כאשר אדם נפטר, נשאלת השאלה מה לעשות ברכושו לאחר מותו. ירושה נעשית על פי דין או על פי צוואה. דיני הצוואות והירושות מסדירים את האופן שבו מתחלק הרכוש של האדם לאחר פטירתו. כאשר אדם אינו מותיר אחריו צוואה בה הוא מפרט את רצונו לגביי מה יעשה עם רכושו, היורשים שלו ייקבעו על פי הכללים המצויים בחוק הירושה. עוד על אופן הירושה במקרה של היעדר צוואה, לפניכם.
מהי ירושה?
ירושה הינה העברת רכוש האדם שנפטר לידי היורשים שלו. ירושה נקראת גם "עזבון" והוא כולל גם את הזכויות וגם את החובות של הנפטר. חוק הירושה תשכ"ה – 1965 קובע את הכללים החלים על כל נושא הצוואות והירושות.
במצב שבו אין צוואה תקפה אשר מאפשרת מימוש ירושה באמצעות צו צוואה, היורשים של הנפטר ייקבעו באמצעות ההסדרים הקבועים בחוק הירושה כאשר הכלל הוא 'ירושה על פי דין' – כלומר סדר החלוקה בין היורשים הטבעיים של הנפטר שהם קרובי משפחתו.
מי הם היורשים של הנפטר?
בחוק הירושה נקבע מי יהיו היורשים של הנפטר, כאשר הם נחלקים לקבוצות על פי מידת הקרבה לנפטר.
בן הזוג של המוריש
הראשון אשר זכאי לרשת את המנוח. ככל והנפטר היה נשוי או קיים משק בית משותף במועד הפטירה, בן הזוג הנותר יירש. סעיף 11 לחוק הירושה קובע כי בן הזוג יירש את כלל הנכסים המיטלטלין של המוריד, בין היתר רכב וציוד משק הבית. מלבד נכסים אלו בן הזוג יקבל כמחצית משאר נכסי העיזבון, חלקו של בן הזוג בירושה תלוי בקיומם של קרובי משפחה נוספים למוריש. בתוך כך, בן הזוג יירש לא פחות ממחצית מהעיזבון.
ילדיו של המוריש
ילדיו של המוריש יזכו גם הם לירושה, הדבר כולל גם ילדים אשר נולדו כ – 300 יום לאחר מועד הפטירה וכן ילדים שנולדו מחוץ לנישואים וילדים שאומצו על פי דין. הילדים יהיו זכאים למחצית מהעיזבון. במקרה שבו אחד מילדיו של המנוח נפטר והותיר אחריו צאצאים, יקבלו הם את חלקו היחסי בירושה. ככל שלנפטר יש ילדים, חלוקת הירושה תיעצר בשלב זה, אצל ילדיו.
מורישים ללא ילדים
במקרה שבו לנפטר אין ילדים, היורשים הבאים יהיו ההורים והאחים של המנוח, כשגם במקרה זה במידה ואחד האחים הלך לעולמו לפני המנוח, ילדיו יקבלו את חלקו היחסי בירושה של האח. לאחר ההורים והאחים היורשים הבאים יהיו הסבים של במנוח, דודים ובני דודים.
נפטר ערירי
כאשר מדובר בנפטר אשר לא הותיר אחריו אף קרוב משפחה, הירושה תעבור לניהול של מוסד האפוטרופוס הכללי והיא תישמר שם לתקופה של מספר שנים על מנת לאפשר ליורשים שיתגלו לקבל את הירושה. במידה והזמן הקבוע בחוק חלף ולא התגלו בני משפחה יורשים ולא נמצא לו צוואה, מדינת ישראל תירש את העזבון.
ויתור על ירושה
ירושה על פי דין בהיעדר צוואה מתחלקת בין קרובי המשפחה של הנפטר בהתאם למדרג הקרבה המשפחתית. לעיתים יורשים על פי דין מבקשים לוותר על הירושה 'ולהסתלק' מהעיזבון מסיבות שונות, וכך חלקו של המוותר יצטרף לחלקם של היורשים האחרים ואותו יורש מסתלק ייחשב כמי שמלכתחילה לא נחשב ליורש.
לעיתים יכולה להיות הסתלקות לטובת יורש אחר ובכך להעביר את חלקו באופן מלא ליורש האחר בלבד. חשוב לדעת שהסתלקות לטובת אחר יכולה להיעשות לטובתם של בן הזוג של המנוח, ילדיו או אחיו בלבד. במקרה של חרטה על ההסתלקות מהירושה ניתן יהיה לבטל אותה, ככל ויוכח כי ההסתלקות נעשתה בשל לחץ שהופעל על המסתלק, תרמית, הטעיה, איומים או מצג שווא.
צו ירושה במקרה של היעדר צוואה
על מנת לבצע את החלוקה של עזבון הנפטר בהיעדר צוואה, יש להגיש בקשה באופן ידני או מקוון לרשום הירושה לקבלת 'צו ירושה' הצו קובע את אופן החלוקה בין היורשים החוקיים הקיימים. לאחר הגשת הבקשה יתברר האם קיימת צוואה, ככל והנפטר לא הותיר אחריו צוואה יינתן צו הירושה המצהיר על יורשי הנפטר ועל חלקו של כל אחד בעיזבון.
הבקשה כרוכה באגרה ויש לצרף אליה תעודת פטירה של המנוח, אישור על שליחת הודעות לכל היורשים או מכתב הסכמה שלהם המאשר כי הם מיודעים על הגשת הבקשה לצו ירושה. לאחר הגשת הצו ינתן פרק זמן של 14 יום בו כל אדם יהיה רשאי להתנגד לצוואה בשל סיבות שונות כגון קיומה של צוואה, יורשים נוספים העלולים להתגלות ועוד.
במידה ומוגשת ההתנגדות יועבר הדיון בה לבית המשפט לענייני משפחה לדיון בעניין. ככל ולא הוגשו התנגדויות, הבקשה תועבר למוסד האפוטרופוס הכללי אשר יאשר אותה וכך יתקבל צו ירושה.
לסיכום, בהעדר צוואה ירושה נעשית על פי דין ומתחלקת בין קרובי המשפחה של הנפטר. על מנת להבין עוד אודות ירושה מסוג זה ולליווי משפטי מקצועי פנו לעורכת הדין הלנה שמחי, מומחית בדיני משפחה!
שאלות ותשובות - מה לעשות במקרה של היעדר צוואה?
היעדר צוואה מתייחס למצב בו אדם נפטר ולא השאיר אחריו צוואה הקובעת כיצד הוא מעוניין לחלק את הנכסים והרכוש שלו.
כאשר אדם נפטר מבלי לכתוב צוואה, לא ניתן לדעת מהי הדרך בה הוא היה מעוניין לחלק את רכושו ולאילו גורמים, ולכן הדין החל הוא הדין הכללי בחוק הירושה. הדין קובע כלל של "ירושה על פי דין", לפיו חלוקת הרכוש תיעשה בין קרובי משפחתו של הנפטר – בן הזוג שלו וילדיו.
במידה והנפטר היה אדם ערירי וללא אף קרוב משפחה, הנכסים והרכוש שלו יעברו לידי האפוטרופוס הכללי, ושם יישמר מספר שנים על מנת לאפשר ליורשים פוטנציאליים לתבוע בעלות ברכוש. במידה ולא הגיעו יורשים פוטנציאליים, הרכוש יעבור לידי מדינת ישראל.
יש להגיש בקשה לרשם הירושה בכדי לקבל צו ירושה, שקובע את חלוקת הרכוש לפי הדין.
