הליך גירושין – כל השלבים

ראשי פרקים בעמוד:

הליך גירושין הוא הליך ארוך ומורכב הנמשך על פני תקופת זמן לא מבוטלת. את הליך הגירושין ניתן לחלק לשלבים ותקופות שונות. לכל אחד מהשלבים חשיבות בפני עצמו וכלפי השלבים הבאים אחריו בתור. קראו עוד לסקירה מלאה ומפורטת של כל שלבי הליך הגירושין:

 

קבלת ההחלטה

השלב הראשוני והמכריע בפניה להליך הגירושין. בהחלטה של אחד או שני בני הזוג לפרק את הקשר הזוגי ולהתגרש. בדרך כלל להחלטה קדמה מציאות של ניהול מערכת יחסים בצורה בעייתית בין בני הזוג, בשל מחלוקות שונות או מעשים שגמרו להפרת האמון בין בני הזוג וכדומה.

כבר בשלב זה חשוב לפנות לעורך דין מומחה לדיני המשפחה על מנת להבין את האפשרויות העומדות בפניכם ומהי האפשרות המתאימה והמדויקת ביותר עבורכם אשר תסייע לכם לעבור את ההליך ביעילות, במהירות וללא מחיר כבד מידי.

 

גירושין בהסכמה

לפני הפניה לערכאה השיפוטית, על בני הזוג לנסות ולבחון את האפשרות של גירושין בהסכמה תוך שיתוף פעולה מלא ביניהם. אפשרות זו היא יעילה וקלה משמעותית לרוב הזוגות, אך העניין דורש התפשרויות מסוימות, יכולת שיתוף פעולה והסכמה בין בני הזוג, דבר אשר עשוי להיות מורכב בעבור חלק מהזוגות.

הליך גירושין בהסכמה נעשה באופן עצמאי ללא מעורבות של גורם משפטי אך כן בסיוע של אנשי מקצוע. באמצעות הידברות של שני הצדדים עורכים הם יחד הסכם גירושין הקובע כיצד יוסדרו העניינים השונים בין בני הזוג לאחר הגירושין, עניינים כגון: חלוקת הרכוש, ענייני ההורות: סוגיית המשמורת על הילדים והסדרי ראיה, תשלומי מזונות, מגורים, עניינים נוספים הקשורים לגידול הילדים ומימונם.

לאחר חתימת שני בני הזוג על ההסכם, יש להביא אותו בפני בית המשפט לענייני משפחה על מנת להעניק לו תוקף של פסק דין מחייב.

 

בקשה ליישוב סכסוך

לפני שנים אחדות נכנס לתוקף חוק ליישוב סכסוכים במשפחה במסגרתו מחויב כל זוג אשר מבקש לתפוח תיק גירושין לעבור קודם הליך גישור. זאת במטרה לנסות ולהגיע להסכם גירושין, לפני הגשת תביעה. כך למעשה, מחויבים בני הזוג להגיש בקשה ליישוב סכסוך לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה, במסגרתו הם יזומנו לכמה פגישות גישור ביחידות הסיוע של הערכאה השיפוטית אליה הם פנו.

במפגשים אלו ינסו לגרום לבני הזוג לסיים את הליך הגירושין בהסכמה ולא להגיע למאבק משפטי. יחידות הסיוע מורכבות מגורמים משפטיים, סוציאליים ופסיכולוגיים. ככל וההליך מצליח, ינסחו בני הזוג הסכם גירושין אותו יגישו לבית המשפט לאישור וקבלת תוקף של פסק דין, ככל ובני הזוג לא יצליחו להגיע להסכמה, יפנו הם לבית המשפט בהגשת תביעה ופתיחת תיק גירושין.

 

הליך גירושין בבית דין רבני מול בית המשפט לענייני משפחה

במדינת ישראל לדין הדתי בענייני נישואין וגירושין מעמד מכריע, בשל כך בכל הנוגע להליך הגירושין עצמו ומתן הגט, לבית הדין הרבני עדיפות בלעדית.

לכן, הליך מתן הגט נעשה בבית הדין הרבני. מעבר להליך זה, בכל שאר העניינים הנוגעים לגירושין כגון חלוקת רכוש, הסדרי משמורת על הילדים, מזונות ועוד לבית הדין רבני ולבית המשפט לענייני משפחה סמכות מקבילה. מצב זה יוצר ‘מרוץ סמכויות’ בין שתי ערכאות אלו, כלומר, הערכאה הראשונה אליה תוגש תביעה בעניין כלשהו תהיה זו אשר תדון בו לאורך כל ההליך.

על כן לכל אחד מבני הזוג אינטרס למהר ולהגיש את התביעה לערכאה השיפוטית אשר לדעתו תיטיב עמו.

 

מתן הגט

התרת הנישואין יכולה להתבצע רק באמצעות טקס מתן גט בבית הדין הרבני, ככל ומדובר בבני זוג יהודיים. בני זוג המשתייכים לעדות דתיות אחרות ידונו בסמכות הדתית המתאימה. גט יכול להינתן מרצונו החופשי של הבעל ולא יכול להינתן בכפייה.

במהלך הטקס הדיינים מוודאים כי שני הצדדים מבינים את משמעות הגירושין והפרידה ביניהם וכי לאחר הגט הם יהיו מותרים לכל אדם. בהליך הבעל מעניק לאישה את הגט אשר כתוב על ידו או באמצעות שליח הנמצא לידו והוא חותם עליו, במעמד זה נוכחים שני עדים אשר קיבלו את אישור בית הדין. לאחר החתימה על הגט האישה מסירה את הטבעת מידה, והבעל מעניק לה את הגט לידה. בזאת בני הזוג מפסיקים להיחשב לנשואים.

 

הסדרת ענייני הרכוש

לאחר מתן הגט, עוברים בני הזוג לדון בענייני חלוקת הרכוש המשותף אותו צברו במהלך שנות נישואיהם. על פי חוק יחסי ממון תשל”ג – 1973, כל רכוש אותו צבר כל אחד מבני הזוג במהלך שנות הנישואין ייחשב לרכוש משותף. יחד עם זאת, בני זוג יכולים לחרוג מחלוקת הרכוש הקבועה בחוק באמצעות הסכם ממון אשר קובע את חלוקת הרכוש בהתאם לרצון בני הזוג.

גם בהסכם גירושין יכולים בני הזוג לקבוע חלוקת רכוש נפרדת מזו הקבועה בחוק. שלב הסדרת הרכוש עשוי להימשך על פני תקופה ועליתים מלווה הוא במחלוקות משפטיות מורכבות.

 

הסדרת ענייני משמורת הילדים ומזונות

חשוב לדעת שבכל התדיינות הנוגעת לילדים בית המשפט או בית הדין הרבני מחויב להביע את חוות דעתו בעניין ולהכריע בהתאם לעיקרון העל של טובת הילד. בדרך כלל העניין יתחיל עם הגשת תביעה למשמורת על ידי אחד ההורים בו הוא ידרוש להיות זה שמטפל בילד.

משמורת הינה מקום המגורים והלינה הקבועים של הילד, ללא כל קשר להיותם של שני ההורים אחראים לדאוג למילוי כלל צרכי הילד. על פי חזקת הגיל הרך ברירת המחדל היא שילדים עד לגיל 6 יישארו בחזקת האם אלא אם יוכיחו סיבות אחרות למשמורת אחרת. על פי החוק, את מזונות ילדים (צרכי מחייתם) יקבל ההורה המשמורן מההורה אחר בהתאם לזמני המשמורת ופערי השכר ביניהם.

כל הסכם בין הורים לעניין מזונות חייב לקבל את האישור של בית המשפט מאחר ומדובר בזכות של הילד ולא של אחד ההורים וחשוב לוודא כי הוא משרת את טובתו. ככל ואין הסכמה בין ההורים לגביי עניין המזונות או כאשר הורה אינו ממלא אחר חובתו בתשלום המזונות, יכול הורה להגיש תביעת מזונות בשם הילד כלפי ההורה האחר.

לסיכום, הליך גירושין הינו הליך משפטי מורכב וארוך הטומן בתוכו גם היבטים רגשיים לא פשוטים. על מנת ללמוד עוד על ההליך ושלביו, פנו לעורכת הדין הלנה שמחי לליווי משפטי מקצועי, מנוסה ומהימן בתחום דיני המשפחה והגירושין!

שתפו בקליק
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
דילוג לתוכן