אפוטרופסות קטינים

אפוטרופוס הוא ממונה האחראי על אדם אחר אשר אינו מסוגל לדאוג לענייניו בעצמו. אפוטרופסות היא אחריות משפטית וקבלת החלטות בעבור האדם הזקוק לכך. בישראל, חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב -1962 מסדיר את הנושא. אפוטרופסות יכולה להיות טבעית ויכולה להיות על פי מנוי, בהתאם למצב הדברים ולקבוע בחוק. עוד על אפוטרופסות, מאפיינה ותנאיה, לפניכם:

 

מהי אפוטרופסות?

כאמור, אפוטרופוס הוא אדם הממונה על אדם אחר אשר אינו מסוגל לדאוג לענייניו בעצמו. מוסד האפוטרופסות נולד מתוך דאגה לאנשים אשר אינם מסוגלים לנהל את ענייניהם מסיבות שונות, עקב היותם קטינים, מוגבלים, חסרי ישע, קשישים ועוד. ולכן האפוטרופסות היא קדם כל לטובתם.

בישראל האפוטרופוסיות מוסדרת בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסיות תשכ"ב- 1962, החוק קובע את האחראיות המוטלת על האפוטרופוס, זכויות והפעולות אותן הוא צריך לנקוט מתוקף תפקידו. הנחת המוצא של החוק הישראלי היא כי כל אדם הינו כשר לזכויות ולחובות מיום לידתו ועד מותו, ולכן אפוטרופסות מתקיימת כאשר מדובר בקטינים ובבגירים שאינם מסוגלים לדאוג לענייניהם בעצמם.

 

אפוטרופסות לילדים

הורים הם האפוטרופוסים הטבעיים על ילדיהם מיום לידתם עד שהם בגירים, בגיל 18. על ההורים מוטלת חובה לדאוג לצרכיו של הקטין בכלל ההיבטים. בין היתר ענייניו הרשמיים, משפטיים וכן טיפוליו הרפואיים וכן את חינוכו ולימודו. הנחת המוצא היא כי הורים אשר משמשים כאפוטרופוסים על ילדיהם פועלים למענו ולטובתו ולכן החלטותיהם עבורם הן האופטימליות ביותר.

מעבר לכך, מושג האוטונומיה ההורית קובע כי להורים זכות בסיסית לגדל את ילדיהם כפי שיבחרו, ללא התעברות מצד גורמים חיצוניים. לכן ברירת המחדל היא כי אין התערבות של הרשויות בהחלטותיו של ההורה בהיותו האפוטרופוס הטבעי על ילדיו. יחד עם זאת, יתקיימו מצבים בהם רשויות המדינה יתערבו בהחלטותיהם של ההורים ובאפוטרופוסיות שלהם, כאשר ההורים אינם ממלאים את תפקידם כראוי.

 

אפוטרופוס הממונה על ידי בית המשפט

יתקיימו מקרים מסוימים בהם למרות היותו של ילד קטין מתחת לגיל 18, האפוטרופסות הטבעית של הוריו נשללת ובית המשפט ימנה בעבור הילד אפוטרופוס אחר מטעמו.

בין המקרים:

 

הורים שאינם בני החיים

כאשר שני הוריו של הילד אינם בני החיים או שהם עצמם הוכרזו כפסולי דין או שהאפוטרופסות שלהם נשללה בהתאם להוראות החוק מאחר והם לא מסוגלים למלא את חובותיהם בעבור הילד או שהם נמנעים מחובותיהם בעבורו ללא סיבה מוצדקת. מדובר במצב חריג ובית המשפט שוקל היטב את המצב והשלכותיו לפני קבלת החלטה שכזאת.

במקרה של הורה יחיד

מינוי אפוטרופוס נוסף להורה – לעיתים כאשר רק אחד מהוריו של הילד נפטר או הוכרז כפסול דין או רק אחד מהם אינו מסוגל למלא את חובותיו כראוי אך ההורה השני ממשיך לשמש כאפוטרופוס, בית המשפט יכול למנות לקטין אפוטרופוס נוסף כללי או רק לעניינים מסוימים אותם יקבע בית המשפט. כאמור, מצב זה אינו נפוץ ובית המשפט יפעל בדרך זו רק כאשר ימצא טעמים חזקים לכך ולאחר מתן הזדמנות טיעון להורה האפוטרופוס.

 

במקרה של הורה ביולוגי יחיד

לעיתים כאשר בני זוג מאותו מין מגדלים יחד ילד, ורק אחד מהם אכן ההורה הביולוגי של הילד. בני הזוג רשאים לבקש מבית המשפט למנות את בן הזוג של ההורה הביולוגי כאפוטרופוס, כל עוד זהות ההורה הביולוגי הנוסף אינו ידוע או שהוא אינו נמצא בקשר עם הילד.

יחד עם זאת, במקרה שבו קיימת הורות משותפת של גבר ואישה אך הם אינם חיים יחד, אי אפשר יהיה להכיר בהורה של בן הזוג של אחד מהם כהורה נוסף מהסיבה שלא ניתן להגדיר 3 הורים לילד. יחד עם זאת, יתקיימו מקרים בהם כן יהיה ניתן להגדיר אדם נוסף כאפוטרופוס על הילד, למרות שהוא אינו ההורה שלו.

 

את מי ימנה בית המשפט כאפוטרופוס?

ההעדפה של בית המשפט היא למנות בעבור הקטין אדם ממשפחתו של הקטין, ורק אם הדבר אינו בנמצא או כי מצא שזה אינו לטובתו ימנה הוא אפוטרופוס מחוץ למשפחה. בית המשפט יבחר באפוטרופוס המתאים וראוי ביותר למלא את צרכיו של הקטין ולדאוג לטובתו. לפני מינוי האפוטרופוס בית המשפט ישמע את דעתו של ההורה וגם את דעתו של הקטין המדובר ככל והוא מסוגל להבין את משמעות הדברים ואת השלכותיהם.

 

כיצד ממונה האפוטרופוס?

מינוי אפוטרופוס מתחיל בבקשה למינוי אותו יכול להגיש ההורה של הקטין, בן זוגו, כל קרוב משפחה של הקטין וכן היועץ המשפטי לממשלה. הבקשה צריכה להיות מוגשת בכתב לבית המשפט לענייני משפחה המצוי בתחום מגוריו של המבקש. בבקשה יש לפרט פרטים טכניים כגון תעודת זהות וכו' של הצדדים, הסבר מפורט על הסיבה לבקשה והצרכים אותם הוא מבקש למלא באמצעות בקשת המינוי ומשך תקופת המינוי המבוקשת.

יש לצרף לבקשה את חוות דעתו של מי שבעבורו רוצים למנות אפוטרופוס, מאחר ומדבור בילד, יש לעשות זאת ככל והדבר אפשרי. לבקשה יש לצרף תצהיר מעורך דין או מזכירות בית המשפט לשם אימות של העבודות המצויות בבקשה.

מינוי אפוטרופוס לקטין הוא תהליך מורכב אך חשוב ביותר לשם דאגה לצרכיו וזכויותיו של הקטין. על מנת לדעת עוד על אפוטרופסות לקטין, היבטיה וכלליה, פנו לעורכת הדין הלנה שמחי, מומחית לדיני משפחה לייעוץ משפטי מקצועי ומנוסה!

אפוטרופסות קטינים
אפוטרופסות קטינים

שאלות ותשובות - אפוטרופסות קטינים

אפוטרופסות זהו מצב בו אדם ממונה להיות אחראי על אדם אחר, שלא מסוגל לנהל את ענייניו בכוחות עצמו. כאשר האפוטרופסות נוגעת לקטינים, הנחת היסוד היא שההורים של הקטין הם האפוטרופוסים הטבעיים שלו.

האפוטרופוס של הקטין יכול לדאוג ולנהל את ענייניו המשפטיים, החינוכיים, הבריאותיים ועניינים נוספים הנוגעים לטובתו ולרווחתו של הקטין. במרבית המקרים לא תהיה כל התערבות חיצונית באופן שבו הורים בוחרים לגדל את ילדיהם, ולכן יש להם אוטונומיה נרחבת בנושא.

לרוב הוריו של הקטין ישמשו כאפוטרופוסים הטבעיים שלו, אך בית המשפט ימנה לקטין אפוטרופוס במקרה שהוריו של הקטין לא בחיים. מקרים נוספים בהם בית המשפט יוכל למנות אפוטרופוס הם כאשר יש רק הורה יחיד המגדל את הילד.

מינוי אפוטרופוס נעשה באמצעות הגשת בקשה בכתב לבית משפט לענייני משפחה. על הבקשה להיות מפורטת ומנומקת, בליווי תצהיר.

שתפו בקליק
עו"ד הלנה שמחי
עו"ד הלנה שמחי

עורכת דין הלנה שמחי הינה מומחית בתחום דיני משפחה.
היא בעלת משרד עריכת דין מוביל, כיהנה כסגנית ועדת בתי משפט לענייני משפחה מחוז מרכז, כהנה כסגנית וועדת בתי דין רבניים מחוז מרכז, כיהנה כחברה בועדת ניסוח משפטי של לשכת עורכי דין מחוז ת"א והיא מוזמנת מידי שנה להרצות בכנסים בינלאומיים בכל הקשור לדיני משפחה, גירושין והורות משותפת.

Google ג גוגל
4.9
מבוסס על 114 ביקורות
×
js_loader