בעשורים האחרונים חל שינוי משמעותי בתפיסת התא המשפחתי בחברה הישראלית, כאשר זוגות חד מיניים רבים בוחרים להביא ילדים משותפים לעולם. אולם בהיעדר הסדרה חקיקתית, התעורר הצורך לעגן בפסיקה את זכויותיהם וחובותיהם של שני בני הזוג כלפי ילדיהם המשותפים. מכאן צמח מוסד משפטי חדשני שנקרא "צו הורות פסיקתי לזוגות חד מיניים".
באילו נסיבות נהוג לבקש צו הורות פסיקתי לזוגות חד מיניים?
כאשר זוגות חד מיניים בוחרים להביא ילדים לעולם, הם נדרשים לנקוט בצעדים מיוחדים שזוגות אחרים אינם זקוקים להם. זוגות גברים בדרך כלל פונים לפונדקאות בחו"ל, בעוד שנשים מסתייעות לרוב בתרומת זרע או הפריה חוץ גופית.
אולם בתום ההליך, מבחינת החוק בארץ, רק אחד מבני הזוג הוא ההורה הביולוגי של הילד – אצל זוג גברים זה מי שתרם את הזרע, ואילו אצל זוג נשים – זו מי שנשאה את ההריון.
מכאן עולה השאלה: מה יהיה מעמדו של בן/בת הזוג השני/ה? הרי שניהם התכוונו במשותף לגדל ילד, אך רק אחד מהם הוא ההורה הביולוגי על פי החוק.
כדי לתת מענה לסוגיה זו, בתי המשפט יכולים לתת "צו הורות פסיקתי". צו זה נועד להכיר בשני בני הזוג כהורים שווי זכויות לילד גם אם רק אחד מהם הוא ההורה הביולוגי.
מהו צו הורות פסיקתי לזוגות חד מיניים, בעצם?
צו הורות פסיקתי הוא פסיקה שיפוטית הניתנת על ידי בית המשפט לענייני משפחה. מטרת הצו היא להעניק מעמד הורי רשמי לזוגות אשר מגדלים ילדים למרות שאין להם קשר ביולוגי אליהם.
צו זה יכול לשמש זוגות חד מיניים המבקשים לאמץ ילדים, זוגות שעברו הליך פונדקאות, ומשפחות אחרות ללא קשר דם לילדיהן. מכיוון שהחוק הישראלי טרם הסדיר באופן רשמי מעמד הורי שלא באמצעות אימוץ, בתי המשפט לקחו על עצמם ליצור צו משפטי זה כדי למלא את החסר.
הצו נועד להעניק הכרה והגנה משפטית ליחסי ההורות הללו, עד אשר החקיקה תעגן זאת באופן רשמי.
כיצד מעמדם של הורים מעוגן בחוק בישראל ואיזה מענה מספק צו ההורות הפסיקתי?
בעבר, על מנת להפוך להורה המוכר כבעל זכויות וחובות כלפי ילד ברמה המשפטית, היה צורך לעמוד באחד מהקריטריונים הבאים:
- קשר גנטי דרך תרומת ביצית או זרע
- קשר ביולוגי של נשיאת העובר ברחם
- אימוץ חוקי של ילד
אולם בעשור האחרון, עם התרחבות תופעת הפונדקאות וההורות של זוגות חד מיניים בארץ, התעורר צורך להסדיר את מעמדם של בני זוג שאינם ההורים הביולוגיים של הילד. למשל, במקרה של פרידת הורים חד מיניים וכניסת בן/בת זוג חדשים לחיי הילד. במצב זה נאלץ בית המשפט לפסוק צו הורות פסיקתי המכיר גם בהורה הלא-ביולוגי כאב/אם של הילד, לכל דבר ועניין.
צו ההורות הפסיקתי נועד אפוא למלא את החסר בחקיקה ולהעניק הכרה והגנה לקשרים הוריים מסוג חדש זה.
על הפסיקה התקדימית שהובילה לראשונה למתן צו הורות פסיקתי בישראל
בפסק דין תקדימי מ- 2012, נקבע כי קיימת דרך רביעית לרישום כהורה חוקי במרשם האוכלוסין עם מלוא הזכויות ההוריות – והיא קבלת "צו הורות פסיקתי" מבית המשפט.
הזכאות לצו זה מתבססת על זיקה לבן/בת הזוג שיש לו/ה זיקה גנטית לילד. כמו כן, באותו פסק דין הוצגו המלצות היועץ המשפטי לממשלה לגבי הקריטריונים למתן הצו:
- בני הזוג בני 21 לפחות
- בני הזוג רשומים כתושבים ישראליים
- בני הזוג חתמו על הסכם הורות טרם ההיריון / הלידה
- הגשת הבקשה לצו ההורות הפסיקתי התבצעה תוך 90 יום מהלידה
- הצהרה של הצד המבקש את ההכרה על היעדר הרשעות בעבירות אלימות ומין
עם זאת, בית המשפט רשאי לאשר את הבקשה גם אם לא התקיימו כל התנאים, בהתאם לשיקול דעתו.
הבדלים בין צו הורות פסיקתי לצו אימוץ
צו הורות פסיקתי וצו אימוץ הם שתי אפשרויות שבעזרתן יכול ההורה הלא ביולוגי לקבל מעמד חוקי כאב/אם, אך ישנם מספר הבדלים משמעותיים ביניהם: צו הורות פסיקתי יכול להינתן זמן קצר לאחר הלידה, ללא צורך בתסקיר רווחה או בהמתנה ממושכת. גם אם נדרש תסקיר, בית המשפט יכול לקצוב לוח זמנים להכנתו.
יתרה מכך, אין כל סימון מיוחד ברישומי הילד על היות ההורה לא-ביולוגי. לעומת זאת, צו אימוץ מצריך המתנה של חצי שנה לפחות מהלידה, הכנת תסקיר רווחה (חובה), ותהליך ארוך יותר בשירותי הרווחה. בנוסף, הילד יירשם באופן רשמי כמאומץ.
לכן, צו הורות פסיקתי הוא הליך מהיר ופשוט יותר עבור ההורים.
ממתי צו ההורות הפסיקתי תקף?
כאשר מגישים בקשה לצו הורות פסיקתי לאחר הלידה, מתעוררת השאלה האם הצו הוא "מכונן" או "הצהרתי". כלומר, האם הוא תקף ממועד מתן הצו ואילך, או שהוא מהווה הצהרה על הורות קודמת ולכן חל באופן רטרואקטיבי ממועד הלידה. בית המשפט העליון פסק שככלל, צו ההורות ההצהרתי הוא מכונן וחל מיום נתינתו והלאה. עם זאת, במקרים מסוימים הצו יכול להיות הצהרתי ולחול למפרע ממועד הלידה – והשיקול המרכזי לכך יהיה טובת הילד.
כלומר, בית המשפט שומר לעצמו את הגמישות לקבוע האם הצו יהיה מכונן או הצהרתי בהתאם לנסיבות וצרכי הילד באותו מקרה ספציפי.
מה בין הורות משותפת לבין צו הורות פסיקתי?
"הורות משותפת" היא אפשרות נוספת לזוגות חד מיניים להפוך להורים. מדובר במצב שבו אחד מבני הזוג מביא ילד לעולם עם בן/בת המין השני, תוך רצון שגם בן/בת הזוג מאותו המין יהיה שותף מלא בגידול הילד. יש לציין שככלל, החוק הישראלי אינו מאפשר הכרה ביותר משני הורים ביולוגיים פעילים, ולכן במקרים של הורות משותפת לא ניתן יהיה צו הורות פסיקתי לבן/בת הזוג בפועל.
עם זאת, ייתכנו חריגים לכלל זה, בהם כן יאושר צו הורות פסיקתי גם בהורות משותפת, בהתאם לשיקול דעת בית המשפט.
מה חשיבות הסיוע המשפטי של עו"ד משפחה בבקשת צו הורות פסיקתי?
לסיוע משפטי מקצועי יש חשיבות רבה בהליך של הגשת בקשה לצו הורות פסיקתי, ממספר סיבות מרכזיות:
ניסוח נכון ומדויק של הבקשה
עו"ד משפחה בקיא בפרטי הדין והפסיקה ויודע כיצד לנסח ולנמק את הבקשה באופן שישכנע את בית המשפט.
ליווי בדיונים
נוכחות של עו"ד בדיונים משדרת רצינות, והוא יכול להציג טיעונים ולהתדיין מול שופטים וצדדים אחרים לטובת קידום האינטרסים של מיוצגיו.
בקיאות רבה בדיני משפחה
לעו"ד לענייני משפחה מטבע הדברים יש ניסיון רב בבקשות דומות, שיטות עבודה מוכחות וידע מעמיק של החוק, הפסיקה וההתנהלות הנכונה בבתי המשפט.
חיסכון בזמן וכסף בטווח הארוך
ליווי מקצועי מההתחלה מגדיל הסיכויים לאישור של הבקשה כבר בפעם הראשונה.
לסיכום
צו ההורות הפסיקתי הוא כלי משפטי חשוב ביותר עבור זוגות חד מיניים המעוניינים להיות הורים, ומאפשר הכרה בשני בני הזוג כהורים שווי זכויות של ילדיהם. עם זאת, התהליך מחייב ליווי משפטי צמוד ומקצועי. לפיכך, במידה ואתם שוקלים לפנות לקבלת צו הורות פסיקתי, מומלץ בחום ליצור קשר עם עו"ד דיני משפחה הלנה שמחי, וליהנות מייצוג משפטי מסור ואכפתי לאורך כל הדרך.
