עורך דין לענייני משפחה

ראשי פרקים בעמוד:

עורך דין לענייני משפחה עוסק במגוון התחומים הקשורים להקמה, ניהול ופירוק משפחה. תחומים אלו הם רבים ומגוונים ועוסקים בין היתר בהסכמים בין בני זוג, ניהול מעמד ידועים בציבור, טיפול בצוואות וירושות, ענייני משמורת ואפוטרופסות, ייפוי כוח מתמשך וכמובן ניהול והובלה של הליכי גירושין.

הצורך בעורך דין מקצועי ומנוסה אשר מבין בכל הפרטים הקטנים והמורכבים בתחום הוא גדול. אז מה חשוב שתדעו?

 

הבחירה בעורך דין משפחה

על מנת לקבל ייעוץ משפטי מקצועי בתחום המשפחה, לזכות לליווי מנוסה בהליכים המורכבים ולייצוג נכון בתביעות, הצורך בעורך דין מקצועי בעל ניסיון רחב אשר יעניק לכם את הטיפול היעיל והמהיר ביותר וייתן מענה מתאים לרצונות ולאינטרסים שלכם הוא חשוב ביותר.

לצד הבחירה בעורך דין שיוביל ויגשים את הצרכים שלכם באופן הטוב ביותר, חשוב לבחור בעורך דין אשר מבין את המורכבות הרגשית של הליכים אלו, מלווה אתכם עם יחס אישי ויסייע לכם לצלוח את ההליכים הללו עם התוצאות הטובות והנכונות ביותר בשבילכם, ולמענכם.

 

הדין הדתי

במדינת ישראל, יש לדין הדתי מעמד מיוחד בענייני משפחה, ובכל הקשור לנישואין וגירושין, יש לדין הדתי מעמד עליון.

כלומר, ניתן במדינת ישראל להינשא רק בבית דין דתי, כל אדם על פי ההשתייכות הדתית שלו (יהודים בבתי דין רבניים, נוצרים על פי דין הכנסייה ומוסלמים על פי דין השריעה) ובני זוג מדתות שונות אינם יכולים להינשא בישראל.

עם זאת, בני זוג המעוניינים להינשא בנישואים אזרחיים, יכולים להינשא מחוץ לישראל והם יקבלו אישור רשמי מהרשויות בארץ. בנוגע לגירושין, גם אם בני זוג נישאו באופן אזרחי, הם יוכלו להתגרש בארץ רק על פי הדין הדתי.

 

ידועים בציבור

מאחר ובישראל לא ניתן להתחתן בנישואים אזרחיים, על מנת לתת מענה לזוגות החיים יחד שאינם יכולים להינשא על פי הדין הדתי בישראל או אינם מעוניינים בכך, התפתח בישראל ”מוסד הידועים בציבור” המאפשר להנות מרוב ההיבטים המשפטיים של הנישואין.

עם השנים, הקריטריונים לקביעת ההגדרה של ידועים בציבור התרככו, והמצב המשפטי כיום מאפשר להכיר בזוגות כידועים בציבור בהוכחה של מספר תנאים המעידים על חיים במשותף: ניהול משק בית משותף, משך תקופת הזוגיות, קשירת גורל ועוד.

לידועים בציבור יהיו כמעט את כל החובות והזכויות באופן דומה לזוגות נשואים. עם זאת, עדיין קיימים נושאים מעטים בהם ההכרה בידועים בציבור אינה מלאה.

כמו כן, ההכרה בידועים בציבור אינה אוטומטית וכרוכה לרוב בהתדיינות עם גורמים רבים ונדרש ליווי משפטי מקיף בתחום.

 

גירושין

גירושין הם מקרה נפוץ בימנו, בו בממוצע אחד מכל שלושה זוגות מתגרש.

הליך הגירושין הוא הליך מורכב בעל השלכות כלכליות, חוקיות והוריות רחבות. מלבד העניין הפורמלי של הגירושין עצמם גם החלטות בענייני מזונות, משמורת על הילדים, וחלוקת רכוש הם חלק בלתי נפרד מההליך.

גירושין מתחילים בהחלטה של זוג להפריד כוחות ו’לפרק את החבילה’. כבר בשלב זה חשוב להיוועץ בעורך דין מומחה בשביל להבין את האפשרויות עומדות בפני הזוג, את ההשלכות של כל החלטה, לקבל מידע על ההליך וליווי משפטי מקצועי מקיף בכל השלבים.

 

מרוץ סמכויות

מלבד טקס הגירושין עצמו, בתחומים אחרים בדיני משפחה, הן סביב הליך הגירושין והן בתחומי משפחה נוספים, לבית הדין הרבני קיימת סמכות מקבילה לזו של בית המשפט לענייני משפחה, ולבני הזוג קיימת בחירה באיזה מוסד לפנות על מנת לנהל כל הליך.

חשוב לדעת שהמוסד הראשון אליו מובאת בקשה לדיון הוא יהיה זה שידון בו. כך למעשה, נוצר מצב של ‘מרוץ סמכויות’ – לכל אחד מבני הזוג יש אינטרס למהר ולהגיש תביעה למוסד שלדעתו ייטיב עמו.

 

מזונות

מזונות הם תשלום חודשי אותו מחויב האב לשלם לילדיו וכן לאשתו על מנת לאפשר להם לחיות ברמת חיים סבירה. החיוב במזונות הוא מכוח הדין הדתי החל על יהודים בדיני משפחה.

שיעור דמי המזונות משתנה בהתאם לגיל הילדים ומחושב על פי הכנסתו של האב ועל פי המדד. בשקלול דמי המזונות נכללים צרכיהם ההכרחיים של הילדים כגון מזון, חינוך, בריאות, ביגוד וכו’.

גם לאחר גירושין של בני הזוג חייב האב במזונות לילדיו, אף אם הוא לא חי איתם. כאשר לאחר הגירושין מצויים הילדים במשמורת משותפת אצל הוריהם, מחויבים שניהם בתשלום המזונות בהתאם לרמת ההשתכרות.

האישה זכאית למזונות עד למועד הגירושין, קבלת פסק דין גירושין מבית דין רבני פוטרת את הבעל מתשלום מזונות אישה.

 

הסכמים משפחתיים עושים עם עורך דין לענייני משפחה

בתחום דיני המשפחה קיימים כמה הסכמים אותם יכולים לערוך בני הזוג לפני או במהלך הנישואין שלהם.

היתרון בהסכמים אלו הוא הביטוי ההולם והנכון לרצונות של כל אחד בני הזוג, וביכולתם לצפות את העתיד ולקבוע דרכי פתרון מספקים לבעיות בתחום הזוגי העשויות להתעורר בעתיד.

 

  1. הסכם קדם נישואין

הסכם קדם נישואין הוא הסכם הנערך בין בני זוג המסדיר עניינים שונים בחייהם המשותפים בזמן הנישואין. לרוב עורכים את ההסכם לפני נישואי הזוג, אך ניתן לערוך אותו גם לאחריהם.

הסכם כזה יכול להתייחס לתחומים שונים כגון רכוש, משמורת על הילדים, הסדרת מחלוקות ביניהם במקרה של פירוק הנישואין, וכן פתרון למניעת מצב של סרבנות גט של אחד מבני הזוג.

על מנת שהסכם כזה יקבל תוקף משפטי בנוגע לתחומי הרכוש, הוא צריך לקבל אישור אצל גורם מוסמך. ההסדר טעון אישור של רשם נישואין או נוטריון אם הוא נערך לפני הנישואין, ואישור של בית משפט לענייני משפחה או בית דין דתי אם הוא נערך במהלכם.

 

  1. הסכם ממון

הסכם ממון נועד להתוות אופן חלוקה הוגן של הנכסים שבבעלות בני הזוג ולתאם ביניהם ציפיות בנושא. הסכם ממון מגביר את הודאות לגבי השיתוף הכלכלי בין בני הזוג במערכת היחסים.

חוק יחסי ממון בין בני זוג מסדיר את ‘הלכת השיתוף’ הקובעת כי כל רכוש שצברו בני הזוג במהלך חייהם יחשב רכוש משותף ובעת הגירושין יתחלק בשווה בין בני הזוג. זאת, אפילו אם רכוש מסוים רשום על שמו של רק אחד מבני הזוג.

הסכם ממון מחריג את החוק ומאפשר לבני הזוג להסדיר את חלוקת הרכוש באופן שונה אשר יתאים לצרכיהם: ההסכם יקבע איזה רכוש יחשב כאישי של אחד מבני הזוג ואיזה יחשב כמשותף ויתחלק ביניהם בשווה.

את ההסכם ניתן לערוך לפני הנישואין או במהלכם. בשל העובדה שהסכם כזה הוא מורכב, יש צורך לערוך אותו בליווי מקיף ומקצועי של עורך דין משפחה המבין בתחום וכאמור, הוא נדרש אישור מגורם מוסמך.

 

  1. הסכם גירושין

לבני זוג המחליטים להתגרש עומדת האפשרות לערוך ביניהם הסכם גירושין. ההסדר משרטט את האופן בו בני הזוג מעוניינים לפרק את הנישואין וקובע תנאים במספר נושאים מרכזיים בתחום הגירושין כגון חלוקת הרכוש בין בני הזוג, היקף שיעור המזונות, ענייני המשמורת על הילדים ועוד.

היתרון בעריכת הסכם הגירושין טמון ביעילות שלו ויכולתו לחסוך זמן יקר בדיונים בבתי משפט בהליך הגירושין. גם בהסכם זה נדרש אישור של בית דין רבני או בית משפט לענייני משפחה על מנת שיהיה לו תוקף משפטי.

 

ייפוי כוח מתמשך

ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי המאפשר לאדם לקבוע מי ינהל את ענייניו בעתיד במצב בו לא יוכל הוא בעצמו לנהל אותם בשל מחלה, זקנה, מוגבלות נפשית או שכלית, פציעה, וכדומה.

המסמך עוסק בניהול וקבלת החלטות בכל ענייניו, לרבות ענייניו הכלכליים והרכושניים וכן עניינים רפואיים. את המסמך יכול ליצור רק אדם בגיר מעל גיל 18.

ייפוי כוח מתמשך מסמיך את הממונה לטפל בעניינו ברגע שהאדם הממנה אינו נמצא במצב כשיר כדי לעשות זאת בעצמו. היתרון בכך טמון באפשרות לקבוע החלטות כלפי אדם בהתאם לרצונותיו כאשר הוא אינו מסוגל לכך.

בעריכת מסמך ייפוי הכוח האדם יכול לקבוע מראש כיצד יראו החלטות מסוימות, ואילו החלטות יהיו נתונות לשיקול דעתו של מיופה הכוח.

על המסמך להיחתם על ידי האדם הממנה, מיופה הכוח, ועורך דין משפחה והוא מופקד בידי יחידת האפוטרופוס הכללי.

 

צוואות וירושות

ירושה

ירושה היא למעשה העברת רכוש, הון, זכויות וגם חובות של אדם שנפטר ליורשו. בישראל קיים חוק הירושה, התשכ”ה -1965  מסדיר את הענייני הצוואות והירושות.

יורשים יכולים להיות על פי הסדר הקבוע בחוק או על פי צוואה. כאשר הנפטר לא הותיר אחריו צוואה, הירושה היא על פי דין: בשלב הראשון היא מתחלקת בין בן הזוג של הנפטר אשר מקבל מחצית מהרכוש ובין ילדיו של הנפטר אשר חולקים שווה בשווה את החצי הנותר.

כאשר הנפטר לא הותיר אחריו בן זוג ואף לא ילדים הצוואה מתחלקת על פי סדר העדיפויות בין הקרובים של הנפטר הקבועים בחוק. המבקשים להיות יורשיהם של הנפטר מגישים בקשה לרשם לענייני ירושה למתן צו ירושה.

 

צוואה

צוואה מהווה מסמך משפטי בה אדם מסדיר לאילו גורמים ואנשים יוריש את הרכוש שצבר לאחר פטירתו ובאיזה אופן. את הצוואה יש להפקיד בלשכת הרשם לענייני ירושה.

קיימת חשיבות בעריכת צוואה על מנת להימנע ממחלוקות שונות העלולות להתרחש לאחר הפטירה.

בנוסף, קיימת אפשרות להתנגד משפטית לצוואה. פרק הזמן בו ניתן להתנגד לקיום צוואה או לצו ירושה הוא בטווח של 14 יום ממועד הפרסום הבקשה.

על מנת להסדיר כראוי את הצוואה על פי הדין ולהימנע ממחלוקות הנגרמות מניסוח עמום, חשוב לערוך את הצוואה אצל עורך דין מנוסה בתחום.

 

אפוטרופסות

אפוטרופוס הינו אדם הממונה להיות אחראי על מי שאינו מסוגל לדאוג לענייניו בעצמו.

בישראל החוק המסדיר עניין זה הוא חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. נקודת המוצא היא שהורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם.

עם זאת, לבית המשפט לענייני משפחה קיימת סמכות למנות אפוטרופוס אחר לקטין שאין לו הורים או שאינם יכולים או אינם רשאים להיות האפוטרופוס של ילדם.

אדם הנמצא במצב כשירות רשאי למנות אפוטרופוס למצב עתידי בו לא יוכל לטפל בילדיו. עם זאת, בחירותו אינה מחייבת ובית המשפט יכול למנות אדם אחר על פי שיקול דעתו.

 

אימוץ

אימוץ הוא הליך מורכב מבחינה משפטית ורגשית. בישראל חוק אימוץ ילדים תשמ”א-1981 קובע כי אימוץ יכול להתבצע רק באמצעות צו של בית משפט על פי בקשה של אדם המבקש לאמץ.

עיקרון העל בנושא הוא שאימוץ הוא לטובת הקטין המאומץ. ככלל, אימוץ נעשה על ידי איש ואשתו יחד, אך לבית המשפט סמכות לחרוג מכלל זה בהתאם לשיקול דעתו.

טרם קבלת צו אימוץ על ידי בית המשפט ישנה ‘תקופת מבחן’ בה המאומץ חי עם המאמץ, בתקופה זו נבחנת ההתאמה בין הצדדים והמסוגלות ההורית של המאמצים.

כעיקרון אימוץ נעשה בהסכמה של ההורים הביולוגיים של הקטין, אך בית המשפט עשוי להורות על אימוץ ללא אישור בהתאם לנסיבות.

 

עורך דין לענייני משפחה עוסק במגוון תחומים מורכבים ומשמעותיים. על מנת לקבל ליווי מקצועי ומהימן בתחומים אלו חשוב לבחור בעורך דין מנוסה ומוביל בתחום.

עו”ד הלנה שמחי היא הכתובת המתאימה בשבילכם כדי לקבל ליווי ממדרגה ראשונה בתחומי המשפחה. צרו קשר!

שתפו בקליק
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
דילוג לתוכן