הסדר משמורת לסבים וסבתות

משמורת הינה הסדר לגידול הילד שעונה על השאלות אצל מי הוא יתגורר ומי יישא בנטל הגידול היום יומי שלו. ברירת המחדל היא שהמשמורת נתונה להורי הילד, שהם האפוטרופוסים הטבעיים שלו. עם זאת, עולה שאלת המשמורת של הסבים והסבתות, האם הם יכולים לקבל את המשמורת רק במצבים חריגים, או כעניין שבשגרה? מידע נוסף אודות הסדר משמורת לסבים וסבתות והאפשרויות בנושא, לפניכם.

המעורבות של סבים וסבתות בגידול ילדיהם

בימינו לסבים וסבתות חלק משמעותי בהליך גידול הילדים. לרוב הסבים והסבתות מסייעים מהצד להורים, נותנים יד ומבלים זמן איכות עם הנכדים. עם זאת, החקיקה הישראלית בבסיסה אינה מכירה באופן מפורש בזכות המהותית של מפגש בין סבים וסבתות עם ילדיהם.

כך, שלעיתים במקרה שקיים סכסוך יהיה צורך בהליך מורכב על מנת לאפשר לסבים ולסבתות להתראות עם הנכדים.

עם זאת, החקיקה והמדיניות המשפטית בנושא התפתחה מעט וכיום ההכרה בזכות של הסבים והסבתות למפגשים עם נכדיהם בדמות הסדרי ראיה גוברת.

עם זאת, רק במקרים מיוחדים, כאשר אין הורים חלילה או שההורים חסרי מסוגלות הורית, המשמורת המלאה תעבור לסבים ולסבתות.

הכרה בזכות להסדרי ראיה של סבא וסבתא עם הנכדים

במשך שנים תביעות הדורשות מפגש של סבא וסבתא עם הנכדים היו מתקבלות רק במקרים חריגים בהם אחד מן ההורים לפחות אינו בין החיים והמציאות מקשה עליהם להיות בקשר עם הנכדים.

בשנים האחרונות כמה פסיקות חריגות של בתי המשפט לענייני משפחה שינו מעט את המצב, כאשר הכירו הם בזכות של הסבא והסבתא להסדרי ראיה עם הנכדים, גם כשההורים הינם בין החיים, בשל העובדה שהם מונעים מפגשים עם הנכדים.

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות

חוק הכשרות המשפטית האפוטרופסות התכש"ב-1962 קובע שההורים הביולוגיים הם האפוטרופוסים הטבעיים על של ילדיהם. המשמעות המעשית מכך היא שהם האחראים על גידול ילידיהם ובעלי זכויות וחובות הנובעות מכך. 

על פי החוק הבסיסי, הסדרי ראייה מוסדרים בין סבים וסבתות לנכדיהם יהיו אפשריים במידה ואחד ההורים של הנכדים נפטר.

עדכון של החוק קבע כי הסדרי ראיה יהיו אפשריים במידה ואחד מההורים אינו בקשר עם הילדים ואינו חלק מהליך הגידול שלו ושגרת חייו, כמו כן הדבר אפשרי כאשר קיימת אי מסוגלות הורית לטפל בילד, היעדרות של ההורה או שלילת האפוטרופוסיות.

בתוך כך, עדכון בתקנות סדר הדין האזרחי משנת 2007 קובע כי לסבים וסבתות של קטין עומדת הזכות להיות רשאים להגיש בקשה ליישוב סכסוך ביניהם לבין ההורה על מנת להחליט על אופן הקשר בינו ובינן הקטין. בית המשפט יערוך בחינה של כל מקרה לגופו על פי העקרונות שיוצגו להלן.

האוטונומיה ההורית ועקרון טובת הילד

בתחום דיני משפחה קיים מושג הנקרא "אוטונומיה הורית" המעניקה להורים זכות עליונה בגידול הילדים וקבלת ההחלטות עליהם מכוח היותם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם. מתוך עיקרון זה להורים גם הזכות להחליט על הקשרים שיהיו לילדיהם עם הסביבה, לרבות הקשר עם הסבים וסבתות.

עם זאת, קיימת תפיסה רווחת הרואה גם בקשר של הסבים והסבתות עם הנכדים כדבר חשוב ומהותי אשר משרת את עקרון טובת הילד שכן קשר עם סבים וסבתות הוא חשוב ומהותי להתפתחות של הילד, ולהחלטות על ניתוק הילד מהם יכולות להיות השלכות בלתי הפיכות, בנוסף לעובדה שהסבים והסבתות אינם נעשים צעירים עם השנים.

יוצא מכך שמדיניות בתי המשפט התרחבה מעט וכיום במקרה של תביעה של סבים וסבתות לקשר עם הנכדים, בתי המשפט יבחנו את שני השיקולים החשובים יחד ויכריעו בהתאם לנסיבות העניין.

באילו מקרים יקבעו הסדר משמורת לסבים וסבתות?

כאמור, יתכנו מקרים בהם יקבעו בתי המשפט הסדר משמורת לסבים ולסבתות. כאשר אחד מההורים נפטר, לעיתים מורחקים הסבים והסבתות מהצד של בן הזוג המנוח מהנכדים, דבר אשר מוביל לעוגמת נפש וריחוק.

במקרים כאלו בית המשפט יבחן את הנסיבות ויהיה עשוי להורות על הסדרי משמורת לסבים ולסבתות. במקרים מסוימים סבים וסבתות יוכלו לקבל משמורת משותפת עם ההורה על הילד. ככל והסבים מראים נכונות ויכולת ללקיחת חלק פעיל בגידול הילד, כגון תשלום של מזונותיו, תיבחן בחיוב האפשרות של הסדר משמורת.

חשוב לציין שמשמורת משותפת באופן כללי ניתנת כאשר יש קשר טוב בין הצדדים המתחלקים במשמורת, לכן גם במקרה זה נדרשת תקשורת חיובית ושיתוף פעולה מלא בין ההורה לסבא ולסבתא על מנת שתתאפשר משמורת זו.

משמורת של סבא וסבתא על הנכדים היא עניין חשוב ויש להתייעץ עם גורם משפטי מומחה בדיני משפחה על מנת להבין לעומק את המצב ואופן הפעולה. פנו לעורכת הדין הלנה שמחי לייעוץ וליווי בקיא בנושא.