ייצוג בבית הדין השרעי

בתי הדין השרעיים הם מוסד משפטי חשוב בחברה המוסלמית, האחראי לדון בסוגיות הנוגעות למעמד האישי של מוסלמים, כגון נישואין, גירושין, מזונות, ירושות ועוד. מטבע הדברים, הליכי המשפט והדיון בבתי דין אלה שונים במובנים רבים מההליכים בבתי המשפט האזרחיים (בתי הדין לענייני משפחה), ועל כן ייצוג בבית הדין השרעי – חיוני שיתבצע בידי עורך דין משפחה הבקיא בהליכים בבתי הדין הללו מקרוב.

על המסגרת המשפטית המסדירה את פעילותם וסמכותם של בתי הדין השרעיים בישראל כיום

לכל קהילה דתית מוכרת בישראל, ובכלל זה היהדות, האסלאם, הנצרות והדת הדרוזית, יש את מערכת בתי הדין הדתיים הייחודית לה. בתי דין אלה הוסמכו בידי המדינה לשפוט בנושאים הקשורים למעמד האישי של בני העדה, כמו ענייני נישואין, גירושין, צוואות וירושות, אפוטרופסות ואימוץ. שיפוט זה מתנהל בהתאם להלכות ולמנהגים הדתיים של כל עדה.

ההכרה הרשמית בסמכות השיפוט של בתי הדין הדתיים בארץ ובכלל זה – בתי הדין השרעיים, הוסדרה במסגרת חוק יסוד: השפיטה. בהמשך לכך, המחוקק הישראלי פעל במשך השנים לחיזוק מעמדם ויכולתם של בתי הדין למלא את ייעודם, באמצעות חקיקת מגוון חוקים הנוגעים לתחומי אחריותם וכוחם המשפטי. בין דברי החקיקה הללו בולטים חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז 1956, וחוק בתי דין דתיים (מניעת הפרעה), התשכ"ה 1965.

מבנה מערכת המשפט השרעי בישראל והרכב השופטים המכהנים בה

המערכת המשפטית המוסלמית בישראל מתבססת על שמונה ערכאות אזוריות של בתי דין שרעיים, הממוקמות בערים מרכזיות ברחבי הארץ, כגון באקה אל גרבייה, עכו, חיפה, נצרת, טייבה, יפו, באר שבע וירושלים. ערכאות אלו מהוות נדבך חשוב בחיי הציבור המוסלמי במדינה.

בנוסף לבתי הדין האזוריים השרעיים, קיימת גם ערכאת ערעור – בית הדין השרעי לערעורים, וכן הנהלת בתי הדין השרעיים, שמשכנם בירושלים.

בבתי הדין האזוריים השרעיים מכהן שופט יחיד, הקרוי "קאדי", ואילו בבית הדין לערעורים יושבים בהרכב שלושה קאדים. מינוי שופטים אלו מתבצע על פי חוק הקאדים, התשכ"א 1961, המגדיר את כשירותם ואופן מינויים של הקאדים (שופטי בית הדין השרעי).

לבסוף, בראש מערכת בתי המשפט השרעיים, מכהן נשיא בית הדין השרעי לערעורים.

בנוסף לחוקים שהזכרנו לעיל, בתי הדין השרעיים בישראל כפופים למספר דברי חקיקה נוספים ובהם:

• חוק בתי הדין השרעיים (אישור מינויים), תשכ"ה 1965, המעגן את הליך אישור מינוי הקאדים בידי נשיא המדינה.
• חוק הירושה, התשכ"ה 1965, הקובע כי ירושתו של מוסלמי תיעשה על פי דין השריעה.

מכוח חוקים אלה, בתי הדין השרעיים מוסמכים לדון במכלול נושאים הקשורים למעמד האישי של מוסלמים בישראל. עם זאת, בדומה לבתי הדין הדתיים האחרים בארץ, סמכותם עומדת לביקורת שיפוטית של בג"ץ, במטרה לוודא שאינם חורגים מסמכותם או פוגעים בזכויות היסוד של הצדדים המתדיינים בהם.

בנוסף לחקיקה הישראלית, פועלים בתי הדין השרעיים על פי עקרונות השריעה ומסורת המשפט המוסלמי. מקורות אלה מהווים את הבסיס לדין המהותי ולסדרי הדין הנוהגים בערכאות השרעיות.

באילו נושאים בית הדין השרעי מוסמך לדון?

בתי הדין השרעיים מוסמכים לדון ולפסוק בנושאים מגוונים הקשורים למעמדם האישי של בני העדה המוסלמית. הנושאים הללו כוללים:

• נישואין – החל מהוכחת קיום הנישואין, דרך מתן היתר להינשא, אישור הנישואין וכלה בנושאי המוהר (מתנת החתונה) והנדוניה.
• גירושין – אימות הגירושין, יישוב סכסוכים בין הצדדים, הכרזה על פירוד וביטול קשר הנישואין ועוד.
• מזונות – חוק השריעה קובע כי האב נושא באחריות מוחלטת למימון צרכיהם הבסיסיים של ילדיו, המכונים "מזונות הכרחיים". במידה והאב נמנע מלעמוד בחובתו זו, עומדות בפני האם או האפוטרופוס של הילדים שתי אפשרויות עיקריות: האחת – פנייה למוסד לביטוח לאומי לקבלת סיוע, והשנייה – נקיטת הליכי הוצאה לפועל כנגד האב.
• מינוי אפוטרופוס וקביעת כשירות משפטית.
• משמורת וזמני שהיה – הסדרת אחזקתם של ילדים, כולל קביעת זמני מפגש ושהייה עם כל הורה.
• קביעת יוחסין ואבהות של ילדים קטינים.
• ניהול רכושם של נעדרים ושל מי שכשירותו המשפטית הוגבלה.
• חיוב בני זוג לנהוג במידת הציות ההדדית הנדרשת בחיי נישואין.
• הקדשים (וקף) – ניהול נכסים שהוקדשו למטרות מסוימות.
• התמודדות עם תופעת האלימות המשפחתית בהתאם לחוק למניעת אלימות במשפחה.
• אישור להמרת דת ומעבר לאסלאם, כמתחייב מפקודת העדה הדתית.
• סוגיות הנוגעות לרכוש משותף של בני זוג, כפי שנקבע בחוק יחסי ממון בין בני זוג.
• הסדרת ענייני ירושה על פי הוראות חוק הירושה.

ייצוג בבית הדין השרעי בהליכי גירושין בין מוסלמים בישראל

קיימים מסלולים שונים לניתוק קשר הנישואין על פי השריעה לבקשת הבעל, וכמו כן, ישנן נסיבות מגוונות המאפשרות גם לאישה לפעול לסיום חיי הנישואין. 

בין העילות השכיחות לגירושין בבתי הדין השרעיים נמנות: קיומו של מום מיני אצל הבעל המונע קיום יחסי אישות, פגם פיזי אחר, הפרעה נפשית, העדרות ממושכת או נטישה מצד הבעל, וכן מחלוקות וסכסוכים בין בני הזוג.

הסיבה הנפוצה ביותר לגירושין בקרב זוגות מוסלמים היא קיומו של סכסוך משפחתי. כדי לבסס עילה זו בבית הדין, נדרשים בני הזוג לשכנע את ההרכב בדבר ממשות הסכסוך ועומקו, ובמקרים רבים ימונו בוררים שיסייעו בבחינת מצב היחסים.

אמנם למראית עין, ההלכה האסלאמית מאפשרת לזוגות להתגרש באופן פשוט יחסית. עם זאת, הצורך להסדיר במקביל גם את נושא מזונות הילדים וחלוקת הרכוש בין בני הזוג, הופך את הליך הגירושין למורכב ומסובך יותר. לכן ישנו משקל רב לשירותי ייצוג בבית הדין השרעי בהליכי גירושין של זוגות מוסלמיים.

לסיכום – חשיבות הייצוג בבית הדין השרעי מטעם עורך דין לענייני משפחה

זכות הייצוג המשפטי נחשבת בדין הישראלי כחלק אינטגרלי מזכות הגישה לערכאות, ואף כזכות חוקתית המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. בית המשפט העליון עמד בעבר על חשיבותו של ייצוג משפטי להגנה אפקטיבית על זכויות הפרט, ולהבטחת הליך שיפוטי הוגן. ייצוג כזה נדרש במיוחד בסכסוכי משפחה, בהם מעורבות סוגיות רגישות של גירושין, זכויות ילדים, אלימות במשפחה, יחסי ממון ועוד.

למותר לציין כי ייצוג משפטי איכותי בבית הדין השרעי חיוני להגנה על האינטרסים של כלל המתדיינים הבאים בשערי בתי המשפט השרעיים, ותורם לשמירה על זכאותם להליך הוגן. עורך דין משפחה המכיר את דקויות הדין השרעי, יודע להציג טיעונים רלוונטיים להלכה הפסוקה בבתי הדין השרעיים ויודע כיצד לגשר בין בעלי הדין, מסייע למערכת המשפטית כולה.

להתייעצות דיסקרטית עם עו"ד הלנה שמחי – עורכת דין מנוסה לענייני משפחה עם הסמכה בגישור במשפחה, חייגו כעת.