גירושין הם הליך לפירוק תא משפחתי – אבל כשההתנהגות של אחד מבני הזוג במהלך הנישואין גרמה נזק ממשי, בריאותי, נפשי או כלכלי, לחוק יש כלי נפרד מהגירושין עצמם: תביעת נזיקין. זו אינה חלק אוטומטי מהליך הגירושין, ולא כל פגיעה שהצטברה במהלך הנישואין מקימה עילה – החוק מבחין בבירור בין מה שנחשב "עוולה" בת-פיצוי לבין מה שנשאר, גם אם כואב מאוד, במישור המוסרי בלבד.
עיקרי הדברים
- ✓ לא כל פגיעה מזכה בפיצוי – בית המשפט העליון קבע במפורש שבגידה, למשל, אינה עילה נזיקית
- ✓ הליך אזרחי, לא פלילי – נטל ההוכחה הוא מאזן הסתברויות, לא מעל לספק סביר
- ✓ הרשעה פלילית קודמת יכולה לשמש ראיה – במקרים של אלימות, למשל
- ✓ טובת הילדים היא שיקול מרכזי – גם בפסיקה עצמה, לא רק כהמלצה כללית
מהי תביעת נזיקין בגירושין – הסבר משפטי וכלכלי
תביעת נזיקין היא תביעה אזרחית לפיצוי כספי בגין נזק שגרם אדם אחד לאחר, מכוח פקודת הנזיקין או חוק ספציפי כמו חוק איסור לשון הרע. בהקשר של גירושין, המשמעות היא שבן זוג אחד יכול לתבוע את השני – לא כחלק מהליך הגירושין עצמו, אלא כתביעה נפרדת – בגין התנהגות שעונה על הגדרת עוולה משפטית וגרמה לו נזק בר-הוכחה.
הסמכות לדון בתביעות כאלה נתונה לבית המשפט לענייני משפחה, מכוח סעיף 1(2) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה-1995[1], המקנה לו סמכות לדון ב"תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו… שעילתה סכסוך בתוך המשפחה". חשוב להבין: זו סמכות שיפוט בלבד, לא עילת תביעה עצמאית – העילה עצמה חייבת להתבסס תמיד על דיני הנזיקין הכלליים או על חוק ספציפי, בדיוק כפי שהיא הייתה נבחנת בין שני זרים.
ההבחנה הזו קריטית: ההיבט הכלכלי של תביעת נזיקין בגירושין נפרד לחלוטין מחלוקת הרכוש, המזונות או המשמורת. מדובר בפיצוי אישי בגין נזק ספציפי – לא ב"עונש" על גירושין ולא בכלי למיקוח בהליך הגירושין עצמו, גם אם בפועל, כפי שיוסבר בהמשך, לעיתים נעשה בו שימוש אסטרטגי.
סוגי נזיקין בגירושין – סרבנות גט, אלימות ובגידה
לא כל פגיעה בין בני זוג מהווה עילה נזיקית. אלו ארבעת הסוגים המרכזיים, וההבדל המהותי ברמת ההכרה המשפטית בכל אחד מהם:
סרבנות גט
כאשר בן זוג מסרב לתת או לקבל גט, וכובל בכך את בן הזוג השני בנישואין בניגוד לרצונו, קיימת הכרה – בעיקר בפסיקת ערכאות המשפחה – באפשרות לתבוע פיצוי נזיקי בגין הנזק הנפשי והחברתי הנגרם, במקביל לסנקציות שמפעיל בית הדין הרבני עצמו מכוח חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), תשנ"ה-1995[2] – חוק שהורחב בשנים האחרונות (תיקון מס' 9, התשפ"ד-2024) ומרחיב את כלי האכיפה נגד סרבני גט, לרבות תושבי חוץ. אין הלכה מכוננת אחידה של בית המשפט העליון בנושא – ההכרה נעשית מקרה לגופו בערכאות המשפחה, בהתאם למשך הסרבנות ולנזק שהוכח.
אלימות
אלימות פיזית או מילולית מצד בן הזוג היא העילה החזקה ביותר מבין הארבע, מבוססת ישירות על עוולות מוכרות בפקודת הנזיקין – תקיפה (סעיף 23), כליאת שווא (סעיף 26) ורשלנות (סעיפים 35-36). היקף הפיצוי משתנה בהתאם לחומרת הפגיעה ומשכה: הוצאות רפואיות וטיפול נפשי, פגיעה בכושר ההשתכרות, וכאב וסבל.
לשון הרע
חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, מאפשר תביעה בגין פרסום העלול "להשפיל אדם בעיני הבריות" (סעיף 1)[3]. הייחודיות של עילה זו: ניתן לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק בפועל – עד 50,000 ש"ח, ועד כפל הסכום בפרסום שנעשה בזדון (סעיף 7א) – סכומים המתעדכנים מעת לעת לפי המדד. חשוב לדעת שדברים שנאמרו בתוך ההליך המשפטי עצמו – כתבי טענות, עדות בדיון – נהנים מהגנה (סעיף 13(5)) ואינם יכולים לשמש עילה נפרדת ללשון הרע.
בגידה
זוהי הנקודה שהכי הרבה אנשים טועים בה: בית המשפט העליון קבע במפורש שבגידה אינה מהווה עילה נזיקית – לא כלפי בן הזוג הבוגד ולא כלפי הצד השלישי המעורב. מי שנמצא בעיצומו של הליך גירושין עקב בגידה ומחפש מענה משפטי לפגיעה – כדאי שיכיר את הגבול הזה מראש, ולבחון האם מתקיימת בנוסף עילה מוכרת אחרת. פירוט בסעיף פסקי הדין בהמשך המאמר.
⚠️ עצור – למה זה חשוב להבין מראש
מי שפונה להליך נזיקין מתוך תחושת עוול על בגידה בלבד, ללא רכיב נוסף של אלימות, לשון הרע או סרבנות גט – צפוי ככל הנראה לדחיית התביעה. הבנה מוקדמת של גבולות ההכרה המשפטית חוסכת זמן, עלות והתדיינות מיותרת.
כיצד מגישים תביעת נזיקין בגירושין – מדריך שלב-אחר-שלב
✅ מדריך שלב-אחר-שלב
- שלב 1 – בדיקה מקדימה: האם ההתנהגות עונה על הגדרת עוולה מוכרת (תקיפה, לשון הרע, רשלנות) ולא רק פגיעה מוסרית
- שלב 2 – איסוף ראיות: תיעוד רפואי, הודעות, עדים, ותלונה במשטרה במקרה הרלוונטי
- שלב 3 – הגשת תלונה במשטרה (במקרים עם היבט פלילי) – עשויה לשמש בסיס ראייתי לתביעה האזרחית בהמשך
- שלב 4 – הגשת כתב תביעה אזרחי לבית המשפט לענייני משפחה, הכולל את העילה, הנזק הנטען וסכום הפיצוי
- שלב 5 – ניהול ההליך: הוכחת האשמה (העוולה) והקשר הסיבתי לנזק, לפי מאזן הסתברויות
התביעה מוגשת כתביעה אזרחית רגילה, ונדונה על פי הדין האזרחי הכללי – לא לפי הדין ההלכתי החל בבית הדין הרבני. במקרים שבהם להתנהגות המזיקה יש גם פן פלילי (כגון אלימות), נהוג להגיש תחילה תלונה במשטרה: אם המזיק יורשע בפלילים, פסק הדין הפלילי עשוי לשמש בהמשך ראיה לכאורה בהליך האזרחי מכוח סעיף 42א לפקודת הראיות[4] – קרי, הממצאים והמסקנות מההרשעה הפלילית מתקבלים כראיה, מבלי שהנתבע יוכל לסתור אותם אלא ברשות מיוחדת של בית המשפט.
ראיות והוכחת נזק בתביעות נזיקין בגירושין
יתרון מרכזי, ולעיתים לא ידוע, של המסלול האזרחי: נטל ההוכחה הוא "מאזן הסתברויות" בלבד – שכנוע של מעל 50% – ולא "מעל לספק סביר" כבהליך הפלילי. המשמעות המעשית: תביעה עשויה להתקבל גם אם לא ניתן היה להביא להרשעה פלילית, כל עוד הראיות מטות את הכף בסבירות גבוהה יותר לטובת התובע.
ראיות אופייניות הנדרשות: תיעוד רפואי (חוות דעת פסיכיאטרית/פסיכולוגית להוכחת נזק נפשי, מסמכים מבית חולים או מרפאה במקרי אלימות פיזית), הודעות טקסט, הקלטות ותכתובות המעידות על ההתנהגות הנטענת, עדויות של אנשים שהיו עדים למצב, ותיק פלילי אם התנהל אחד. קשר סיבתי בין העוולה הנטענת לנזק הוא מרכיב הכרחי – לא די בהוכחת ההתנהגות עצמה, יש להראות שהיא זו שגרמה לנזק הספציפי הנתבע (למשל, ירידה מתועדת בהכנסה בעקבות פגיעה נפשית מתמשכת).
השפעת נזיקין בגירושין על הילדים והמשפחה
ניהול הליך נזיקין בין הורים, לצד הליך הגירושין עצמו, הוא החלטה בעלת משקל רגשי ומשפחתי כבד. כאשר יש ילדים משותפים, יש לאזן בין הרצון הלגיטימי לפיצוי לבין ההשלכות על יציבותם הרגשית – שיקול שמופיע לא רק כהמלצה כללית, אלא כאחד הנימוקים המרכזיים שהביא בית המשפט העליון עצמו במדיניות המצמצמת הכרה בתביעות נזיקין מסוג בגידה בין בני זוג – החשש מהצפת בתי המשפט בתביעות שמנציחות את הסכסוך ופוגעות במרקם המשפחתי שהילדים חיים בתוכו.
מעבר לכך, ניהול הליכים משפטיים מתמשכים בין ההורים – במיוחד כאלה שכוללים חשיפת פרטים אינטימיים ורגישים – עלול להאריך את תקופת חוסר הוודאות עבור הילדים ולהעצים מתחים. ליווי משפטי מקצועי שבוחן מראש את הסיכויים המשפטיים מול העלות הרגשית, ולא רק את הסיכוי לזכייה כספית, הוא חלק בלתי נפרד מייעוץ אחראי בתחום.
פסקי דין ודוגמאות נזיקין בגירושין בישראל
פסק הדין המרכזי והמכונן בנושא בגידה כעילה נזיקית הוא ע"א 8489/12 פלוני נ' פלוני, בית המשפט העליון (השופטים י' עמית, א' שהם, י' דנציגר), מ-29.10.2013[5]. באותו מקרה תבע גבר את מי שניהל רומן עם אשתו, בטענה לנזק נפשי. הערעור נדחה, ונקבע באופן עקרוני כי אין להכיר בבגידה כעילה נזיקית – לא כלפי בן הזוג ולא כלפי הצד השלישי – בין היתר מהחשש מהצפת בתי המשפט, הפגיעה בפרטיות שכרוכה בהוכחת בגידה, וההשפעה על המשפחה. השופט עמית טבע בפסק הדין את הניסוח שנותר מזוהה עם ההלכה: דיני הנזיקין אינם אמורים לרחף מעל מיטת בני הזוג.
לעומת זאת, בפסיקת ערכאות המשפחה מדווח על תביעות שהתקבלו בעילת לשון הרע בהקשר גירושין – למשל מקרים שבהם פורסמו נגד בן זוג האשמות שווא או פגיעה בשמו הטוב באמצעים פומביים, שם נפסקו לטובת התובע פיצויים משמעותיים בצירוף הוצאות משפט. ההבדל בין התוצאות ממחיש היטב את הגבול שקבעה הפסיקה: עוולה ספציפית ומוכרת בחוק (לשון הרע, אלימות) – כן; "עוולת הבגידה" הכללית – לא.
שאלות נפוצות על נזיקין בגירושין – FAQ משפטי וכלכלי
איך מגישים תביעת נזיקין בגירושין נכון?
יש לבדוק תחילה שההתנהגות הנטענת עונה על הגדרת עוולה מוכרת בחוק (לא כל פגיעה מוסרית מספיקה), לאסוף ראיות תומכות, ולהגיש כתב תביעה אזרחי לבית המשפט לענייני משפחה – בנפרד מהליך הגירושין עצמו.
מהם סוגי הנזיקין בגירושין האפשריים?
ארבעת הסוגים המרכזיים הם סרבנות גט, אלימות פיזית או מילולית, לשון הרע, ובגידה – כאשר בגידה, בניגוד לשלוש האחרות, נקבעה בפסיקת בית המשפט העליון כלא מהווה עילה נזיקית כלל.
איך מחשבים פיצוי בתביעת נזיקין בגירושין?
הפיצוי מחושב לפי עקרונות נזיקיים כלליים: נזק ממוני (הפסדי השתכרות, הוצאות רפואיות) ונזק לא ממוני (כאב וסבל), בהתאם לחומרת הפגיעה, משכה, והקשר הסיבתי המוכח בינה לבין הנזק הנתבע. בתביעות לשון הרע ניתן לתבוע פיצוי קבוע ללא הוכחת נזק בפועל.
מה ההשפעה של נזיקין בגירושין על הילדים?
ניהול הליך נזיקין ממושך בין הורים עלול להאריך את תקופת אי-הוודאות והמתח עבור הילדים. שיקול זה מהותי עד כדי כך שהוא מופיע כאחד הנימוקים בפסיקת בית המשפט העליון עצמה להגבלת ההכרה בעילות נזיקיות מסוימות בין בני זוג.
מקורות שצוטטו במאמר (5)
- [1] חוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה-1995, סעיף 1(2) – נבו
- [2] חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), תשנ"ה-1995 – נבו
- [3] חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 – נבו
- [4] פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, סעיף 42א – נבו
- [5] ע"א 8489/12 פלוני נ' פלוני – סקירה משפטית, ניר טולדנו משרד עורכי דין
מילון מושגים
התנהגות המוגדרת בחוק כמקימה זכות לפיצוי, כגון תקיפה, רשלנות או לשון הרע – להבדיל מפגיעה שנשארת במישור המוסרי בלבד.
סטנדרט ההוכחה במשפט האזרחי – שכנוע של מעל 50% – להבדיל מ"מעל לספק סביר" הנדרש במשפט הפלילי.
מעמד ראייתי הניתן לממצאי הרשעה פלילית חלוטה כשהיא מובאת בהליך אזרחי מאוחר, מכוח סעיף 42א לפקודת הראיות.
נזק שאינו ניתן לכימות כלכלי ישיר, כגון כאב וסבל או עגמת נפש, המפוצה על פי אומדן בית המשפט.
המאמר עודכן לאחרונה: אוגוסט 2026 ומשקף את המצב המשפטי הנוכחי, לרבות הלכת בית המשפט העליון בעניין בגידה כעילה נזיקית. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ פרטני מול עורך דין.
לא בטוחים אם יש לכם עילת תביעה?
עו"ד הלנה שמחי בוחנת יחד איתכם את הסיכויים המשפטיים מול המחיר הרגשי, ומלווה בהגשה וניהול תביעות נזיקין בגירושין. ייעוץ ראשוני ללא עלות.
שאלות ותשובות - תביעת נזיקין בגירושין
יש לבדוק תחילה שההתנהגות עונה על הגדרת עוולה מוכרת בחוק (לא כל פגיעה מוסרית מספיקה), לאסוף ראיות תומכות, ולהגיש כתב תביעה אזרחי לבית המשפט לענייני משפחה – בנפרד מהליך הגירושין עצמו.
ארבעת הסוגים המרכזיים: סרבנות גט, אלימות פיזית או מילולית, לשון הרע, ובגידה. בגידה, בשונה משלוש האחרות, נקבעה בפסיקת בית המשפט העליון כלא מהווה עילה נזיקית כלל.
לפי עקרונות נזיקיים כלליים: נזק ממוני (הפסדי השתכרות, הוצאות רפואיות) ונזק לא ממוני (כאב וסבל), בהתאם לחומרת הפגיעה ולקשר הסיבתי המוכח. בתביעות לשון הרע ניתן לתבוע פיצוי קבוע ללא הוכחת נזק בפועל.
ניהול הליך ממושך בין הורים עלול להאריך את תקופת אי-הוודאות והמתח עבור הילדים – שיקול שמופיע גם בפסיקת בית המשפט העליון עצמה כנימוק להגבלת ההכרה בעילות נזיקיות מסוימות בין בני זוג.
