מזונות אישה וילדים

מזונות הם תשלום חודשי אותו מחויב אדם לשלם לבני משפחתו. קיימים כמה סוגי מזונות, כשהנפוצים ביותר הם מזונות אישה אותו מחויב הבעל לשלם לאשתו כדי להבטיח לה רמת חיים סבירה ומזונות ילדים אותם מחויבים ההורים לשלם לילדיהם על מנת להבטיח את רמת חייהם.

 

הרקע למזונות אישה וילדים 

במדינת ישראל הדיון האישי בענייני נישואין וגירושין נתון באופן בלעדי לדין הדתי, כשכל אדם נידון לפי ההשתייכות הדתית שלו. החיוב במזונות בן הזוג נקבע על פי הדין האישי שחל עליו. על אנשים שאינם יהודים יחויב במזונות על פי החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט-1959. כך גם לגביי מזונות של ילדיו הקטינים. הדין הדתי חל על יהודים בישראל, וכאשר הדין הדתי אינו קובע חיוב כלשהו, החוק יוכל להחיל אותו. 

 

מזונות אישה

על פי ההלכה היהודית, מוטלת חובה על הבעל לדאוג לפרנס את אשתו כבר בכתובה הניתנת במעמד החופה. אישה נשואה זכאית לתשלום מזונות מבעלה כל עוד הם נשואים, כלומר עד למועד הגירושין או למועד מתן פסק דין גירושין על ידי בית דין רבני. הליך גירושין עשוי לקחת זמן רב ולכן במהלכו הבעל משלם מזונות לאשתו, וכל עוד נחשבים הם באופן רשמי לנשואים הוא חייב בפרנסתה. החיוב במזונות אישה נובע מחובתו של הבעל לדאוג לרווחת אשתו בתקופת הנישואין, לכן כאשר הוא אינו ממלא אחר חובה זו עומדת לאישה הזכות להגיש תביעת מזונות על מנת שתוטל על הבעל חובת תשלום מזונות. 

 

שיעור תשלום המזונות

העיקרון המנחה בתשלום מזונות אישה הוא "עולה עימו ואינה יורדת" אשר קובע כי יש להמשיך ולספק לאישה קיום ברמת החיים אליו הורגלה. עם זאת, בית המשפט יכול להתחשב בשיקולים נוספים בהחלטתו על שיעור המזונות, כמו היכולת הכלכלית של הבעל ורמת השתכרותו. דמי המזונות כוללים מעבר לתשלום בגין דיור ואוכל גם תשלום בגין שאר ההוצאות כמו רכב, ביגוד, בילויים ועוד. ככל שהאישה עובדת ומרוויחה כסף בעצמה, הכנסותיה יקוזזו מדמי המזונות. הפסיקה בישראל קובעת שהבעל אינו יכול להכריח את אשתו לצאת לעבוד על מנת להפחית מחובת התשלום. עם זאת, ייתכנו מקרים בהם יופחתו המזונות של אישה היכולה לצאת לעבוד ומבחירה אינה עושה לשם המזונות. 

 

תביעת מזונות אישה

אישה אשר בעלה מסרב לשלם לה דמי מזונות רשאית להגיש תביעה לבית דין רבני או לבית המשפט לענייני משפחה, בהתאם לרצונה. אישה שנפרדה מבעלה זכאית ל "מזונות זמניים", מזונות אשר ישולמו לה עד למתן פסק הדין של בית המשפט בעניין התביעה. שיעור המזונות הזמניים יקבע על ידי בית המשפט לפי הכנסות בני הזוג ומצבם הכלכלי, באמצעות התרשמותו הכללית מאחר ובמזונות מסוג זה הערכה היא כללית ומשמשת כסעד זמני. במקרה שבו גם המזונות הזמניים אינם משולמים לאישה, עומדת לה האפשרות לפנות להוצאה לפועל לגבייתם או לביטוח לאומי בבקשה לקצבת מזונות. 

 

שלילת זכות האישה למזונות

כאמור, הדין בנוגע למזונות הוא הדין הדתי, ולכן מקרים בהם יוכח באופן חד משמעי באמצעות ראיות כבדות משקל שהאישה בגדה בבעלה היא תאבד את זכותה למזונות. גם עזיבת הבית על ידי האישה עשויה לפגוע בזכותה של האישה למזונות, כאשר העזיבה אינה מוצדקת היא עשויה לאבד את זכותה למזונות. בחינת השאלה מהי עזיבה מוצדקת נבחנת בכל מקרה לגופו, כך שמקרים בהם האישה עזבה את הבית בשל אלימות אותה ספגה מהבעל או בשל יחס מזלזל ופוגעני לא תפגע זכותה. גם כאשר אישה מסרבת לקיים יחסי אישות עם בעלה, ככל שהסיבה מוצדקת, סירוב זה עשוי לפגוע בזכותה למזונות. 

מזונות ילדים

על פי המשפט העברי, אב חייב לדאוג לרווחתם הכלכלית של ילדיו עד להיותם בני 18. החובה כוללת תשלום בגין כל צרכיהם כגון דיור, חינוך, מזון, בריאות, ביגוד וכו'. החובה היא ללא קשר למצבו הכלכלי של האב, ככל שזה נוגע לצרכיהם ההכרחיים של הילדים. תשלום בגין מותרות יתבצע רק אם עומדת לו אפשרות כלכלית. האם חייבת במזונות על פי דין צדקה, כלומר, בהתאם למצבה הכלכלי. גם כאשר ההורים אינם נשואים והאב אינו מתגורר עם ילדיו הוא יהיה חייב במזונות, אפילו אם הוא לא מתראה עמם או אינו מכיר בהם. 

 

תביעת מזונות ילדים

תביעה למזונות ילדים לרוב מוגשת באמצעות האם המשמשת כאפוטרופוסית, או בעצמם באמצעות עורך דין מקצועי לענייני משפחה וגירושין. בית המשפט יקבע את שיעור סכום המזונות על פי מצבו הכלכלי של האב, רמת חיים אליהם הורגלו הילדים, צרכים מיוחדים להם הם נזקקים וכו'. 

 

המזונות נקבעים בהתאם למדרג הגילאים של הילדים

עד גיל 6

ילדים נחשבים ל" קטיני קטינים" בשלב זה האב מחויב בתשלום מלא של המזונות. 

 

גיל 6 ועד גיל 15

האב מחויב בתשלום מלא של המזונות, תשלום ה"מזונות מדין צדקה" יתחלק בשווה בין האב לאם, זאת על פי בית הדין הרבני. לפי בית המשפט לענייני משפחה נעשית התחשבות ביכולת הכלכלית היחסית של ההורים. 

 

גיל 15 עד 18

 חובת תשלום המזונות בגיל זה היא "מדין צדקה" וכוללת רק צרכים בסיסיים. לכן התשלום מתחלק באופן יחסי בין ההורים. הסיבה לכך היא שבגיל זה באופן חוקי הילדים כבר כשירים לצאת לעבוד לפרנסתם לפי הצורך ולכן צרכיהם מוגדים "מן הצדקה". 

 

לאחר גיל 18

תקופת השירות הצבאי- הפסיקה קבעה שבתקופה זו חובת האב בתשלום מזונות היא בשיעור שליש. 

 

שיעור גובה המזונות

על פי החוק, הצדדים לתביעה מחויבים בהגשת 12 תלושי משכורת אחרונים של האב כדי לבחון את פוטנציאל ההשתכרות שלו. כך, אם האב יחליט להפסיק לעבוד הוא יחויב בתשלום המזונות בהתאם לפוטנציאל זה. כאמור, מזונות הילד נקבעים לפי צרכו, ולכן יהיו שונים בין ילד לילד לפי רמת החיים אליו הוא הורגל, כלל זה מהותי ואפילו מחייב את האב למכור את נכסיו כדי שיכול לעמוד בתשלום.

הפסיקה קבעה סכום מינימום לכל ילד בסך 1,250 ש"ח אשר כוללים את הצרכים הבסיסיים אך לא כוללים מדור ואחזקתו – הוצאות דיור (שכירות, משכנתא וכדומה). כשמדובר ביותר מילד אחד יגיעו לסכום כולל אשר מתחשב בצרכים השונים אך יהיה נמוך מהמכפלה של מזונות כל הילדים. 

 

השפעת משמורת משותפת על מזונות ילדים

לאורך השנים התרחבה מגמה של זוגות גרושים אשר מגדלים את הילדים במשמורת משותפת בה הם חולקים בשווה בעול גידולם ולכן גם ההוצאות שלהם בגידול הילדים מתחלקות בשווה. בתי המשפט קבעו חלוקה שווה של דמי המזונות במקרה זה. תיעשה התחשבות ביכולת הכלכלית היחסית של בני הזוג וייתכן אפילו שהאם תשלם יותר דמי מזונות במקרה שבו היא מרוויחה יותר מהאב (בין הגילאים  6-18 של הילדים).

לסיכום, עניין תשלום המזונות הוא חשוב ביותר שכן הוא בעל השפעה רבה על מצבם הכלכלי של בני הזוג. כדי לקבל ייעוץ בעניין המזונות ועל מנת להבין יותר על מצבכם ולקבל סיוע משפטי במידת הצורך, פנו עוד היום לעורכת הדין הלנה שמחי לטיפול מקצועי, מסור ומהימן בנושא.