בישראל, הנושא של תשלום מזונות לבן / בת הזוג ולילדים בעקבות הגירושין, מוסדר בעיקר לפי הדין הדתי. אף על פי שבדין העברי, ברירת המחדל היא בדרך כלל שהבעל הוא זה המשלם מזונות אישה וילדים, עם הזמן התפתחו דרכים נוספות לקבוע מזונות, כגון על פי דין צדקה או על פי כללי המשפט האזרחי, כדי להתאים את התשלומים למציאות המשתנה בחברה בת ימינו.
חיוב האישה בתשלום מזונות בעל וילדים – מגמה חדשה בפסיקה
המזונות בישראל נקבעים מסורתית על פי הדין הדתי שקובע כי הגבר מחויב בתשלום מזונות לאישה ולילדים. אולם, בעידן המודרני יותר נשים יוצאות לעבוד מחוץ לבית ואף מפרנסות את המשפחה באופן עצמאי, לעיתים בהכנסה גבוהה יותר מבן הזוג. מגמה זו הביאה לצורך להתאים את פסיקת בתי המשפט למציאות המשתנה.
כך, פסקי דין אחדים שיצאו מבית המשפט למשפחה החלו לאמץ גישה שוויונית יותר בין בני הזוג, וקבעו כי לאישה יש יכולת ואף חובה במקרים מסוימים לשלם מזונות לבן זוגה וילדיה.
פסיקה זו הסתמכה בין היתר על עקרון תום הלב ועקרון השוויון. כך החל המשפט הישראלי להכיר גם בזכותו של הגבר לקבל מזונות מהאישה בנסיבות מסוימות.
תשלום מזונות בעל וילדים – באילו מקרים?
על פי ההלכה היהודית שעליה מתבסס המשפט הישראלי בנושא מזונות, החובה לתשלומם חלה על האב. משכך, מזונות הילדים המשמשים לקיומם היומיומי, לרוב משולמים לאם כשהיא המשמורנית.
אולם, נוכח השינויים החברתיים והכלכליים במבנה המשפחה, הרחיבו בתי המשפט את חובת המזונות גם לאפשרות שבה האישה משלמת מזונות לבעל, בהתאם ליכולת ההשתכרות שלה.
כאשר האב תובע משמורת על הילדים, זו נחשבת כהסכמה לדאוג לצורכיהם. אם נקבע בפסק דין כי הילדים במשמורת האב, הוא מחויב במזונות עבור צרכיהם ההכרחיים וצרכים נוספים מכוח דין צדקה (כמו הוצאות נסיעה, חוגים, מתנות וכדומה).
ככלל, כל עוד האב אחראי למזונות הכרחיים, האם פטורה מתשלומם, בוודאי אם מצבה הכלכלי אינו מאפשר זאת. עם זאת, אם משכורת האם גבוהה באופן משמעותי, הדבר יילקח בחשבון בהתאם להלכת אוחנה וצינבוי.
על פי פסיקה זו מתייחסים להכנסה הפנויה של האב לאחר תשלומי המזונות, ולוקחים בחשבון גם את הכנסותיהם הפנויות של שני ההורים יחד, על מנת לאזן באופן שוויוני יותר.
פירושו שגם אם האב הוא ההורה המשמורן, האם עדיין איננה חייבת בכיסוי המזונות ההכרחיים. אולם אם הוכח שהיא אמידה, ניתן לחלק את הנטל ולחייב אותה בהשתתפות במזונות דין צדקה.
כיצד מתבצעת פסיקת מזונות בעל וילדים?
במרבית תביעות המזונות, בתי המשפט למשפחה ובתי הדין הרבניים נוטים לחייב את האב בתשלום מזונות מינימליים של לפחות 1,150 ש"ח עבור צרכי הילדים הבסיסיים, ומחצית הסכום עבור צרכי דין צדקה.
מנגד, במקרים בהם בית המשפט פוסק כי האישה תשלם מזונות לבעל, הפסיקה מתבססת על כמה כללים:
- עבור ילדים מתחת לגיל 6 האב בלבד מחויב בתשלום מזונות עבור צרכים בסיסיים, גם אם המשמורת אצלו ומצבה הכלכלי של האם איתן.
- חובת תשלום מזונות על ידי האם חלה רק לגבי צרכים שאינם בסיסיים, הידועים כצרכים מדין צדקה.
בקצרה, האם מחויבת במזונות רק עבור צרכים מדין צדקה ולא עבור צרכים בסיסיים.
כך הפסיקה שואפת לאזן בין טובת הילדים וטובת הוריהם בתביעות מזונות
על פי הפסיקה, במקרה של אב משמורן ואם אמידה, יכולים הילדים לתבוע מן האם מזונות מדין צדקה, על מנת להגיע לשוויון מרבי במסגרת הדין.
כמו כן, נקבעו שתי דרכים עיקריות להגן על רווחת הילד וצרכיו ובד בבד לאזן בין ההורים:
- האחת, לצמצם את המזונות הבסיסיים שבהם חייב האב למינימום ולחייב שני ההורים במזונות מדין צדקה באופן יחסי להכנסתם.
- השנייה, לאמץ את כללי היושר של המשפט העברי לעשיית הטוב והישר.
בכוחם של כללים אלה לספק מענה לסוגיות המשפטיות העולות במקרים החריגים שבהם יש פער כלכלי גדול לטובת האם.
מה בין עקרון תום הלב ותשלום מזונות אזרחיים בגירושין?
על פי עקרון תום הלב החל על דיני החוזים והמשפט האזרחי, ניתן לחייב גבר או אישה במזונות אזרחיים על בסיס שוויוני. מזונות אלה נובעים מעיקרון ההסתמכות ההדדית בין בני זוג, גם אם אינם נשואים, המטיל עליהם חובת דאגה הדדית הן בתקופת הקשר והן לאחר הפרידה.
בתי המשפט קבעו לא פעם כי אין זה הוגן שאישה עשירה תפטר מחובתה כלפי מי שחי עימה שנים רבות במסגרת משק בית משותף. כך בפסק דין תקדימי מ-2011 נקבע כי גבר שחי 15 שנה עם בת זוגו ללא נישואין, זכאי לקבל ממנה מזונות חודשיים ומימון אחזקת הבית לאחר הפרידה.
בנוסף, בית המשפט העליון חייב גבר במזונות אישה לאחר נישואין אזרחיים, בקובעו כי החיוב אינו נובע מהדין הדתי אלא מדובר במזונות אזרחיים. נקבע כי הן גבר והן אישה יכולים לחוב במזונות זה כלפי זו.
פסיקות אלה מביאות בחשבון שינויים חברתיים ודפוסי זוגיות מודרניים כמו ידועים בציבור ונישואין אזרחיים. מהות הקשר בין בני הזוג היא זו שקובעת את זכויותיהם וחובותיהם במשפט האזרחי, ולא רק מעמדם האישי. עם זאת, פסקי דין הקובעים מזונות אזרחיים עדיין אינם נפוצים.
מהם מזונות מדין צדקה ומתי האישה תשלם אותם בגירושין?
בהתאם לדין העברי, האב מחויב בתשלום מזונות לילדיו ללא קשר לזהות ההורה המשמורן.
כלומר, כאשר האב הוא ההורה המשמורן, החוק אינו מאפשר לחייב את האם במזונות, גם אם יש לה היכולת הכלכלית. עם זאת, יש הטוענים כי כאשר האם היא בעלת אמצעים, עליה להשתתף בהוצאות מזונות הילדים מכוח דין צדקה. במקרה זה בית המשפט יכול לצמצם את חבות האב במזונות.
המונח "דין צדקה" מתייחס לכך ששני בני הזוג חבים במזונות זה כלפי זה באופן יחסי להכנסותיהם. בתי המשפט למשפחה פסקו לא אחת חיוב במזונות על פי עיקרון זה.
כמו כן, הן החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) והן חוק יסוד כבוד האדם וחירותו קובעים כי יש ליצור איזון בנושא זכויות וחובות בין בני הזוג במשפחה. על בסיס זה, ניתן בנסיבות מסוימות לחייב אישה במזונות כלפי בן זוגה הגבר.
בנוסף, פסיקה תקדימית של בית המשפט העליון מ-2017 קבעה כי במקרה של משמורת משותפת על ילדים בגילאי 6-15, חובת תשלום המזונות אינה מוטלת רק על האב אלא על שני ההורים באופן שוויוני בהתאם להכנסתם.
מהם דמי אירוח וכיצד הם נוגעים לענייננו?
נושא נוסף המופיע בפסקי מזונות לאב משמורן הם דמי אירוח. כאשר האב הוא המשמורן, עליו לשלם לאם דמי אירוח הכוללים מזונות מינימליים, על מנת לממן את עלות אירוח הילדים בביתה.
אולם בבסיס החוקים ופסקי הדין העוסקים במזונות שהאישה משלמת, עומד עיקרון השוויון. כך קבע השופט יהודה גרניט מבית המשפט למשפחה בתל אביב, שיש לפעול לפי סעיף 3א' לחוק המזונות, הקובע ששני ההורים חייבים במזונות הילד באופן יחסי להכנסותיהם, בלא קשר להורה המשמורן.
גם בפסיקה שוויונית של בית המשפט העליון נקבע, שבמסגרת קביעת גובה המזונות שעל אב לשלם לילדיו מעבר לצרכים הבסיסיים, יש להתחשב גם ביכולתו הכלכלית וצרכיו שלו. פסיקה תקדימית זו היוותה בסיס לפסיקות דומות גם בערכאות נמוכות יותר.
כך למשל נקבע בתיק בבית המשפט למשפחה בירושלים, שבמקרה שהילדים במשמורת האב ומצבה הכלכלי של האם מבוסס, הם יכולים לתבוע ממנה מזונות לצרכים מעבר לבסיסיים, על מנת להגיע לשוויון אפשרי במסגרת הדין.
לסיכום
נושא המזונות בישראל מוסדר בעיקר על פי הדין הדתי שקובע כי החובה לתשלומם חלה על הגבר. אולם, עם הזמן התפתחו גישות נוספות כמו דין צדקה וכללי המשפט האזרחי, שמאפשרים חלוקת נטל המזונות באופן שוויוני יותר בין שני בני הזוג. כך נפתח הפתח גם לאפשרות שהאישה תשלם מזונות לבעל או לילדים בנסיבות מסוימות. מגמה זו משקפת את המציאות המשתנה של התא המשפחתי בעולם המודרני.
בכל מקרה, בהתחשב במורכבות הנושא והדינמיות בפסיקה העכשווית, כדאי לפנות לסיוע משפטי בנושא מזונות בעל וילדים. עו"ד הלנה שמחי, המתמחה בדיני משפחה מאמינה בפתרון מחלוקות בגירושין באופן ענייני ובאמצעות גישור כאשר הדבר מתאפשר, תוך מזעור הפגיעה בילדים. לא אחת, גישה זו מסייעת ללקוחות המשרד לחסוך זמן וכסף ולשמור על יחסים תקינים לטובת ילדיהם.
אם גם אתם מעוניינים בייצוג משפטי מקצועי בנושא קציבת דמי המזונות בגירושין, משרדנו מציע שירות אכפתי ויסודי. אל תהססו לפנות אלינו להתייעצות ראשונית ללא התחייבות כבר היום.
