ירושה לקטין

ירושה היא העברת רכושו של אדם, כלומר את עזבונו, לאחר מותו. כאשר המוריש מותיר אחריו צוואה הירושה תעבור לאנשים שמוזכרים בה בהתאם לכללי החלוקה שנכתבו בה. כאשר המוריש לא הותיר אחריו צוואה, הירושה תהיה 'ירושה על פי דין', כלומר היורשים של הנפטר יהיו קרובי משפחתו על פי סדר הקרבה המשפחתית. לעיתים היורשים על פי דין יהיו קטינים, אך לאלו אין כשירות משפטית. לכן עולה השאלה, כיצד מסדירים את העברת הירושה לקטינים ובאיזה אופן. עוד על ירושה לקטין, לפניכם.

הייחודיות בירושה לקטין

ילדים קטינים מתחת לגיל 18 אינם בעלי כשירות משפטית ולכן אין להם את היכולת לנהל בעצמם כספים ורכוש אשר מועבר אליהם בירושה. לעיתים עולות שאלות הנוגעות לעתיד העיזבון השייך לקטין. קיים חשש מסוים לשלום העיזבון מסיבות שונות הקשורות לחוסר היכולת של הקטין לנהל אותו בעצמו.

לדוגמא, לעיתים יכול להיות מצב שבו הגרוש של ההורה המוריש ישתלט על חלקו של הילד בעיזבון הצד השני השאיר אחריו. מסיבה זו חשוב להבין את מורכבות המצב החוקי בישראל בנושא והאפשרויות העומדות בפניכם.

המסגרת החוקית של ירושה לקטין

כאשר אדם נפטר ולא הותיר אחריו צוואה, על פי החוק הירושה נעשית בהתאם לכלל של 'ירושה על פי דין' היא מתחלקת בין קרובי משפחתו בהתאם לסדר הקבוע בחוק. לצד בן הזוג אשר זכאי למחצית מהירושה, ילדיו של המוריש מקבלים מחצית ממנה והם מתחלקים בה שווה בשווה. ככל ולנפטר אין בני זוג, יקבלו ילדיו את כל הירושה ויתחלקו בה.

כאשר אחד או חלק מהיורשים הילדים הינם קטינים החוק מחייב למנות מנהל עזבון אשר יהיה אחראי לחלקו בירושה של הקטין, בהתאם להוראות אשר יקבע לו בית המשפט ותוך שמירת האינטרס של טובת הקטין. לעיתים המנהל יהיה אחד מההורים של הקטין אשר משמש גם כאפוטרופוס של הילד.

צוואה לקטין וירושה עבורו

לעיתים, כאשר הנפטר הותיר אחריו צוואה בה הוא קבע להוריש מרכושו לקטין, מנהל העיזבון יהיה אחראי על שמירת הירושה וערכה ושימוש בה אך ורק לטובתו של הקטין עד להגיעו לבגרות בגיל 18. ייתכנו מקרים בהם הצוואה תכלול סייגים שונים כגון בקשה שאדם מסוים ישמש כמנהל העיזבון או ציווי על אחריות מנהל העיזבון על הירושה לפרק זמן ארוך יותר. למשל עד להגעת הקטין לגיל 21 אשר נחשב לבוגר יותר.

קשיים העשויים לעלות בירושה לקטין

בישראל חוק הירושה תשכ"ה -1965 מהווה המסגרת החוקית הברורה והמפורטת לדיני הירושות והצוואות בישראל. יחד עם זאת, לעיתים במציאות עולות בעיות ומורכבויות לעניין ירושת קטין. למשל במקרה שבו הנפטר התגרש כמה שנים בטרם מותו כאשר יש לו ילד קטין.

במקרה זה ברור לאותו האדם שבמקרה של מות הילד יעבור לחזקת אימו והוא חושש שהאם, אשר משמשת כאפוטרופוס הטבעי של הילד המשותף, תשתלט על הירושה אותה הותיר לבנו הקטין ותעשה בה כרצונה.

מקרה נוסף אשר עשוי להתעורר הוא כאשר מדובר בזוג הורים אשר מצויים בהליך גירושין אשר טרם הגיע להסדרה סופית. בשלב זה הורה האם נפטר והותיר ירושה לנכדו הקטין יחד עם אימו, ועולה החשש להתערבות של האב בכספי העזבון המצוי בהליכי גירושין בירושה בהיותו האפוטרופוס של בנו ועדיין לא גרוש באופן רשמי של האם.

מקרים אלו מהווים דוגמאות לקשיים ובעיות העלולות להופיע במקרה של עזבון לקטין. בשל המורכבות המשפטית והרגשית של מצבים אלו חשוב להיוועץ בעורך דין אשר ילווה הליך זה.

הליך הוצאת צו ירושה לקטין

כאשר היורש הינו קטין, הליך הוצאת צו הירושה שונה מבדרך כלל. בהגשת הבקשה יש לציין בסעיף הכשרות המשפטית שהמבקש הינו קטין. אמנם אין מניעה שהקטין ירש את הכספים, אך יש צורך במנהל עיזבון אשר יהיה אחראי על הירושה. מנהל העיזבון ייקבע על ידי בית המשפט והוא עשוי להיות האפוטרופוס הטבעי של הקטין, קרוב משפחה, אפוטרופוס משפטי או כל גורם אחר שיאושר.

ככל והנפטר הותיר אחריו צוואה בה הוא מנסח כיצד יירש הקטין את נכסיו, הדבר עשוי להקל מאד על ההליך ולקבוע כללים ברורים לניהול העיזבון לאחר מותו.

הסתלקות קטין מירושה

אדם אשר מקבל זכויות בירושה יכול לוותר על כך ולמעשה 'להסתלק' מהירושה. כאשר מדובר בקטין המעוניין להסתלק מן הירושה הדבר יהיה מורכב יותר, שכן קיים חשש לגבי יכולתו לקבל החלטות בעצמו. החלטותיו עלולות לפגוע בו ולכן קטינים אינם יכולים להסתלק מירושה, ללא אישור בית המשפט לענייני משפחה.

בית המשפט יעריך האם ההסתלקות עלולה לפגוע בטובת הקטין והאם הוא מבין את המשמעות המשפטית של הדברים. הדיון בנושא הוא מעמיק, שכן לאחר הסתלקות מהירושה לא ניתן להחזיר את המצב לאחור. לסיכום – ירושה לקטין היא נושא מורכב יחסית. על מנת לשמור עליה ולהבטיח את שמירת האינטרסים של הקטין וטובתו, חשוב לפנות לליווי משפטי מקצועי ומהימן.

לקבלת סיוע מקצועי, מהיר ואיכותי, פנו לעורכת הדין הלנה שמחי שמומחית בתחום זה!