מעיקרון ההסתמכות ההדדית בין בני זוג, גם אם אינם נשואים, המטיל עליהם חובת דאגה הדדית. הן בתקופת הקשר והן לאחר הפרידה.
בתי המשפט קבעו לא פעם כי אין זה הוגן שאישה עשירה תפטר מחובתה כלפי מי שחי עימה שנים רבות במסגרת משק בית משותף. כך בפסק דין תקדימי מ-2011 נקבע כי גבר שחי 15 שנה עם בת זוגו ללא נישואין, זכאי לקבל ממנה מזונות חודשיים ומימון אחזקת הבית לאחר הפרידה.
בנוסף, בית המשפט העליון חייב גבר במזונות אישה לאחר נישואין אזרחיים, בקובעו כי החיוב אינו נובע מהדין הדתי אלא מדובר במזונות אזרחיים. נקבע כי הן גבר והן אישה יכולים לשלם מזונות זה לזו.
פסיקות אלה מביאות בחשבון שינויים חברתיים ודפוסי זוגיות מודרניים, כמו ידועים בציבור ונישואין אזרחיים. מהות הקשר בין בני הזוג היא זו שקובעת את זכויותיהם וחובותיהם במשפט האזרחי, ולא רק מעמדם האישי. עם זאת, פסקי דין הקובעים מזונות אזרחיים עדיין אינם נפוצים.
מהם מזונות מדין צדקה ומתי האישה תשלם אותם בגירושין?
בהתאם לדין העברי, האב מחויב בתשלום מזונות לילדיו ללא קשר לזהות ההורה המשמורן.
כלומר, כאשר האב הוא ההורה המשמורן, החוק אינו מאפשר לחייב את האם במזונות, גם אם יש לה היכולת הכלכלית. עם זאת, יש הטוענים כי כאשר האם היא בעלת אמצעים, עליה להשתתף בהוצאות מזונות הילדים מכוח דין צדקה. במקרה זה בית המשפט יכול לצמצם את חבות האב במזונות.
המונח "דין צדקה" מתייחס לכך ששני בני הזוג חבים במזונות זה כלפי זה באופן יחסי להכנסותיהם. בתי המשפט למשפחה פסקו לא אחת חיוב במזונות על פי עיקרון זה.
כמו כן, הן החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) והן חוק יסוד כבוד האדם וחירותו קובעים כי יש ליצור איזון בנושא זכויות וחובות בין בני הזוג במשפחה. על בסיס זה, ניתן בנסיבות מסוימות לחייב אישה במזונות כלפי בן זוגה הגבר.
בנוסף, פסיקה תקדימית של בית המשפט העליון מ-2017 קבעה כי במקרה של משמורת משותפת על ילדים בגילאי 6-15, חובת תשלום המזונות אינה מוטלת רק על האב, אלא על שני ההורים באופן שוויוני בהתאם להכנסתם.
מהם דמי אירוח וכיצד הם נוגעים לענייננו?
נושא נוסף המופיע בפסקי מזונות לאב משמורן הם דמי אירוח. כאשר האב הוא המשמורן, עליו לשלם לאם דמי אירוח הכוללים מזונות מינימליים, על מנת לממן את עלות אירוח הילדים בביתה.
אולם בבסיס החוקים ופסקי הדין העוסקים במזונות שהאישה משלמת, עומד עיקרון השוויון. כך קבע השופט יהודה גרניט מבית המשפט למשפחה בתל אביב, שיש לפעול לפי סעיף 3א' לחוק המזונות, לפיו שני ההורים חייבים במזונות הילד באופן יחסי להכנסותיהם, בלא קשר להורה המשמורן.
גם בפסיקה שוויונית של בית המשפט העליון נקבע, שבמסגרת קביעת גובה המזונות שעל אב לשלם לילדיו מעבר לצרכים הבסיסיים, יש להתחשב גם ביכולתו הכלכלית ובצרכיו שלו. פסיקה תקדימית זו, היוותה בסיס לפסיקות דומות גם בערכאות נמוכות יותר.
כך למשל נקבע בתיק בבית המשפט למשפחה בירושלים, שבמקרה שהילדים במשמורת האב ומצבה הכלכלי של האם מבוסס, הם יכולים לתבוע ממנה מזונות לצרכים שמעבר לבסיסיים, על מנת להגיע לשוויון אפשרי במסגרת הדין.
לסיכום
נושא המזונות בישראל מוסדר בעיקר על פי הדין הדתי שקובע כי החובה לתשלומם חלה על הגבר. אולם, עם הזמן התפתחו גישות נוספות כמו דין צדקה וכללי המשפט האזרחי, שמאפשרים חלוקת נטל המזונות באופן שוויוני יותר בין שני בני הזוג. כך נפתח הפתח גם לאפשרות שהאישה תשלם מזונות לבעל או לילדים בנסיבות מסוימות. מגמה זו משקפת את המציאות המשתנה של התא המשפחתי בעולם המודרני.
בכל מקרה, בהתחשב במורכבות הנושא ובדינמיות בפסיקה העכשווית, כדאי לפנות לסיוע משפטי בנושא מזונות בעל וילדים. עו"ד הלנה שמחי, מומחית לדיני משפחה, מאמינה בפתרון מחלוקות בגירושין באופן ענייני ובאמצעות גישור כאשר הדבר מתאפשר, תוך מזעור הפגיעה בילדים. לא אחת, גישה זו מסייעת לחסוך זמן וכסף ולשמור על יחסים תקינים לטובת הילדים.
אם גם אתם מעוניינים בייצוג משפטי מקצועי בנושא דמי המזונות בגירושין, משרדנו מציע שירות מקצועי, אכפתי ויסודי. אל תהססו לפנות אלינו להתייעצות ראשונית ללא התחייבות, עוד היום.
האם ייתכן מצב שבו אישה תחויב לשלם מזונות לבעלה?
כן. במקרים של פער כלכלי משמעותי לטובת האישה, במיוחד אם ניהלה עם בן זוגה משק בית משותף לאורך זמן (גם בלי נישואין), ניתן לחייב אותה במזונות אזרחיים. הפסיקה בישראל מכירה בכך שגם אישה עשויה לשאת בתשלום מזונות – הן לבן הזוג והן לילדים – מכוח עקרונות של שוויון ותום לב.
מתי אישה תחויב במזונות לילדיה?
כאשר הילדים אינם במשמורת האם, אך הכנסתה גבוהה מזו של האב, ניתן לחייב אותה להשתתף במזונות מעבר לבסיסיים – במסגרת "דין צדקה". במקרים כאלה, בתי המשפט בוחנים את ההכנסות הפנויות של ההורים ומחלקים את ההוצאות באופן יחסי.
כיצד נקבעת חלוקת המזונות במשמורת משותפת?
במשמורת משותפת, שני ההורים אחראים על מזונות הילדים בהתאם להכנסותיהם. אם הכנסותיהם דומות – לרוב לא יוטלו מזונות. אם יש פער כלכלי, ייתכן שההורה החזק יותר יישא בחלק גדול מההוצאות, גם אם אינו ההורה המשמורן.
מהם מזונות אזרחיים, וכיצד הם שונים ממזונות לפי הדין הדתי?
מזונות אזרחיים אינם נובעים מהדין הדתי, אלא מבוססים על עקרונות המשפט האזרחי – בעיקר תום לב, הסתמכות ושוויון. הם חלים גם על בני זוג שלא נישאו כדת וכדין (למשל ידועים בציבור), ומאפשרים תשלום מזונות בין בני זוג לפי נסיבות חייהם, אורך הקשר והפערים הכלכליים ביניהם. בתי המשפט קובעים מזונות אזרחיים כאשר ברור שהיה קשר שיצר תלות הדדית – גם אם לא התקיים נישואין פורמליים.
