עיקרי הדברים
- ✓ הגירושין עצמם – רק ברבנות – גם מי שפותח הליכים נלווים בבית המשפט לענייני משפחה, את הגט עצמו יסדיר בבית הדין הרבני
- ✓ בחירת הערכאה היא צעד אסטרטגי בלתי הפיך – "מרוץ הסמכויות" קובע מי ידון במזונות, משמורת ורכוש
- ✓ לכל הליך יש אגרה נפרדת – עלויות פתיחת התיק משתנות משמעותית בין רבנות לבית משפט ובין הליך מוסכם למחלוקת
- ✓ מהו"ת – שלב חובה כמעט תמיד – לפני פתיחת רוב ההליכים נדרש מפגש יישוב סכסוך ביחידת הסיוע
פתיחת תיק גירושין – מהו התהליך החוקי?
בישראל, לגירושין עצמם – כלומר לגט – יש ערכאה אחת בלבד: בית הדין הרבני. לעומת זאת, סביב הגירושין קיימות "תביעות נלוות" – מזונות, משמורת ילדים, חלוקת רכוש – ולגביהן קיימת סמכות מקבילה לבית הדין הרבני ולבית המשפט לענייני משפחה. המשמעות המעשית: אפשר לפתוח את כל התיק ברבנות (תביעת גירושין שכורכת בתוכה גם מזונות ורכוש), או לפצל – לפתוח את התביעות הרכושיות/כלכליות בבית המשפט לענייני משפחה ואת הגט בלבד ברבנות.
ההליך מתחיל כמעט תמיד באותו שלב, בלי קשר לערכאה שנבחרה: הגשת "בקשה ליישוב סכסוך" (מהו"ת) ליחידת הסיוע. רק לאחר שלב זה – שנועד לבחון אפשרות להסכמות לפני שמתחילה התדיינות משפטית – ניתן להגיש את כתב התביעה עצמו. ההליך הפורמלי נפתח רק במועד הגשת כתב התביעה למזכירות בית הדין או בית המשפט, בצירוף האגרה הרלוונטית.
⚠️ עצור – טעות נפוצה
זוגות רבים מניחים שהם יכולים "לנסות" להגיש בערכאה אחת ולעבור לאחרת אם לא מרוצים מהכיוון. בפועל, ברגע שתביעת גירושין נדונה בבית דין רבני ונכרכו בה עניינים נלווים, אותם עניינים נשארים בסמכותו הבלעדית – גם אם ההליך בבית המשפט לענייני משפחה כבר החל[3]. זו החלטה שיש לקבל בזהירות, רצוי בליווי עורך דין, לפני הגשת המסמך הראשון.
איך מגישים בקשה לפתיחת תיק גירושין ברבנות ובבית משפט
השלב הראשון בפועל, כמעט בכל מקרה, הוא הגשת בקשה ליישוב סכסוך (מהו"ת) ליחידת הסיוע שליד בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה שבחרתם. לאחר הגשת הבקשה נקבעות עד 4 פגישות במסגרת 45 יום, כשהפגישה הראשונה מתקיימת ללא נוכחות עורכי דין. אם לא הושגו הסכמות, ניתן להמשיך להליך משפטי מלא – עם עיכוב הליכים של עד 60 יום (או 75, אם הוארך) מרגע הגשת הבקשה[5].
לאחר שלב זה, כתב התביעה (תביעת גירושין, ולעיתים גם התביעות הנלוות הכרוכות בה) מוגש למזכירות בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה, בדרך כלל בשלושה עותקים, בצירוף האגרה המתאימה. מומלץ לבקש חותמת "נתקבל" עם תאריך על אחד העותקים כאסמכתא. בבתי המשפט האזרחיים, כולל בתי המשפט לענייני משפחה, קיימת מערכת הגשה אלקטרונית רשמית ("נט המשפט") המשמשת בעיקר עורכי דין מורשים – הגשה באמצעותה נחשבת הגשה רשמית וחותמת הזמן האלקטרונית קובעת עמידה במועדים.
מסמכים שנדרשים בדרך כלל: תעודת זהות בתוקף עם ספח מעודכן לשני הצדדים, תעודת נישואין (או אישור נישואין מהרבנות), תעודות לידה של ילדים משותפים אם יש, והסכם ממון קיים אם נחתם לפני הנישואין. כתובת המגורים הנוכחית נדרשת גם היא, לצורך קביעת הסמכות המקומית של הערכאה.
עלויות פתיחת תיק גירושין והשלכות כלכליות
העלויות נבדלות משמעותית בין הערכאות, וחשוב להבין: כל תביעה נלווית (מזונות, משמורת, רכוש) גוררת אגרה נפרדת משלה – "פתיחת תיק" אינה תשלום חד-פעמי אלא סכום שמצטבר בהתאם למספר ההליכים שנפתחים.
בבית הדין הרבני, לפי תקנות הדיינים (אגרות), תשי"ז-1957[1]: אגרת תביעת גירושין עומדת על 457 ש"ח, ואגרת אישור הסכם גירושין (כאשר אין תביעה תלויה ועומדת) עומדת על 536 ש"ח. הסכומים מתעדכנים אוטומטית ב-1 בינואר של כל שנה לפי מדד המחירים לצרכן.
בבית המשפט לענייני משפחה, לפי תקנות האגרות הרלוונטיות, האגרות מתעדכנות פעמיים בשנה (ינואר ויולי) וכוללות, להמחשה: כ-120 ש"ח לבקשה ליישוב סכסוך, כ-421 ש"ח לתביעת משמורת/החזקת ילדים, וכ-3,481 ש"ח לתביעה רכושית שאינה על סכום קצוב[2]. חשוב לשים לב: אין בבית המשפט לענייני משפחה "אגרת גירושין" כלל – שכן הגט עצמו נדון רק ברבנות.
💡 טיפ מקצועי
מכיוון שהאגרות מתעדכנות מדי כמה חודשים, ומכיוון שכל תביעה נלווית מתומחרת בנפרד, הסכום הכולל בפועל תלוי לגמרי במספר ההליכים שנפתחים ובערכאה שנבחרה. מומלץ לאמת את הסכום המדויק מול מזכירות בית הדין או בית המשפט ביום ההגשה עצמו, ולא להסתמך על מספר שנקרא באינטרנט לפני חודשים.
מעבר לאגרות עצמן, יש לקחת בחשבון גם עלויות ליווי משפטי, ולעיתים חוות דעת מומחה לאיתור/הערכת נכסים בתביעות רכושיות מורכבות. הליך מוסכם, כפי שיפורט בהמשך, מצמצם משמעותית את מספר ההליכים הנפרדים ואת סך העלויות הכולל.
מרוץ סמכויות בין בתי הדין: מה חשוב לדעת?
"מרוץ הסמכויות" הוא הכינוי המקובל למרוץ שבין בני הזוג להיות הראשון שמגיש תביעה בערכאה המועדפת עליו, מתוך ידיעה שהערכאה הראשונה שתקנה סמכות היא זו שתדון בכל העניינים הכרוכים. הבסיס לכך הוא סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953[3], הקובע כי משהוגשה לבית דין רבני תביעת גירושין, יהא לבית הדין הרבני שיפוט ייחודי בכל עניין הכרוך בתביעת הגירושין – לרבות מזונות אישה ומזונות ילדי הזוג.
כלי אסטרטגי נפוץ במרוץ הסמכויות הוא הגשת תביעת שלום בית – תביעה שניתן להגיש רק לבית הדין הרבני, ולעיתים משמשת לתפיסת סמכות עוד לפני שהוגשה תביעת הגירושין עצמה. עם זאת, חשוב לדעת שהתמונה השתנתה בשנים האחרונות: בפסיקה עדכנית של בית המשפט העליון מפברואר 2025 (בג"ץ 5988/21 ותיקים מאוחדים נוספים) נקבע כי בתי הדין הרבניים אינם מוסמכים לדון בתביעת מזונות ילדים עצמאית (להבדיל מתביעת השבה של הוצאות עבר קונקרטיות), תוך אישוש מחודש של ההלכה הוותיקה בעניין זה (הלכת שרגאי, בר"ע 120/69). המשמעות המעשית: גם אם "נכרכה" תביעת מזונות ילדים בתביעת גירושין ברבנות, הסמכות לדון בה עשויה להישאר, למעשה, בידי בית המשפט לענייני משפחה.
⚠️ עצור – זה בדיוק המקום לייעוץ משפטי
מרוץ הסמכויות משלב יחד חוק ותיק מ-1953, פסיקה עדכנית מ-2025, והחלטה שברגע שהתקבלה – כמעט אי אפשר לתקן. זה אחד המקרים המובהקים שבהם ייעוץ לפני הגשת המסמך הראשון שווה הרבה יותר מתיקון אחרי שהתיק כבר "ננעל" בערכאה הלא-נכונה.
הסכם גירושין בהסכמה – קיצור זמן וייעול התהליך
כאשר שני הצדדים מגיעים להסכמה מלאה על כל הנושאים – רכוש, משמורת, מזונות – ניתן לפתוח תיק "גירושין בהסכמה" במקום הליך מחלוקת. במקום כתבי תביעה נפרדים לכל נושא, מוגשת בקשה מוסכמת חתומה משני הצדדים, בצירוף הסכם גירושין כתוב[4]. התהליך מקוצר משמעותית: בדרך כלל דיון אחד או שניים בלבד לאישור ההסכם וסידור הגט, לעומת הליך מחלוקת שיכול להימשך חודשים ואף שנים.
מבחינה משפטית, על בית המשפט או בית הדין להשתכנע שההסכם נעשה "בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ותוצאותיו" – זהו התנאי הקבוע בסעיף 2 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, לאישור הסכם ממון בין בני זוג. הסכם שנחתם לפני הנישואין ניתן לאימות גם אצל נוטריון; הסכם שנחתם לאחר הנישואין (כפי שקורה ברוב מקרי הגירושין) טעון אישור בית משפט או בית דין דווקא – לא ניתן להסתפק באימות נוטריוני בלבד.
מי ששוקל הסכם גירושין ללא עורך דין כדי לחסוך בעלויות, כדאי שיביא בחשבון שהסכם לא מדויק עלול לחזור ולעלות ביוקר בהמשך – בין אם באי-אישור על ידי הערכאה, ובין אם במחלוקות עתידיות על ניסוח לא ברור.
תפקיד עורך דין גירושין בפתיחת תיק וניהולו
שלושה תפקידים מרכזיים עומדים בבסיס הליווי המשפטי בשלב פתיחת התיק. הראשון, בחירת הערכאה הנכונה מראש – החלטה שכפי שהוסבר למעלה, כמעט בלתי הפיכה ברגע שהוגשה תביעת גירושין הכורכת עניינים נלווים. הבנה מדויקת של סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים לצד הפסיקה העדכנית ביותר של בית המשפט העליון – היא שמאפשרת לבחור נכון.
השני, ניסוח כתב התביעה עצמו – כך שיכלול את כל העניינים הנלווים הרלוונטיים (או להימנע במכוון מכריכת חלקם, אם יש לכך שיקול אסטרטגי), ויעמוד בדרישות הפורמליות של הערכאה. השלישי, ליווי בהליך המהו"ת ובניסוח הסכם גירושין – כך שיעמוד בדרישת ה"הסכמה החופשית ובהבנת המשמעות" הנדרשת לאישורו, ויצמצם ככל האפשר את הסיכון למחלוקות עתידיות. מעבר לכך, עורך דין מנוסה מלווה גם מבחינה פרקטית מול המזכירויות, לוחות הזמנים והמסמכים הנדרשים בכל שלב.
שאלות נפוצות על פתיחת תיק גירושין
בשני המקרים ההליך נפתח, כמעט תמיד, בהגשת בקשה ליישוב סכסוך (מהו"ת) ליחידת הסיוע. רק לאחריה מוגש כתב התביעה עצמו למזכירות בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה, בצירוף האגרה המתאימה ומסמכי הזיהוי הנדרשים.
ברבנות: 457 ש"ח לתביעת גירושין ו-536 ש"ח לאישור הסכם גירושין (מתעדכן ב-1 בינואר מדי שנה). בבית המשפט לענייני משפחה: כ-120 ש"ח למהו"ת ואגרות נפרדות לכל תביעה נלווית (משמורת, רכוש), המתעדכנות פעמיים בשנה. מומלץ לאמת את הסכום המדויק מול המזכירות ביום ההגשה.
כאשר שני הצדדים מסכימים על עיקרי הנושאים – רכוש, משמורת ומזונות. הסכם כתוב שמאושר בבית משפט או בית דין מקצר את ההליך לדיון אחד או שניים בלבד, במקום הליך מחלוקת שיכול להימשך חודשים ואף שנים.
בחירת הערכאה הנכונה מראש, ניסוח כתב התביעה כך שיכלול (או במכוון לא יכלול) את העניינים הנלווים הרלוונטיים, וליווי בהליך המהו"ת ובניסוח הסכם גירושין העומד בדרישות החוק לאישורו.
תעודת זהות עם ספח מעודכן לשני הצדדים, תעודת נישואין, תעודות לידה של ילדים משותפים אם יש, הסכם ממון קיים אם נחתם לפני הנישואין, וכתובת מגורים נוכחית לצורך קביעת הסמכות המקומית.
לא גישור באופן פורמלי, אלא חובה מקבילה: הגשת בקשה ליישוב סכסוך (מהו"ת) ליחידת הסיוע, הכוללת עד 4 פגישות בתוך 45 יום שמטרתן לבחון הסכמות לפני שממשיכים להליך משפטי מלא.
מקורות שצוטטו במאמר (5)
- [1] תקנות הדיינים (אגרות), תשי"ז-1957 – נבו
- [2] תקנות בית המשפט לעניני משפחה (אגרות) – ויקיטקסט
- [3] חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953, סעיף 3 – נבו
- [4] חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, סעיף 2 – נבו
- [5] בקשה ליישוב סכסוך במשפחה (מהו"ת) – כל-זכות
מילון מושגים
המאמר עודכן לאחרונה: אוגוסט 2026 ומשקף את המצב המשפטי הנוכחי, לרבות פסיקת בית המשפט העליון מפברואר 2025. סכומי האגרות מתעדכנים מעת לעת – יש לאמת מול המזכירות הרלוונטית בעת ההגשה. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ פרטני מול עורך דין.
לא בטוחים איפה לפתוח את התיק?
עו"ד הלנה שמחי מלווה בבחירת הערכאה הנכונה, בפתיחת ההליך ובניהולו עד לסיום. ייעוץ ראשוני ללא עלות.
