הגירושין בישראל הפכו להיות נפוצים עד כך, שזוגות רבים כבר מתכננים את גירושיהם עוד לפני נישואיהם באמצעות הסכמי ממון למיניהם. גם אם נדמה לנו שאהבתנו לבן הזוג תימשך לנצח, החיים לעיתים חזקים יותר, וזוגות רבים שהתחילו באהבה גדולה נגמרים על מדרגות הרבנות. על מנת שהתהליך יהיה כמה שפחות מכאיב, ותוך התחשבות מירבית, חשוב לבחור בעורך דין בקיא ומיומן שמצד אחד ישמור על האינטרסים שלכם אך מצד שני יסיים את התהליך בצורה המהירה והמיטבית ביותר. על מנת שתבינו יותר על גירושין בישראל, נסביר בקצרה על התהליך.
גירושין בישראל
הסדר הסטטוס קוו שנקבע בקום המדינה, הוחלט כי תחום הנישואין והגירושין יוסדר באופן בלעדי על ידי מוסדות הדין האישי.נכון להיום, הדין האישי חל על המשתייכים לעדות דתיות מוכרות. יחד עם זאת, חוק ברית הזוגיות לחסרי דת (2010) מאפשר רישום זוגיות למי ששני בני הזוג מוגדרים כחסרי דת. יהודים נישואים בבית הדין הרבני, מוסלמים נישאים בבית הדין השרעי, נוצרים נישואים בכנסייה וכן הלאה. גם הליך הגירושין מתבצע בבית הדין האישי של כל אחד מבני הדתות המוכרות בישראל. נכון להיום, ישראל אינה מאפשר נישואין אזרחיים עבור אנשים שאינם מעוניינים להתחתן בבית הדין הדתי או עבור חסרי דת.
גירושין בבית המשפט לענייני משפחה
בישראל, לא ניתן לבצע את הליך הגירושין הדתי (מתן הגט) בבית המשפט לענייני משפחה, אלא בבית הדין הדתי בלבד. עם זאת, התרת נישואין של זוגות מעורבים או חסרי דת מתבצעת בבית המשפט לענייני משפחה. עם זאת, ניתן להיעזר בבית המשפט לענייני משפחה על מנת לנהל תביעות משמורת, מזונות וחלוקת רכוש, המהוות חלק בלתי נפרד מגירושין בישראל.
זוגות חד-מיניים שנישאו בחו"ל ינהלו את הליך התרת הנישואין בבית המשפט לענייני משפחה, שכן בתי הדין הדתיים בישראל אינם מכירים בתוקף נישואין אלו. בני זוג שנישאו בנישואים אזרחיים במדינה אחרת ומשתייכים לדת מוכרת בישראל, ייאלצו להסדיר את הגירושים במסגרת בית הדין האישי אליו משתייכים. לדוגמא – בני זוג יהודים שנישאו בנישואים אזרחיים בקפריסין, ינהלו את הגירושים בבית הדין הרבני.
לעומת זאת, בני זוג שנישאו בנישואים אזרחיים במדינה אחרת והם חסרי דת או משתייכים לדת שאינה מוכרת בישראל, יוכלו לנהל את הליך הגירושין שלהם באופן אזרחי בבית המשפט לענייני משפחה.
כאשר בני הזוג אינם בני אותה הדת, או שאחד מבני הזוג חסר דת או משתייך לדת שאינה מוכרת בישראל, עליהם לפנות לבית המשפט לענייני משפחה על מנת שהוא יכריע אם יתגרשו במסגרת בית המשפט או שיחליט כי הם שייכים לאחד מבתי הדין האישיים.
גירושין בבית הדין האישי
גירושין של זוג המשתייך לאותה הדת יתנהלו בבית הדין האישי של הזוג. הליך הגירושין משתנה מדת לדת, ולרוב מתבצע בהתאם להלכה הנהוגה בכל דת:
גירושין בבית הדין הרבני
גירושין בבית הדין הרבני ייעשו בכפוף לדיני ההלכה היהודית. ביהדות, הגירושים מבוססים על רצון חופשי: הגבר מעניק גט והאישה מקבלת אותו. אולם, במקרים של סרבנות ובהתקיים עילות הלכתיות, לבית הדין סמכות לכפות גט על הגבר או להתיר לאישה לקבל גט גם ללא הסכמתו המלאה (בכפוף להליכים מורכבים). כמו כן, אישה לא תוכל לבקש גט מבעלה כל עוד אינה מציגה עילה מוצדקת כמו בעל עקר, בעל המכשיל את יהדות אשתו, בעל אלים, בעל נואף, בעל שמחזיק במום רפואי שלא סיפר לאישה עליו טרם נישואיהם, ועוד.
סרבנות הגט
כולנו מכירים את סרבנות הגט, המתקיימת כאשר גבר אינו מוכן להעניק גט לאשתו, ובכך מותיר אותה עגונה ומונע ממנה ליצור מערכת יחסים עם אדם אחר שתוכר גם היא על ידי ההלכה. על מנת למנוע את המצב של סרבנות גט, בית הדין הרבני יכול להטיל מגבלות קשות על הבעל על מנת שיוותר ויעניק גט לאשתו, כמו צו איסור יציאה מהארץ, עיקול רכושו, איסור החזקת רישיון נהיגה, איסור על עבודה כעורך דין ועוד.
גירושין בבית הדין השרעי
זוגות מוסלמים המבקשים להתגרש, יתבקשו לעבור את הליך הגירושין בבית הדין השרעי. בדומה לדין היהודי, גם בדין המוסלמי יש אי שוויון מסוים באשר ליכולתה של האישה להתגרש לעומת יכולתו של הגבר – בנישואים מוסלמיים בעל מוסלמי יכול להתגרש מאשתו באמצעות הכרזה על גירושה שלוש פעמים, בעוד אישה מוסלמית המבקשת להתגרש ללא הסכמת הבעל צריכה להוכיח עילות מוגדרות בבית הדין השרעי (כגון היעדרות הבעל, אי-תשלום מזונות או נזק), או לעבור הליך של 'חולע' (גירושין תמורת ויתור על זכויות כספיות).
גירושין בבית הדין הכנסייתי
ישראל כיום מכירה בבתי הדין הכנסייתיים של הכנסייה האורתודוקסית המזרחית, הכנסייה הסורית-קתולית, הכנסייה היוונית-קתולית, הכנסייה המרונית, הכנסייה הלטינית, הכנסייה הגרגוריאנית-ארמנית, הכנסייה הקתולית-ארמנית והכנסייה הסורית אורתודוקסית. כל אחת מהכנסיות האלו מחזיקה בסמכות שיפוט נפרדת ודיני נישואין וגירושין שונים.
תביעת גירושין בבית המשפט לצד גירושין בבית הדין האישי
כאמור, על אף שכל הליך הגירושין הרשמי נעשה במסגרת בית הדין האישי, ישנם הליכים רבים המתנהלים בבית הדין לענייני משפחה. למשל, בית המשפט לענייני משפחה יכול לטפל בתביעות הנוגעות בחלוקת רכוש, מזונות ילדים, מזונות אישה ומשמורת על הילדים.
תביעות אלו יוגשו לבית המשפט לענייני משפחה – כל אחת בנפרד – ויטופלו בנפרד. בנוסף, בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לאשר הסכם גירושין, הסכם נישואין, הסכם הורות משותפת ועוד.
ליווי מעורך דין המתמחה בדיני משפחה
פעמים רבות, אנשים מוצאים את עצמם פגועים מאוד כתוצאה מהליך הגירושין, בין אם בגלל בזבוז משאבים רבים, בשל אי-קבלת גט, הפסד של רכוש חשוב, אי קבלת משמורת ועוד. מדובר בהליך מורכב מאוד, המטפל בנושאים הרגישים עבורנו ביותר – כמו ילדינו, מצבנו הכלכלי, זכותנו להתחתן ולהתגרש ועוד.
לסיכום
מומלץ בחום להיעזר בעורך דין המתמחה בדיני משפחה לאורך כל הליך הגירושין. עורך דין מיומן ידע כיצד להגן על זכויותיכם בצורה הטובה ביותר, כמו כתיבת הסכם גירושין, ליווי משפטי אישי מול בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה, ועוד. זכרו כי על כף המאזניים עומד עתידכם הכלכלי והאישי, הקשר שלכם עם ילדכם והגדרתם האישית. אל תוותרו על הזכויות שלכם, היעזרו בעורך דין מומחה על מנת לוודא כי אתם ממצים את כל הזכויות העומדות לרשותכם.
עורכת דין הלנה שמחי מתמחה בדיני משפחה וגירושין בפרט, ותשמח להעניק לכם ליווי מסור, אמין ומקצועי, כך שתוכלו לעבור את הליך הגירושין בצורה הקלה והנעימה ביותר.
שאלות ותשובות - תהליך הגירושין בישראל
כל תהליך של נישואין וגירושין שנערך בין יהודים בישראל, מתבצע בבית הדין הרבני. במידה ובני הזוג לא יהודים, עליהם להתחתן או להתגרש במסגרת מוסדות הדין האישי הרלוונטיים להם (בית דין שרעי למוסלמים למשל).
את הליך הגירושין עצמו יש לנהל רק בבית הדין האישי (בית דין רבני ליהודים), אך ניתן להגיש לבית משפט לענייני משפחה תביעות הקשורות להליך הגירושין – כמו למשל תביעות בנושא מזונות, משמורת ילדים וחלוקת רכוש.
הליך הגירושין מתחיל בהגשת תביעת גירושין לבית הדין האישי הרלוונטי לדתם של בני הזוג. הדין שבו יידון ההליך הוא הדין האישי (ביהדות מדובר על הדין ההלכתי). ביהדות הגבר חייב להעניק לאישה גט על מנת שהגירושין יהיו תקפים.
עורך הדין יעניק לכם ייעוץ משפטי וייצג אתכם בפני הערכאות המשפטיות, ויעמוד על האינטרסים שלכם.
