מריבות בתוך חיי המשפחה נגררות לפעמים להליך מכוער, גדוש ברגשות שליליים ועוינות של הצדדים אחד כלפי השני. מצב זה לעיתים חוצה גבולות ואחד מבני הזוג מגיש תלונת שווא במשטרה כנגד השני בגין אלימות, מתוך מניעי נקמה ורצון לפגוע. למעשה כזה עשויות להיות השלכות שליליות רבות, גם בתוך התא המשפחתי וגם מבחינת החוק.
הרקע לתופעה של תלונת שווא במשטרה
בדין הישראלי קיים חוק למניעת אלימות במשפחה. חוק זה נועד ברובו להגן על שלום בני המשפחה ועל נשים בפרט מפני אלימות נגדן. אך קיימת גם תופעה מדאיגה, שבה נשים מנצלות את ההגנה הניתנת להן ומגישות תלונה במשטרה נגד בן הזוג בגין אלימות, למרות שהוא לא פעל כנגדן באלימות. מעשה זה נועד לרוב כדי להתנקם בבן הזוג או כחלק מהמאבק בו בהליך הגירושין. התוצאה של תלונה על אלימות תהיה הרחקה של הגבר מהבית ואפילו מעצרו, בשל החשש שהוא מהווה איום על בני המשפחה.
הפגיעה בבן הזוג נגדו מוגשת תלונת השווא
תלונת שווא במשטרה פוגעת עמוקות באדם אשר נגדו היא הוגשה. מלבד עוגמת הנפש והבושה שכרוכה בעניין, תלונת שווא במשטרה פוגעת באופן פרטני בזכות לחירות של האדם (בשל צו ההרחקה הניתן נגדו או מעצרו), בזכות לשם טוב (בשל הביזוי שבמעצר) וכן מדובר במעשה לשון הרע, אשר עשוי לפגוע בהערכה שרוחשת לאדם סביבתו הקרובה. ההבנה של הערכים והזכויות שבהם פוגעת תלונת שווא במשטרה משמעותית, שכן היא מהווה את השלב הראשון בהתמודדות עמה.
כיצד ניתן להפריך תלונת שווא במשטרה
כשלב ראשוני ומקדמי, אם בן זוג סבור כי הצד השני עשוי להגיש תלונה נגדו במשטרה, רצוי לנקוט באמצעים מסוימים על מנת לצבור הוכחות, שיאמתו כי מדובר בתלונת שווא. רצוי להקליט או לצלם מצבים, שבהם נראה בבירור שהצד השני מנסה ליצור פרובוקציה לשם הגשת תלונה במשטרה. הקלטות אלו ישמשו כראיה לטובתו ככל והדבר יובא לדיון בבית משפט. מעבר לכך, כל ראיה שמאמתת את גרסת האדם נגדו עשויה להיות תלונת שווא, עשויה לסייע בהליך.
לעיתים בני זוג רוצים להגיש תלונה נגדית. אך מעשה זה עשוי להיות בעייתי ולהחריף את המצב ולכן רצוי להימנע ממנו ולשמור על קור רוח.
הטיפול הציבורי בתופעה
המצב הקיים כיום, מקל על הגשת תלונות שווא מסוג זה. אמנם הצד המגיש את התלונה מסתכן בתביעה אזרחית, אך היא אינה מהירה ופשוטה. כך שבהיעדר סנקציה פלילית משמעותית וענישה עקבית של מגישי תלונת שווא, לא רק שהתופעה לא נכחדת אלא היא אפילו מתרחבת. בנוסף לכך, בעבר הנחיות פרקליט המדינה ביקשו למנוע נקיטת אמצעים נגד נשים המגישות תלונת שווא, על מנת שבמקרים אמיתיים של אלימות נשים לא תחשושנה לפעול בנושא. גם המשטרה אינה ממהרת להגיש כתבי אישום נגד נשים המגישות תלונת שווא, כך שמבחינה ציבורית, אין כיום התמודדות מספקת מול התופעה.
תביעת פיצויים המוגשת בתגובה לתלונת שווא
כאשר התלונה מתבררת כתלונת שווא שקרית והמשטרה סוגרת את תיק התלונה, בן הזוג יכול להגיש תביעה אזרחית נזיקית כנגד בן הזוג המתלונן. לעיתים יהיה קשה להוכיח ולהעריך את הנזק שנגרם לבן הזוג מהגשת התלונה. אך תלונת שווא עשויה לשמש עילה גם לתביעה בגין לשון הרע, אם יוכח שהמתלונן פעל בחוסר תום לב וכשהתלונה לא תואמת למציאות.
במקרה כזה, לבית המשפט נתון שיקול דעת רחב בהחלטתו. בכל מקרה, סכום הפיצוי מגובל בחוק עד לגובה של 70 אלף ש"ח. אך אם יתברר כי הגשת התלונה נעשתה בכוונה לפגוע, סכום הפיצוי יכול להיות מוכפל.
לסיכום – תופעת הגשת תלונות שווא במשטרה כנגד בן הזוג היא תופעה מוכרת, בעיקר בסכסוכי גירושין. אך גם במקרים קיצוניים של וויכוח בתוך התא המשפחתי, אשר התפתח ויצא מכל פרופורציה. עם זאת, קיימות כמה דרכי התמודדות עם התופעה. לקבלת ייעוץ וליווי מקצועי מהימן של עורך דין מומחה לדיני משפחה, פנו בהקדם אל עורכת הדין הלנה שמחי.
שאלות ותשובות - תלונת שווא במשטרה
תלונת שווא במשטרה, היא תופעה נפוצה לצערנו שהמשטרה ואנשים חפים מפשע צריכים להתמודד אתם – במיוחד בגלל שהגשת תלונת שווא היא תהליך שאין נגדו סנקציה פלילית בישראל או ענישה עקבית.
כל מי שמתמודד עם תלונת שווא, ניצב מול כמה אפשרויות פעולה. לאחר שהוכחה התלונה כשקרית, ניתן להגיש תביעה אזרחית כנגד מתלונן השווא שהטריד והכתים את שמנו. התביעה יכולה להעניק סכום פיצוי של אלפי שקלים בהתאם למקרה.
תלונת שווא בעייתית לא רק בשל ההליך המשפטי שאנחנו ניצבים בפניו ללא סיבה, אלא גם כי זכויות וחירויות לא מעטות שלנו נפגעות, כמו הזכות לחירות, הזכות לשם טוב, ובעיקר בושה ומטרד שאין בו צורך.
תלונת שווא נפוצה בקרב בני זוג שנמצאים לפני הליך גירושין ורוצים לפגוע בבן הזוג ולהכתים את שמו. מדובר במקרה שלצערנו קורה לא מעט, וכדי להתמודד עמו, חשוב לפנות לעורך דין לענייני משפחה ולהבין את האפשרויות והעתיד.
