תביעה לשלום בית

תביעה לשלום בית היא תביעה אשר מוגשת לבית הדין הרבני במקרה שבו קשר הנישואין בין בני זוג עולה על שרטון ואחד מבני הזוג מעוניין בשיקום חיי הנישואין על פני פירוק. באמצעות התביעה הליך הגירושין בין בני הזוג יוקפא לתקופה מסוימת והצדדים יהיו מחויבים לחזור לביתם ולחיות כזוג נשוי לפרק זמן נוסף על מנת לנסות ולשקם את חיי הנישואין. עוד על התביעה, ההליך והשלכותיה, לפניכם:

רקע לתביעה לשלום בית

תביעה לשלום בית היא תביעה המוגשת לבית הדין הרבני מתוקף סמכותו הייחודית לעסוק בענייני נישואין וגירושין. התביעה מוגשת כאשר הנישואין של בני הזוג מצויים במשבר ואחד מן הצדדים מעוניין לשקם את חיי הנישואין ולמנוע את פירוקם.

התביעה היא למעשה הליך חד צדדי במסגרתו צד אחד מבקש לכפות על הצד השני לשוב ולנסות לחיות יחד כזוג נשוי למשך תקופה על מנת לנסות לשקם את הנישואין וכן על מנת להחזיר לו את הזכויות השלובות בנישואין.

תתכן גם אפשרות שבית הדין בעצמו יציע מיוזמתו את ההליך (אך לא יחייב) ככל והוא סבור כי יש סיכוי לשיקום חיי הנישואין של בני הזוג. ככל והתביעה מתקבלת על הצדדים לקיים אותו ולשוב לקיים שלום בית למשך התקופה אותה יקבע בית הדין.

האסטרטגיה הטמונה בתביעה לשלום בית

לעיתים מסוימים תביעת שלום בית מהווה מהלך טקטי של אחד הצדדים לשם השגת יתרון בשאר ההליכים העתידיים העומדים לו מול בן הזוג ולא מתוך רצון לשיקום אמיתי של הנישואין.

באמצעות הגשת התביעה יכול הצד התובע להקנות לעצמו מעמד של משתף פעולה ולהציג את הצד השני כסרבן ומורד.

לעיתים התביעה מוגשת על מנת להביא לזירוז של הליך הגירושין בידיעה שהפרה של צו תביא לסנקציה או אי קבלת טענה של הצד השני המעוניין לפרק את הנישואין, שכן ככל ובית הדין ייתן פסק דין לשלום בית והצד השני יפר אותו הוא יחשב למורד והדבר ישמש כעילת גירושין בידי הצד השני.

למרות פסק הדין לשלום בית, פעמים רבות האכיפה שלו אינה מעשית במציאות ולכן תביעה לשלום בית מוגשת לעיתים במטרה לקבל סעד מסוים מבית המשפט, כגון צו המונע מהבעל להפריע למגורי אשתו בדירה המשותפת וכך ימשיך את השיתוף ביניהם במגורים, וכך למעשה באופן עקיף מתקיימת אכיפה של פסק הדין.

שלבי הליך התביעה לשלום בית

ההליך נפתח עם הגשת התביעה אשר יכולה להיעשות בשתי צורות:

כהליך ראשי

הליך בו מוגשת בקשה ליישוב סכסוך באחת מיחידות הסיוע הקיימות בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, עוד בטרם הגשת התביעה. ככל וההליך לא נשא פרי יהיה ניתן להגיש את התביעה לבית הדין הרבני.

כהליך ביניים

במצב של הליך ביניים בו לא מוגשת בקשה ליישוב סכסוך אלא מוגשת התביעה באמצעות מסמך קצר בו מפורטות הסיבות לבקשה לשלום בית. לתביעה יש לצרף צילומי תעודת זהות וכן היא כרוכה בתשלום אגרה. לאחר מכן יתקיים דיון בבית הדין בנוכחות שני בבני הזוג אשר יעשה בדלתיים סגורות.

בית הדין ישמע את טענות הצדדים וככל והוא יחליט שהתביעה מוצדקת ייתן הוא פסק דין בו הוא יורה על הצדדים לנסות לקיים שלום בית ועליהם יהיה לחזור ולהתגורר יחד והאישה תהיה זכאית באותה תקופה לתשלום מזונות.

הפרת פסק הדין לשלום בית

אם לאחר שבית הדין קיבל את התביעה לשלום בית אחד מן הצדדים מסרב לקיים את האמור בפסק הדין, הצד השני יכול בשל הסירוב להגיש בקשה לבית הדין אשר יכריז על בן זוג המתנגד כ"'מורד".

המשמעות של כך היא עילה לגירושין ולכן הדבר יכול לזרז את ההליך המשפטי של גירושין ולהטיל סנקציות על אותו צד. ככל והאישה מוכרזת כמורדת ניתן יהיה לשלול את מזונותיה וכתובתה, ככל  והגבר מוכרז כמורד יהיה ניתן לחייב אותו בתשלום דמי כתובת האישה, דמי מזונותיה ולכפות עליו מתן גט.

הסכם שלום בית

הסכם שלום בית הוא ניסיון להגיע לשלום בית ולשקם את חיי הנישואין של בני הזוג על פי רצון שני הצדדים תוך שיתוף פעולה.

הסכם יכלול התייחסות והסכמות למגוון הנושאים השנויים במחלוקת בין בני הזוג כגון נושאים כלכליים, גידול הילדים, יחסים עם בני משפחה ועוד וגם התייחסויות הנוגעות למקרה של פרידה או גירושין בעתיד בין בני הזוג, ככל והניסיון להגיע לשלום בית אינו יצליח.

ההסכם יכול היות מוגש לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני על מנת שיתנו לו תוקף של פסק דין מחייב, לאחר שבדקו את תוכן ההסכם וראו שהוא הוגן ומשקף את רצון הצדדים.

לסיכום, תביעה לשלום בית הינה אותו יכול לעשות אחד הצדדים לקראת הליך גירושין. מדובר במהלך חשוב בעל השלכות רבות על עתיד הנישואין או לקראת הליך הגירושין בין בני הזוג.

תכנון נכון לקראת הגשת תביעה והתגוננות נכונה מפניה היא קריטית למען עתיד הליך הנישואין. על מנת ללמוד עוד על התביעה פנו לעורכת הדין הלנה שמחי לייעוץ וליווי משפטי מקצועי ומנוסה!