"מרוץ הסמכויות" הינו מונח המתייחס ליכולתו של אחד מבני הזוג המעוניינים להתגרש, לחייב את בן הזוג השני לקיים את הליך הגירושין תחת ערכאה משפטית לבחירתו – הערכאה האזרחית שהיא בית הדין לענייני משפחה, או הערכאה ההלכתית – שהיא בית הדין הרבני. לכל ערכאה עשויים להיות יתרונות וחסרונות עבור כל אחד מבני הזוג. במדריך שלפניכם נסביר מהו מרוץ הסמכויות בפתיחת תיק גירושין, ומהן המשמעויות הנלוות לפניה לכל אחת מהערכאות.
מהו מרוץ הסמכויות בהליך גירושין?
בתחום המשפט, "מרוץ סמכויות" הינו מושג שבא לתאר מצב אשר בו מחלוקת בין שני צדדים יכולה להגיע לדיון מול שתי מערכות שיפוט שונות, ולבעלי הדין יש תחושה כי ההכרעה בסכסוך שלהם תהיה תלויה בערכאה שתדון בו. במצב כזה, מקובל שהערכאה הראשונה שלטיפולה מופנית התביעה, היא זו שתטפל בה.
לכן יש לכל אחד מן הצדדים בסכסוך אינטרס להיות הראשון שיגיש את התביעה, לסמכות השיפוטית המועדפת עליו. במדינת ישראל המונח "מרוץ הסמכויות" מתייחס למגוון תחומים, כשהבולט בהם הוא סכסוכים בין זוגות המצויים בהליכי גירושין – שיכולים להגיע לדיון מול בית דין רבני או בבית המשפט לענייני משפחה.
אילו סוגיות בתיקי גירושין מושפעות מהבחירה בסמכות שיפוט אזרחית או הלכתית?
היות וקיימת חפיפה בין הנושאים ששתי הערכאות הללו רשאיות לדון בהן, במצב בו אחד מהצדדים יוזם פניה להליך גירושין מול ערכאה ספציפית, הוא למעשה מגדיר באופן חד צדדי, היכן יטופלו כל ההיבטים הנוגעים להליך הגירושין: החל מחלוקת הרכוש, סוגיות המשמורת, הסדרי ראיה, דמי המזונות לילדים ולאישה וכן הלאה.
מדוע כל כך מסובך להתגרש במדינת ישראל?
עקב היעדר הפרדה מוחלטת בין דת ומדינה במדינת ישראל, מגוון של סוגיות חוקיות קיימות בהקשר של תביעות גירושין. רשויות הדת במדינת ישראל עוסקות בפיקוח על נושאים שונים הנוגעים לדיני משפחה, ובעיקרם נישואין וגירושין.
הגדרת מצבו המשפחתי של אזרח בישראל כנשוי או גרוש, נושאת בחובה גם השלכות רבות הנוגעות לזכויותיו וחובותיו של אותו אזרח מול רשויות המדינה. אחת מן הבעיות השכיחות בהקשר לחוסר ההפרדה בין דת ומדינה בישראל, ידועה בתור "מרוץ הסמכויות" אשר נוצר בבואם של בני זוג נשואים להתגרש.
מרוץ הסמכויות – מה זה בעצם?
אחד הגורמים שהופכים תיקי גירושין להליכים סבוכים ומורכבים במדינת ישראל, היינו מירוץ סמכויות זה. מדובר בתופעה משפטית יוצאת דופן, שאין כמוה במדינות אחרות בעולם, אשר מעניקה באופן חוקי סמכות חופפת לשתי מערכות משפטיות נפרדות לעסוק בתביעות גירושין – בתי הדין הרבניים מחד ובתי המשפט לענייני משפחה מאידך.
למרות שטקס הגט עדיין נתון תחת סמכותה הבלעדית של מערכת המשפט ההלכתית בכל יתר הנושאים המשפטיים הנוגעים לגירושין – חלוקת הרכוש, הסכם המשמורת, הסדרי ראיה ודמי המזונות, יש לשתי הסמכויות סמכות מקבילה לטפל.
מה ההבדל בין הגשת תביעת גירושין לבית משפט למשפחה ובית דין רבני?
לסוגיות המטופלות במסגרת תיקי גירושין יש משמעויות ארוכות טווח לגבי שני הצדדים המעורבים וילדיהם. מאחר ולכל סמכות שופטת – הערכאה האזרחית לעומת זו ההלכתית, ישנה מערכת חוקים שונה הנשענת על עקרונות שונים (הדין האזרחי לעומת דין תורה), הטיפול בסוגיות משפטיות שונות הנוגעות להליך הגירושין עשוי להיראות אחרת לחלוטין כתלות בערכאה המטפלת.
ככלל, הערכאה האזרחית פועלת על פי עקרונות ליברליים יותר בעוד שהסמכות ההלכתית נשענת על עקרונות מסורתיים יותר.
איזו סמכות שופטת עדיפה לזוגות מתגרשים?
אם בעבר טיפול בתביעת גירושין מול בית דין רבני היה הפתרון העדיף לבעל בהליכי גירושין ולאישה היה יתרון מסוים בטיפול בגירושין מול בתי המשפט לענייני משפחה, הרי שבימינו זה לא בהכרח המצב. לפיכך, עורכי דין המטפלים בתביעות גירושין נוהגים לבחון כל מקרה לגופו.
האם כל הקודם זוכה? מה מרוויח הצד שמגיש ראשון את תביעת הגירושין?
מרוץ הסמכויות למעשה מאפשר לבן הזוג שהקדים להגיש תביעת גירושין לבחור את הסמכות השיפוטית שתטפל בתיק לפי הדין שמשרת אותו באופן מיטבי.
למשל, במקרים של בגידה מצד האישה, יש העדפה לטיפול בסוגיית חלוקת הרכוש מול הסמכות האזרחית (בית משפט לענייני משפחה) היות וערכאה זו אינה מתייחסת אל הבגידה כחלק ממכלול השיקולים הנלקחים בחשבון בחלוקת הרכוש. לעומת זאת, בית דין דתי עשוי לפסוק שאישה שבגדה לא תהיה זכאית לרכוש עקב בגידתה.
יתרה מכך, זכות הראשונים לבחירת הערכאה שתטפל בתביעת הגירושין וכבילת הצד השני לדרך פעולה זו, טומנת בחובה גם משמעויות פסיכולוגיות, שיכולה להיות להן השפעה על האופן בו יתנהל העימות בין הצדדים.
בן או בת הזוג שהצליח לחייב את הצד השני לטפל בתיק הגירושין מול הסמכות המשפטית המועדפת עבורו, ייהנה מתחושה שהוא נמצא בעמדת כוח, מה שיאפשר לו להשיג יתרון על הצד השני גם כאשר אין לכך בסיס משפטי מוצק.
באילו נושאים קיים שוני עקרוני בין הדין האזרחי לדין ההלכתי?
בין אופן הטיפול של הערכאה האזרחית והערכאה ההלכתית בתיקי גירושין, קיימים הבדלים מהותיים, בעיקר בשני הנושאים הבאים:
דמי מזונות לאישה, לילדים וסוגיית המשמורת
בית המשפט לענייני משפחה יפסוק במרבית המקרים מזונות (מזונות ילדים ומזונות אישה) בשיעור גבוה יותר וצמוד מדד, בהשוואה לבית דין רבני, שבו דמי המזונות הם לרוב נמוכים יותר ובהצמדה אך ורק לתוספת היוקר.
חלוקת הרכוש
בבית משפט לענייני משפחה, על פי רוב האישה תזכה לחלוקת רכוש על פי חוק יחסי ממון (למעט מקרים אשר בהם נערך הסכם ממון מגובה בחותמת בית המשפט על ידי הצדדים). חלוקת רכוש בהתאם לחוק יחסי ממון, יזכה את האישה, במרבית המקרים, ב – 50% מסך הרכוש המשותף לה ולבן זוגה (לשעבר), ללא קשר לרישומי הבעלות.
בתי הדין הרבניים, לעומת זאת, פוסקים בנושא חלוקת הרכוש בהתאם לאופן הרישום ומבלי לייחס משקל ניכר לחלקה של האישה ותרומתה לתחזוקת התא המשפחתי, על ידי ניהול משק הבית, הטיפול בילדים וכן הלאה.
האם חוק המהו"ת משנה את מצב העניינים בתיקי גירושין?
מן הראוי להזכיר כי בשנת 2016 נכנס לתוקף חוק המהו"ת, או בשמו המלא – החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה תשע”ה 2014. המטרה שעמדה לנגד עיניו של המחוקק כשנחקק חוק המהו"ת, הייתה לסייע למשפחות ליישב סכסוכים בדרכי שלום, ולהקטין את הצורך בתביעות משפטיות כמו הליכי גירושין, באמצעות פניה להליכי גישור בחסות המדינה.
זאת כדי לנסות ולשמר את התא המשפחתי ולהגן על טובת הילדים שנקלעים בעל כורחם למחלוקת שנתגלעה בין הוריהם.
כאשר החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה נכנס לתוקפו היו שהאמינו כי הוא יחסל את מרוץ הסמכויות בפתיחת תיקי גירושין. אולם בפועל חובת הגישור שמגדיר חוק המהו"ת, רק דוחה את מרוץ הסמכויות ולא מעבר לכך. מדוע?
משום שבן הזוג הראשון שמגיש את הבקשה ליישוב הסכסוך הוא זה שמקבל את זכות הראשונים לבחור בערכאה אליה תוגש תביעת הגירושין, במידה והליך הגישור לא צלח.
פניה לעו"ד לענייני משפחה להתמודדות עם מרוץ הסמכויות בתיקי גירושין
אם אתם שוקלים להתגרש, כדאי לכם לפנות בהקדם מהאפשרי אל עו"ד מתחום דיני המשפחה.
לא בטוחים אם כדאי לכם לרתום את מרוץ הסמכויות לתועלתכם או להימנע מכך למען שלום בית? עורך דין מנוסה בדיני משפחה ידע להמליץ לכם איך לפעול, וללוות אתכם בהליך הגישור מול בן או בת זוגכם. להתייעצות פנו לעורך דין הלנה שמחי.
שאלות ותשובות - מרוץ הסמכויות בפתיחת תיק גירושין
"מירוץ הסמכויות" זהו כינוי למצב המתרחש לעיתים קרובות בדיני המשפחה בישראל, ובו כל אחד מבני הזוג המתגרשים מעוניין להתדיין בפני ערכאה שיפוטית שונה, עקב האינטרסים הפרטיים של כל אחד מהצדדים והמחשבה על איזו ערכאה תוכל להעניק להם את מבוקשם.
מירוץ הסמכויות נערך בין בית הדין הרבני, אשר דן לפי דין תורה, לבין בית המשפט לענייני משפחה, הדן לפי הדין האזרחי הישראלי. לכל אחת מהערכאות יש יתרונות וחסרונות לכל אחד מהצדדים.
הנושאים שמושפעים מהבחירה האם לדון בבית דין רבני או בבית משפט אזרחי הם נושאים מהותיים לגירושין – למשל חלוקת הרכוש המשותף, המשמורת על הילדים, תשלום דמי מזונות ועוד.
יש להתייעץ עם עורך דין, אשר יבחן את המקרה שלכם וידע מהי הערכאה העדיפה עבורכם.
