על אף המודעות ההולכת והגדלה ליחסים פוליאמוריים, והאזכורים החוזרים והנשנים ליחסים פוליגמיים בתנ"ך, האיסור על נישואים ביגמיים עדיין עומד על תילו. חשוב להכיר את הדין באשר לביגמיה וללמוד על האיסור העומד בבסיסו.
מהי ביגמיה?
ביגמיה היא אחת מסוגי הפוליגמיה השונים, והיא מתרחשת כאשר אדם נישא לשני אנשים שונים, בשונה מנישואי מונוגמיה (נישואין עם אדם אחד בלבד).
החוק הישראלי והחוק הנפוץ ברוב מדינות המערב, אוסרים על נישואים פוליגמיים לרבות יחסים ביגמיים. חשוב להבדיל בין יחסים ביגמיים לבין נישואים ביגמיים, שהרי החוק אינו אוסר על מערכת יחסים עם מספר אנשים שונים, כל עוד אין קשרי נישואין.
האיסור על ביגמיה
האיסור על ביגמיה מעוגן בסעיף 176 לחוק העונשין, ומתייחס לנשים ולגברים כאחד.
"176. נשוי הנושא אשה אחרת, ונשואה הנישאת לאיש אחר, דינם – מאסר חמש שנים".
האיסור על ביגמיה נובע בראש ובראשונה מהחשש שמערכת יחסים מסוג זה עשויה להוות קרקע פורייה של ניצול רומנטי ומיני, בייחוד של נשים. אנו למדים מההיסטוריה כי פעמים רבות נישואים ביגמיים ופוליגמיים מופיעים בחברות פטריארכליות ושמרניות, בהן לגברים ולנשים אין מעמד שווה.
על מנת להגן על מעמד האישה בחברה ועל יכולתה לנהל מערכת יחסים שוויונית, בחר המחוקק לאסור על ריבוי נישואים.
ביגמיה בחברה הישראלית
כידוע, החברה הישראלית כוללת קהילות ומגזרים רבות, שנעים על ספקטרום רחב בין ליברליות רבה לשמרניות ומסורתיות. בחברות השמרניות יותר והרחוקות יותר מהמיינסטרים, כמו החברה הבדואית או החברה החרדית, ניתן למצוא גילויים של נישואי ביגמיה.
הקושי עם נישואים אלו, מלבד המשמעות המנצלת שהם יכולים להוות, מתבטאת בכך שפעמים רבות הנישואים אינם מוסדרים באופן ממוסד המוכר על ידי מדינת ישראל, ועל כן לא ניתן לגלות אותם ולהעניק סנקציות בהתאם.
כמו כן, היות והבחירה בנישואים ביגמיים נובעת לרוב ממניעים תרבותיים ודתיים, על המדינה לשקול את צעדיה בזהירות על מנת לא לפגוע במרקם החיים הייחודי של הקהילות השונות. התערבות גסה של המדינה במערכות יחסים אישיות של הפרט, ובייחוד פרט הנחשב מיעוט, עשויה להצטייר כאופן שלילי ואף פטרוני.
כמו שניתן להבין, אכיפה של איסור נישואי הביגמיה אינה פשוטה, ומצריכה רגישות רבה מהמדינה ואמצעי פיקוח מתוחכמים.
חריגים לאיסור על ביגמיה
ישנם כמה מקרים בהם נישואין לאדם נוסף לא ייחשבו כביגמיה האסורה על פי חוק. לדוגמא, אישה שנישאת שנית לאחר שבעלה נעדר מעל שבע שנים ויש סבירות גבוהה כי הוא אינו בין החיים, לא תיחשב כאישה שמבצעת את עבירת הביגמיה, על מנת לא למנוע ממנה לקיים חיים תקינים כאשר הסיכויים לכך שבעלה המקורי יחזור קלושים.
מקרה נוסף הוא מקרה בו הבעל או האישה מצויים במצב רפואי שאינו מאפשר להם להתגרש. במקרה כמו זה, יוכל הצד השני להינשא שנית, על אף שהגירושין הקודמים לא הסתיימו באופן רשמי.
דוגמא נוספת ומעוררת מחלוקת במיוחד, מתרחשת בבית הדין הרבני. הדין היהודי מאפשר לגבר להינשא שנית, בכפוף לאישור מיוחד, אם אשתו מסרבת להעניק גט. לא מדובר בתופעה שכיחה, אך היא עדיין בעייתית מאוד בשל העובדה שלא ניתן לתת היתר לנישואין שניים לאישה שגבר מסרב לתת לה גט.
ביגמיה וזכויות סוציאליות
על אף האיסור על ביגמיה, המוסד לביטוח לאומי עדיין מקיים את חובתו ומעניק זכויות סוציאליות כחוק לזוגות הנשואים ולילדיהם. לא מדובר בצעד שמטרתו לעודד ביגמיה, אלא כניסיון למנוע התדרדרות כלכלית שעשויה להוביל לקשיים נוספים ועבירות נוספות בקרב משפחות פוליגמיות.
כמו כן, כאשר מתגלים זוגות פוליגמיים, אין המדינה מבטלת את נישואיהם, אלא מאפשר להם לעבור הליך גירושים חוקי בהתאם להורות בית הדין האישי או בית המשפט לענייני משפחה.
העונש על ביגמיה
כאמור, העונש על ביגמיה ויחסים פוליגמיים ככלל הוא מאסר של עד חמש שנים. עבירת הביגמיה אף עשויה לשמש כעוולה אזרחית שעשויה להניב פיצויים כספיים גבוהים מצד בן הזוג שלא נישא שנית.
בית המשפט אף הכריז שגם אם בן הזוג המקורי הסכים לכך שהצד השני יינשא לאדם נוסף, אין לראות את הסכמתו כהסכמה כשרה, והוא עדיין עומד זכאי להגיש תביעה אזרחית כנגד בן זוגו על כך שנישא שוב.
כאמור, חשוב להבדיל בין מערכת יחסים ביגמית לבין נישואים ביגמיים, שהרי מערכת יחסים מרובת משתתפים אינה אסורה על פי החוק כל עוד אינם קשורים בקשרי נישואין.
עם השנים גוברת המודעות למערכות יחסים פוליאמוריות, ואנשים עומדים על זכותם לנהל קשר רומנטי ומיני מרובה משתתפים. גם אם זוגות פוליאמורים הם ידועים בציבור, הדבר אינו מספיק על מנת להעמידם לדין.
היעזרות בעורך דין לענייני משפחה
במקרה שנקלעתם למערכת יחסים ביגמית או שבן או בת זוגכם נישאו שוב על אף שהם נשואים לכם, ייתכן ויש לכם עילה לתביעה אזרחית. בית המשפט מכיר בסיטואציות משפחתיות מורכבות ובלחץ שהן עשויות להפעיל על בן או בת הזוג, ובהתאם לכך עשוי לפסוק לכם פיצויים.
בכל שאלה או התלבטות באשר להימצאות בתא משפחתי פוגעני או לא חוקי, נמליץ לכם להיעזר בעורך דין המתמחה לענייני משפחה על מנת שתוכלו להבין את המשמעות המשפטית והחוקית של המצב שאתם שרויים בו.
במקרה שאתם סובלים מהתעללות או מאלימות מכל סוג שהיא – פיזית, מילולית, כלכלית – עורך דין לענייני משפחה יוכל לתמוך בכם ולסייע לכם לצאת מהנישואין ולמצות את הדין עם בן הזוג.
היות וסיטואציות משפחתיות מעלות רגישויות ומחלוקות רבות, חשוב להיעזר בעורך דין שאתם חשים כי הוא רגיש וקשוב לצרכיכם, ומעמיד את האינטרסים שלכם במקום הראשון.
עורכת הדין הלנה שמחי מזמינה אתכם ואתכן ליצור קשר עם משרדה בהקדם. נוכל לסייע לכם להבין מה מצבכם החוקי ומה האפשרויות העומדות בפניכם. עורכת הדין שמחי מתמחה בדיני משפחה מזה שנים רבות, ומציעה ליווי אישי, קשוב ומקצועי.
שאלות ותשובות - ביגמיה – מה זה ומה החוק בנושא?
ביגמיה היא סוג מסוים של יחסים פוליגמיים, כלומר יחסים שכוללים יותר משני בני זוג בלבד, לעומת בן זוג אחד כנהוג במונוגמיה הפופולרית. כך ביגמיה היא שם כולל למערכת יחסים עם שני אנשים שונים לפחות, ואף יותר.
יחסים ביגמיים, כלומר יחסים שאדם מנהל עם יותר מאדם אחד – אינם עבירה על החוק, ורבים מנהלים כמה קשרים בחייהם ללא התחייבות לבן זוג אחד. האיסור החוקי נכנס כאשר מדובר בנישואים ביגמיים – ובאמת בישראל וברוב המערב, אסור לקיים נישואים ביגמיים.
ישנם כמה מקרים חריגים שכן מותרים בחוק – אדם שנישא בשנית לאחר היעדרות בן הזוג לכמה שנים למשל, או אדם שנישא בשנית מאחר ובן הזוג במצב רפואי שלא מאפשר לו להתגרש, וכדומה.
עבירת הביגמיה ונישואין לכמה בני זוג, אסורה בהחל בארץ ונחשבת לעבירה חמורה שהמאסר עליה הוא לרוב כ- 5 שנים.
