מה קורה כשרק אחד מהאחים נוטל על עצמו את הטיפול בהורים

בשלב מסוים בחיינו הבוגרים, כאשר אנו נמצאים בשיאנו בזוגיות, בקריירה ובמשפחה, הורינו נמצאים בהליך הזדקנות ובשלב מסוים אנו נדרשים לטפל בהם. הצורך בטיפול ורמת הדאגה להורה יכולים לנוע בין משתנים רבים בהתאם למצב ההורה ולקשר שלו עם ילדיו, לאפשרויות והמשאבים העומדים בפני הילד ובמידת ההשקעה שלו. לעיתים רבות רק חלק מהאחים נוטלים באופן דומיננטי את הטיפול בהורים ולעיתים רק אח אחד יעשה זאת. מקרה כזה מזמן שאלות משפטיות מסוימות לעניין הטיפול והשלכות על סוגיית ירושת ההורים.

השלב שבו מבינים שההורים נמצאים בהליך הזדקנות

בשנים האחרונות, הודות לרפואה המתקדמת ולטכנולוגיה המתפתחת, כחלק מהעלייה ברמת החיים, תוחלת החיים מתארכת. יחד עם זאת מגיע השלב בו ההורים מזדקנים ונדרשים לטיפול על ידי גורם חיצוני. כאשר התפקוד העצמאי של ההורים נפגע הן ברמה הפיזית והן ברמה הקוגניטיבית וביכולות החברתיות ועוד, ההורים מוצאים את עצמם הופכים תלותיים ונזקקים יותר ויותר, גם בענייניהם הכלכליים וגם בתלות שלהם בילדיהם או בגורם חיצוני אחר שישמש מתווך בינם ובין העולם החיצוני. למעשה, נוצר מצב של 'היפוך תפקידים' – הילדים הם אלו המתחילים לתמוך בהוריהם אחרי שנים שבהם נתמכו על ידם.

המשאבים המוקצים לטיפול

בדרך כלל הטיפול בהורים אינו עניין של מה בכך, לרוב הטיפול של ילדים בהוריהם המבוגרים מצריך משאבים רבים והשקעה של זמן וגם של כסף. ככל והמצב של ההורים הולך ומדרדר, כך הטיפול ורמת האינטנסיביות שלו מתגבר.

לעיתים יהיה צורך להיעזר גם בגורמים מקצועיים כגון בקופת החולים, בעובד סוציאלי וביטוח לאומי שם יש לבדוק את הזכאויות של ההורה ואילו טיפולים וסיוע הוא יכול לקבל.

בנוסף, גוברת כיום המגמה של השארת ההורה בבית במקום שליחתו לבית אבות, ככל ויש אפשרות לספק להורה סיוע בבית עצמו. לעיתים יבחרו הילדים להביא עובד זר אשר יטפל בהורה, אך הדבר כרוך באישור מהרשויות ומחייב עמידה במספר תנאים.

מעבר לכך חשוב לדעת שהעסקת עובד זר לשם טיפול בהורה נושא עמו עלויות כלכליות משמעותיות.

כאשר רק אחד מהאחים נוטל על עצמו את הטיפול בהורים

קיימים מקרים בהם לזוג הורים יש כמה ילדים, אך רק כמה מהם או אפילו רק אחד מהם נוטל על עצמו את הטיפול בהם. לעיתים קורה שלא כל הילדים מגלים רצון לפעול במסירות ולסייע להורים, ולעיתים קורה שחלק מהילדים מעדיפים שהתפקיד יישאר מוטל על כתפי הילדים האחרים האחראיים יותר או המבוססים יותר כלכלית, ואולי גם הקרובים ביותר מבחינת מקום מגוריהם או היחסים שלהם להורים.

למרבה הצער, העדר שוויון בחלוקה של נטל הטיפול בהורים קשישים הוא דבר נפוץ בקרב לא מעט משפחות. חשוב להבין שכיום אין מספיק הסדרה בחוק ובפסיקה לגביי העניין של טיפול בהורי קשישים, אמנם קיימת חובה על אדם לדאוג גם לפרנסת ההורים ולפרנסת הורי אשתו מכוח חוק המזונות, אך מדובר בעיקר במקרים בו ההורים מגיעים לחרפת רעב אך לא על טיפול כולל בהורים מזדקנים.

טענות מסוימות היכולות לעלות מהצדדים השונים

פעמים רבות בהם רק חלק או אחד מן האחים מקדיש את מיטב זמנו ומשאביו לטיפול בהורים בעוד אחיו אינם עושים זאת, עולות טענות שונות מצד הצדדים, הקשורים בעיקר בסכסוכי הירושה. למשל טענה של אח שנטל על עצמו את הטיפול בהורים לקזז מזכויותיהם של אחיו בדירת המגורים של ההורים.

טענה נגדית של האחים יכולה להיות שהאח עשה זאת מטעמי נוחות בלבד לשם מגורים שלו בדירה ומבקשים לחלק את הדירה בשווה כפי שמורה הצוואה שהותירו אחריהם ההורים. זוהי דוגמה לסכסוכים והשלכות על עניני הירושה שיכולים לנבוע כאשר רק אחד מן האחים נוטל על עצמו את הטיפול בהורים הקשישים.

עמדת בתי המשפט

בתי המשפט מבקשים דרך כלל ליצור איזון בין הטענות ולא לפסוק באופן חד משמעי לטובת צד אחד. עמדת בתי המשפט לרוב היא להכיר בהשקעה ובמסירות של האח בטיפול בהוריו, אך יחד עם זאת להימנע מלהתערב בפירוק השיתוף שכן זהו תחום בו היכולת של בתי המשפט להתערב הינה מוגבלת, במיוחד כאשר ההורים המנוחים הותירו אחריהם צוואה.

לכן, לעיתים יורה בית המשפט על פיצוי לאח אשר טיפל בהורים מתוך חובה מוסרית ואנושית. בנוסף לכך, יש ניסיון בשנים האחרונות לעודד את הצדדים לפתור את המחלוקות באופן מכובד, באמצעי גישור ויישוב סכסוכים ולהגיע להסכמות מחוץ לכותלי בתי המשפט.

טיפול בהורים מזדקנים הוא עניין הפוגש או יפגוש את רובנו ביום מן הימים. על מנת לשמוע עוד על הנושא ועל ההשלכות של נטילת הטיפול על ידי אח אחד על ענייני הירושה, פנו לעורכת דין לענייני משפחה הלנה שמחי, מומחית לדיני משפחה וירושה לייעוץ וליווי מקצועי ומהימן!