הסכם פונדקאות

הליך פונדקאות הוא נשיאת עובר על ידי אישה במשך תקופת ההיריון ולאחר הלידה מסירתו להורים המיועדים מראש. הליך הפונדקאות הינו הליך מורכב בהיבט המשפטי, כאשר בישראל המסגרת החוקית לכך היא בחוק ההסכמים לנשיאת עוברים התשנ"ו – 1996. על מנת ללמוד עוד על הסכם פונדקאות והמסגרת החוקית, לפניכם.

 

הליך פונדקאות

הליך פונדקאות נולד מתוך צורך של זוגות רבים אשר אינם מצליחים להביא ילד לעולם. בהליך פונדקאות, אישה פונדקאית משכירה את רחמה במטרה לנשיאת ההיריון לאותם הורים אשר אינם הצליחו להרות בעצמם. במדינות שונות חוקים והגבלות אחרים על הליך הפונדקאות. כיום גם בישראל ניתן לבצע הליך פונדקאות לזוגות חד מיניים. 

 

 

המסגרת החוקית להליך פונדקאות בישראל

חוק ההסכמים לנשיאת עוברים התשנ"ו – 1996 מסדיר את עניין השתלת ביצית מופרית ברחם של אישה זרה לשם התעברות, מתוך מטרה למסור את הילד הנולד להורים המיועדים, החוק קובע כי ההליך יכול להתבצע רק לאחר שנערך הסכם כתוב בין האם הפונדקאית להורים המיועדים ולאחר אישור של ועדת האישורים, על הועדה לבחון כי ההסכם עומד בתנאים ורק לאחר מכן לאשר אותו.

הפונדקאות המאושרת בארץ היא פונדקאות מלאה- פונדקאות חוץ גופית בה מעבירים את העובר לאישה הנושאת באמצעות הליך הפריה חוץ גופית, כשאין מדובר בביצית שלה ואין לה קשר גנטי עם העובר אותו היא נושאת.

בשנת 2018 בוצע תיקון לחוק הסכמים לנשיאת עוברים בו נקבע כי הורים מיודעים לא יוכלו לבצע יותר משישה ניסיונות להשתלה של הביצים המופרות בפונדקאית, כמו כן החוק תוקן ואפשר גם לאם יחידנית לעבור הליך פונדקאות בנוסף לבני זוג נשואים וכן החוק קובע כי אין על האם הפונדקאית לעבור יותר מארבע לידות.

התנאים להסכם פונדקאות בישראל

על פי חוק ההסכמים לנשיאת עוברים התשנ"ו – 1996, קיימת רשימה של תנאים הנדרשים להליך הפונדקאות. ביניהם: על האם הפונדקאית והורי הילד להיות מעל גיל 18, על האם הפונדקאית להיות מתחת לגיל 50 והאב אינו יכול להיות מעבר לגיל 60. הן האם הפונדקאית והן ההורים המיועדים נדרשים להיות תושבים ישראלים.

בישראל חוק ההסכמים לנשיאת עוברים קובע כי על הפריה להיות חוץ גופית ואסור להשתמש בביצית של הפונדקאית לשם ההפריה. האם הפונדקאית חייבת להיות אישה לא נשואה פנויה, ורק במקרים חריגים אישה נשואה תוכל לשמש כפונדקאית, ככל ויוכיחו ההורים כי לא הצליחו להגיע להסכם עם אישה פנויה. האם הפונדקאית צריכה להיות שייכת לאותה דת של האם המיועדת והיא אינה יכולה להיות קרובת משפחה של ההורים המיועדים.

על מנת לאשר את ההליך הפונדקאית, על האם המיועדת להוכיח באמצעות חוות דעת רפואית כי היא אינה יכולה להיכנס להריון או לשאת אותו ועל האב להציג תוצאות של ספירת זרע. האם הפונדקאית וההורים המיועדים צריכים לעבור הערכה פסיכולוגית בדבר התאמתם להליך ואישר על קבלת ייעוץ מתאים להליך מעובד סוציאלי או פסיכולוג.

עריכת הסכם פונדקאות

הסכם הפונדקאות תלוי באישור של הועדה המיוחדת האמונה על תחום הפונדקאות מטעם משרד הבריאות. היא בודקת את עמידתם של הצדדים בתנאי הסף הקבועים בחוק, את תנאי ההסכם הקבועים בין הצדדים ומתרשמת ממצבם של ההורים המיועדים והאם הפונדקאית על פי חוות הדעת המקצועיות עליהם מהגורמים המוסמכים.

ככל והועדה תאשר את עריכת ההסכם, הוא יהיה תקף לתקופת זמן של שמונה עשר חודשים.

 

התמורה לפונדקאות

העלויות להליך פונדקאות בישראל הן גבוהות. נכון להיום העלויות נעות סביב ה- 200,000 ש"ח, כשמרבית הסכום עובר לאם הפונדקאית בעבור הפונדקאות והלידה ובנוסף לכך משולמים לה הוצאות שוטפות, פיצויים בעבור ליווי פסיכולוגי וייעוץ משפטי וכן עלויות נוספות כאשר מדובר בתאומים ובעבור ניתוח קיסרי. את הסכום ההורים המיועדים צריכים להפקיד בקופת נאמנות אותו תקבל האם לאחר ההליך. ככל וההליך אינו יתקיים לבסוף הכסף יוחזר להורים.

 

פונדקאות של ישראלים מחוץ לישראל

בשנים האחרונות הולך וגובר מספר האנשים אשר מבקשים לפנות לשירותי פונדקאות מחוץ לישראל, לרוב במדינות מזרח אסיה. מדובר בדרך כלל באנשים אשר מנועים מלקיים הליך פונדקאות בישראל. כמו כן, הליך פונדקאות במדינות אלו זול משמעותית מזה שבארץ, מה שמגביר את הפניה אליו. משרד הפנים אינו מכיר באופן מיידי ברישום של ההורות בהליך פונדקאות זה.

ההורים אשר הביאו ילד באמצעות הליך פונדקאות צריכים להצהיר על ההורות בבית המשפט לענייני משפחה, במסגרת ההצהרה הם עוברים בדיקת רקמות על מנת לבחון התאמה גנטית בין ההורים לילד.

הדבר הינו קריטי שכן עד שבית המשפט אינו מעניק הצהרת הורות להורים, הילד לא יוכל להגיע לישראל. בנוסף לכך, פונדקאות בחו"ל עשויה ליצור קושי הלכתי שכן במדינות זרות לרוב הנשים הפונדקאיות אינן יהודיות ולכן הילד אינו ייחשב ליהודי,  ולא בטוח שיוכלו לבצע לו הליך גיור בישראל.

לסיכום, הסכם פונדקאות הוא חשוב בהיותו מאפשר הורות לאנשים אשר אינם מצליחים בכך בעצמם. מדובר בהליך מורכב בהיבטיו הרגשיים, כלכליים ומשפטיים. כבר בתכנון ההליך חשוב להיוועץ בעורך דין מומחה לדיני משפחה, פנו לעורכת הדין הלנה שמחי לייעוץ משפטי מקצועי ומנוסה!

הסכם פונדקאות
הסכם פונדקאות

שאלות ותשובות - הסכם פונדקאות

הסכם פונדקאות הוא הסכם כתוב שמנוסח בין האדם הפונדקאית שנושאת את העובר, ובין ההורים המיועדים. ההסכם מנסח את התהליך ואת הסכמתם הצדדים להשתתף בו תחת התנאים שהוצבו בו.

לפי החוק, הליך פונדקאות יכול להתבצע בישראל רק לאחר עריכת הסכם כתוב בין האם הפונדקאית להורים המיועדים. לאחר עריכת הסכם כזה, ועדת האישורים צריכה לאשרו ולוודא שהוא עומד בתנאים המוכרים בחוק – ורק בסוף התהליך, הפונדקאות תאושר לפי חוק.

הסכם פונדקאות וקבלת אישור לפונדקאות בישראל, תלויה בכמה קריטריונים, שרק עם קיומם יזוכו המבקשים באישור. ראשית, על ההפריה להיות חוץ גופנית ומביצית שאינה של הפונדקאית, על ההורים להיות מעל גיל 18, על האב להיות עד גיל 60 וכדומה.

הסכם פונדקאות הוא חשוב וקריטי, והוא בעצם האישור והזיכוי בהורות ובתחילת התהליך הזה. התהליך מורכב מבחינה חוקתית ובירוקרטית ולכן ההתייעצות והליווי של עורך דין מומחה, היא חשובה וחיונית.

שתפו בקליק
עו"ד הלנה שמחי
עו"ד הלנה שמחי

עורכת דין הלנה שמחי הינה מומחית בתחום דיני משפחה.
היא בעלת משרד עריכת דין מוביל, כיהנה כסגנית ועדת בתי משפט לענייני משפחה מחוז מרכז, כהנה כסגנית וועדת בתי דין רבניים מחוז מרכז, כיהנה כחברה בועדת ניסוח משפטי של לשכת עורכי דין מחוז ת"א והיא מוזמנת מידי שנה להרצות בכנסים בינלאומיים בכל הקשור לדיני משפחה, גירושין והורות משותפת.

Google ג גוגל
4.9
מבוסס על 114 ביקורות
×
js_loader