תלונת שווא במשטרה

ראשי פרקים בעמוד:

לפעמים מריבות בתוך חיי המשפחה נגררות להליך מכוער, גדוש ברגשות שליליים ועוינות של הצדדים אחד כלפי השני. מצב זה לעיתים חוצה גבולות ומתוך מניעי נקמה ורצון לפגוע בצד השני, אחד מבני הזוג מגיש תלונת שווא במשטרה כנגד השני בגין אלימות. למעשה כזה השלכות שליליות רבות אם בתוך התא המשפחתי ואם במסגרת החוק.

 

הרקע לתופעה של תלונת שווא במשטרה

בדין הישראלי קיים חוק למניעת אלימות במשפחה. חוק זה נועד ברובו להגן על שלום בני המשפחה ובנשים בפרט מפני אלימות נגדן. קיימת תופעה מדאיגה שבה נשים מנצלות את ההגנה הניתנת להן ומגישות תלונה במשטרה נגד בן הזוג בגין אלימות שלא נעשתה ואותה הן בדו. מעשה זה נועד לרוב כדי להתנקם בבן הזוג או כחלק מהמאבק בו בהליך הגירושין. התוצאה של תלונה על אלימות תהיה הרחקה של הגבר מהבית ואפילו מעצרו בשל החשש שהוא מהווה איום על בני המשפחה.

 

הפגיעה בבן הזוג נגדו מוגשת תלונת השווא

תלונת שווא במשטרה פוגעת עמוקות באדם אשר נגדו היא הוגשה. מלבד עוגמת הנפש והבושה הגדולה הכרוכה בעניין, תלונת שווא במשטרה פוגעת באופן פרטני בזכות לחירות של האדם (בשל צו ההרחקה הניתן נגדו או מעצרו), בזכות לשם טוב בשל הביזוי שבמעצר הפוגם בשמו של האדם, וכן מדובר במעשה לשון הרע אשר פוגם בהערכה של האדם בעיני הסביבה. ההבנה של הערכים והזכויות בהן פוגעת תלונת שווא במשטרה היא משמעותית שכן היא מהווה את השלב הראשון בהתמודדות עמה.

 

כיצד ניתן להפריח תלונת שווא במשטרה

כשלב ראשוני ומקדמי, ככל ובן הזוג סבור כי הצד השני עשוי להגיש תלונה נגדו במשטרה, רצוי לו לנקוט באמצעים מסוימים על מנת לצבור הוכחות אשר יאמתו כי מדובר בתלונת שווא. רצוי להקליט או לצלם מצבים בהם נראה בבירור שהצד השני מנסה ליצור פרובוקציה לשם תלונה במשטרה. הקלטות אלו ישמשו כראיה לטובתו ככל והדבר יובא לדיון בבית משפט. מעבר לכך, כל ראיות כלשהן המאמתות את הגרסה של האדם נגדו עשויה להיות תלונת שווא יסייעו בהליך. לעיתים בני זוג רוצים להגיש תלונה נגדית, מעשה זה עשוי להיות בעייתי ולהחריף את המצב ולכן רצוי להימנע ממנו ולשמור על קור רוח.

 

הטיפול הציבורי בתופעה

המצב הקיים היום מאפשר את ריבוי התופעה של תלונת שווא. אמנם הצד המגיש את התלונה מסתכן בתביעה אזרחית, אך היא אינה מהירה ופשוטה, כך שבהיעדר סנקציה פלילית משמעותית וענישה עקבית של מגישי תלונת שווא, התופעה לא נכחדת אלא מתרבה. בנוסף לכך, בעבר הנחיות פרקליט המדינה ביקשו למנוע נקיטת אמצעים נגד נשים המגישות תלונת שווא על מנת שבמקרים אמיתיים של אלימות, נשים לא תחשושנה לפעול בנושא. גם המשטרה אינה ממהרת להגיש כתבי אישום נגד נשים המגישות תלונת שווא, כך שמבחינה ציבורית כיום אין התמודדות מספקת מול התופעה.

 

תביעת פיצויים המוגשת בתגובה לתלונת שווא

כאשר התלונה מתבררת כתלונת שווא שקרית, והמשטרה סוגרת את התיק של התלונה, עומדת לבן הזוג אפשרות להגיש תביעה אזרחית – נזיקית כנגד בן הזוג המתלונן. לעיתים יהיה קשה להוכיח ולהעריך את הנזק שנגרם לבן הזוג מהגשת התלונה, לכן תלונת שווא עשויה גם לשמש עילה לתביעה בגין לשון הרע, כאשר יוכח שהמתלונן פעל בחוסר תום לב וכשהתלונה אינה מאומתת עם המציאות. גם כאן לבית המשפט נתון שיקול דעת רחב בהחלטתו. בכל מקרה סכום הפיצוי מגובל בחוק עד לגובה של 70 אלף ש”ח, אך אם יתברר כי הגשת התלונה נעשתה בכוונה לפגוע, סכום הפיצוי יכול להיות מוכפל.

 

תופעת הגשת תלונות שווא במשטרה כנגד בן הזוג היא תופעה מוכרת בעיקר בסכסוכי גירושין אך גם במקרים קיצוניים בוויכוח  בתוך התא המשפחתי, אשר התפתח ויצא מכל פרופורציה. עם זאת, קיימות כמה דרכי התמודדות עם התופעה. חשוב להיוועץ בעורך דין מומחה לדיני משפחה בנושא, פנו לעורכת הדין הלנה שמחי לליווי מקצועי ומהימן בתחום.

שתפו בקליק
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
דילוג לתוכן