משמורת משותפת ומשמורת מחולקת הן שתי אפשרויות דומות במהותן להסדרי משמורת על הילדים לאחר הגירושין. במסגרת שני סוגי ההסדרים, ההורים נושאים באחריות הורית שווה לגידול ילדיהם והילדים למעשה גדלים בשני בתים לסירוגין – בית אמם ובית אביהם. ההבדל בין שני המונחים, אם כן, טמון בעיקרו במידת התקשורת הנדרשת מן ההורים זה עם זו, במסגרת יישום הסדר המשמורת. במאמר זה נדון בהיבטים בהם מתבטא ההבדל בין משמורת משותפת למשמורת חלקית (מחולקת) ובאופן היישום של הסדרים אלו בפועל.
מהי משמורת על ילדים?
משמורת כמושג, מתייחסת לקביעת מקום המגורים והשינה העתידיים של ילד, בדרך כלל לאחר גירושין בין ההורים. תביעה למשמורת יכולה להיות מוגשת על ידי אחד ההורים או קרוב משפחה אחר, המבקשים לקחת אחריות על טיפול בילד והחזקתו.
ילדים צעירים, מתחת לגיל 6, נמצאים בדרך כלל במשמורת האם על פי חזקת הגיל הרך, אלא אם יש סיבה מוצדקת לתת משמורת לאב או קרוב משפחה אחר.
בקבלת החלטה לגבי המשמורת, בית המשפט שומע את דעתו ורצונותיו של הילד ומנסה להתחשב בהם ככל האפשר.
היות והליכי גירושין הם תהליכים מורכבים וקשים הן עבור ההורים והן עבור הילדים, על מנת להעניק יציבות ובטחון לילדים, על ההורים להגיע להסכמות בנוגע למשמורת. כאשר קשה להגיע להסכמה הדדית בנושא מהותי זה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין לענייני משפחה וגירושין, המתמחה בתביעות משמורת.
על התפתחותם של הסכמי משמורת משותפת ומשמורת מחולקת
עד לפני כעשור, בתי המשפט בישראל נהגו לתת משמורת בלעדית לאם, בעוד האב היה לרוב זכאי להסדרי ראייה בלבד. למרות שהסדרי הראייה אפשרו לילדים ללון אצל האב, האחריות ההורית ברמה המשפטית, נותרה בדרך כלל אצל האם.
אולם לפני כעשר שנים נרשמה מגמת שינוי בנושא זה, כאשר בתי המשפט בארץ החלו לאפשר ליותר ויותר זוגות מתגרשים, להגיע להסדר של אחריות הורית משותפת הידועה גם בתור "משמורת משותפת". הסדר זה מחייב תיאום ותקשורת נרחבים בין ההורים לגבי טיפול בילדים, מה שהציב מידה לא מבוטלת של אתגרים, עבור הורים שהקשר ביניהם אינו תקין.
על רקע זה צמח המושג "משמורת מחולקת", המעניק אחריות הורית שווה לשני הצדדים מבחינה עקרונית, אך אינו מחייב קשר חיובי ביניהם, אלא רק אינטראקציה בסיסית לצרכים מעשיים הקשורים בגידול וטיפול בילדים.
מה זו משמורת משותפת?
משמורת משותפת מטילה אחריות שווה ומלאה על שני ההורים לגבי החזקת הילדים. בתי המשפט לעיתים קרובות מוצאים שזו תצורת המשמורת האופטימלית לטובת הילדים. מחקרים רבים תומכים גם הם בסוג משמורת זו, שנותנת לשני ההורים הזדמנות משמעותית להיות מעורבים בחיי ילדיהם במידה שווה.
מחקרים אלה מראים שכאשר האב נוכח ומעורב בחיי ילדיו באותה המידה כמו האם, הילדים יכולים לעבור את תהליך הגירושין בקלות רבה יותר ועם פחות נזק נפשי.
עם זאת, כדי שמשמורת משותפת תצליח, חייבים להתקיים תנאים מסוימים: יחסים טובים בין ההורים כך שיוכלו לקבל החלטות משותפות, היעדר הסתה של הורה נגד משנהו, הבנת חשיבות הקשר של הילדים עם ההורה האחר, מגורים של ההורים בסמיכות יחסית זה לזה והסכמת הילדים למעבר תדיר בין בתים.
התנאים לקיום משמורת משותפת על הילדים
משמורת משותפת מאפשרת כאמור, טיפול שוויוני בילדים המשותפים לזוגות מתגרשים, בניגוד למצב בו הילדים לרוב חיים עם האם והאב רואה אותם לעיתים רחוקות יותר. במשמורת משותפת, זמני השהייה של הילדים עם כל הורה הם שווים, כאשר הם מתחלקים בין בית האם והאב.
התנאים המרכזיים לקיום משמורת משותפת הם:
- רצון הילדים עצמם בהסדר זה
- יכולת תקשורת סבירה בין ההורים לטובת תיאומים
- סמיכות מגורים בין בתי ההורים על מנת לשמור על שגרה נורמטיבית בחיי הילדים
- יכולת הורית גבוהה ודומה אצל שני ההורים
- נכונות של ההורים לשיתוף פעולה זה עם זה
- הבעת רצון כן מצד שני ההורים להיות מעורבים בחיי הילדים
בעבר, בתי המשפט דרשו קיום ערוץ תקשורת פתוח ומכבד בין הורים כתנאי לאישור משמורת משותפת על ילדיהם.
אולם, לאחרונה ניכרת מגמה של התגמשות בעניין זה – בתי המשפט מבינים כי ניתן לקיים תקשורת מינימלית בין הורים שתספיק לתיאום חלוקת הזמנים והאחריות על הילדים, מבלי שיהיו בהכרח יחסים טובים בין ההורים.
מתוך כך צמח המושג "משמורת מחולקת" המאפשרת משמורת שווה ומשותפת על הילדים גם כאשר הקשר בין ההורים עצמם אינו חיובי בהכרח.
משמעות המונח "משמורת מחולקת"
משמורת מחולקת היא הסדר משמורת על הילדים, אשר דומה במהותו למשמורת משותפת, בהיבטים של חלוקת זמני השהות עם הילדים בין ההורים וחלוקת ההוצאות הכספיות על גידול הילדים.
עם זאת, למונח משמורת מחולקת ישנן משמעויות נוספות: ראשית, הזמנים בהם שוהה הילד עם כל הורה מתואמים מראש ומהווים חלק מהסכם המשמורת.
שנית, ערוץ תקשורת מינימלי בין ההורים חייב להישמר לצורך תיאומים וקבלת החלטות משותפות לגבי הילד.
אז מה ההבדל בין משמורת משותפת למשמורת חלקית?
השימוש במונח "משמורת חלקית" בהקשר זה, הוא מטעה. המינוח הנכון והמקובל הוא "משמורת מחולקת" זהו פתרון למצב בו שני ההורים רוצים מעורבות שווה בגידול הילדים לאחר הגירושין, אך אינם מסוגלים לקיים ביניהם יחסים תקינים, שהיו אחד מתנאי הסף שבתי המשפט נהגו לבחון בעבר לצורך אישור הסדר משמורת משותפת.
על רקע מצב העניינים הזה, המונח "משמורת מחולקת" נולד בפסיקה, אך למעשה אינו שונה בהרבה ממשמורת משותפת – בשני המקרים מדובר בחלוקת אחריות הורית שוויונית לטובת הילד.
עיקר ההבדל הוא שבמשמורת מחולקת מוגדר מראש זמן קבוע של הילדים עם כל הורה, ושינויו מחייב פנייה לערכאות.
כמו כן, במשמורת מחולקת יש הסכמה עקרונית על תקשורת מינימלית בין ההורים לצורך תיאומים לוגיסטיים בלבד ולא מעבר.
היתרונות של משמורת מחולקת
כאשר ילדים הופכים למוקד מאבק בין הורים גרושים, לקביעת הסדר משמורת מחולקת יש יתרון – היא נותנת פתרון "דיפלומטי" מטעם בית המשפט שמחייב את שני הצדדים להפסיק את ההתכתשות ביניהם, תוך שימוש בילדים כ"קלף מיקוח".
כאמור, משמורת מחולקת מעניקה לשני ההורים אחריות שווה, מבלי לחייב אותם לשתף פעולה ביניהם במידה שהם אינם מעוניינים בכך.
הפחתת המגעים הישירים בין ההורים נועדה כדי למנוע חיכוכים מיותרים ביניהם, מתוך הבנה שיחסיהם אינם תקינים.
מעבר לכך, יתרון משמעותי בפסיקת משמורת מחולקת, הוא שקביעת הסדר כזה מאפשר לבית המשפט להעביר מסר חשוב לשני ההורים:
- שניהם נושאים באחריות שווה ומלאה לטובת הילדים ורווחתם.
- לשני ההורים יש השפעה זהה בקבלת ההחלטות הנוגעות לגידול הילדים, השכלתם ובריאותם.
בכך משמורת מחולקת תורמת להטלת אחריות משותפת על שני הצדדים כלפי ילדיהם.
כיצד הסדר משמורת מחולקת מיושם הלכה למעשה?
במשמורת מחולקת, זמני השהייה של הילדים עם כל הורה הם שווים וזהים. הילדים מתגוררים לסירוגין בבית אימם ובבית אביהם, בנפרד.
על מנת לצמצם עד כמה שניתן את האינטראקציה ישירה בין ההורים הגרושים, איסוף הילדים בין הבתים נעשה באמצעות מסגרות הלימודים שלהם – בית הספר או הגן.
ההבדל בין משמורת משותפת למשמורת חלקית – סיכום
הליך הגירושין לעיתים קרובות יוצר "קרבות" משפטיים בין ההורים, שפוגעים ביחסים ביניהם ובילדים. פתרון המשמורת המחולקת אפוא, בא לסיים את הדיונים לטובת כל הצדדים: היא מגדירה משמורת שוויונית לשני ההורים, תוך קביעה מראש של הסדר משמורת, אשר דורש רק תקשורת בסיסית בין ההורים לצורך תיאומים. כך הפתרון שם קץ למאבק המשפטי ומאפשר הסדרה מיטבית של המשמורת.
בכל מקרה, בקביעת הסדרי משמורת מכל סוג שהוא, ולבטח כאשר נדרשת חתימה על הסכם משמורת מחולקת, שיישומו מחייב הגדרת תנאים מפורטים וברורים מאוד מראש – מומלץ להיוועץ עם עו"ד מנוסה בדיני משפחה, שתסייע לכם בקבלת ההחלטות הנכונות למען טובת ילדיכם בגירושין.
לעורכת דין הלנה שמחי הסמכה בגישור גירושין וניסיון רב בעריכת הסכמי משמורת מחולקת ומשמורת משותפת בין הורים מתגרשים. למשרדנו ניסיון עשיר ומומחיות ספציפית בדיני משפחה – מה שמאפשר למיוצגינו לחסוך מעצמם הוצאות משפטיות מיותרות ועוגמת נפש רבה בהליך הגירושין. נשמח לסייע גם לכם ולילדיכם להגיע להסכם המשמורת ההוגן והפרקטי ביותר בהתחשב בנסיבות. לתיאום פגישת ייעוץ עם עו"ד הלנה שמחי – פנו אל משרדנו כעת.
