משמורת ילדים  –  מה חשוב לדעת?

ראשי פרקים בעמוד:

משמורת ילדים היא האופן שבו גדל הילד, כלומר המקום בו הוא יתגורר והעיסוק בשאלה מי יישא בנטל גידולו היום-יומי. שאלת המשמורת עולה בהליכי גירושין בהם נדרשת ההחלטה מי מבני הזוג יגדל את הילדים ובאיזה אופן. ההחלטה מתקבלת בהתאם לנסיבות, שיקולי בית המשפט ורצונות הצדדים.

 

הדין בחוק לגביי משמורת ילדים

בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב – 1962 נמצאת ההגדרה לתפקידם של ההורים מתוקף היותם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם. החוק מפרט את החובות והאחריות שחבים ההורים כלפי ילדיהם, בין היתר לדאוג לצרכיו של הקטין, החל מהצרכים פיזיים וכלה בדאגה להשכלתו והכשרתו לחיים ועוד.

כאשר קיימת אי הסכמה בין ההורים לגביי אופן גידול הילד והטיפול בו, יפנו הצדדים לבית המשפט על מנת להכריע בעניין. הדיון בנושא יכול להתקיים בבית משפט לענייני משפחה או בבית דין דתי בהתאם לדת של בני הזוג.

 

קריטריונים על פיהם נקבעת המשמורת על הילד

חזקת הגיל הרך

חזקת הגיל הרך קבועה בסעיף 25 לחוק האפוטרופסות. החזקה קובעת שילדים עד גיל 6 יישארו במשמורת אצל האם. זוהי חזקה הניתנת לסתירה, כך שבמקרים חריגים יחליטו אחרת כמו למשל בפעמים בהן יש ראיות משמעותיות לאי מסוגלות הורית של האם. כך למעשה מתקיימת בחינה של כל מקרה לגופו. למרות חזקת הגיל הרך, הצדדים יכולים להסכים ביניהם על משמורת משותפת גם בנוגע לילדים מתחת לגיל 6.

 

עיקרון טובת הילד?

מדובר למעשה ב’עיקרון על’ אשר מנחה את בית המשפט בכל החלטה אותה הוא מקבל בנוגע לילד. העיקרון קובע בסעיף 17 לחוק ומחייב שהאפוטרופוסים של הקטין יהיו מחויבים לדאוג לו בשלל התפקידים ההוריים. טובת הילד מורכבת למעשה מצרכיו, זכויותיו והאינטרסים שלו. סכסוכי משמורת יוכרעו על פי עיקרון זה, גם בבית משפט לענייני משפחה וגם בבית דין רבני. הרבה פעמים בית המשפט נעזר בחוות דעת של מומחים אשר מסייעים לו להבין את טובת הילד במקרה הפרטני.

 

משמורת משותפת על הילדים

משמורת משותפת היא מעין הסדר משפטי בו שני ההורים בעלי מעמד שווה בגידול הילד, נטל הגידול מתחלק באופן שווה בין שני ההורים. הסדר זה הולך ונפוץ במציאות העכשווית, ובתי המשפט מעודדים אותו. על מנת שבית המשפט יורה על משמורת משותפת של הילדים יש צורך בעמידה בכמה תנאים חשובים:

  • עליהם לגור באזור קרוב אחד לשני
  • שאין בהסדר פגיעה בתשלום המזונות
  • נדרשת תקשורת טובה וחיובית בין ההורים
  • האם הילדים מעוניינים במשמורת המשותפת
  • יש לקבוע כי לשני ההורים יש מסוגלות הורית
  • שההורים מגלים יחס ראוי והבנה אחד כלפי השני
  • בית המשפט בודק שההורים מכבדים ומכירים בחשיבות של הקשר של הילד עם הצד השני

 

משמורת ילדים – מהן האפשרויות הקיימות?

קיימים שני סוגים של משמורת:

 

משמורת מלאה

כאשר אחד מן ההורים מקבל את המשמורת על הילד ולהורה השני יש הסדרי ראיה, זמני שהות קצובים בהם הוא יכול להתראות עם הילד.

 

משמורת משותפת

 מצב בו שני ההורים יחד חולקים את המשמורת על הילד, כשהמשמורת ביניהם מתחלקת באופן שווה.

 

הסדרי ראיה (זמני שהות)

הסדרי ראיה ניתנים כאשר אחד מן ההורים מקבל משמורת מלאה על הילד ולהורה השני יש זכות לזמני שהות עם הילד. קביעת הזמנים והגדרתם נעשית על פי החלטה משותפת בין בני הזוג המקבלת את אישור בית המשפט או באמצעות החלטה ישירה שלו.

ברוב המקרים הסדרי הראיה כוללים שהות של אחד מהילדים פעם או פעמיים בשבוע אצל ההורה שאינו בעל המשמרת אשר לרוב כוללים לינה וכן שהות אצל ההורה בסופי שבוע לסירוגין. גם בהחלטה על הסדרי הראיה והגדרתם יש התחשבות בשיקולי טובת הילד, מסוגלות ההורית ורצונו. ככל ומדובר בילד כדול יותר, ההתחשבות ברצונו תהיה משמעותית יותר.

 

האם יש התחשבות ברצון הילד?

לעיתים, בית המשפט מבקש לשמוע את הילד ולתת משקל לרצון שלו עם מי מהוריו הוא רוצה להיות. זאת בנוסף לחוות הדעת המקצועיות הנוגעות לטובת הילד. רצון הילד אינו שיקול מחייב והחשיבות הניתנת לו תלויה בבית המשפט.

השיחה עם הילד מתקיימת לרוב בנפרד מהדיון הכללי ללא נוכחות ההורים על מנת להתרשם מרצונו של הילד באופן ישיר ללא השפעות חיצוניות. רצון הילד נבחן בזהירות, וככל שהילד יספק תשובה נחרצת המעידה על רצון אמיתי לחיות עם מי מההורים, המשקל שיינתן לכך יהיה משמעותי יותר.

 

מצבים בהם יש שינוי בנסיבות

קיימים מצבים בהם הנסיבות משתנות בכל הנוגע למשמורת הילדים, בהתאם לצרכי הילד וצרכי ההורים. יתכנו גם מצבים בהם מתבררות עובדות חדשות אודות הילד או ההורה ולכן יש צורך בהחלטה שונה מזו שניתנה בעבר על ידי בית המשפט.

לכן, החוק בסעיף 74 קובע שבמקרים כאלו של שינוי נסיבות יש אפשרות לפתוח מחדש את הדיון, ובית המשפט יכול לקבל החלטה חדשה בהתאם למצב הנוכחי.

משמורת ילדים היא עניין חשוב ומרכזי בהליך הגירושין. ההשפעות של ההחלטות בעניין זה הן משמעותיות בקיום התא המשפחתי של הילד ולהן השלכות רחבות על התפתחותו. על מנת להבין לעומק את האפשרויות העומדות לצדדים בעניין זה, פנו לעורכת הדין הלנה שמחי לליווי משפטי מקצועי ומנוסה בתחום!

שתפו בקליק
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
דילוג לתוכן