יישוב סכסוך משפחתי

סכסוך משפחתי הוא לעיתים קרובות קשה יותר מסכסוכים אחרים, בהיותו סכסוך שכרוך ברגישויות רבות, כאשר יש משקל רב שמונח על כף המאזניים. בהתאם לכך, המדינה מפעילה הליך גישור חובה למסוכסכים שמעוניינים בהגשת תביעה. במאמר זה יוצג הליך הגישור של מהו"ת, אופן התנהלותו, חסרונותיו העיקריים ואפשרויות אלטרנטיביות. במאמר זה נפרט לעומק בנושא יישוב סכסוך משפחתי והשפעותיו.

 

יישוב סכסוך משפחתי – הגדרה

יישוב סכסוך משפחתי הוא הליך משפטי שנועד לטפל בסכסוכים אזרחיים בנושאים משפחתיים, על מנת למנוע הליך משפטי בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, שלרוב כרוך בעלויות גבוהות עבור הצדדים ועבור המדינה, ונמשך זמן רב. 

 

מתי יש צורך ביישוב סכסוך משפחתי?

ישנם מספר תחומים בהם אדם שהסתכסך עם ילדו, בן זוגו, בן זוגו לשעבר ואב או אם ילדו, נדרש לפנות בבקשה ליישב את הסכסוך לפני שמגיש תביעה – 

  • דמי מזונות או דמי מדור של ילד או של בן\בת זוג.
  • דמי מזונות או דמי מדור של צעיר (מגיל 18 עד גיל 21).
  • סכסוך של אדם צעיר (מגיל 18 עד גיל 21) עם הוריו, אחד או שניהם. 
  • נישואין. 
  • גירושין. 
  • יחסי ממון, לרבות תביעות רכושיות וכספיות (לא כולל צוואות, עזבונות וירושה). 
  • סכסוכים הנוגעים לילדים. 
  • סכסוכים הנוגעים לאבהות או אמהות כלפי ילד (אלא אם כן שני הצדדים הסכימו על תביעה).   

בכל המקרים שצוינו לעיל, לא תינתן האפשרות להגיש תביעה בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, עד שייעשה ניסיון ליישב את הסכסוך ביחידות הסיוע השונות.   

 

הדרך ליישוב סכסוך משפחתי

ראשית, יש למלא טופס בקשה ליישוב סכסוך, הכרוך באגרה שגובהה 100 ₪, ולהגיש אותו למזכירות של בית המשפט לענייני משפחה או למזכירות של בית הדין הרבני. 

לאחר שתוגש הבקשה, הצדדים יוזמנו לארבע פגישות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום), ביחידת הסיוע הקרובה לסמכות המשפטית שאליה הוגשה הבקשה.

על כל הפגישות להתקיים בתוך 45 ימים מהיום שבו הוגשה הבקשה, כאשר מותרת הארכה אחת של 15 ימים, בכפוף לאישור יחידת הסיוע. 

פגישות המהו"ת לא עולות כסף אך הן שקולות להזמנה לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה, ועל כן אדם שלא התייצב לפגישה עשוי לשאת בתשלומי הוצאות, ובקשתו אפילו עשויה להתבטל. 

לפגישה הראשונה, הצדדים יתבקשו להגיע ללא עורכי דין. בפגישות עצמן ינכח עורך דין מטעמה של יחידת הסיוע, שכמובן מחזיק בניסיון בתחום.

טיב המפגש משתנה ממקרה למקרה, ועובדי יחידת הסיוע רשאים להחליט האם ינהלו את המפגש עם שני הצדדים ביחד או לחוד. 

 

סיום הליך יישוב סכסוך משפחתי 

בפגישה האחרונה, עובדי יחידת הסיוע ימליצו לצדדים על המשך הליך ישוב הסכסוך, ותוך חמישה ימים על הצדדים להודיע ליחידת הסיוע על בחירתם באחת מהאפשרויות הבאות – המשך הליך גישור אלטרנטיבי מחוץ ליחידת הסכסוך, או ויתור על המשך הליך יישוב הסכסוך. 

אם הצד שהגיש את הבקשה בחר לוותר על המשך ההליך, עליו להגיש תוך חמישה עשר ימים תובעה לערכאה השיפוטית הרלוונטית לענייניו בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.

אם לא הגיש תביעה בזמן הקצוב, או שהגיש בקשה חלקית, הצד השני רשאי להגיש את התביעה בעניינים הרלוונטיים לו. 

אם התקבלה הסכמה במהלך הליך יישוב הסכסוך, על הצדדים לפנות לערכאה הרלוונטית (בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני) ולבקש שההסכם יקבל תוקף של פסק דין. 

 

הבעייתיות שביישוב סכסוך משפחתי

על אף הכוונות הטובות הקיימות בהליך יישוב הסכסוך המשפחתי, ישנן מספר בעיות המצויות בהליך. אחת הבעיות המרכזיות היא שהאדם הראשון שמגיש בקשה ליישוב סכסוך הוא זה שמכריע מהי הסמכות שתטפל בסוגיה – בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. 

מצב זה יוצר מעין "מירוץ סמכויות", בו שני הצדדים מתומרצים להיות הראשונים שמגישים את הבקשה על מנת להחליט מהי הערכאה שתטפל בהם. בכך, נוצר החשש כי הצדדים ינצלו זאת לרעה וינסו לבחור בערכאה המשפטית שפחות נוחה לצד השני.

 

הליך גישור אלטרנטיבי 

כאמור, הצדדים רשאים לגשת להליך גישור חיצוני בתומו של הליך יישוב הסכסוך המשפחתי שמוענק מטעם יחידות הסיוע. הליך גישור משפחתי חיצוני אמנם עולה כסף, בשונה מהליך הגישור של מהו"ת, אך הליך זה יכול לחסוך הרבה כסף בכך שהוא יחסוך לצדדים את הצורך בהגעה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני. 

מטרתו של הליך הגישור המשפחתי החיצוני, בדומה ליישוב סכסוך במהו"ת, נועד על מנת לקדם שיח בריא בין המשפחה, ולקדם פתרון שיחסוך את ההליכים בבית המשפט.

היתרון העיקרי המצוי בבחירה לעבור להליך גישור חיצוני במקום הגשת תובענה לאחר ההליך של יחידות הסיוע, הוא קבלת ליווי מאנשי מקצוע מובילים בתחומם, אשר רבים מהם מחזיקים גם בהכשרה כעורכי דין. 

 

קבלת ליווי מעורך דין המוסמך לגישור 

כבר מהרגע הראשון של הגעה לפגישת מהו"ת, ניתן להיעזר בשירותיו של עורך דין המתמחה בדיני משפחה וסכסוכים. זאת, כיוון שעורך דין המתמחה בתחום יידע לייעץ לכם באשר לפשרות שעולות ביישוב הסכסוך, שחלקן כרוכות בקבלת התחייבויות משפטיות. 

חשוב שתיעזרו באיש מקצוע משפטי כיוון שהתחייבויות שנעשות במסגרת הליכים משפחתיים, ובייחוד אלו שקשורות לילדים, לנישואין או לגירושין, עשויות לחייב אתכם לעוד שנים רבות. לכן, כדאי להבין את המשמעות המשפטית של כל צעד וצעד שאתם עושים בתחומים אלו. 

ניתן להיעזר גם בעורך דין המוסמך לגישור משפחתי, כך שאם תחליטו לבחור באפיק של גישור חיצוני, תוכלו לקבל ליווי מאדם שבקיא ברזי החוק. 

עורכת הדין הלנה שמחי מתמחה בדיני משפחה ובעלת הסמכה כמגדרת. משרד עורכת הדין שמחי מזמין אתכם ליצור קשר בהקדם על מנת שנוכל ללוות אתכם בסכסוך המשפחתי, תוך מטרה ברורה להביא את הסכסוך לסיומו בצורה הטובה ביותר והנכונה ביותר עבורכם. 

יישוב סכסוך משפחתי
יישוב סכסוך משפחתי

שאלות ותשובות - יישוב סכסוך משפחתי

יישוב סכסוך משפטי הוא תהליך בו בית המשפט יטפל ויגשר בסכסוך המשפטי שנוצר בין הצדדים, לפני הגשת תביעה. סכסוך משפחתי, הוא כל סכסוך המתנהל בין בני זוג, משפחה, או שני צדדים המסוכסכים זה עם זה על רקע של ענייני המשפחה והיוצא בהם.

יישוב סכסוך משפחתי יידרש בכל סכסוך אשר קיים בתוך המשפחה ובתחומיה, רגע לפני שאחד הצדדים ניגש לתביעה ולפתיחת הליך משפטי ממושך.

כדי להתחיל את התהליך, יש ראשית למלא טופס בקשה ליישוב סכסוך משפחתי ולהגישו למזכירות בית המשפט לענייני משפחה, ההגשה כרוכה ב- 100 ₪ אגרה. בהמשך, הצדדים בסכסוך יגיעו ל4 פגישות מידע והיכרות, לאחריהן ייקבע המשך התהליך.

הבעייתיות בהליך טמונה בכך שהראשון שמגיש את הבקשה – הוא הצד שקובע מה הסמכות שתטפל בסוגיה, בית המשפט או הדין הרבני.

שתפו בקליק
עו"ד הלנה שמחי
עו"ד הלנה שמחי

עורכת דין הלנה שמחי הינה מומחית בתחום דיני משפחה.
היא בעלת משרד עריכת דין מוביל, כיהנה כסגנית ועדת בתי משפט לענייני משפחה מחוז מרכז, כהנה כסגנית וועדת בתי דין רבניים מחוז מרכז, כיהנה כחברה בועדת ניסוח משפטי של לשכת עורכי דין מחוז ת"א והיא מוזמנת מידי שנה להרצות בכנסים בינלאומיים בכל הקשור לדיני משפחה, גירושין והורות משותפת.

Google ג גוגל
4.9
מבוסס על 114 ביקורות
×
js_loader