חטיפת ילדים (אמנת האג)

לקבלת ייעוץ וליווי מקצועי
מלאו את הפרטים

חטיפת ילדים היא סוגיה מטרידה ומאתגרת הנראית לרוב בסכסוכי משמורת במהלך הליכי גירושין. זה קורה כאשר הורה אחד לוקח ילד לחו"ל ללא הסכמת ההורה השני ואינו חוזר לארץ. במצבים כאלה, חשוב להבין כיצד מטפל החוק במקרי חטיפת ילדים (אמנת האג) ובאילו כלים ניתן לאכוף את הוראותיו.

 

על התופעה המדאיגה של חטיפת ילדים במסגרת מאבקי גירושין

חטיפת ילדים היא סוגיה קורעת לב ומורכבת המתעוררת פעמים רבות בסכסוכי משמורת במהלך הליכי גירושין. כאשר הורה לוקח ילד לחו"ל ללא הסכמת ההורה השני ומסרב לחזור, ההשלכות עלולות להיות הרסניות הן עבור הילד והן עבור ההורה הנותר. מתוך הכרה בצורך הדחוף בשיתוף פעולה בינלאומי במקרים כאלה, נוצרה אמנת האג השואפת לספק מענה משפטי למקרי חטיפת ילדים בידי הוריהם. אמנה בינלאומית זו, שאושררה על ידי מדינות רבות, כולל ישראל, שמה לה למטרה להקל על החזרתם המהירה של ילדים חטופים לארץ מגוריהם הקבועה ולשמור על טובתם. בשורות הבאות, נתעמק במשמעות של אמנת האג, במסגרת החוקית שהיא מספקת לטיפול בחטיפת ילדים ובצעדים שההורים והרשויות יכולים לנקוט כדי להבטיח החזרה בטוחה של ילדים חטופים לביתם.

 

חטיפת ילדים בהליכי גירושין – אתגר משפטי בינלאומי

התרחיש של חטיפת ילדים בגירושין, שבו ילדים נלקחים ממדינה אחת לאחרת בידי אחד מהוריהם, יוצרת אתגר מורכב בזירת המשפט הבינלאומית. תקריות אלו מתרחשות לעתים קרובות בתוך קרבות גירושין שנויים במחלוקת, כאשר לצד אחד נודע לפתע שילדיו נלקחו שלא כדין למדינה אחרת.

במקרים מסוימים, המצב הופך למעיק עוד יותר מכיוון שההורה אפילו לא מקבל הודעה על החטיפה מראש, אלא הילדים נעלמים ללא כל אזהרה מוקדמת. הדבר מוסיף רובד נוסף של משבר להליך גירושין קשה ממילא, שכן מדובר באובדן קשר של ההורה עם ילדיו הקטינים.

שיטה נוספת לחטיפת ילדים כרוכה בהגעתם של הורה וילד לארץ אחרת תוך שאותו הורה מציג טענות כוזבות לכך שזהו מקום מגוריהם העיקרי.

סוגיית חטיפת הילדים עוררה דאגה וממשיכה להדאיג רשויות משפטיות ברחבי העולם, כולל ישראל. כמענה לאתגר משפטי זה, נוצרה חקיקה ייעודית להסדרת הטיפול המשפטי במקרי חטיפת ילדים (אמנת האג), שבה נדון בהרחבה מיד.

 

מהי אמנת האג וכיצד היא נוגעת לחטיפת ילדים?

אמנת האג זוהי אמנה בינלאומית המתייחסת להחזרת ילדים חטופים למדינת מגוריהם המקורית. המדינות החברות באמנה משתפות פעולה כדי להקל על החזרת ילדים חטופים לארצם. ישראל חתומה על האמנה, כלומר אם ילד נלקח מישראל למדינה אחרת או הובא מחו"ל לישראל ללא רשות, נוצר שיתוף פעולה בין הרשויות הישראליות לרשות הרלוונטית במדינה שבה הילד נחטף. שיתוף פעולה זה נועד לאתר ולהחזיר את הילד הביתה.

מטרת חוק זה היא לקבוע מסגרת אחידה ומחייבת משפטית בין מדינות, החיונית כאשר הורה אחד מוציא ילד ממקום מגוריו הרגיל ללא הסכמת ההורה השני – קרי, באופן חד צדדי. במסגרת הטיפול המשפטי בנושא חטיפת ילדים (אמנת האג), הוראות החוק הללו שואפות להבטיח החזרה מיידית של ילדים חטופים למדינת המקור שלהם ולהבטיח כיבוד יעיל של זכויות המשמורת והסדרי הראייה שנקבעו בין ההורים בגירושין, ובהתאם לדיני המשפחה המעוגנים בחוקיה של כל מדינה.

האמנה מושתתת על העיקרון של שמירה על שלטון החוק ביחסים בינלאומיים, יצירת מנגנון הרתעה מפני פעולות חד-צדדיות של הורים העלולות לפגוע בקטינים והצורך בשמירה על רווחתם של ילדים המרוחקים מסביבתם הטבעית.

 

מה האמנה קובעת בנושא חטיפת ילדים (אמנת האג)?

על פי האמנה, כאשר ילד נלקח שלא כדין על ידי אחד מהוריו, יש להחזירו מיידית למקום מגוריו הרגיל. חובה זו היא מוחלטת ואינה נתונה לשיקול דעת של מי מההורים, למעט במקרים חריגים מאוד כפי שממחישה הפסיקה התקדימית בנושא. עקרון זה נובע מתפיסת היסוד של שלטון החוק והכיבוד ההדדי לחוקי המדינות החברות באמנה. בנוסף, חוק זה נועד למנוע פגיעה משמעותית ברווחתו של הילד, שעשויה להפגע כאשר ילדים נלקחים למדינה אחרת בניגוד לחוק ולצווי בית המשפט בנוגע למשמורת ולטיפול בהם במדינת מגוריהם.

 

מה נדרשות לעשות המדינות החתומות על אמנת האג במקרה של חשד לחטיפת ילד?

כדי להגשים את מטרות האמנה, על המדינה שאליה נחטף הילד מוטלת החובה לזרז את החזרתו למדינה ממנה נלקח. סעיף 2 לאמנה קובע כי על המדינות החתומות על ההסכם למניעת חטיפת ילדים (אמנת האג), לנקוט בכל האמצעים הדרושים להשגת מטרות האמנה בתחום שיפוטן, תוך שימוש בהליכים המהירים ביותר העומדים לרשותן. לפיכך, הכלל הוא חתירה לשחזור מיידי של המצב המקורי, כאשר בית המשפט במעונו הרגיל של הילד יקבל החלטות באשר למשמורתו הקבועה בהמשך הדרך.

 

כיצד ניתן לדעת אם מדינה מסוימת חתומה על אמנת האג?

באתר משרד המשפטים ניתן למצוא רשימה מקיפה של מדינות אשר חתמו על האמנה נגד חטיפת ילדים (אמנת האג). בפניה לרשימה זו, קל לזהות אם המדינה שאליה נלקח הילד חתומה על ההסכם. במידה והמדינה חתומה על אמנת האג, הרי שהיא מחויבת לשתף פעולה עם הרשויות הישראליות לאיתור הילד ולארגן דיון בבית המשפט להחזרתו לארץ.

 

למי כדאי לפנות לסיוע כשקיים חשד לחטיפת ילדים?

המחלקה לעניינים בין לאומיים במשרד המשפטים, אחראית לטיפול בתיקים של ילדים חטופים בישראל. אם ילד נחטף, חיוני לפנות למחלקה זו, רצוי בסיוע עורך דין לענייני משפחה וגירושין. הם יעבדו על איתור הילד, לרבות שיתוף פעולה מודיעיני עם המדינה שבה בוצעה החטיפה.

 

האם יש צורך להגיש תלונה במשטרה כשהורה חוטף ילד לחו"ל בעקבות הגירושין?

כן, הגשת תלונה במשטרה היא צעד חיוני לקביעה שההורה השני לא הסכים לחטיפת הילד ומבקש באופן פעיל את החזרתו לישראל. בנוסף, הגשת תלונה מאפשרת פתיחת חקירה והעמדה לדין פוטנציאלי של ההורה החוטף. רצוי להגיע לתחנת משטרה בליווי עורך דין שיוכל לסייע בהסבר המצב ולהבטיח את יעילות הטיפול בתלונה.

 

האם גיל הילד משנה?

בהחלט. אמנת האג חלה על ילדים עד גיל 16. במקרי חטיפה לחו"ל של קטינים בגילאים הללו, יש חשיבות מכרעת לפנות למשטרה ולמחלקה לעניינים הבינלאומיים כפי שהוזכר קודם לכן. לגבי ילדים בגילאי 16 עד 18 הנוהל שונה ויש להגיש עתירה לבג"ץ בבקשה להחזירם ארצה.

 

האם הילד יוחזר לישראל?

ההחלטה לגבי החזרת הילד מתקבלת בדרך כלל בבית המשפט, לרוב במדינה שאליה נחטף הילד. אם הילד נלקח מישראל לקנדה, הדיון יתקיים בקנדה, ולהיפך. העיקרון המנחה את בתי המשפט במקרים כאלה הוא החזרת הילד למקום מגוריו הרגיל, למעט בנסיבות חריגות. לכן, ברוב המקרים בהם ילדים נחטפו מישראל, הם יוחזרו. עם זאת, חשוב לציין שבית המשפט עשוי לשקול את דעתו של הילד, דבר שיכול להשפיע באופן משמעותי על ההחלטה.

 

מדוע יש צורך בעורך דין במקרים של חטיפת ילדים ואכיפת אמנת האג?

לייצוג משפטי חשיבות מכרעת בכל הנוגע להחזרת ילד חטוף לישראל. מנקודת מבט מעשית, עורך דין משפחה בעל ידע וניסיון בתחום זה יכול להתמודד עם התהליך בצורה יעילה יותר, במיוחד בשיתוף פעולה עם המחלקה לעניינים בין-לאומיים. יתרה מכך, בבית המשפט, ההורה שילדו נחטף יזדקק לייצוג משפטי במהלך הדיון בנוגע להחזרת הילד לישראל. כמו כן, ייצוג משפטי מעניק תמיכה חיונית להורה העובר סערה רגשית במהלך הליך גירושין מורכב, ומשחרר אותו מהעומס של ניווט בתהליך הסבוך של איתור והחזרת הילד לישראל.

 

כיצד בית המשפט מטפל במחלוקות בנושא משמורת על רקע חטיפת ילדים?

דרישה להפעלת אמנת האג, כמוה כטענה כי להורה התובע היו זכויות משמורת על הילד, אשר הופרו באמצעות מעשה החטיפה.

בפסקי דין שונים בארץ ובעולם, נקבע כי שינוי מגורים קבוע, מחייב הוכחת כוונה מסודרת להתיישב במקום חדש, אשר חייבת להיות מוסכמת על ידי שני ההורים. לעניין זה, העברת הילד למקום מגורים חדש גם אם באופן זמני – אינו מעגן את המקום הנ"ל כ"מקום המגורים הרגיל" של הילד.

במקרים בהם משך השהות אינו ודאי, לא התקבלה החלטה ברורה להגר או התנהגות הצדדים מעידה על שינוי בכוונתם המקורית, על בית המשפט לשקול מספר גורמים, לרבות מקום הולדתו של הילד, משך השהות בו, הנסיבות שהובילו לעזיבה וכוונותיהם המוצהרות של הצדדים לפני ואחרי המעבר.

 

חטיפת ילדים (אמנת האג) – סיכום

אמנת האג בנושא חטיפת ילדים משמשת ככלי חיוני להבטחת החזרתם של ילדים חטופים לארצם, אך הניווט במורכבות המשפטית עשוי להיות מאתגר ביותר עבור ההורים. לכן אם אתם מוצאים את עצמכם במצב שכזה, הכרחי להתייעץ עם עורך דין משפחה מיומן המתמחה במקרים בינלאומיים של חטיפת ילדים.

עו"ד הלנה שמחי, הידועה במומחיותה בדיני משפחה, מחויבת למתן ייצוג משפטי חומל ואפקטיבי. פנו עוד היום לעו"ד הלנה שמחי כדי לשמור על שלומו של ילדכם ולנקוט באמצעים המשפטיים המתאימים על מנת להבטיח את חזרתו בשלום הביתה.

חטיפת ילדים (אמנת האג)
חטיפת ילדים (אמנת האג)
שתפו בקליק
עו"ד הלנה שמחי
עו"ד הלנה שמחי

עורכת דין הלנה שמחי הינה מומחית בתחום דיני משפחה.
היא בעלת משרד עריכת דין מוביל, כיהנה כסגנית ועדת בתי משפט לענייני משפחה מחוז מרכז, כהנה כסגנית וועדת בתי דין רבניים מחוז מרכז, כיהנה כחברה בועדת ניסוח משפטי של לשכת עורכי דין מחוז ת"א והיא מוזמנת מידי שנה להרצות בכנסים בינלאומיים בכל הקשור לדיני משפחה, גירושין והורות משותפת.

Google ג גוגל
4.9
מבוסס על 114 ביקורות
×
js_loader