הליך התרת נישואין הוא המסלול האזרחי שנועד לבני זוג שאינם יכולים לסיים את קשר הנישואין בבית הדין הדתי – בני דתות שונות, חסרי דת, זוגות שנישאו בנישואים אזרחיים בחו"ל ובני זוג מאותו מין. ההליך מתנהל בבית המשפט לענייני משפחה מכוח חוק שיפוט בעניני התרת נישואין, התשכ"ט-1969. במדריך שלפניכם: מי זכאי, שלבי ההליך, המסמכים הנדרשים, ההבדל מגירושין בבית הדין הרבני, והסדרת הרכוש, המזונות והמשמורת – לצד צ'קליסט ושאלות ותשובות ממוקדות.
עיקרי הדברים
- התרת נישואין היא הליך אזרחי בבית המשפט לענייני משפחה, לזוגות שאינם בסמכות בית דין דתי.
- הבסיס החוקי: חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), התשכ"ט-1969.
- נשיא בית המשפט קובע את הסמכות; בספק דתי מופנית שאלה לבית הדין הדתי, שקצוב לו זמן להשיב.
- ההליך יכול להסתיים גם בהיעדר שיתוף פעולה של הצד השני – בשונה מגט הלכתי.
- הרכוש, המזונות והמשמורת מוסדרים בנפרד, לפי הדין האזרחי, באותו בית משפט.
התרת נישואין – מי זכאי להליך אזרחי
במדינת ישראל הסמכות לדון בגירושין של בני אותה דת מסורה לבתי הדין הדתיים. אך קיימות אוכלוסיות שאינן נכנסות לסמכות זו, והמחוקק יצר עבורן מסלול ייעודי כדי למנוע "עגינות אזרחית". הליך התרת נישואין רלוונטי בעיקר עבור:[2]
- זוגות בני דתות שונות (זוגות מעורבים) שאף בית דין דתי אינו מוסמך לדון בהם יחד.
- אזרחים חסרי דת או כאלה שדתם אינה מוכרת על ידי מוסדות הדת הרשמיים.
- זוגות שנישאו בנישואים אזרחיים בחו"ל, לרבות נישואים אזרחיים ולרבות נישואין מקוונים ("נישואי יוטה") שנרשמו במשרד הפנים.
- בני זוג מאותו מין שנישאו בחו"ל ורשמו את נישואיהם – כאן ההליך מתנהל כתביעה אזרחית בבית המשפט למשפחה, ופסק דין הצהרתי מורה למשרד הפנים לעדכן את הסטטוס.[3]
המסגרת החוקית וקביעת הסמכות
חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), התשכ"ט-1969, הוא דבר החקיקה המרכזי בתחום. מטרתו למנוע חלל משפטי שבו בני זוג אינם יכולים לסיים את נישואיהם רק משום שאף בית דין דתי אינו מוסמך לדון בעניינם.[1]
כדי לשמור על הסטטוס קוו הדתי, בית המשפט אינו רוכש סמכות באופן אוטומטי: נשיא בית המשפט לענייני משפחה (או סגנו) בוחן את שאלת הסמכות. כאשר קיים ספק לגבי דתו של אחד הצדדים, מופנית שאלה לבית הדין הדתי הרלוונטי (רבני, שרעי ועוד) כדי שיקבע אם יש לו סמכות. לבית הדין קצובים שלושה חודשים להשיב (הניתנים להארכה בשלושה חודשים נוספים); אם לא השיב במועד, רשאי הנשיא לקבוע כי הסמכות נתונה לבית המשפט האזרחי, ובכך למנוע סחבת.[1] כאשר ברור מלכתחילה שבני הזוג בני דתות שונות או שאחד מהם חסר דת, בית המשפט רוכש סמכות ישירות וללא פנייה מקדמית.
שלבים בהתרת נישואין בבית המשפט
פירוק הקשר האזרחי מצריך ביצוע מדויק של שלבים כרונולוגיים. טעות פרוצדורלית עלולה לעכב את ההליך כולו:
שלב 1 – הגשת תביעה וקביעת סמכות
עורך הדין מגיש תביעה להתרת נישואין לבית המשפט לענייני משפחה. התביעה מובאת בפני נשיא בית המשפט או סגנו, לבחינת שאלת הסמכות.
שלב 2 – פנייה לערכאות הדתיות (במקרה של ספק)
כשקיים ספק לגבי דתו של אחד הצדדים, מועברת פנייה לבית הדין הדתי לקביעת היעדר סמכות, בכפוף למגבלת שלושת החודשים שתוארה לעיל.
שלב 3 – קביעת הדין החל וחוות דעת על הדין הזר
ייחוד ההליך: בית המשפט אינו פוסק בהכרח לפי הדין הישראלי. סעיף 5 לחוק קובע סדר עדיפויות של דינים: דין מקום המושב המשותף; בהיעדרו – דין מקום המושב המשותף האחרון; בהיעדרו – דין אזרחותם המשותפת; ולבסוף – דין מקום עריכת הנישואין.[1] כאשר חל דין זר, מוגשת לרוב חוות דעת מומחה על הדין הזר המסבירה לבית המשפט מהן עילות הגירושין באותה מדינה.
שלב 4 – מתן פסק דין להתרת הנישואין
בסיום השלבים המקדמיים ניתן פסק דין הצהרתי המורה על התרת הנישואין. זהו המסמך הרשמי המאפשר לצדדים לעדכן את מעמדם האישי במשרד הפנים.
מסמכים נדרשים להתרת נישואין
הכנה מוקדמת ומדויקת של המסמכים היא קריטית לקיצור ההליך. להלן צ'קליסט המסמכים הנפוצים:
- ✅ תעודת נישואין מחו"ל, מתורגמת לעברית ומאומתת כדין (בדרך כלל בחותמת אפוסטיל, בהתאם לאמנת האג).
- ✅ תמצית רישום עדכנית ממשרד הפנים, המפרטת את הסטטוס והסיווג הדתי של כל אחד מבני הזוג.[4]
- ✅ תצהירים משפטיים המפרטים את הרקע הדתי והאזרחי של הצדדים.
- ✅ חוות דעת על הדין הזר – כאשר חל דין זר על בני הזוג.
- ✅ הסכם כולל (במקרה של הליך בהסכמה) המסדיר רכוש, מזונות ומשמורת.
הבדל בין התרת נישואין לגירושין בבית הדין הרבני
טעות נפוצה היא לחשוב שגירושין והתרת נישואין הם אותו הליך בשמות שונים. בפועל קיימים הבדלים מהותיים:
| היבט | התרת נישואין (אזרחי) | גירושין בבית הדין הרבני |
|---|---|---|
| הערכאה | בית המשפט לענייני משפחה | בית הדין הרבני |
| הדין החל | משפט בין-לאומי פרטי / דין זר רלוונטי | ההלכה היהודית |
| עילות | גמישות; לעיתים די ברצון צד אחד (לפי הדין החל) | עילות הלכתיות |
| שיתוף פעולה של הצד השני | ניתן לסיים גם בהיעדר הגנה | גט ניתן מרצון חופשי |
להרחבה על ההליך ההלכתי ראו: תהליך הגירושין בישראל.
חלוקת רכוש ומזונות בהתרת נישואין
פסק הדין להתרת נישואין מתייחס אך ורק לניתוק הקשר הזוגי – הוא אינו פותר אוטומטית את הסוגיות הכלכליות. אלה מוסדרות במקביל, באותו בית משפט, לפי הדין האזרחי הישראלי:
חלוקת רכוש ואיזון משאבים
חלוקת הרכוש נדונה לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג. עורך הדין אוסף את מלוא הנתונים הפיננסיים ומגיש תביעה לאיזון משאבים, הכוללת נכסי מקרקעין, חסכונות, זכויות פנסיוניות ועסקים שנצברו במהלך הנישואין – ללא קשר למקום עריכת הטקס. ניתן להסדיר זאת מראש גם באמצעות הסכם ממון.
מזונות ילדים
החובה לזון את הילדים חלה על שני ההורים. בהתאם להלכת בע"מ 919/15 (2017), בגילאי 6-15 נחלק נטל המזונות בין ההורים לפי יחס הכנסותיהם הפנויות וחלוקת זמני השהות בפועל – ולא באופן אוטומטי על האב. הדיון האזרחי מתנהל על בסיס שוויון מהותי ויכולת כלכלית מוכחת.
משמורת וזמני שהות לילדים בהתרת נישואין
בכל הנוגע לילדים משותפים, עקרון העל המנחה את בית המשפט הוא טובת הילד. הדיונים עוסקים בקביעת זמני השהות ובחלוקת האחריות ההורית, כאשר המגמה כיום נוטה לעבר הסדרים של משמורת משותפת, תוך חלוקת אחריות שוויונית ככל הניתן. עורך הדין מגבש תוכנית הורות מפורטת המוגשת לאישור בית המשפט ומקבלת תוקף של פסק דין.
מה קורה כשאין הסכמה או שהצד השני נעדר?
חשש מרכזי של לקוחות הוא מצב שבו בן הזוג מסרב לשתף פעולה, עזב את הארץ או מתעלם מכתבי בי דין. בשונה מגט הלכתי, ההליך האזרחי יכול להסתיים גם במעמד צד אחד: אם הוכחה מסירה חוקית של כתב התביעה והצד השני בחר שלא להתגונן, רשאי בית המשפט לתת פסק דין בהיעדר הגנה. כאשר מקום הימצאו של הצד השני אינו ידוע, ניתן לבקש תחליף המצאה (למשל פרסום מודעה בעיתון), ולאחר מכן להתקדם לקבלת פסק הדין. גם בהליך בהסכמה מלאה נדרש פסק דין רשמי – שכן משרד הפנים אינו משנה סטטוס אישי ללא צו שיפוטי. במקרים כאלה ניתן להגיש בקשה משותפת בהסכמה המקצרת משמעותית את ההליך.
שאלות נפוצות על התרת נישואין (FAQ)
מהי התרת נישואין ובמה היא שונה מגירושין?
התרת נישואין היא הליך אזרחי בבית המשפט לענייני משפחה לזוגות שאינם בסמכות בית דין דתי. בשונה מגירושין הלכתיים, היא פועלת לפי המשפט הבין-לאומי הפרטי ואינה מצריכה גט.
מי זכאי להליך התרת נישואין?
בעיקר זוגות בני דתות שונות, חסרי דת, זוגות שנישאו בנישואים אזרחיים בחו"ל ובני זוג מאותו מין. שני בני זוג יהודים נדרשים בדרך כלל לגט בבית הדין הרבני.
כמה זמן נמשך הליך התרת נישואין?
משך ההליך משתנה לפי מורכבות התיק והצורך בפנייה לערכאות דתיות. פנייה לבית דין דתי לקביעת סמכות קצובה לשלושה חודשים (עם אפשרות הארכה), והליך בהסכמה מתנהל מהר יותר.
האם אפשר להתיר נישואין אם בן הזוג לא משתף פעולה?
כן. לאחר מסירה חוקית של כתב התביעה, בית המשפט רשאי לתת פסק דין גם בהיעדר הגנה, ואף באמצעות תחליף המצאה כשמקום הצד השני אינו ידוע.
האם התרת הנישואין מסדירה גם רכוש ומזונות?
לא אוטומטית. פסק הדין מתייחס לניתוק הקשר בלבד; הרכוש, המזונות והמשמורת מוסדרים בתביעות נפרדות באותו בית משפט, לפי הדין האזרחי.
אילו מסמכים צריך להתרת נישואין?
בעיקר תעודת נישואין מתורגמת ומאומתת באפוסטיל, תמצית רישום ממשרד הפנים, תצהירים, ובמקרים מסוימים חוות דעת על הדין הזר.
הצעד הבא: הסדרת המעמד המשפטי בצורה בטוחה
סיום פרק הנישואין כרוך בהחלטות כבדות משקל ובבירוקרטיה שעשויה להיראות מורכבת, אך החוק מספק פתרונות מסודרים לכל תרחיש. התנהלות נכונה, המבוססת על אסטרטגיה מחושבת והיכרות עם הפרוצדורות מול בתי המשפט ומשרד הפנים, מאפשרת לסיים את הקשר תוך שמירה על זכויותיכם ועל עתידכם הכלכלי. משרד עו"ד הלנה שמחי, המתמחה בדיני משפחה, ילווה אתכם במסלול המדויק והבטוח ביותר לנסיבות המקרה שלכם.
לייעוץ אישי ודיסקרטי לחצו כאן >>
מקורות
עדכני נכון ליולי 2026. חקיקה ופסיקה עשויות להתעדכן – יש לוודא במקור הרשמי.
- נבו – חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), התשכ"ט-1969: nevo.co.il
- כל-זכות – התרת נישואין: kolzchut.org.il
- כל-זכות – גירושין של בני זוג מאותו מין: kolzchut.org.il
- משרד הפנים / gov.il – הזמנת תמצית רישום ממרשם האוכלוסין: gov.il
מילון מונחים
הליך אזרחי לניתוק קשר נישואין בבית המשפט לענייני משפחה, לזוגות שאינם בסמכות בית דין דתי.
מצב שבו בני זוג אינם יכולים לסיים את נישואיהם משום שאף ערכאה דתית אינה מוסמכת לדון בהם.
אישור בין-לאומי (לפי אמנת האג) המאמת מסמך ציבורי שהונפק במדינה זרה, כמו תעודת נישואין.
חוות דעת מומחה המסבירה לבית המשפט הישראלי את עילות הגירושין לפי דין המדינה הזרה החל על הצדדים.
פסק דין הקובע מצב משפטי (כמו התרת הנישואין) ומורה למשרד הפנים לעדכן את הסטטוס.
דרך חלופית למסירת כתבי בי דין (כמו פרסום בעיתון) כשמקום הצד השני אינו ידוע.
