כשקיים קרע עמוק בין בני זוג לשעבר, מתעוררת שאלה מורכבת: האם ניתן לקיים הסדר משמורת משותפת ללא קשר בין ההורים, לטובת גידול הילדים? זוהי הסוגיה בה נדון בהרחבה במאמר זה.
משמורת משותפת ללא קשר בין ההורים – יש דבר כזה?
שאלת האפשרות להסדר משמורת משותפת ללא קשר בין ההורים, בקרב זוגות מתגרשים, נידונה בהרחבה בבתי המשפט בישראל. במקרים של גירושין סוערים, כאשר קיימת עוינות חריפה בין בני הזוג, מתעורר הרצון לאפשר קשר הדוק של שני ההורים עם הילדים, גם אם התקשורת ביניהם בלתי אפשרית. בתי המשפט בארץ נוהגים אפוא לבחון, האם ניתן לקיים הסדר של משמורת משותפת ללא צורך בתקשורת ישירה בין ההורים המתגרשים, או שמא דרוש קשר כלשהו ביניהם כדי לאפשר אחריות הורית משותפת.
איך הסדר משמורת משותפת נראה בדרך כלל?
הסדרי משמורת משותפת הם הסדרים שבהם האחריות על גידול הילדים מתחלקת באופן שווה בין שני ההורים המתגרשים. בתי המשפט העוסקים בתביעות גירושין ומשמורת מוצאים לעיתים קרובות שזוהי הדרך הטובה ביותר לשמור על טובת הילדים.
מחקרים מודרניים רבים תומכים גם הם במודל זה, בטענה שהוא מאפשר לשני ההורים הזדמנות שווה ומשמעותית להיות מעורבים בחיי ילדיהם.
עם זאת, בעבר היה מקובל להניח שעל מנת שהסדר משמורת משותפת יצליח, נחוץ לשמר תקשורת תקינה בין ההורים כדי שיוכלו לקבל החלטות משותפות לגבי גידול הילדים, באופן ענייני.
האם יש הכרח בקשר תקין בין ההורים לצורך כינון משמורת משותפת?
בעבר, בתי הדין לענייני משפחה בישראל התנו את האפשרות להגיע להסדרי אחריות הורית משותפת, הידועים גם בשם "משמורת משותפת", בכך שההורים ישמרו על ערוץ תקשורת חיובי ומכבד ביניהם.
אולם, בשנים האחרונות ניכרת מגמה בפסיקה שבתי המשפט מתחילים להתגמש יותר בנושא הצורך בקיומה של תקשורת "בריאה" בין ההורים המעוניינים במשמורת שוויונית משותפת על ילדיהם.
מדוע משמורת משותפת ללא קשר בין ההורים עדיין עדיפה ברוב המקרים על משמורת יחידנית?
אין ספק שגירושים, המובילים לפירוק התא המשפחתי, פוגעים תמיד ביציבות ובביטחון העצמי של ילדים, במיוחד אם הם עדיין קטינים.
ברוב המקרים, עדיף בשביל הילד ששני הוריו יהיו מעורבים ונוכחים בחייו, מכיוון שזה חיוני לצרכיו הנפשיים והרגשיים.
עם זאת, כאשר הקשר בין ההורים עצמו ניזוק באופן בלתי הפיך, לפעמים הניסיון לשמר את המסגרת המשפחתית בכל מחיר גורם נזק רב יותר לילדים מאשר תועלת.
לכן, כאשר בתי המשפט פוסקים בנושאי משמורת תוך התחשבות בטובת הילד, הם לא פוסלים מראש את האפשרות של מתן מעורבות שווה לשני ההורים בחיי הילדים, גם אם מדובר בהפרדה מסוימת ביניהם.
כיצד בתי המשפט בישראל מתייחסים לתביעות למשמורת משותפת כשבין ההורים אין תקשורת תקינה?
על פי פסיקת בתי הדין למשפחה בישראל בשנים האחרונות, נראה כי מודל של אחריות הורית משותפת לאחר הגירושין, מתיישב עם מחקרים שהראו את החשיבות הרבה במעורבות שוויונית של שני ההורים בחיי הילדים.
כאשר שני ההורים מעורבים באותה מידה בגידול הילדים, הדבר תורם משמעותית להתפתחותם התקינה מבחינה התפתחותית, נפשית ורגשית, ולרווחתם הכללית.
בנוסף, נמצא כי מעורבות האב בחיי ילדיו מספקת להם תחושת ביטחון גבוהה יותר, יכולת הסתגלות טובה יותר ותפקוד אישי ולימודי טוב יותר, לעומת מקרים בהם ההורים לא היו שותפים שווים בגידול הילדים.
לפיכך, מערכת המשפט בישראל סבורה שיש לאפשר משמורת משותפת גם בהיעדר קשר תקין בין ההורים, מאחר וברוב המקרים התועלת לילדים עולה על החסרונות הכרוכים בכך.
מהם תנאי הסף לאישור הסדר משמורת משותפת ללא קשר בין ההורים?
כדי לאפשר הסדר משמורת משותפת ללא קשר ישיר בין ההורים, על בית המשפט לבחון מספר היבטים לגבי האם והאב, ביניהם:
- מצבם הבריאותי והנפשי
- מצבם התעסוקתי והכלכלי
- יכולת ההורות שלהם
- טיב הקשר שלהם עם הילדים
- מידת מעורבותם בחיי הילדים
- חומרת הסכסוך ביניהם
- זמינותם עבור הילדים ונכונותם לבלות איתם
- אופי הקשר שלהם עם הילדים לפני הפירוד
- גיל הילדים
- רצונות והעדפות הילדים
בחינה מעמיקה של מרכיבים אלה יכולה לספק תמונה על יכולת קיום משמורת משותפת בהצלחה גם ללא קשר ישיר בין ההורים.
בדרך כלל, בתי הדין לענייני משפחה בישראל מקבלים את ההמלצות המופיעות בתסקירי הסעד לעניין המשמורת, אלא אם כן קיימות ראיות חזקות הסותרות אותן.
איך מתנהלת בפועל משמורת משותפת בהעדר תקשורת בין ההורים?
כיום, בתי המשפט בישראל נוטים לאפשר הסדרי משמורת משותפת גם כאשר אין בין ההורים תקשורת תקינה, ומסתפקים בקיומה של "תקשורת פונקציונלית" בסיסית שמאפשרת תיאום מינימלי ביניהם בכל הקשור לטיפול בילדים.
מטרת התקשורת הפונקציונלית היא ליצור מסגרת בסיסית לחלוקת האחריות ההורית וקבלת החלטות משותפת לגבי הטיפול בילדים, גם אם הדבר כרוך בקושי מסוים.
תקשורת פונקציונלית מינימלית היא הבסיס להצלחת כל הסדר משמורת משותפת. במקרים בהם שני ההורים רוצים בטובת הילדים ויש להם יכולת הורית טובה, ניתן בהחלט, בסיוע עו"ד גירושין מקצועי, לגבש תקשורת פונקציונלית יעילה שתאפשר משמורת משותפת מוצלחת.
האם משמורת משותפת בהעדר תקשורת בין ההורים אפשרית כאשר הילדים מתחת לגיל 6?
על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, קיימת "חזקת הגיל הרך" לפיה ילדים מתחת לגיל 6 נשארים במשמורת אימם באופן מוחלט.
בשנים האחרונות עלו המלצות בוועדת שניט לשנות חקיקה זו ולאפשר גם לאבות משמורת שוויונית על ילדיהם הקטנים, אך המלצות אלה טרם יושמו בחוק או בפסיקה באופן גורף.
לכן, בכל תביעת משמורת על קטינים מתחת לגיל 6 שבה מתבקש הסדר של משמורת משותפת ללא קשר ישיר בין ההורים, על בית הדין לבחון את המקרה לעומק תוך התייחסות ספציפית לטובת הילד באותן נסיבות.
לסיכום
משמורת משותפת ללא קשר ישיר בין ההורים היא אפשרות מורכבת, אך בהחלט ישימה בתנאים המתאימים. כפי שראינו, בתי המשפט בישראל הולכים ומתגמשים בנושא זה, בהבינם את החשיבות שבמעורבות שוויונית של שני ההורים בחיי הילדים. עם זאת, הצלחת הסדר כזה תלויה במוכנות שני הצדדים לשתף פעולה ולתקשר גם אם ברמה המינימלית הנדרשת.
אם אתם שוקלים משמורת משותפת בנסיבות מעין אלה, מומלץ בחום להיעזר בליווי משפטי מקצועי כדי להבין את מכלול הזכויות, החובות והאפשרויות העומדות בפניכם.
לפרטים נוספים והתייעצות ראשונית בנושא הסדר משמורת משותפת ללא קשר בין ההורים – צרו קשר עם עו"ד משפחה הלנה שמחי.
