הסדרת מעמד להורה קשיש ובודד

ראשי פרקים בעמוד:

לתושבים לא מעטים במדינת ישראל יש קרובי משפחה בחו”ל. במקרים מסוימים מדובר בהורה אשר נשאר שם לבדו. ככל וההורה הוא יהודי, יכול הוא לעלות לארץ ולגור בה מכוח חוק השבות ובכך לקבל אזרחות. יחד עם זאת, קיימים מקרים בהם ההורה הוא אינו יהודי, ועל ממנת לאפשר לו להגיע לארץ ולחיות עם ילדיו התפתח הליך הסדרת מעמד להורה קשיש.

עוד על ההליך, תנאיו והיבטים חשובים, לפניכם:

 

הרקע להסדרת מעמד להורה קשיש ובודד

רצון טבעי ואנושי של ילדים הוא להיות קרובים להוריהם המבוגרים ולדאוג להם. במצב שבו אזרחים ישראלים בעלי הורים שאינם יהודים הגרים במדינה זרה, לגור לידם על מנת לאפשר להם לבוא לגור בארץ למרות שהם לא זכאים לכך באופן טבעי על פי חוק השבות, התפתח מנגנון הסדרת המעמד להורים אלו בשם “נוהל הורה קשיש” הנוהל מסדיר להורה רישיון שהייה בישראל.

 

המדיניות אשר הובילה להסדר

על פי סעיף 1 לחוק הכניסה לישראל, אדם לא יהודי שאינו אזרחי ישראלי יכול להיכנס לישראל לתקופה מסוימת ומוגבלת (כתייר) שבסופה יאלץ לעזוב את המדינה. בשל הצורך לאפשר שהיית קבע להורה קשיש לא יהודי, נוצר נוהל 5.2.0033 הנקרא: ‘נוהל הטיפול בבקשות למעמד בישראל להורה קשיש ובודד של אזרח ישראלי’.

הנוהל קבע את אופי הטיפול בבקשות המוגשות למתן והארכת רישיון הישיבה בישראל להורה קשיש ובודד. קשיש– אב של אזרח ישראלי מגיל 64 ומעלה, אם של אזרחי ישראלי מגיל 62 ומעלה.

בודד – אדם שאין לו ילדים נוספים או בן זוג בארץ המוצא. הנוהל התפתח בשל צרכים הומניטריים ומתוך צורך להקל על אזרחים ישראליים בסיוע ותמיכה בהוריהם המבוגרים, ולאפשר לאותו הורה בגיל מתקדם לחיות בקרבת ילדו ולא להישאר לבדו במדינה אחרת.

 

מי יכול להגיש בקשה?

למרות התכלית החשובה של ההסדר, יישום הנוהל במציאות, הלכה למעשה הינו מצומצם. לעיתים רבות נציגי משרד הפנים מערימים קשיים רבים על אזרחים המעוניינים להביא את הוריהם לארץ על פי ההסדר.

קיימת הקפדה רבה על דרישות הנוהל, לעיתים משרד הפנים אינו מכיר בקלות בהורה כבודד בטענה כי יש לו בני משפחה במדינתו ולכן אינו עומד בדרישות הנוהל. בנוסף לעיתים קיימים תחומים רבים שאינם חד משמעיים וההחלטה היא מורכבת.

 

אילו מסמכים צריך להציג יחד עם הבקשה?

לצורך הבקשה של הסדרת המעמד, יש להגיש יחד עם הבקשה גם תמונה עדכנית של ההורה, דרכון זר בתוקף, תעודת לידה ויושר (תעודה הכוללת את כלל השמות שההורה נשא), מסמכים רשמיים העמידים על מצבו האישי הנוכחי והקודם, תעודה או מסמך המעיד על הקשר המשפחתי שבין הילד להורה, תצהיר חתום בידי ההורה בו שאין לו ילדים נוספים החיים בחו”ל.

בנוסף יש לצרף מכתב של ההורה המפרט את קורות חייו והסבר על טיב הקשר בין הבן האזרח אליו ונימוק מדוע הוא מעוניין בקבלת מעמד בישראל. הילד שהינו אזרחי ישראלי גם הוא לצרף מכתב בו יפרט היכן ישהה ההורה ומהם צרכיו, בנוסף עליו להתחייב בפירוש כי יהיה מסוגל לעמוד ולדאוג לצרכיו ההורה. כלל המסמכים צריכים להיות מקוריים ומאומתים, ככל והם כתובים בשפה זרה עליהם להיות מתורגמים לעברית.

 

הענקת רישיון הישיבה

ככל ומדובר באם

1. לאם בגילאי 62-65 בזמן הגשת הבקשה יינתן רישיון ישיבה הנקרא סוג ב/2 למשך שנה, אותו יהיה ניתן להאריך עד לתקופה של 27 חודשים רצופים. 2. לאם בגילאי 65 ומעלה בזמן הגשת הבקשה יינתן רישיון ישיבה הנקרא ב/1 למשך שנה.

 

ככל ומדובר באב

כאשר מדובר באב בגילאי 64-67 בזמן הגשת הבקשה, יינתן רישיון ישיבה הנקרא סוג ב/1 לשנה, אותו יהיה ניתן להאריך לתקופה של 27 חודשים רצופים. כאשר מדובר באב בגילאי 67 ומעלה בזמן הגשת הבקשה, יינתן רישיון ישיבה הנקרא סוג ב/1 למשך שנה.

לאחר תקופת השהייה ברישיון, יינתן להורה אישור של שנה של תושב ארעי, לאחר שנתיים יזכה ההורה במעמד של תושב קבע בישראל. זאת כאמור אם מרכז חייו של ההורה ימשיך להיות בישראל והקשר עם הבן בישראל ימשיך להתקיים.

נוהל ההסדרת מעמד להורה קשיש בישראל מאפשרת באופן חוקי להורה לא יהודי של אזרח ישראלי לחיות בסמיכות אליו בארץ. למרות היותו של הנוהל מסודר וברור, היישום שלו בפועל מורכב ותלוי בגורמים שונים במשרד הפנים.

על מנת להתמודד עם ההליך ועם בעיות שונות העשויות לעלות במהלכו, חשוב לפנות לעורך דין מנוסה בתחום לליווי צמוד מול הרשויות השונות. פנו לעורכת הדין הלנה שמחי לליווי מקצועי ומנוסה בתחום!

שתפו בקליק
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
דילוג לתוכן