הליך אימוץ ילדים בליווי עורך דין משפחה

ראשי פרקים בעמוד:

הליך אימוץ ילדים מקנה לאדם מעמד של הורה באופן חוקי על ילד או ילדה שאינם נולדו לו. הוא נעשה בהתאם לחוקים ולמגבלות שונים והינו מורכב ומשתנה בין מדינה למדינה. ההליך ארוך ומורכב, על מנת לצלוח אותו באופן הטוב ביותר יש צורך בליווי צמוד של עורך דין מנוסה לדיני משפחה.

עוד על ההליך, תנאיו והיבטיו, לפניכם.

 

אימוץ ילדים בישראל- רקע

הסיבות לאימוץ ילדים הן רבות ומגוונות. לרוב מדובר בזוגות אשר אינם מצליחים להביא ילדים לעולם בעצמם כמו זוגות חד מיניים, הורים יחידניים, זוגות אשר מעוניינים לסייע לילדים הזקוקים להורים ועוד. חשוב להדגיש שלא בכל מקרה תינתן האפשרות לאמץ.

החוק מגדיר תנאים מקדימים ברורים לאימוץ, וההליך הוא ארוך ומורכב העובר דרך ועדות מחמירות. הליכי אימוץ בישראל נערכים באמצעות השירות למען הילד.

חשוב להדגיש שההורים המאמצים, כאשר הם מקבלים לחזקתם את הילד הם הופכים להיות ההורים שלו לכל דבר ועניין, להורים אלו יש זכאות למגוון הטבות וקצבאות. אימוץ מחו”ל מתאפשר רק על ידי עמותה בעלת הכרה ואישור לעסוק באימוץ בין ארצי ממשרד העבודה ומשרד המשפטים.

 

מהם הקריטריונים למי שיכול לאמץ?

ראשית, זוגות נשואים אשר מקיימים משק בית משותף יוכלו לאמץ. ייתכנו מקרים בהם גם בני זוג לא נשואים וכן בני זוג מאותו המין יוכלו להגיש בקשה לאימוץ ילד, כאשר פסיקה משנת 2019 קבעה כי בני זוג המוגדרים כידועים בציבור רשאים לאמץ.

אנשים ללא בני זוג יוכלו להגיש בקשה למועמדות לאימוץ ילד כאשר אין בנמצא זוג אחר המבקש לאמץ את הילד, כאשר בן זוגם נפטר או כאשר הוריו של הילד נפטר והם קרובי משפחתם.

מעבר לכך, קיימת רשימה של תנאים נוספים בהם יש לעמוד: ההפרש בין הגיל של הילד לבין ההורים צריך להיות בין 18 ל43 שנים, ההורים המאמצים והילד צריכים להיות בני אותה דת. על ההורים המאמצים לסיים לפחות 12 שנות לימוד.

ההורים צריכים להוכיח יש בידיהם הכנסה קבועה ויכולת לדאוג לצרכיו של הילד, כמו כן עליהם להציע תנאי מגורים סבירים- בין היתר חדר נפרד בעבור הילד. חשוב שההורים המאמצים יהיו נעדרי עבר פלילי וכן שהם בריאים בגופם ובנפשם ומתפקדים באופן זוגי וחברתי תקין.

חשוב להדגיש שמדובר בתנאי סף, עם זאת, ייתכן דיון בכל תנאי ואף חריגה מסוימת ממנו, כל עוד הדבר נעשה לאור השיקול של טובת הילד.

 

הגשת מועמדות לאימוץ

אלו המבקשים לאמץ ילד בישראל צריכים למלא שאלון למועמדים לאימוץ של משרד העבודה והרווחה. לשאלון זה יש לצרף תמונה עדכנית של בני הזוג או המשפה, צילום תעודת זהות, מסמך רשמי המעיד על המעמד האישי כגון צילום תעודת נישואין, קורות חיים, אישורי הכנסה.

את הטופס מגישים למזכירות השירות למען הילד בהתאם למקום המגורים. לאחר קבלת השאלון יזומנו ההורים לפגישה עם עובדת סוציאלית של השירות למען הילד. לרוב היא תלווה את ההורים בכל שלבי ההליך.

בהמשך לכך ההליך יכלול מפגשים נוספים עם העובדת הסוציאלית, ביקור בית ואבחון פסיכולוגי. ככל וההליך יוגדר כחיובי ההורים יחלו בהכשרה להיותם הורים מאמצים.

 

המסגרת החוקית לאימוץ ועיקרון טובת הילד

חוק אימוץ ילדים תשמ”א- 1981 מסדיר את תחום האימוץ בישראל. בסעיף הראשון בחוק מוגדר עיקרון יסוד אשר קובע שאימוץ במדינת ישראל יכול להיעשות רק בהתאם לצו אשר ניתן על ידי בית משפט, לבקשת ההורה אשר מבקש לאמץ ילד אחר או על פי בקשה של היועץ המשפטי לממשלה אשר מבקש להכריז על ילד מסוים כ’בר אימוץ’.

עניין מרכזי נוסף באימות הוא עיקרון טובת הילד אשר גם הוא מופיע בחוק (סעיף 1(ב)). העיקרון קובע כי בתי המשפט צריכים תמיד לשקול את טובת הילד בבואם לקבל החלטה לגביי צו אימוץ.

מדובר על שקלול של הזכויות של הילד, הצרכים והאינטרסים שלו, בכלל זה הזכות שלו ליציבות וניסיון למנוע את ההעברות שלו בין מסגרות ומשפחות. ככל ומדובר בילד אשר יכולתו להבין ולהביע דעה בעניין, רצונו יילקח בחשבון.

לצד כל זאת חשוב להדגיש שאימוץ יכול להתבצע רק בילד קטין שטרם מלאו לו 18 שנה.

 

תהליך אימוץ ילד בישראל

השלב הראשוני מתחיל אצל הילד אשר צריך להיות מוגדר כ‘בר אימוץ’ באמצעות הצהרה של בית משפט. בית המשפט המוסמך לעסוק בענייני אימוץ הוא בית המשפט לענייני משפחה. ההחלטה על הילד כבר אימוץ נעשית לאחר שנפסק לגביי הוריו הביולוגיים שהם אינם כשירים או שהם החליטו שהם אינם מוכנים לגלד אותו.

לאחר שלב זה בית המשפט יידרש לבחון משפחות המועמדות ללקיחת הילד תחת חסותן – שלב ”יצירת הורות משפטית”. הבחינה תיעשה לתקופה של 6 חודשים בו גורמים שונים כגון פסיכולוגיים ועובדים סוציאליים ילוו את המשפחה ואת הילד יחד ויבחנו את אפשרות קליטת הילד אליה. ככל ומדובר בילד בגיל בוגר יחסית אשר יכול להבין בעניין תהיה התחשבות בדעתו בבית המשפט.

בשלב הבא הילד יעבור לחזקת ההורים המאמצים. יחד עם זאת, קיימת אפשרות לחרטה של הגורמים בתהליך ולכן גם זוג אשר כבר עבר לשלב האחרון ייתכן שהוא יחזור שלב אחורה. החרטה יכולה להגיע גם מצד ההורים הביולוגיים אשר יבקשו לשנות את דעתם בנוגע למסירת הילד, אך ככל ומדובר בהורים שנקבע שאינם כשירים, לא תהיה להם זכות להביע את דעתם בנידון.

אפשרות החרטה יכולה להגיע תוך שישים יום ממועד המסירה.

 

מינוי ‘אפוטורופוס לדין”

בהליך אימוץ עומדת לבית המשפט לענייני משפחה סמכות למנות לקטין בר אימוץ, כלומר אדם שהתפקיד שלו הוא לייצג אך ורק את האינטרסים של הקטין. סמכות זו נתונה מכוח סעיף 23 לחוק האימוץ.

מעבר לכך, חוק האימוץ קובע כל בית המשפט למחויב לתת משקל לטענות שלו ולהתחשב בעמדתו, כל עוד ברור שהן ממבטאות אך ורק את טובת הקטין ואין חשש שקיים בהן אינטרס סמוי אחר.

 

אימוץ ”פתוח” מול אימוץ ”סגור”

ברירת המחדל היא אימוץ באופן מלא בו הקטין המאומץ מתחיל את חייו החדשים אצל משפחתו המאמצת כשהוא אינו בקשר עם הוריו הביולוגיים וזהו נחשב לאימוץ ”סגור”.

יחד עם זאת קיימת אפשרות של אימוץ ”פתוח” בו הקשר בין הילד להוריו הביולוגיים אינו מתנתק לחלוטין. אימוץ זה יכול להתאפשר בהתאם להחלטת בית המשפט התלויה במספר גורמים. בראש ובראשונה אם הדבר משרת את עיקרון טובת הילד.

עניין רלוונטי נוסף הוא טיב הקשר בין ההורים המאמצים והביולוגיים והאפשרות לקיים אימוץ פתוח תוך התחשבות והכלה של שני הצדדים. גם עניין הנאמנות העלול להיווצר מטעם הקטין יכול להעמיס על הילד אשר יתקשה להחליט כיצד הוא מתייחס להוריו. יוצא מכך שאימוץ פתוח יתאפשר רק בנסיבות חריגות.

החשיבות בליווי עורך דין משפחה בהליך אימוץ ילדים היא עצומה. הליך האימוץ הוא ארוך, מורכב וחשוב ביותר. על מנת להתנהל בו באופן נכון חשוב לקבל ייעוץ משפטי מקצועי. פנו לעורכת הדין הלנה שמחי על מנת לקבל ליווי מנוסה ומקיף.

שתפו בקליק
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
דילוג לתוכן