בשנים 2016 עד 2021 אומצו בישראל בממוצע כ-80 ילדים בשנה, לפי דוח מבקר המדינה. לצד המספר הקטן הזה, תהליך אימוץ ילדים בישראל כולל תנאי סף מחמירים, אבחון ממושך, תור שנקבע לפי מועד הגשת הבקשה, ובית משפט שטובת הילד היא השיקול המכריע בכל החלטה שלו. המדריך הזה עובר שלב אחר שלב על הדרך מהגשת המועמדות ועד צו האימוץ, מפרט מי זכאי לאמץ ואילו מסמכים נדרשים, ומסביר מה מצפה להורים המאמצים מבחינה משפטית, כלכלית ורגשית.
עיקרי הדברים
- ✓ אימוץ ילד בישראל נעשה דרך השירות למען הילד – מסירת ילד לאימוץ שלא באמצעות עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ אסורה (למעט אימוץ ילד של בן או בת הזוג)
- ✓ החוק קובע ככלל אימוץ בידי "איש ואשתו יחד" – אבל ידועים בציבור, ובנסיבות מסוימות גם בני זוג מאותו מין ומאמצים יחידים, יכולים לאמץ
- ✓ צו האימוץ ניתן בבית המשפט לענייני משפחה – ככלל, אחרי תקופת מבחן של שישה חודשים לפחות ותסקיר של עובד סוציאלי
- ✓ הורים מאמצים הם הורים לכל דבר – כולל קצבת ילדים, ובתנאים מסוימים גם חופשת אימוץ ודמי אימוץ מביטוח לאומי
מהו תהליך אימוץ ילדים בישראל – שלב אחר שלב
אימוץ ילד בישראל מוסדר בחוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981[1], ומתבצע באמצעות השירות למען הילד במשרד הרווחה והביטחון החברתי. סעיף 12 לחוק קובע שילד לא יימסר למי שמבקש לאמצו אלא באמצעות עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ, והחריג היחיד הוא אימוץ בידי בן זוגו של הורה הילד. התהליך עצמו, לפי כל-זכות[2] והוראות החוק, בנוי משמונה שלבים עיקריים:
1. הגשת מועמדות
המועמדים ממלאים טופס מקוון להגשת מועמדות לאימוץ ומצרפים מסמכים בסיסיים (פירוט מלא בהמשך המדריך). כשהבקשה מוגשת על ידי בני זוג, שניהם ממלאים את הפרטים וחותמים.
2. יום מיונים ראשוני
מועמדים שעומדים בתנאי הסף מקבלים דף מידע על הליך האימוץ וזימון ליום מיונים ראשוני בשירות למען הילד במחוז המגורים. בסיום היום נשלח מכתב עם החלטה על התאמה ראשונית ועל המשך האבחון.
3. אבחון
האבחון כולל כמה פגישות עם עובד סוציאלי שמלווה את המועמדים לאורך התהליך, טופס סיכום מידע רפואי מרופא המשפחה (ולעיתים אישור מרופא מומחה), אבחון פסיכולוגי אצל פסיכולוג מאבחן פרטי שעומד בדרישות השירות – במימון המועמדים – ומילוי "טופס נכונות" שבו מפרטים, יחד עם העובד הסוציאלי, את מאפייני הילדים שהמועמדים מוכנים לאמץ.
4. הוועדה לבחינת מועמדות
העובד הסוציאלי מעביר את המלצתו לוועדה, שיכולה לקבל אחת מחמש החלטות: אישור, אישור חלקי (רק לחלק מהמאפיינים שבטופס הנכונות), אישור מותנה (למשל בהתחייבות להדרכה הורית), השלמת אבחון או דחייה. מי שסבור שהוועדה דחתה אותו או התנתה את אישורו ללא הצדקה יכול לפנות לוועדת ערר, שהחלטתה סופית.
5. רישום והמתנה
מועמדים שאושרו נרשמים ברשומות השירות, והמיקום בתור לאימוץ נקבע לפי מועד הגשת בקשת המועמדות. כשמאותר ילד שתואם את המאפיינים שאושרו, עובד סוציאלי פונה למועמדים, והם רשאים לסרב להצעה. לאורך כל ההמתנה חובה לעדכן את השירות על כל שינוי רלוונטי בחיים – במצב המשפחתי, הבריאותי, התעסוקתי או במקום המגורים.
6. מסירת הילד והכרזה כבר-אימוץ
עובד סוציאלי ימסור ילד לאימוץ רק אם הוריו הסכימו לאימוצו או שבית המשפט הכריז עליו כבר-אימוץ (סעיפים 8 ו-12 לחוק). הכרזה כזו, בלי הסכמת ההורים, ניתנת לבקשת היועץ המשפטי לממשלה ובעילות שבסעיף 13 – למשל הפקרה או הימנעות ממושכת מקשר עם הילד ללא סיבה סבירה. במקרים חריגים, כדי למנוע נזק לילד, עובד סוציאלי רשאי למסור את הילד גם לפני הסכמה או הכרזה, באישור בית המשפט (סעיף 12(ג)).
7. תקופת מבחן
בית המשפט לא ייתן צו אימוץ אלא אם הילד היה "סמוך על שולחן המאמץ" לפחות שישה חודשים, והתקופה נמנית מהיום שבו קיבל העובד הסוציאלי הודעה שהמאמץ קיבל את הילד לביתו בכוונה לאמצו (סעיף 6). בתקופה הזו העובד הסוציאלי מלווה את המשפחה, ובסופה הוא מגיש לבית המשפט תסקיר בכתב (סעיף 22).
8. צו האימוץ
האימוץ עצמו נעשה בצו של בית המשפט לענייני משפחה, לפי בקשת המאמץ, ורק אם בית המשפט נוכח שהצו לטובת המאומץ (סעיף 1). ילד שמלאו לו תשע שנים, או צעיר יותר שמסוגל להבין בדבר, צריך לרצות שאותו מאמץ יאמצו (סעיף 7), אלא אם התקיימו החריגים שבחוק.
קריטריונים לזכאות לאימוץ ילדים בישראל
הזכאות לאימוץ בנויה משתי שכבות: תנאים שקבועים בחוק עצמו, ותנאי סף שהשירות למען הילד מפעיל בבחינת המועמדים.
התנאים שבחוק. סעיף 3 קובע: "אין אימוץ אלא על ידי איש ואשתו יחד", ומאפשר לבית המשפט לתת צו למאמץ יחיד כשבן זוגו הוא הורה המאומץ או אימץ אותו לפני כן, או כשהורי הילד נפטרו והמאמץ הוא קרוב משפחה שאינו נשוי. המאמץ צריך להיות מבוגר מהמאומץ ב-18 שנים לפחות (סעיף 4) ובן דתו של המאומץ (סעיף 5), ואפשר לאמץ רק מי שטרם מלאו לו 18 (סעיף 2). בנסיבות מיוחדות, ולטובת הילד, בית המשפט רשאי לסטות מחלק מהסייגים, כמו גיל המאומץ, תנאי פטירת ההורים וקרבת המאמץ, הבדל הגיל או אורך תקופת המבחן (סעיף 25).
תנאי הסף של השירות למען הילד, כפי שהם מפורטים בכל-זכות:
- הפרש הגילים בין הילד לכל אחד מההורים המאמצים הוא 18 שנה לפחות ולא יותר מ-43 שנה; באימוץ ילד של בן או בת זוג, או כשבית המשפט מתרשם שזו טובת הילד, אפשר לאשר הפרש של עד 48 שנה.
- ההורים המאמצים בני אותה דת כמו הילד.
- אזרחים או תושבי קבע שגרו בישראל לפחות 12 מתוך 18 החודשים שקדמו לבקשה, או שלוש מתוך חמש השנים שקדמו לה.
- לפחות 12 שנות לימוד.
- הכנסה קבועה ויכולת לפרנס ולהיענות לצורכי הילד המשתנים.
- תנאי מגורים סבירים, כולל חדר לילד בנפרד מהוריו.
- היעדר הרשעה בעבירה נגד קטינים, בעבירת מין או אלימות, או בעבירה אחרת שפוסלת, לפי שיקול דעת העובד הסוציאלי.
- בריאות נפשית ופיזית, ותפקוד משפחתי, זוגי וחברתי תקין.
מי יכול לאמץ בפועל? בני זוג נשואים שמקיימים משק בית משותף לפחות שנתיים הם הקבוצה הבסיסית. בספטמבר 2019 קבע בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע (אימוץ 30/19) שלצורך הכשירות לאמץ אין הבדל בין בני זוג נשואים לבין ידועים בציבור, אף שמדובר בפסק דין של ערכאה דיונית שאינו הלכה מחייבת[3]. בשנת 2008 הודיע היועץ המשפטי לממשלה שבנסיבות מתאימות, ולטובת הילד, ניתן להסכים גם לבקשות של בני זוג מאותו מין, כשהנטייה המינית היא רק אחד השיקולים[4]. בפועל, לפי דוח מבקר המדינה, מדיניות משרד הרווחה היא לתת קדימות לזוגות הטרוסקסואלים[5]. מאמצים יחידים יכולים להיות מועמדים כשלא נמצא זוג שביקש לאמץ את הילד (למשל ילד בוגר עם מוגבלות), כשהם מבקשים לאמץ את ילדו של בן זוג שנפטר, או כשהם קרובי משפחה של ילד שהוריו נפטרו.
יש גם סדר עדיפויות: זוגות ללא ילדים מקבלים עדיפות באימוץ תינוקות וילדים עד גיל שנתיים, וזוגות שכבר יש להם ילדים, או זוגות ללא ילדים שמסכימים לכך, יכולים לאמץ ילדים מעל גיל שנתיים או ילדים עם צרכים מיוחדים.
🔍 בדיקה מהירה: האם אתם עומדים בתנאי הסף? (לחצו לפתיחה)
- הפרש הגילים בין כל אחד מכם לבין הילד שאתם מבקשים לאמץ הוא בין 18 ל-43 שנה?
- אתם בני אותה דת כמו הילד?
- אתם אזרחים או תושבי קבע שגרו בישראל לפחות 12 מתוך 18 החודשים האחרונים, או שלוש מתוך חמש השנים האחרונות?
- לכל אחד מכם 12 שנות לימוד לפחות, ויש לכם הכנסה קבועה?
- יש בבית חדר נפרד לילד?
- אתם בני זוג שמקיימים משק בית משותף לפחות שנתיים?
"כן" לכל השאלות – כנראה אתם עומדים בתנאי הסף הבסיסיים, ועכשיו מתחיל האבחון. "לא" לאחת מהן אינו בהכרח סוף הדרך: בחלק מהתנאים, כמו הפרש הגילים, יש גמישות בנסיבות מיוחדות ולטובת הילד, ולכן כדאי להתייעץ לפני שמוותרים.
סוגי אימוץ ילדים בישראל – פנימי, בין-ארצי, ילדים עם צרכים מיוחדים
אימוץ פנימי (אימוץ ילד בישראל)
זה המסלול שתואר בפרק הראשון: מועמדות בשירות למען הילד, אבחון, ועדה, המתנה ומסירה באמצעות עובד סוציאלי. היקפו מצומצם – כאמור, כ-80 ילדים בשנה בממוצע בשנים 2016-2021 – ולכן ההמתנה בו עשויה להיות ארוכה.
אימוץ בין-ארצי
אימוץ ילד ממדינת חוץ נעשה לפי הוראות חוק האימוץ (סעיף 28א), ועובד סוציאלי ראשי משמש "רשות מרכזית" גם לעניין אמנת האג בדבר אימוץ בין-ארצי משנת 1993 (סעיף 28ב). בפועל, הנקודה החשובה ביותר: אימוץ בין-ארצי מבוצע רק באמצעות עמותה מוכרת, שמטרתה הבלעדית היא אימוץ בין-ארצי ושהוכרה על ידי שר הרווחה ושר המשפטים (סעיף 28ג). עמותה מוכרת פועלת מול רשות מוסמכת במדינת החוץ, ואחראית לכל ההליכים בארץ ובחו"ל, כולל בדיקת כשירות המבקשים לאמץ[6]. רק כשאי אפשר לפעול באמצעות עמותה מוכרת רשאית הרשות המרכזית לפעול בעצמה (סעיף 28ה). חריג נוסף: באימוץ בין-ארצי בית המשפט רשאי לתת צו גם כשהמאמץ אינו בן דתו של המאומץ, אם נוכח שהדבר אינו פוגע בטובת הילד (סעיף 28כ(ג)).
אימוץ ילדים עם צרכים מיוחדים וילדים בוגרים
ילדים מעל גיל שנתיים וילדים עם צרכים מיוחדים זקוקים למשפחות שמוכנות לכך במיוחד. במסגרת טופס הנכונות המועמדים מציינים אם הם מוכנים לאמץ ילד כזה, והשירות למען הילד בוחן את יכולתם להתמודד עם משימות האימוץ. לפי דוח מבקר המדינה, כל הילדים שנמסרו לאימוץ לזוגות מאותו מין בשנים 2013-2021 היו ילדים עם צרכים מיוחדים או מעל גיל שנתיים[5].
אימוץ ילד של בן הזוג ואימוץ בידי קרובי משפחה
בן או בת זוג יכולים לאמץ את ילדו של בן הזוג, וכאן החוק מקל: מותר מאמץ יחיד, ובית המשפט רשאי לתת צו גם בלי הבדל של 18 שנות גיל (סעיפים 3 ו-4). ההליך המשפטי של תביעה לאימוץ ילד בן הזוג שונה מאימוץ דרך השירות למען הילד, כי הילד אינו נמסר מגורם חיצוני. גם קרובי משפחה, כמו סבים או דודים, יכולים לאמץ את הילד כשבית המשפט מורה על כך; קרוב משפחה לא נשוי יכול לאמץ כמאמץ יחיד כשהורי הילד נפטרו (סעיף 3). שימו לב: מי שמאמצים את ילדו של בן או בת הזוג אינם זכאים לדמי אימוץ מביטוח לאומי.
אימוץ עם קשר (אימוץ פתוח)
ברירת המחדל בישראל היא אימוץ סגור, שמנתק את הילד ממשפחתו הביולוגית. במקרים מסוימים בית המשפט רשאי לאפשר המשך קשר עם דמויות משמעותיות מהמשפחה הביולוגית – ממכתבים ותמונות ועד מפגשים בפועל. עובד סוציאלי ימליץ על כך רק כשלילד יש קשר חיובי ומשמעותי עם בני המשפחה, הוא לא חווה טראומה במשפחה הביולוגית, המשפחה הביולוגית אינה מערימה קשיים – וההורים המאמצים מסכימים לכך[7].
מסמכים וטפסים דרושים למבקשי אימוץ
בשלב הגשת המועמדות לאימוץ ילד בישראל מצרפים לטופס המקוון את המסמכים הבאים:
| מסמך | הערות |
|---|---|
| תמונה עדכנית של בני הזוג או המשפחה | לא תמונת פספורט |
| צילום תעודת זהות של כל מבקש | כולל הספח |
| מסמך רשמי על מעמד אישי עדכני | למשל צילום תעודת נישואין |
| תולדות חיים של כל מבקש | בכתב יד |
| אישורי הכנסה | טופס 106, שומת מס הכנסה אחרונה, או 3 תלושי משכורת |
בשלב האבחון מצטרפים מסמכים נוספים: טופס סיכום מידע רפואי שממלא רופא המשפחה (לעיתים גם אישור מרופא מומחה), חוות הדעת של הפסיכולוג המאבחן, וטופס הנכונות. בהמשך, בשלב בית המשפט, מוגשת בקשה לצו אימוץ, ולתיק מצורף תסקיר העובד הסוציאלי.
כדאי להתייחס ל"תולדות החיים" ברצינות ולא כאל טופס טכני: זה אחד המסמכים הראשונים שמציגים את המועמדים – את המשפחה שבה גדלו, את הזוגיות ואת האופן שבו הם מתמודדים עם משברים. כנות עדיפה כאן על פני תיאור מלוטש.
זמן ממוצע ועלויות בתהליך אימוץ בישראל
כמה זמן זה לוקח? אין נתון רשמי על משך ההמתנה בתור, והתשובה הכנה היא שזה תלוי בעיקר במאפייני הילד שאליהם המועמדים הביעו נכונות. לפי דוח מבקר המדינה ממאי 2023, הליך האימוץ בעניינו של הילד נמשך בממוצע כ-26 חודשים, כפול מ-13 החודשים שהם הזמן המרבי שקבוע בדין, וכמחצית מההליכים נמשכים 20 חודשים ומעלה[5]. מה שידוע הוא שההמתנה עצמה נמשכת לפי סדר הגשת הבקשות, שמספר הילדים שנמסרים לאימוץ בכל שנה קטן, ושאחרי שהילד מגיע הביתה יש עוד תקופת מבחן של שישה חודשים לפחות לפני צו האימוץ. לזה מצטרפים זמן האבחון, זמן הוועדה, ואם נדרש – גם ערר.
| שלב | מה קובע את משך הזמן |
|---|---|
| הגשה ויום מיונים | השלמת המסמכים וזימון השירות למען הילד במחוז |
| אבחון | מספר המפגשים עם העובד הסוציאלי, זמינות הפסיכולוג המאבחן והאישורים הרפואיים |
| ועדה (וערר, אם נדרש) | מועדי הוועדה, והחלטה על השלמת אבחון אם תתקבל |
| המתנה להצעת ילד | מועד הגשת הבקשה ומאפייני הילד שבטופס הנכונות |
| תקופת מבחן | שישה חודשים לפחות מהודעה על קבלת הילד הביתה (סעיף 6) |
| צו אימוץ | הגשת הבקשה לבית המשפט, תסקיר העובד הסוציאלי ומועד הדיון |
כמה זה עולה? באימוץ פנימי, העלות הישירה העיקרית שמוזכרת בתהליך היא האבחון הפסיכולוגי, שנעשה אצל פסיכולוג פרטי במימון המועמדים. לכך עשוי להתווסף שכר טרחה של עורך דין, אם המשפחה בוחרת בליווי משפטי בהליך אימוץ. באימוץ בין-ארצי התמונה שונה לגמרי: העלויות גבוהות משמעותית, והחוק קובע שעמותה מוכרת רשאית לגבות תשלום רק עבור הוצאות שהוציאה בפועל ועבור שירותים ששר הרווחה קבע, ועד הסכומים המרביים שנקבעו (סעיף 28לג). לפני התקשרות עם עמותה כדאי לקבל פירוט מלא בכתב של כל התשלומים, בארץ ובחו"ל.
בצד ההכנסות, חשוב לדעת שהורים מאמצים זכאים לשורת תשלומים והטבות. שכירים ועצמאים שאימצו ילד עד גיל 10 ויצאו לחופשה לרגל האימוץ עשויים להיות זכאים לדמי אימוץ מביטוח לאומי בשיעור דמי לידה; לפי תקופת האכשרה, הזכאות היא ל-15 שבועות, ובמקרים מסוימים לנשים – ל-8 שבועות. את התביעה מגישים בתוך שנה מיום הזכאות הראשון, ואין צורך להמתין לצו האימוץ[8]. ולמשפחות שמאמצות ילד עם צרכים מיוחדים: לפי דוח מבקר המדינה, משרד הרווחה מעניק סיוע כספי חודשי לצרכים המיוחדים של הילד, שלפי נוהל המשרד עומד על עד 3,700 ש"ח לחודש, ובשנת 2021 קיבלו אותו כשליש מהילדים המאומצים. שירותי הליווי למשפחות מאמצות ניתנים בהשתתפות עצמית של 50 עד 240 ש"ח לפגישה, לפי רמת ההכנסה.
יתרונות וחסרונות של אימוץ ילדים בישראל
אימוץ הוא לא "פתרון" אלא דרך להקים משפחה, עם יתרונות מובהקים ועם מחירים שכדאי להכיר מראש:
| יתרונות | חסרונות ואתגרים |
|---|---|
| הורות מלאה ומוכרת בחוק, עם כל הזכויות והחובות של הורה | מספר קטן של ילדים שנמסרים לאימוץ בכל שנה, והמתנה שאינה צפויה |
| ליווי מקצועי של עובד סוציאלי לאורך התהליך | אבחון מעמיק ופולשני, שכולל בחינה של הזוגיות, העבר והבריאות |
| ודאות משפטית: אחרי צו האימוץ, ביטולו אפשרי רק במקרים חריגים | מגבלות כשירות (דת, גיל, מצב משפחתי) שאינן חלות בהורות ביולוגית |
| הזדמנות לתת בית קבוע לילד שזקוק לו | צורך להתמודד עם שאלות של זהות ושל קשר לשורשים לאורך חיי הילד |
| זכאות לדמי אימוץ, חופשה וקצבאות | באימוץ בין-ארצי – עלויות גבוהות ותלות בהליכים במדינה זרה |
למי שהמגבלות האלה סוגרות בפניו את דרך האימוץ, יש דרכים אחרות להורות, כמו אומנה, הסכמי הורות משותפת או פונדקאות בחו"ל, וכל אחת מהן מחייבת בדיקה משפטית משלה.
זכויות וחובות של הורים מאמצים
מעמד מלא של הורה. לפי סעיף 16 לחוק, האימוץ יוצר בין המאמץ למאומץ "אותן החובות והזכויות הקיימות בין הורים ובין ילדיהם", ומפסיק את החובות והזכויות בין המאומץ לבין הוריו הביולוגיים ושאר קרוביו. בית המשפט רשאי לצמצם בצו את התוצאות האלה (זה הבסיס המשפטי לאימוץ עם קשר), והאימוץ אינו פוגע בדיני איסור והיתר לעניין נישואין וגירושין.
יציבות הצו. בית המשפט רשאי לבטל צו אימוץ רק על סמך נסיבות שלא היו ידועות או לא היו קיימות כשניתן, ורק אם טובת המאומץ מחייבת זאת (סעיף 19). את גובה הרף ממחיש פסק דין מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים (תלה"מ 10409-04-19, השופטת מיכל ברדנשטיין, דצמבר 2021)[9], שהחיל את תנאי סעיף 19 גם על צו הורות פסיקתי, בעקבות פסיקה של בית המשפט המחוזי בתל אביב: אם ביולוגית ביקשה, בהסכמת בת זוגה לשעבר, לבטל צו הורות פסיקתי שניתן לבת הזוג, לאחר שהשתיים נפרדו והקשר בין בת הזוג לילד נותק. היועץ המשפטי לממשלה התנגד, ובית המשפט דחה את התביעה וקבע שהמקרה אינו בגדר המקרים החריגים שבהם יבוטל צו כזה. לפי הפסיקה, גם הסכמה של שני ההורים אינה מספיקה כשלעצמה כדי לבטל הורות שנקבעה בצו. נושא זה רלוונטי במיוחד למשפחות שבהן ההורות של אחד מבני הזוג נקבעה בצו הורות פסיקתי.
זכויות כלכליות ותעסוקתיות. מעבר לדמי האימוץ, הורים מאמצים זכאים לקצבת ילדים, לחופשת אימוץ ולשעת הורות, ובני זוג יכולים לחלק ביניהם את תקופת דמי האימוץ, בתנאי שכל אחד מהם יוצא לחופשה של 7 ימים רצופים לפחות.
זכות המאומץ לדעת. פנקס האימוצים אינו פתוח לעיון, אבל מאומץ שמלאו לו 18 רשאי לבקש לעיין ברישום המתייחס אליו, באישור עובד סוציאלי ובליווי שלו; אם העובד הסוציאלי מסרב, אפשר לפנות לבית המשפט (סעיף 30). פרטים מזהים על המשפחה הביולוגית לא יימסרו אם היא מתנגדת לכך[10]. המשמעות להורים המאמצים: השאלה "מאיפה באתי" תגיע, וכדאי להתכונן אליה מוקדם.
תמיכה פסיכולוגית והכנה רגשית להורים מאמצים
ההכנה הרגשית מתחילה כבר באבחון. השירות למען הילד בוחן לא רק תנאים חומריים, אלא גם את היכולת להתמודד עם משימות האימוץ, ולעיתים מתנה את האישור בהדרכה הורית או בטיפול לפני קבלת הילד. כדאי לראות בזה הזדמנות ולא מכשול: הורים שמגיעים מוכנים לשאלות של זהות, של הסתגלות ושל קשר לשורשים, מתמודדים איתן טוב יותר כשהן עולות.
אחרי האימוץ קיימים שירותי ליווי וסיוע, אבל מעטים נעזרים בהם. לפי דוח מבקר המדינה, בשנים 2016-2021 משרד הרווחה ניצל בממוצע רק כ-62% מהתקציב המיועד לשירותי טיפול וליווי למשפחות מאמצות, ורק כ-3% עד 5% מהמשפחות המאמצות נעזרו בשירותים האלה[5]. המבקר המליץ שמשרד הרווחה יפרסם את המידע על הסיוע למשפחות מאמצות, ויבחן את גובה ההשתתפות העצמית ואת זמינות השירותים. לצד השירותים הממשלתיים פועלים גם ארגונים ייעודיים, כמו מרכז "פסיפס", שמציע ייעוץ והדרכה למשפחות מאמצות ולמאומצים בוגרים, קו חם וקבוצות תמיכה[11].
אחד הנושאים הרגישים ביותר הוא השיחה עם הילד על האימוץ. החוק מאפשר, בנסיבות חריגות, לתת צו אימוץ בלי לגלות לילד את דבר האימוץ (סעיף 7), אבל העובדה שהמאומץ יכול לבקש לעיין בתיק כשהוא בן 18 מבהירה שסוד כזה לא נשמר לנצח. לכן כדאי לבנות את סיפור האימוץ בהדרגה, בשפה מותאמת לגיל, ולא לחכות לרגע "הנכון".
✅ הכנה לקראת קבלת הילד הביתה
- שיחה זוגית כנה על הציפיות, על הפחדים ועל חלוקת התפקידים
- תיאום מראש של חופשת האימוץ מול המעסיקים
- היכרות עם שירותי הליווי של השירות למען הילד ועם ארגוני תמיכה
- הכנת הילדים האחרים במשפחה, אם יש, לקראת הצטרפות אח או אחות
- מחשבה מוקדמת על הדרך לספר לילד את סיפור האימוץ שלו
💡 טיפ מקצועי
אל תחכו למשבר כדי לפנות לתמיכה. קבוצת הורים מאמצים או כמה מפגשי הדרכה בשנה הראשונה אחרי שהילד מגיע הביתה הם השקעה קטנה שעשויה למנוע התמודדויות גדולות. בקשו מהעובד הסוציאלי המלווה רשימה של השירותים הזמינים באזור שלכם עוד לפני שהילד מגיע.
טעויות נפוצות בתהליך האימוץ – מה להימנע ממנו
- "הסדר פרטי" לקבלת ילד. ניסיון לקבל ילד ישירות מהוריו, מחוץ לשירות למען הילד, מנוגד לסעיף 12 לחוק, ומי שמוסר, מקבל או מחזיק ילד למטרת אימוץ שלא לפי החוק צפוי לעד שלוש שנות מאסר (סעיף 33).
- אימוץ מחו"ל דרך גורם שאינו עמותה מוכרת. החוק מחייב לבצע אימוץ בין-ארצי רק דרך עמותה מוכרת. מתן או קבלת תמורה בעד תיווך לאימוץ שלא כדין היא עבירה (סעיף 32), ותיווך כזה חושף את המשפחה גם לסיכון כלכלי.
- טופס נכונות צר מדי, או רחב מדי. צמצום יתר מאריך את ההמתנה; הרחבה שאינה כנה עלולה להוביל לסירוב בשלב ההצעה, או גרוע מכך – להתאמה שהמשפחה לא מסוגלת לעמוד בה.
- אי-עדכון השירות על שינויים בחיים. מעבר דירה, שינוי בתעסוקה או במצב הבריאותי צריכים להיות מדווחים. הסתרה עלולה לפגוע במועמדות.
- ויתור על ערר. מי שנדחה או קיבל אישור חלקי או מותנה בלי הצדקה יכול לפנות לוועדת ערר. חשוב להכין את הערר היטב, כי החלטתה סופית.
- פספוס מועד התביעה לדמי אימוץ. התביעה מוגשת בתוך שנה מיום הזכאות הראשון, ואין צורך לחכות לצו האימוץ.
- הסתמכות על מידע ישן. חוק האימוץ ותנאי השירות משתנים מעת לעת, וגם עכשיו מונחת בכנסת הצעת חוק לשינוי תנאי הכשירות (פירוט בתיבה שבהמשך). בדקו את המצב העדכני לפני כל החלטה.
שני תרחישים להמחשה (כלליים, לא תיקים ספציפיים): זוג שמילא טופס נכונות לתינוק בריא בלבד, עד גיל שנה, ממתין בתור שבו התאמה לכל המאפיינים האלה נדירה; אם הוא שוקל בכנות להרחיב את הנכונות, למשל לילד בן שלוש, כדאי לעשות זאת בשיחה מסודרת עם העובד הסוציאלי ולא מתוך לחץ. ומאמצת יחידה שמבקשת לאמץ ילד בוגר עם מוגבלות צריכה להכין את המועמדות בקפידה, כי היא נבחנת במסלול החריג שבו לא נמצא זוג לאותו ילד.
⚠️ עצרו – הצעת חוק אינה חוק
בשנת 2025 הונחה בכנסת הצעת חוק פרטית לתיקון חוק אימוץ ילדים (פ/5993/25), שמציעה בין היתר לבטל את סעיף 3 – הדרישה שהאימוץ ייעשה בידי "איש ואשתו יחד" – ולהקים מאגר מבקשי אימוץ עם תנאי רישום חדשים[12]. נכון לכתיבת שורות אלה מדובר בהצעה בלבד, ונוסח החוק לא שונה. כל עוד ההצעה לא התקבלה, התנאים המחייבים הם אלה שמתוארים במדריך.
שאלות נפוצות (FAQ) על אימוץ ילדים בישראל
כמה עולה לאמץ ילד בישראל?
באימוץ פנימי דרך השירות למען הילד, העלות הישירה העיקרית היא האבחון הפסיכולוגי, שנעשה אצל פסיכולוג פרטי במימון המועמדים, ולעיתים גם שכר טרחה של עורך דין. אחרי האימוץ, שירותי הליווי ניתנים בהשתתפות עצמית לפי רמת ההכנסה. אימוץ בין-ארצי יקר משמעותית: הוא מתבצע דרך עמותה מוכרת, והחוק מגביל את התשלומים שהיא רשאית לגבות. לפני התקשרות כדאי לקבל פירוט מלא בכתב.
כמה זמן לוקח תהליך אימוץ ילד בישראל?
אין נתון רשמי על זמן ההמתנה בתור: הוא נקבע לפי מועד הגשת הבקשה ותלוי בעיקר במאפייני הילד שאליהם המועמדים הביעו נכונות. מבחינת המועמדים, לזמן ההמתנה מצטרפים האבחון והוועדה, ואחרי שהילד מגיע הביתה גם תקופת מבחן של שישה חודשים לפחות עד צו האימוץ. לפי דוח מבקר המדינה ממאי 2023, הליך האימוץ בעניינו של הילד נמשך בממוצע כ-26 חודשים, כפול מהזמן המרבי שקבוע בדין, ובשנים 2016 עד 2021 אומצו בממוצע כ-80 ילדים בשנה בלבד.
מה הסיכויים לקבל ילד לאימוץ?
הסיכויים תלויים בעמידה בתנאי הסף, בתוצאות האבחון ובטופס הנכונות. זוגות ללא ילדים מקבלים עדיפות באימוץ תינוקות וילדים עד גיל שנתיים, ונכונות לאמץ ילד מעל גיל שנתיים או ילד עם צרכים מיוחדים מרחיבה את מגוון ההצעות האפשריות. מי שנדחה יכול לפנות לוועדת ערר.
האם רווקים או בני זוג מאותו מין יכולים לאמץ ילד בישראל?
החוק קובע ככלל אימוץ בידי איש ואשתו יחד, ומאפשר לבית המשפט לתת צו למאמץ יחיד כשבן זוגו הוא הורה הילד, או כשהורי הילד נפטרו והמאמץ הוא קרוב משפחה לא נשוי; בנסיבות מיוחדות ולטובת הילד בית המשפט רשאי לסטות מהתנאי האחרון. בפועל, מאמץ יחיד יכול להיות מועמד למשל כשלא נמצא זוג שביקש לאמץ ילד מסוים, כמו ילד בוגר עם מוגבלות. מאז 2008 עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא שבנסיבות מתאימות ולטובת הילד אפשר לאשר גם בני זוג מאותו מין, אבל מדיניות משרד הרווחה היא לתת קדימות לזוגות הטרוסקסואלים, ובשנים 2013 עד 2021 נמסרו לבני זוג מאותו מין שבעה ילדים מתוך 835 שנמסרו לאימוץ.
מקורות שצוטטו במאמר (12)
- [1] חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981 (סעיפים 1-8, 12, 13, 16, 19, 22, 25, 28א-28ה, 28כ, 28לג, 30, 32, 33) – ויקיטקסט
- [2] אימוץ ילד בישראל – תנאים, מסמכים ושלבי ההליך – כל-זכות
- [3] אימוץ ילדים על ידי בני זוג ידועים בציבור – אימוץ (ב"ש) 30/19 – כל-זכות
- [4] אימוץ ילדים על ידי בני זוג מאותו מין – כל-זכות
- [5] השמת ילדים בסיכון בפנימיות, באומנה ובאימוץ (מאי 2023) – מבקר המדינה
- [6] אימוץ בין-ארצי – דוח שנתי 51ב (2001) – מבקר המדינה
- [7] אימוץ עם קשר (אימוץ פתוח) – כל-זכות
- [8] דמי לידה להורים מאמצים (דמי אימוץ) – כל-זכות
- [9] תלה"מ 10409-04-19 אם א' נ' ב"כ היועמ"ש ואם ב' (משפחה ירושלים, 20.12.2021) – פסקדין
- [10] פתיחת תיק אימוץ – כל-זכות
- [11] פסיפס – מרכז ייעוץ ותמיכה בתחום אימוץ ילדים – כל-זכות
- [12] הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון – כשירות לאמץ והתאמת מאמצים לילד), התשפ"ה-2025 (פ/5993/25) – הכנסת
מילון מושגים
צו של בית המשפט לענייני משפחה שיוצר בין המאמץ למאומץ את מלוא הזכויות והחובות שבין הורה לילדו.
ילד שבית המשפט הכריז שניתן למסור אותו לאימוץ גם בלי הסכמת הוריו, בעילות הקבועות בחוק.
הגורם המוסמך למסור ילד לאימוץ בארץ (למעט מסירה לבן זוג של הורה הילד), ללוות את המשפחה ולהגיש תסקיר לבית המשפט.
תקופה של שישה חודשים לפחות שבה הילד גר אצל המאמץ, לפני שבית המשפט רשאי לתת צו אימוץ.
עמותה שמטרתה הבלעדית אימוץ בין-ארצי והוכרה בידי שר הרווחה ושר המשפטים – הדרך שקבע החוק לאימוץ ילד מחו"ל.
אימוץ שבו בית המשפט מאפשר להמשיך קשר בין הילד לבין דמויות משמעותיות ממשפחתו הביולוגית.
רישום חסוי של האימוצים; מאומץ שמלאו לו 18 רשאי לבקש לעיין ברישום שלו, בליווי עובד סוציאלי.
המאמר עודכן לאחרונה: אוקטובר 2026, ומשקף את המצב המשפטי הנוכחי, לרבות הצעת החוק לתיקון חוק אימוץ ילדים שטרם התקבלה. המידע המובא הוא כללי, אינו ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ פרטני מול עורך דין.
שוקלים אימוץ ורוצים להבין את הדרך המשפטית?
עו"ד הלנה שמחי מלווה משפחות בהליכי אימוץ, באימוץ ילד של בן או בת זוג ובצווי הורות פסיקתיים – מבדיקת הכשירות ועד צו האימוץ בבית המשפט. לשיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות: 077-2312132.
