אפוטרופסות היא דאגה לצרכים וניהול העניינים של אדם אשר אינו מסוגל לכך מפאת גילו או מצבו. אפוטרופסות היא זכות וגם חובה להגן על אותו אדם ולדאוג לו במסירות בכל העניינים המשפטיים. מינוי אפוטרופוס נעשה בעקבות נסיבות שונות ומתבצע על ידי בית המשפט. החוק המסדיר את ענייני האפוטרופוסיות הוא חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב- 1962. עוד על אפוטרופוסיות, מינוי ותחומי אחריות, לפניכם.
מהי אפוטרופסות?
אפוטרופוס הוא אדם או גורם משפטי (עמותה למשל) שבית המשפט ממנה על מנת לדאוג לצרכים ולעניינים של מי שלא מסוגל לנהל אותם בעצמו אשר מכונה גם 'חוסה'. האפוטרופוס למעשה מייצג את האדם בפעולות משפטיות ובכל עניין בהתאם לסמכויות שהקצה לו בית המשפט תוך הבטחת האינטרס של שמירה על טובת האדם באופן עקבי וממושך.
הורים משמשים כאפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם בהיותם קטינים, עד גיל 18. אפוטרופוס על פי מינוי נעשה במקרה שבו אנשים אינם מסוגלים לנהל את ענייניהם בעצמם ובית המשפט ממנה להם אפוטרופוס אשר תפקידו לדאוג לענייני אותו אדם בהתאם לכללים אותם קבע בית המשפט.
לעיתים בית המשפט ממנה יותר מאדם אחד אשר ישמש כאפוטרופוס והוא יכול לקבוע שהאפוטרופסות תעשה תוך כדי שיתוף פעולה או תתחלק ביניהם על פי תחומים שונים. קיים פיקוח של הרשויות על אפוטרופוס על פי מינוי וחלה עליו לדווח על עניינים שונים הקשורים לתפקידו.
מצבים בהם נצטרך אפוטרופסות
בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מפורטים המצבים בהם בית המשפט רשאי למנות אפוטרופסות לאנשים בישראל:
- קטין אשר הוריו אינם בחיים או שאינם בעלי מסוגלות הורית
- אנשים אשר הוכרזו על ידי בית המשפט כפסולי דיון, כלומר אנשים אשר אינם יכולים לבצע פעולות משפטיות בעצמם
- אנשים אשר אינם מסוגלים לדאוג לענייניהם בעצמם, לתקופה מסוימת או קבועה משלל סיבות
- אנשים אשר לא ניתן לזהותם
- עוברים
הכרזה על אדם כפסול משפטית מהווה צעד דרמטי אשר מוביל לפסילה של פעולות משפטיות שאותו אדם מבצע מעת ההכרזה עליו, מסיבה זו בקשה למינוי אפוטרופסות נשקלת בכובד ראש תוך בחינה רחבה של כלל השיקולים והיתרונות והחסרונות התלויים בדבר.
אגב, חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות עבר שינוי חשוב שנכנס לתוקף ב-2025 – תיקון 21 לחוק האפוטרופסות. שינוי זה אמור להקל בדרכים שונות על ההליכים המשפטיים ולתת דגש גדול יותר על רצון האדם שזקוק לאפוטרופסות וזכויותיו.
אפוטרופוס לגוף ואפוטרופוס רכוש
במינוי אפוטרופוס נעשית התאמה לצרכים והמאפיינים של החסוי. מסיבה זו נהוג לחלק לשניים את מינוי האפוטרופוס:
אפוטרופוס לגוף
הוא מינוי במצבים שהם החוסה לא מצליח לנהל בעצמו את ענייני היום יום שלו ולקבל החלטות שנוגעות לגוף שלו, כגון החלטות הנוגעות לעניינים רפואיים.
אפוטרופוס לרכוש
מתמנה לשם ניהול העניינים הכלכליים של החסוי כאשר הוא אינו מסוגל להחליט בהם באופן ראוי.
כאמור, לעיתים ימונה אפוטרופוס אחד אשר יהיה אחראי על שני היבטים אלו ולעיתים ימונו שני אפוטרופוסים. לעיתים יהיה מדובר במינוי זמני בעניינים דחופים הדורשים התערבות מיידית ולעיתים יהיה מדובר במינוי קבוע.
מי יכול להתמנות כאפוטרופוס?
אפוטרופוס כאמור יכול להיות אדם יחיד כגון קרוב משפחה, מכר או עורך דין, יכול להיות מוסד כלשהו כגון קרן או עמותה וכן מוסד האפוטרופוס הכללי עושי לקבל את תפקיד זה, מדובר במוסד אשר ממונה על כל הסדרי האפוטרופסות אשר לעיתים יכול בעצמו לשמש כאפוטרופוס של אדם מסוים.
בנוסף, קיימת גם ועדת אפוטרופסות לניצולי שואה ונפגעיה המורכבת מנציגי גופים האחראיים על טיפול בניצולי שואה ונציגי משרד הבריאות. כדי לקבל אפוטרופוס על קרוב משפחה של האדם להגיש בקשה לכך, גם היועץ המשפטי לממשלה או נציג מטעמו יכול להגיש בקשה למינוי. במקרים שבהם האפוטרופוס הממונה אינו ממלא אחר תפקידו באופן ראוי, לבית המשפט עומדת היכולת לפטר אותו מתפקידו.
בנוסף לכך אפוטרופוס יכול לוותר על תפקידו זה ולהתפטר, במקרים אלו חובה על האפוטרופוס למסור לחסוי או לבית המשפט את הנכסים, המידע והמסמכים של החסוי אותו הוא מחזיק ברשותו עקב תפקידו.
אפוטרופוס על הורה קשיש
אפוטרופוסיות נפוצה היא על הורה קשיש, במצב שבו ההורה אינו במצב רפואי המאפשר לו לדאוג בעצמו לענייניו הרפואיים, כלכליים ומשפטיים. בדרך כלל ההורה יהיה נתון במצב סיעודי או בתפקוד חלקי (למשל בשל אלצהיימר). אפוטרופוס במקרה זה יהיה מחויב לדאוג לרווחתו של הקשיש בכלל ההיבטים, מבחינה רפואית לדאוג לטיפולים מתאימים ומעקב עליהם ותשלום עליהם מבחנה כלכלית לניהול זכויותיו וחובותיו של הקשיש ודאגה לרכושו.
לרוב האפוטרופוס אשר ימונה על הקשיש יהיה אחד מילדיו של ההורה או קרוב משפחה אחר, במקרים מסוימים בהם אין כזה בנמצא או שבית המשפט יחליט אחרת בהתאם לטובת הקשיש ימונה אדם או גורם אחר.
אפוטרופוס על קטין
כאמור, הורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילד עד להגיעו לגיל שמונה עשרה. במשך השנים הללו עליהם לדאוג לרווחת הילד בשלל המובנים. במקרה שבהם הורה אינו ממלא תפקיד זה כראוי, ההורה השני ימונה כאפוטרופוס בלעדי על הקטין והוא יוכל לנהל את ענייני הקטין אף ללא הסכמה של ההורה השני.
לעיתים אפוטרופסות בלעדית תהיה בשל הסכם שנערך בין ההורים ומאושר על ידי בית משפט או על פי החלטה של בית המשפט. לעיתים רחוקות תישלל האפוטרופסות של שני ההורים, במקרים בהם נקבע כי לשניהם אי מסוגלות הורית. בית המשפט יכנס לנעלי ההורים במצב כזה עד אשר יבחר הוא אפוטרופוס חדש אז ישרת את טובת הילד.
לרוב יבחר בית המשפט בקרוב משפחה של הקטין אך יתכנו מקרים בהם יבחר באדם אחר, בהתאם לטובת הקטין. בדיונים אודות מינוי אפוטרופוס לקטין בית המשפט מחויב לשמוע את דעתו ככל והוא מסוגל לבין את המשמעות של הדברים.
לסיכום, מינוי אפוטרופוס הוא צעד משפטי משמעותי בנוגע לניהול ענייניו של אדם. על מנת ללמוד עוד על הנושא, היבטיו והאפשרויות העומדות בפניכם פנו לעורכת הדין הלנה שמחי לייעוץ משפטי מקצועי, מנוסה ואיכותי בתחום!
שאלות ותשובות - מהי אפוטרופסות ומתי נצטרך אותה
אפוטרופסות היא מצב בו ישנו אדם או גוף שמנהלים את ענייניו של אדם אחר, כיוון שאותו אדם הוכר על ידי בית המשפט ככזה שלא מסוגל לדאוג לענייניו בכוחות עצמו.
המקרים הנפוצים שבהם ממונה אפוטרופוס לאדם הם כאשר מדובר בקטין מתחת לגיל 18, כאשר מדובר באדם שהוכרז כפסול דין, כאשר האדם לא מסוגל לדאוג לענייניו מחמת בעיות רפואיות או נפשיות, כאשר מדובר באדם שלא ניתן לזהות אותו וכאשר מדובר בעוברים שטרם נולדו.
כאשר מדובר בקטין שעדיין אינו בעל כשרות משפטית, לרוב הוריו ישמשו כאפוטרופוסים הטבעיים שלו. כאשר מדובר באדם בגיר, שמחמת ליקוי כלשהו לא מסוגל לדאוג לענייניו בעצמו, בית המשפט ימנה לו אפוטרופוס בהתאם לצורך. פעמים רבות האפוטרופוס יהיה קרוב משפחה, מכר או עורך דין.
ישנם מספר סוגי אפוטרופסות: אפוטרופוס לגוף ואפוטרופוס לרכוש. בית המשפט יחליט על תחום המינוי בהתאם לצורך הפרטני.
